ארכיון התגית 'MK Nachman Shai'

ינו 20 2017

U.S. Envoy’s Farewell: Relations With Israel 'Stronger, Closer' Under Obama

מאת: נושאים: Press

U.S. Envoy’s Farewell: Relations With Israel 'Stronger, Closer' Under Obama
'It is true that there were arguments, but it is also true that that is perfectly natural when it comes to friends,' Dan Shapiro tells Knesset members.

Judy Maltz Jan 18, 2017 1:31 AM

16114079_1516345321727029_1896395314317531378_n
Despite perceptions to the contrary, ties between the United States and Israel were enhanced during the eight-year tenure of President Barack Obama, Ambassador Dan Shapiro told a large gathering of Knesset members on Tuesday.

“When history is written about this period in the future, the historians and their readers will understand that relations between the two countries actually got stronger and closer,” Shapiro said at a farewell reception hosted in his honor by the Knesset caucus on U.S.-Israel relations.
“It is true that there were controversies, and it is true that there were arguments, but it is also true that that is perfectly natural when it comes to friends,” he added, delivering his address in fluent Hebrew.

The outgoing ambassador, who will remain in Israel at least for the next few months so that his children can finish the school year here, said he had “always been guided by the vision of Obama, who sent me here with his commitment to strengthen the ties between our two countries.”

In an emotional farewell, Knesset members from across the political spectrum showered Shapiro with words of praise and appreciation. Representatives of all the parties, except the ultra-Orthodox factions and the Joint Arab List, attended the reception.

Neither the names of President-elect Donald Trump nor Shapiro’s presumed successor, David Friedman, were mentioned at the gathering. Only one Knesset member – Tamar Zandberg of the left-wing Meretz party – alluded to Israeli concerns about the future under the new administration. Praising Shapiro for successfully fighting those determined to undermine the bipartisan nature of relations between the two countries, she said: “I hope your legacy carries over because the voices we’ve been hearing in the meantime give us cause for concern.”

6129c04a-2f66-4b2d-86b1-555a71717c9d

MK Nachman Shai, co-chair of the Knesset caucus for U.S.-Israel relations and a member of the Zionist Union, noted that Obama’s term in office was ending “with a bitter taste” for many in Israel. “But I believe history will judge things differently,” he said. “There was not an economic, military or political campaign that Israel launched over the past eight years in which the United States did not stand with us shoulder to shoulder.”
National Infrastructure, Energy and Water Minister Yuval Steinitz, who represented the government at the gathering, called Shapiro “the best U.S. ambassador ever in Israel.”

Judy Maltz
Haaretz Correspondent

Original article: http://www.haaretz.com/israel-news/.premium-1.765709

Video from the official event: https://www.youtube.com/watch?v=zdnpaADxJwg

עדיין אין תגובות

ספט 29 2016

מאמר שפורסם ב- Jerusalem Post

מאת: נושאים: מאמרים

Little piece of heaven on earth– M.K Dr Nachman Shai

 

עדיין אין תגובות

ספט 22 2016

מאמר שפורסם ב- Jerusalem Report

מאת: נושאים: מאמרים,תקשורת

Opinion: Is Netanyahu muzzling the media? – M.K Dr. Nachman  Shai

Prime Minister Benjamin Netanyahu is stifling free speech by weakening Israel’s commercial and public broadcasters.

PRIME MINISTER Benjamin Netanyahu has spent hours upon hours holding off-the-record meetings with the Israeli media in recent weeks. With the exception of cabinet meetings, I don’t believe there is another subject that the prime minister has invested so much time and effort in over the same period. There is, however, no cause for surprise; for Netanyahu, the media has become the message.

When Netanyahu put together his most recent government, he saved for himself the communications portfolio. At first, the move seemed devoid of any logic. It was one thing to act temporarily as foreign minister until new coalition partners could be found, but the Communications Ministry has never been on the list of desirable portfolios for a prime minister. All of Netanyahu’s predecessors have held additional portfolios, but for the most part they would take the defense and foreign ministries.

In the early 1980s, I served as spokesman at the Israeli Embassy in Washington together with Netanyahu who was a diplomatic attaché. We had many conversations about the media and in particular the Israeli media. Netanyahu, then in his early thirties, was hungry for power, influence and fame.

He enjoyed the patronage of the ambassador at the time, Moshe Arens, who told me that one day Netanyahu would become prime minister. In our conversations Netanyahu presented a liberal, pluralistic worldview, saying, “There is room for a plethora of media, and competition between them should be encouraged.”

Thanks to his polished English, his broad knowledge and people skills, Netanyahu very soon made himself the go-to guy for senior journalists, commentators and analysts. Later, as ambassador to the UN, Netanyahu would become a star, a frequent guest on TV who worked his charm on the New York media and elites.

The Israeli media was slow to pick up on Netanyahu’s potential – and the danger inherent in him – but he gradually became a prominent figure both in the US and in Israel.

His relationship with the Israeli media began to develop when he was surprisingly voted head of the Likud and then prime minister.

But since then, his relationship with the media has soured. After countless personal affairs, the media no longer cuts him any slack and he, for his part, has become hostile toward it. In Netanyahu’s perception, his electoral victories have come against the media’s will and he has tapped into a longstanding belief in the Likud that “the media is against us.” This belief has remained unchanged since the Likud first came to power in 1977 until today, despite the fact that it has been the ruling party for the majority of that time. The view has taken root in Likud that the media is leftwing, hostile and serves Netanyahu’s political opponents.

Netanyahu’s feeling of being ostracized led to the launch of a daily paper, the freebie, Israel Hayom, backed by his friend Sheldon Adelson. Israel Hayom became a huge success, passing Yedioth Ahronoth as the widest circulation daily in the country.

It also led to a dramatic decline in the price of advertising, dealing a harsh blow to the media market and in particular to Yedioth, an important political player.

Netanyahu was in fact likely motivated to hold on to the communications portfolio by proposed legislation to ban the distribution of free newspapers – known as the Israel Hayom Bill – that passed an early hurdle in the Knesset in 2014 but never progressed.

He didn’t want any more surprises.

ON THE eve of the last elections in March 2015, the rivalry between Netanyahu and the media reached its peak. The prime minister felt that he was about to lose power among other things because of the media’s hostile coverage of him. Three days before the elections he launched a communications blitz, recruiting the ostensibly hostile media, turned the tables and won the elections.

But Netanyahu didn’t forget. After the elections he set about a major reform of the communications market and he now pulls the strings on both public and private broadcasts.

There is no media outlet in Israel that escapes his influence.

Together with Gilad Erdan, the public security minister, Netanyahu decided to disband the Israel Broadcasting Authority and replace it with the new Israeli Broadcasting Corporation. The truth is that the IBA suffers from mismanagement and corruption, but it is also on the whole a courageous media outlet, and courage and journalistic dedication are not what the prime minister wants.

The new broadcasting corporation got underway with severe birth pangs, but it transpired that the change was not revolutionary.

Netanyahu saw that it was going to be more of the same, came down with a case of buyer’s remorse and tried to backtrack.

He didn’t succeed. The managers of the new corporation made it clear they were already in mid-process, while public opinion was incensed, the Knesset was up in arms, and the Finance Minister said he wouldn’t pay out hundreds of millions of shekels to keep two parallel public broadcasters up and running.

Netanyahu turned his attention to commercial television. Channel 2 is much stronger than its younger rival Channel 10, but a government-sponsored bill would require the News Corporation, which produces the highly watched Channel 2 news broadcasts, to be sold to one of the channel’s two franchisees, Keshet and Reshet. With three commercial channels and three news corporations, ratings will be much lower.

In order to pull regulatory strings, the prime minister merged the Second Authority for Television and Radio with the Council for Cable TV and Satellite Broadcasting as a branch in the Communications Ministry. The upshot is that we no longer have a public authority with financial and executional independence.

The communication minister will from now on be able to control the merged entity via a public board of directors that he will appoint. This is no less than a nationalization of regulation of commercial television and radio, and the dream of setting up an Israeli equivalent of the Federal Communications Commission that could even replace the Communications Ministry itself has been buried.

But the crusade goes on. Educational TV – which at the moment remains under the auspices of the Education Ministry – is likely to be swallowed up by the new Broadcasting Corporation when it finally comes on air in 2018. The prime minister has also expressed negative opinions of the highly popular Army Radio channels, but for the moment they remain under the authority of the Defense Ministry. People close to the prime minister, such as Culture Minister Miri Regev, have said explicitly that military stations have no place in a democratic society. No word was heard in response from Netanyahu.

THE PRIME minister studiously avoids being interviewed. He is acutely aware of every word that is said or written about him and responds at lightning speed. In order to circumvent traditional media, he is active on social media, where he can write whatever he pleases. Despite the fact that he does not give interviews to the Israeli media he finds ways to get his positions across. Recently, after signing a new military aid agreement with the US, he deftly used his ministers, MKs and senior officials in a well-orchestrated chorus to fend off criticism. This proves that Netanyahu has not lost hope and understands that without the media he is left exposed and defenseless. But more than that, it is a case of “if you can’t beat them, join them.” He is determined to change the fundamentals of the Israeli media in order to finally gain its sympathy.

In that way, he differs from the diplomatic attaché at the Israeli embassy in Washington 35 years ago. He no longer believes that the existing Israeli media landscape loves him, so he simply wants to replace it.

Netanyahu’s new communications policy is the prime challenge facing Israeli democracy.

Without freedom of speech there is no media and without the media there is no democracy.

While social media provides a platform and means of expression for each and every individual and the public arena has never been so open, its influence is limited. Netanyahu continues to preach for media pluralism, but in actuality the result is inverse.

Instead of removing regulatory obstacles, new ones are being added. The media, even under economic and regulatory siege, refuses to surrender and continues to maintain its independence.

Is this on account of the Jewish tradition of free speech and intellectual independence? Or is it the rebellious Israeli character? Probably a bit of both. Israelis must stand up and be counted. We need a vibrant, confident media that has teeth. Israel’s image as a democratic Jewish state is being tested. The prime minister’s strategy must be rejected. A plethora of portfolios is one thing, but stifling free speech is another.

This is our moment of truth. We are all called to rally round the flag!

Nachman Shai is an MK for the Zionist Union party. He is a former IDF spokesman and has a PhD in political science and communications

עדיין אין תגובות

מאי 28 2016

השבוע שהיה כך היה: פסים, כוכבים ומגן דוד

מאת: נושאים: סיכום שבועי

פסים, כוכבים ומגן דוד
אומרים תודה ליהדות ארה"ב בכנסת | תהפוכות פוליטיות  | הצעת חוק שלי עברה בקריאה טרומית | חוק הספרות והסופרים  | דין אחד לכל העולים | מפגשים נוספים השבוע
 
זה היה יום מיוחד בכנסת. אין ימים רבים כאלה. הכנסת התאחדה מקצה לקצה בהבעת תודה והערכה ליהדות ארצות הברית. לפני שבועות אחדים למדנו באמצעות קרן משפחת רודרמן על כך שבארצות הברית מציינים אחת לשנה, בחודש מאי, את תרומתה של הקהילה היהודית שם למורשת האמריקאית. לרגל האירוע הזה הכינה תכנית רודרמן למצטיינים ביהדות ארצות הברית ומדינת ישראל באוניברסיטת חיפה, בראשותו של פרופ' גור אלרואי, תערוכה ששיקפה מאה שנות תמיכה וסיוע של יהדות ארה"ב ליישוב בארץ ישראל ואחר כך למדינת ישראל. זה היה מספיק על מנת שאזמן אלי את שותפינו בנושא הישראלי-אמריקאי ובהם הסוכנות היהודית, הפדרציות היהודיות של צפון אמריקה, המכון למדיניות העם היהודי וכמובן קרן משפחת רודרמן, כדי לגבש הצעה לייחד יום בכנסת לנושא זה. יו"ר הכנסת, ח"כ יולי אדלשטיין, נטל חסות והתגייס במלא התנופה וכך בנינו את מתכונת היום כפי שהתנהל ביום רביעי מהבוקר עד הערב; ארבעה דיונים בועדות הכנסת, התערוכה "פסים, כוכבים ומגן דוד", טקס פתיחה לתערוכה בהשתתפות ראש הממשלה ושגריר ארצות הברית ודיון במליאת הכנסת. 
 
הסיוע של הקהילה היהודית בארצות הברית איננו רק כספי, כפי שאנחנו נוטים לפעמים לחשוב. החלק החשוב הוא דווקא מעורבתם בחיים האמריקאים, השפעתם הגדולה על אופייה של ארצות הברית ועל החיים בה ויכולתם לגייס את מולדתם לעזרת ישראל ברגעי מצוקה ומבחן. קשה לראות את מדינת ישראל שורדת בעולמנו האכזרי והציני ללא ארצות הברית, וממילא ללא יהדות ארצות הברית. 
 
זה היה יום מרגש וחשוב. אנחנו לא תמיד זוכרים להגיד תודה לאלה שעומדים לצידנו, אלא בעיקר זוכרים את אלה שנגדנו. זה קצת אנושי וקצת יהודי. אבל הפעם, חשבתי לעצמי, שברנו את השגרה הזאת. ריצ׳ארד סנדלר, יו"ר חבר הנאמנים של הפדרציות היהודיות בצפון אמריקה, הארגון הגדול והחשוב ביותר של הקהילות לו הקדשתי שבע שנים מחיי המקצועיים, שבא במיוחד לאירוע, יכול היה לקחת הביתה מסר: הנה, גם בישראל לשם שינוי למדו לומר תודה. 
 
נחמד היה לשם שינוי גם לשמוע את ראש הממשלה וראש האופוזיציה, אשר חובטים אחד בשני בכל הזדמנות פומבית, דווקא מתאחדים סביב הקהילה היהודית בארצות הברית, נזכרים בערגה בלימודיהם באמריקה וחוברים יחד בהערכה רבה לקהילה גדולה ומשגשגת זו.
 
הנה מקצת התמונות מהדיונים, התערוכה, הטקס לפתיחתה ושאר אירועי היום.
/Pulseem/ClientImages/3320///%D7%A0%D7%97%D7%9E%D7%9F%20%D7%A6%D7%97%D7%99.jpg
צילום: הרשל גוטמן
/Pulseem/ClientImages/3320///%D7%A2%D7%95%D7%93%20%D7%A0%D7%97%D7%9E%D7%9F%20%D7%A6%D7%97%D7%99.jpg
צילום: הרשל גוטמן
/Pulseem/ClientImages/3320///%D7%A0%D7%97%D7%9E%D7%9F%20%D7%A6%D7%97%D7%992.jpg
            צילום: הרשל גוטמן
/Pulseem/ClientImages/3320///%D7%91%D7%99%D7%91%D7%99%20%D7%A0%D7%97%D7%9E%D7%9F.jpg
צילום: דוברות הכנסת – יצחק הררי
/Pulseem/ClientImages/3320///%D7%A0%D7%97%D7%9E%D7%9F%20%D7%91%D7%99%D7%91%D7%99%20%D7%94%D7%A8%D7%A6%D7%95%D7%92.jpg
צילום: דוברות הכנסת – יצחק הררי
אני מצרף מקצת מהדברים שאמרתי במליאת הכנסת ביום זה. לצפייה לחצו על התמונה:
/Pulseem/ClientImages/3320///%D7%9E%D7%9C%D7%90%D7%99%D7%94%20%D7%9E%D7%A6%D7%A8%D7%A3.jpg
לרגל האירוע גם פרסמתי מאמר בג'רוזלם פוסט על הקהילה היהודית בארה"ב ויחסיה עימנו.
דיברתי גם בנושא זה פעמים רבות בתקשורת, למשל לתכנית הכל דיבורים ברשת ב'. דיווח נוסף אודות היום שודר בתכנית "היום הזה" ברשת ב'. לקריאה וצפייה בכתבות נוספות לחצו מטה:
/Pulseem/ClientImages/3320///%D7%9E%D7%A4%D7%A5%20%D7%A4%D7%95%D7%9C%D7%99%D7%A0%D7%98%D7%99.png
/Pulseem/ClientImages/3320///%D7%90%D7%AA%D7%A8%20%D7%95%D7%9C.png
/Pulseem/ClientImages/3320///%D7%90%D7%AA%D7%9D%20%D7%A6%D7%A8%D7%99%D7%9B%D7%99%D7%9F.jpg
/Pulseem/ClientImages/3320///%D7%A0%D7%A8.gif
/Pulseem/ClientImages/3320///%D7%9E%D7%95%D7%A7%D7%99%D7%A8%D7%99%D7%A8%D7%99.jpg
/Pulseem/ClientImages/3320///%D7%90%D7%AA%D7%A8%20%D7%95%D7%9C.png
/Pulseem/ClientImages/3320///%D7%91%D7%9E%D7%94%D7%9C%D7%9A%20%D7%94%D7%99%D7%95%D7%9D%D7%9D.jpg
/Pulseem/ClientImages/3320///%D7%A7%D7%9E%D7%A8%D7%A8%D7%99.png
/Pulseem/ClientImages/3320///%D7%93%D7%99%D7%99%D7%9C%D7%99%20%D7%91%D7%90%D7%99.jpg
/Pulseem/ClientImages/3320///%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C%20%D7%99%D7%98%D7%93.jpg
/Pulseem/ClientImages/3320///%D7%90%D7%99%D7%A9%20%D7%9E%D7%A7.jpg
/Pulseem/ClientImages/3320///%D7%A4%D7%95%D7%A1%D7%98%D7%98%D7%98.jpg
/Pulseem/ClientImages/3320///%D7%9E%D7%91%D7%95%D7%92%D7%A8.jpg
 
 
הרחבת הקואליציה יצאה לפועל אבל בהפוך על הפוך. במקום המחנה הציוני צירף ראש הממשלה את אביגדור ליברמן וחבורתו ובכך סימן סופית ובאופן מוחלט את הכיוון שבו תלך הממשלה הזאת בשנים הקרובות. היא תהיה יציבה, למי שדואג, שכן אביגדור ליברמן לא ימהר לנטוש את משרד הביטחון, והיא תהיה ברורה ובהירה – זה הימין הישראלי שסוף סוף קיבל את ההגה, את כל ההגה, ולא מחלק אותו עם איש. עכשיו נראה אם אפשר יהיה להאשים את השמאל והמרכז, את ההיסטוריה ואת העלייה בשנות ה-50, את ילדי תימן ושאר רוחות רפאים. אם אי אפשר להאשים כבר, אז המבחן יהיה כאן ועכשיו, ואנחנו נראה מה הם יודעים לעשות.
 
המפלגה שלנו צריכה לאסוף את השברים, המחלוקת הפנימית הייתה קשה וחריפה, וגרמה לנו נזקים, אבל דברים חולפים עם הזמן והזמן מרפא. לכן, במבחנים הצפויים, הם קרובים וחלקם אף החלו עם פתיחת מושב הכנסת השבוע, נצטרך לעבוד ביחד, גם בתוך המפלגה, גם במחנה הציוני וכמובן עם שותפינו באופוזיציה. דמוקרטיה זקוקה לאופוזיציה חזקה ועקשנית, ואנחנו נעמוד שם בשער. 
כתבתי מאמר דעה בנושא חופש הביטוי בצבא וחילופי התפקידים עבור גלובס, והתראיינתי בתכנית "כל היום ומוסיקה" ברשת ב' ובערוץ 1:
/Pulseem/ClientImages/3320///%D7%9E%D7%91%D7%98%20%D7%9C%D7%97%D7%93.jpg
 
בשבוע הראשון של כנס הקיץ זכיתי בזכות נדירה. הצעת חוק שלי העוסקת בשידורים בשפות זרות עברה בוועדת השרים לענייני חקיקה ובמליאת הכנסת. נדיר. 
 
מי שקורא את הדיווחים השבועיים שלי, את המאמרים שלי או שומע אותי בהזדמנויות אחרות, יודע שאני מאוד עקבי בדרישה לקיים שידורים בערבית, אנגלית ובשפות זרות נוספות מישראל. מדינה כמו ישראל, שנמצאת במרכז תשומת הלב העולמית, חייבת לעשות שימוש ברשתות חברתיות ואלקטרוניות על מנת להפיץ את עמדותיה ולהתמודד בדרך זו עם ביקורת. אגב, דו"ח מבקר המדינה שהתפרסם השבוע ועסק בהיערכות הישראלית למתקפת ה-BDS, הצדיק את כל הדברים שכתבתי ואמרתי על כך; ישראל כשלה כישלון חרוץ בהתמודדות הזו
 
בכל מקרה, נחזור לחוק, שיאפשר בעתיד לערוץ i24, המופק בישראל להיות משודר גם ברשתות הכבלים והלווין לתוך הארץ, וכמובן באמצעות לוויינים גם לאזורנו. אין לנו שידורים רצופים באנגלית, צרפתית וערבית, ואנחנו חייבים בכך. זהו ערוץ פרטי, איש לא יוכל להאשים אותו בהטייה כזו או אחרת לטובת הממשלה. זה לא ערוץ של הסברה ולא ערוץ של תעמולה, פשוט חדשות וענייני היום מישראל, שיעברו לאזרחי ישראל הדוברים שפות אלה וגם לסביבה הקרובה והרחוקה שלנו. אני שמח שיותר מעשרים מחברי הכנסת היו שותפים להצעת החוק, וכ-40 הצביעו בעדה במליאה. 
/Pulseem/ClientImages/3320///%D7%90%D7%AA%D7%A8%20%D7%95%D7%9C.png
/Pulseem/ClientImages/3320///%D7%90%D7%95%D7%A9%D7%A8%D7%A8%D7%A8%D7%A8%D7%94%20%D7%94%D7%A6%D7%A2.jpg
/Pulseem/ClientImages/3320///%D7%9E%D7%90%D7%A8%D7%A7%D7%A7.png
/Pulseem/ClientImages/3320///%D7%91%D7%9E%D7%90%D7%A8%D7%A1%20%D7%94%D7%A0%D7%99%D7%97%D7%95.jpg
 
ומה עוד היה לנו השבוע?
 
פגשתי את נציגי מפלגת השמאל מגרמניה, גם הם כמונו באופוזיציה וגם הם לא רואים סיכוי בקרוב לשינוי של ממש.
/Pulseem/ClientImages/3320///%D7%A0%D7%9E%D7%99%D7%92%D7%A6%D7%99%20%D7%92%D7%A8%D7%A0%D7%94.jpg
 
התנגדתי בחריפות לביטול החוק להגנת הספרות והסופרים בישראל. ברור שאני בעד מחירים נמוכים לספרים, ומקווה שיהיו באמת מוצר עממי, אבל באותה נשימה מצפה כי סופרים בישראל יקבלו שכר הוגן על יצירותיהם. יש לי סוד קטן: אין ספרות בלי סופרים. זו היתה תכלית החוק, שהייתי בין יוזמיו לפני חמש שנים. מירי רגב, קצרת רוח כדרכה, ביטלה את החוק. ועכשיו נראה מה תהיה התוצאה. אגב, מכירות הספרים לא ירדו מאז שהחוק נכנס לתוקף. 
/Pulseem/ClientImages/3320///%D7%9E%D7%A2%D7%9C%20%D7%94%D7%A4%D7%95.jpg
/Pulseem/ClientImages/3320///%D7%A0%D7%A8.gif
/Pulseem/ClientImages/3320///%D7%9C%D7%90%D7%97%D7%A8%20%D7%A9%D7%9B%D7%91%D7%A2.jpg
מחיתי על הכוונה לשפר את תנאי הפנסיה רק למגזר אחד, ודרשתי מהיועץ המשפטי לממשלה, ד"ר אביחי מנדלבליט, למנוע אפליה כלפי עולים ותיקים ממדינות אחרות ובכלל כלפי ציבור הגמלאיות והגמלאים, בין היתר מתוקף תפקידי כיו"ר השדולה שלהם בכנסת. אני מתרשם שהמחאה עזרה.
/Pulseem/ClientImages/3320///%D7%9E%D7%9B%D7%AA%D7%91%20%D7%A0%D7%97%D7%9E%D7%9F.jpg
/Pulseem/ClientImages/3320///%D7%90%D7%AA%D7%A8%20%D7%95%D7%9C.png
/Pulseem/ClientImages/3320///%D7%93%D7%95%D7%A8%D7%A9.jpg
 
בטקס בתל אביב  בירכתי  צ'אי אינג-וון, שנכנסה זה עתה לתפקידה כנשיאה החדשה של טאיוואן. טאיוואן היא ידידה שקטה של ישראל. יחסינו טובים, ואנחנו מקפידים באותה עת גם שלא להרגיז ולקומם את סין האחות הגדולה שלה.
/Pulseem/ClientImages/3320///%D7%A1%D7%99%D7%9F%D7%9F%D7%9F%D7%9F.jpg
 
ולבסוף, דרישת שלום לילדי גן ציפורים, אשר התארחו בכנסת לפני ימים אחדים. השיח עם ילדי הגן בני השש היה מרענן, הם אומרים מה שהם חושבים וחושבים מה שהם אומרים. יש להם תמיד גם רעיונות מקוריים. אני מקווה שמישהו מילדי גן ציפורים יגיע ביום מן הימים לכנסת כחבר ולא רק כמבקר. שווה לחכות. 
/Pulseem/ClientImages/3320///%D7%A6%D7%99%D7%A4%D7%90%D7%A8%D7%99%D7%A2%D7%9D.jpg
שבת שלום.
 
שלכם,
נחמן.

עדיין אין תגובות

הבא »