ארכיון התגית 'BDS'

נוב 18 2016

מעשה בפיל ובזבוב

מאת: נושאים: סיכום שבועי

מעשה בפיל ובזבוב

חוק ההסדרה | אי אמון בממשלה | סוגיית הביטוחים הקולקטיביים | תוספת ותק והבטחת הכנסה לאזרחים הוותיקים | חוק הכניסה לישראל | השקת פרוייקט פניות חיילים | נוהל חוקרים אקדמיים | דסק החוץ 

 

 חברות וחברים, 

ביום רביעי אחר הצהריים העבירה הכנסת את חוק ההסדרה, שנועד למנוע את פינוי עמונה ואולי גם יישובים ובתים בהתנחלויות קיימות בעתיד.

זהו חוק רע שדגל שחור מתנוסס מעליו, שכן הוא מעוות את ערכיה של מדינת ישראל, ערכים של צדק ומשפט. בעניין עמונה הכבר נפלה החלטה, ויהיה צורך לפנותה. לגבי העתיד, הממשלה יכולה לחפש פתרון ואינני יודע מהו. אבל לא עולה על הדעת שהוא לא יעמוד באמות מידה משפטיות, הן מבית והן מחוץ.

קואליציה מקרטעת הצליחה לעבור עוד מסוכה בדרך לשום מקום. השרידות היא שם המשחק ולמענו אפשר כנראה לעשות הכל, ממש הכל. ברגע האחרון גם כחלון קפץ מהספינה או אולי אל הספינה חזרה, והודע כי יתמוך בחוק. רק אתמול אמר שיתנגד… 

  התייחסתי לנושא זה בראיון לשרון גל מהכנסת, כמובן שאני מתנגד לחוק ההסדרה:

הבעיה היא לא רק משפטית אלא גם מדינית. עיתוי גרוע ביותר לעשות איזשהו מהלך מקומם ומרגיז, שעלול להתניע את דעת הקהל הבינלאומית כנגדנו. כרגע אנחנו זבוב על החדק של הפיל הגדול, אמריקה. כולם עסוקים ובצדק, מה יביא אתו הנשיא החדש. אז למה הזבוב מתעקש להיות פיל, אולי מישהו יכול להסביר?

עוד שגיאה קשה מבית היוצר של ממשלת נתניהו.

   דיברתי בנושא בתכנית פוליטיקה בהנחיית עודד שחר.

ביום שני הגשתי את הצעת אי האמון בממשלה מטעם המחנה הציוני. תחילה רציתי לדבר רק על סוגיית הכותל ויחסה של הממשלה ליהדות ארה"ב אולם בסופו של דבר עסקתי גם בעניין עמונה. והיה מחנה משותף בין שני הנושאים; החלטות שאין מבצעים. יהודי ארה"ב כואבים בשל אי קיום ההחלטה להתיר תפילה מעורבת ועזרה שלישית סמוך לכותל, תפילה משותפת לגברים ולנשים כמנהג האורתודוקסים והרפורמים.

הנושא אינו חשוב לרוב הישראלים אבל הוא חשוב מאד למרבית היהודים המתגוררים בארה"ב. צרכים פוליטיים פנימיים מנעו מהממשלה להגשים את החלטתה שלה והפצע פעור. בעת הזו ישראל זקוקה לכל קורטוב של סיוע על מנת להגיע לממשל הרפובליקאי החדש ואל הנבחרים האמריקאים בבתי במחוקקים. אני לא בטוח שהקהילה היהודית תהיה שם כדי לעזור.

  לחצו כדי להאזין לדבריי במליאה:

כתבתי בנושא זה גם מאמר בג'רוזלם פוסט, קראו.

בהצעה דחופה לסדר יום העליתי שוב את עניין הביטוחים הקולקטיביים הסיעודיים על שולחנה של הכנסת. כבר שנים אחדים שנושא זה ממתין כמו פצצת זמן בזירה הציבורית והשבוע כבר הודיע יו"ר ההסתדרות, אבי ניסנקורן כי שקרוב תפרוץ שביתה בכל המשק בשל הביטול החד צדדי של ביטוחים אלה. מיליון ישראלים שהיו מבוטחים בביטוחים סיעודיים קיבוציים נשארים עתה ללא ביטוח, במיוחד חריפה הבעיה אצל 200 אלף מהם, שקופות החולים אינן נלהבות לקלוט.

  לחצו על התמונות כדי לקרא את הכתבות המלאות: 

                 הצעות הפשרה שהוצעו על ידי הממשלה הן בבחינת קומץ שאינו משביע את הארי, ולכן המאמץ הנכון והראוי הוא להיכנס לעובי הקורה. הנה דבריי בעת ההצעה לסדר כולל חילופי דברים קשים עם יו"ר הישיבה, חמד עמאר, שסרב לאפשר לי להשלים את דבריי.

בוועדת העבודה והרווחה אישרנו תוספת ותק לאזרחים וותיקים שלא הצליחו לצבור ותק בדרך כלל בשל היותם עולים חדשים וגם תוספת להבטחת הכנסה. אלה היו יוזמות של הממשלה שאני מברך עליהן, עדיין אינן מספקות אבל כמובן כל תוספת היא ראויה ומסייעת לאותם 20% מן האזרחים הוותיקים שנמצאים מתחת לקו העוני.

הכנסת אישרה החמרה בחוק הכניסה לישראל כדי למנוע מאזרחים זרים להכנס לארץ או לשהות בה. ישראל חייבת להילחם ב-BDS ואולם על- פי דוח מבקר המדינה לפני כמה חודשים, המאבק בא מאוחר מדי ומעט מדי. התלבטנו בסיעת המחנה הציוני כיצד לנהוג, כולנו מתנגדים לחרם, אבל ניראה היה לנו שהממשלה לקחה את זה שלב אחד יותר מדי מה גם שהחוק הזה לא חיוני ואפשר להסתדר בלעדיו.

בתחילת השבוע השקנו פרוייקט חדש של שירות לציבור והפעם לחיילי צה"ל וכך כתבתי אליהם:

הגיעו אלינו כמה עשרות פניות ואנחנו מעבירים אותם למשרד הביטחון ולצה"ל לבדיקה. למי ששאל ולמי שהתעניין, זאת האחריות שלנו לייצג כל אחת ואחד בציבור הישראלי מבלי לבדוק דעה פוליטית או כל הגדרה שהיא. זוהי עבודה ציבורית.אם נתקלתם בבעיה כלשהי בקשר בינכם או מישהו מבני משפחותיהם עם צה"ל, אני מזמין אתכם גם כן להעביר אלינו פניות ואנו מבטיחים לעזור: pniyot@havoda.org.il 

לפני חודשים רבים ניסיתי להעביר הצעת חוק שנועדה לסייע למוסדות המחקר בישראל לגייס לשורותיהן חוקרים מחול. מדובר על העידית שבעידית, חוקרים ספורים מדי שנה אמורים להשתלב במחקרים הנערכים בארץ וביחד לייצר את השילוב והמיזוג עם חוקרים אחרים. לאחר חודשים ארוכים נאות סוף סוף משרד הפנים להכין נוהל חדש לחוקרים זרים ועתה ההוא נכנס לתוקף. קיבלנו תגובות מצוינות מועד ראשי האוניברסיטאות על המאמץ הזה.

 לחצו על התמונה כדי לשמוע את דבריי על החוק כפי שהצגתי אותו במליאה:

  לקריאת הכתבה בדה מרקר בנושא, לחצו:

ב'דסק החוץ' שלי ערכתי שתי פגישות; האחת עם חבר הבונדסטאג המשמש כמפקח פרלמנטרי על צבא גרמניה.

והאחרת עם חברי הפרלמנט הצ'כי שהגיעו לישראל כדי להדק את היחסים בין שני בתי המחוקקים. הקשר הטוב והחם בין ישראל לבין צ'כיה נמשך אם כי לאחרונה התגלו כמה עננים לשמיים הכחולים הללו וגם פה צריך לפעול בזריזות כדי למנוע מפולת.

דקה אחת על הרחפן שתרם אורי אריאל, שר החקלאות, לראש ממשלת רוסיה ועורר כצפוי שערוריה ציבורית ותהיות אמריקאיות צפויות.

 מאמר בגלובס על נתניהו והשאלטר, על מדיניות התקשורת של הממשלה:ענין זה הוא בעל משמעות  כבדה, אחזור אליה בשבוע הבא.

ולבסוף, אם יש לכם סבלנות 25 דקות של שיחה עם רועי כ״ץ ברדיו תל אביב על העניינים העומדים ברומו של עולמנו. לחצו על התמונה כדי להאזין.

זהו. עוד שבוע. אין רגע מנוחה.

שבת שלום, כמה אנחנו זקוקים לה.

נחמן

מזמין אתכם לעקב אחרי ברשתות החברתיות:

 

עדיין אין תגובות

יונ 24 2016

השבוע שהיה כך היה: סוגרים (ברגל) פערים חברתיים

מאת: נושאים: סיכום שבועי

סוגרים (ברגל) פערים חברתיים

 

צעדת השוויון מגיעה לירושלים  |  מבוכה נוספת תוצרת משטרת ישראל  |  15 שנה לוועידת דרבן  |  הסיוע לא מסתייע  |  התקרית בכביש 443  |  הסכנה המרחפת מעל ערוץ הכנסת  |  המאבק על זכויות הגמלאים והגמלאיות  |  אירועים נוספים השבוע  |  אירועי השבוע הבא

 

צעדת השוויון מגיעה לירושלים. ביום רביעי בבוקר הצטרפתי לצעדת השוויון שיצאה מירוחם והגיעה לכנסת. צעדת השוויון הצליחה הצלחה חלקית. הצטרפו אליה, אך לא רבים מדי, וההדים שעוררה היו קלים. אבל לא הייתי מתייאש. כמו תמיד הדרך לשינוי מתחילה בצעד ראשון, הססני ולא בטוח, אבל אני משוכנע שבהדרגה יבינו התושבים במה שקרוי "הפריפריה", הן גיאוגרפית והן חברתית, שתחת הממשלה הזאת, ממשלת נתניהו, גדלו הפערים החברתיים כפי שלא היו מעולם.

אני מקווה שההתפכחות תגיע. היא חייבת. זה יקרה בהדרגה, אך בסופו של דבר משם גם יבוא השינוי והוא יכפה על הממשלה לשנות את מדיניותה הכלכלית והחברתית.

על פי בקשתי גם נקבע דיון מיוחד במליאת הכנסת בנושא זה, והצטרפו אליו נציגים מכל סיעות הבית. במקביל גם התכנסה השדולה לחיזוק הפריפריה באולם ירושלים בהובלת יושב ראשה, ח"כ חיליק בר. האירוע היה מכובד ביותר והשתתפו בו הצועדים, חברי כנסת רבים, ראש עיריית ירושלים ניר ברקת ושר הפנים ח"כ אריה דרעי.

אני רוצה לברך את ידידי מיכאל ביטון, חילי טרופר ועוד רבים מישובי הדרום שהצטרפו לצעדה הזאת.

פוסט מליאה צעדת השוויון

ציוץ צעדת השוויון

צעדת שיוויון ידיעות

מבוכה נוספת תוצרת משטרת ישראל. משטרת ישראל, כך התברר, אספה מידע על חברי כנסת ושרים ושמרה אותו. צריך לקרוא את המשפט הזה פעמיים בשביל להבין את המשמעות.

בתחילת השבוע מסר ערוץ 10 שבידי המשטרה חומרים מפלילים על עשרות חברי כנסת. ככה פשוט. למשטרת ישראל יש שם רע, לצערי הרב עקב סדרה בלתי נגמרת של אירועים מביכים במשטרה היחידה שיש לנו, ושלה אנו זקוקים יום ולילה. מובן שבכנסת נהגו בידיעה הזאת בכפפות של משי כדי שלא יתקבל חלילה הרושם שמישהו מנסה להשפיע על חקירות או להתערב בהן. אולם היה ברור לכל שמדובר במעשה מסוכן, בעיקר כשהמשטרה גם נמנעה מלהגיב, להודות או להכחיש. המפכ"ל הגיע בדחיפות גדולה ליו"ר הכנסת ומיד מצא לנכון לתקוף את "המדליפים". גם זו לא הבעיה. לא תמיד מחפשים את המטבע מתחת לפנס. העניין הוא לא ההדלפה, אלא האם אמנם נכון הדבר, שהרי חומרים מסוג זה נחשבים למעשה של סחיטה.

מכל ההתרחשויות עדיין לא ברור לי מי אסף ולמה מידע מהסוג הזה, האם יש בו משהו חדש או שמדובר בשיחזור של חומרים ישנים ובכל מקרה, עדיין, כתם גדול ומכוער דבק בחברי הכנסת כולם.

ציוץ משטרה

15 שנה לוועידת דרבן. באמצע השבוע קיימנו כינוס בו ציינו 15 שנה לועידת דרבן הראשונה אשר התקיימה ב-2001. הוועידה הזאת היוותה את נקודת הפתיחה למערכה המדינית נגד ישראל, שהייתה ועודנה משולבת בפעילות של טרור. יתרה מזאת, היא התרחבה לשדות אחרים, כלכליים, משפטיים, תרבותיים וכיוצא באלה. למרות שוועידות דרבן שלעצמן נכשלו, הן פרשו מניפה רחבה של פעילות אנטי –ישראלית ובראשה תנועת ה-BDS. משתתפי האירוע ובהם השר לביטחון פנים, לעניינים אסטרטגיים והסברה, ח"כ גלעד ארדן, יו"ר האופוזיציה, ח"כ יצחק הרצוג, שגריר האיחוד האירופי לישראל, מר לארס פאבורג-אנדרסן, שגרירת קנדה לישראל, הגב' ויויאן ברקוביצ'י, חברי הכנסת ציפי לבני, מייקל אורן וענת ברקו, העלו רעיונות שונים כיצד להתמודד עם האתגר של ה-BDS. הסכמתי עם רבים מהרעיונות אולם אי אפשר להתעלם מעובדה בסיסית אחת: ישראל שולטת כבר קרוב ל-50 שנה בחייו של עם אחר. הצלחנו להדוף ובעיקר למנוע פתרון כפוי אולם כפי שהדברים נראים השבוע, למשל ביוזמה הצרפתית, אנחנו חיים על זמן שאול. לא נוכל לאורך זמן להמשיך במצב הזה, ובסופו של דבר נצטרך להגיע לפתרון.

DSC_8862

כמובן שלא נשכח להזכיר אורחים נוספים שהשתתפו בכינוס וביניהם סגן יו"ר ועידת הנשיאים, מר מלקולם הונליין, סגן שר החוץ לשעבר, הרב מיכאל מלכיאור שגריר ישראל לאו"ם לשעבר, מר דני גילרמן; יו"ר ועידת הנשיאים, מר סטיבן גרינברג; שגריר נורבגיה לישראל, מר יון הנסן-באואר; שר המשפטים של קנדה לשעבר, מר אירווין קוטלר; עורך חדשות החוץ בחדשות 2, מר ערד ניר; ויו"ר התאחדות הסטודנטים היהודים העולמית WUJS)) בזמן הועידה, מר פלג רשף.

וכמובן תודה מיוחדת לשותפנו ארגון יום מיוחד זה, ארגון NGO Monitor ופרופ' ג'ראלד שטיינברג העומד בראשו.

ציוץ דרבן

הנה דברים שאמרתי בפתח הכינוס, ודברים נוספים שאמרתי בנושא בתקשורת במהלך השבוע:

ראיון דרבן ערוץ הכנסת

ראיון בנושא הכינוס באולפן הפתוח של ערוץ הכנסת

דרבן מעריב

ימים ספורים קודם לכן דיברתי בקונגרס היהודי-גרמני הרביעי שהתכנס בפרנקפורט והצעתי כינון אמנה חדשה בין ישראל לבין יהדות התפוצות, אמנה שמציעה לכל אחד משני הצדדים גם לתת וגם לקבל. על ישראל ליטול על עצמה את המשימה הכבדה של החינוך לזהות יהודית ויצירת זיקה והזדהות עם מדינת ישראל, ואילו יהודי התפוצות יכולים לסייע לישראל במערכה המדינית הנמשכת והולכת, שעליה כבר דיברתי.

פוסט קונגרס גרמני

בנוסף, הצטלמתי לסרט שמפיק יואב שמיר בנושא תנועת החרם בימים אלה.

סרט BDS

הסיוע לא מסתייע. בהקשר המדיני, נמשך השבוע הדיון הפומבי והעקר עד כה על הסיוע הצבאי האמריקאי לישראל. ביבי משחק באש. הוא מנסה למשוך את המשא ומתן בתקווה שיקבל יותר. אבל כמו שאנחנו יודעים וכל אחד מבין, לפעמים מקבלים פחות. הסיוע הזה הוא קריטי למדינה, במיוחד לצה"ל ולתעשיות הביטחוניות; עשרות אלפי משפחות תלויות בסיוע הזה. דיברתי בנושא ביומן הערב ברשת ב' בהגשת יוסי הדר, וכתבתי מאמר בדה מרקר המסכם את עמדתי.

מאמר דה מרקר

מה עוד היה השבוע?

התקרית בכביש 443. אירוע מצער התרחש בכביש 443 בעקבות זריקת בקבוקי תבערה ואבנים על נוסעים בכביש. בעקבותיו פעלו חיילי צה"ל וכתוצאה מירי שלהם נהרג נער ערבי, מוחמד בדראן שמו, בן 15. הוא נורה בטעות. דיון על כך פרץ במליאת הכנסת והדרדר כרגיל. אני בחרתי לגשת לנושא באופן שונה. הבעתי צער, כאב אפילו, על מותו של הנער אבל אמרתי כי כל עוד אנחנו חיים במדינה דו-לאומית, וזו המציאות, אירועים מסוג זה עלולים להתרחש. בעיקר פניתי לחברי הכנסת הערבים, שנקטו לשון חריפה מאוד ואמרתי להם כי צה"ל גם בנושא זה יפעל בהתאם לנורמות ולערכים שלו כפי שעשה רק לאחרונה במקרה של החייל אלאור אזריה. אני נותן אמון בצה"ל ומציע גם להם לעשות כן.

 443 מעריב

הסכנה המרחפת מעל ערוץ הכנסת. בוועדת הכנסת פתחנו השבוע בדיונים על חוק חדש-ישן שמסדיר את פעילות ערוץ הכנסת. אמנם הוא מתבסס על ועדה ציבורית בראשות השופטת בדימוס שרה פריש, אולם הוא מביא איתו בשורות רעות לכלי תקשורת קטן אבל חשוב. ערוץ הכנסת הוא מרכיב בדמוקרטיה הישראלית, הוא אמור להעביר לציבור את המתרחש בכנסת על כל היבטיה בשידורים ישירים ובתכניות מוקלטות. למיטב שיקולי המקצועיים, ונאמר שאני מבין טיפה בעניין הזה, הוא עושה עבודה מקצועית טובה, מאוזנת ונטולת הטיות. כרגע הוא בסכנה ובדיון בוועדת הכנסת יחד עם חברי שלי יחימוביץ', מיקי רוזנטל ואיילת נחמיאס-ורבין התייצבנו להגן עליו במה שנראה כמו סיבוב ראשון בלבד בקרב קשה שעוד מצפה לנו.

 

המאבק על זכויות הגמלאים והגמלאיות. אני ממשיך במאבק היום-יומי על זכויות הגמלאים והגמלאיות. מצורפת כתבתה של נורית וורגפט בעיתון הארץ, העיתונאית היחידה שמתמקדת בענייני הגיל השלישי.

 נורית וורגפט

אירועים נוספים השבוע. פגשתי את רבני צהר, ארגון חשוב שמקרב את הדת להמוני ישראל במקום להרחיק אותה, ובחנו אפשרויות לשיתוף פעולה.

 

הצטרפתי לווטרנים היהודים ממלחמת העולם השנייה שבאו לכנסת כדי לציין את יום הניצחון על גרמניה הנאצית, יום שיזמה חברתי ח"כ קסניה סבטלובה.

ציוץ וטרנים קסניה

יום אחר שהכנסת ציינה השבוע הוא יום העיוור. בוועדה לקידום מעמד האישה, שבה אני חבר, שמענו על מאבקן של נשים עיוורות לתפקד כאימהות ולהשתלב בחברה. נשים גיבורות, לא פחות ורק יותר. הנה הדברים שאמרתי במהלך הוועדה.

נח בראון

עם נח בראון וחבר נוסף מהמרכז לכלבי נחיה לעיוורים

 

דיברתי השבוע בגלי צה"ל גם על סגירתו של עיתון "במחנה" לאחר 82 שנות פעילות.

 

ועוד שתי פגישות כדרכי עם מבקרים מחו"ל: מורים מבית ספר בקליפורניה שבאו ללמוד מקרוב על ישראל וחברים במפלגה הסוציאליסטית (SPD) מבוואריה שבגרמניה, שאכן מתעניינים בישראל ודווקא בנושאים אזרחיים ולא בנושאים צבאיים.

קבוצה מייקל טוצין

עם קבוצת המורים מקליפורניה

SPD

עם קבוצת הפרלמנטרים מבוואריה

 

אירועי השבוע הבא. בשבוע הבא אני מזמין אתכם לשני אירועים בהם אשתתף:

האחד באוניברסיטת בר אילן, "החרם האקדמי: אתגרים ומענים" יום עיון בנושא ה-BDS (איך לא?). הדיון יתקיים ביום ראשון, 26 ביוני, בשעה 15:30 והוא פתוח לקהל הרחב. פרטים נוספים ניתן למצוא אצל עוזרי, יותם, טל': 050-6211837.

AcademicBoycott-page-001

אירוע נוסף הוא מפגש של חברים ממפלגת העבודה בסניף המתחדש שלנו בחדרה, תחת הנהגתו של אבי קוך. המפגש יתקיים ביום חמישי, 30 ביוני 2016, בשעה 19:00, ויהיה פתוח לציבור. לפרטים נוספים, צרו קשר עם עוזרי, יותם, טל': 050-6211837.

שבת שלום.

שלכם,

נחמן

 

 

עדיין אין תגובות

מאי 20 2016

השבוע שהיה כך היה: חם

מאת: נושאים: סיכום שבועי

חם
התהפוכות הפוליטיות של השבוע החולף  |  גסיסתן של יוזמות השלום  |  המאבק על רשות השידור |  הגנה על הדמוקרטיה הישראלית  |  אירועי השבוע החולף והשבוע הבא
חם בחוץ (מאוד) וחם בבית. הבית הפוליטי שלי, מפלגת העבודה, ובגרסא המעודכנת, המחנה הציוני, התלהט בימים האחרונים. המשא ומתן שניהל יושב ראש המפלגה עם ראש הממשלה עורר מחלוקת וגרר תגובות גם בתוך המפלגה וגם מתומכיה הרבים. ההתנגדות למהלך הזה הייתה ונשארה גבוהה, אבל היו לו גם תומכים. לכל הפניות הרבות שהיו אלי השבתי באותו אופן: חובתו של יו"ר המפלגה בתפקידו לחפש כל מקום שבו ניתן לנו להביא לידי ביטוי את האידיאולוגיה והרעיונות שלנו וליישם אותם. זאת האחריות. לכן, לעצם קיום המשא ומתן לא התנגדתי. אמרתי כי נשפוט אותו על פי התוצאה. אם היא תציג יוזמה והתקדמות במשא ומתן עם הפלסטינים ונכונות לפתרון, אם היא תתמודד עם הפערים החברתיים והמצוקות של הפריפריה, אם היא תביא לכלכלה צודקת והוגנת, המצמצמת פערים חברתיים, נוכל להשתתף בממשלה כזאת. אם לאו, עדיף שראש הממשלה ישאר עם 61 המוהיקנים שלו, ולכל היותר יקבל את ליברמן.
אמרתי ולא ידעתי. בשלישי בבוקר צייצתי את הציוץ הבא. והנה התחזית התממשה.
/Pulseem/ClientImages/3320///%D7%90%D7%9D%20%D7%A0%D7%AA%D7%A6%D7%A0%D7%99%D7%94%D7%95.jpg
כאשר ליברמן הרגיש שהמגעים בין נתניהו והרצוג מבשילים, הוא פרץ מיד לזירה, ריכך את דרישותיו המקוריות וכאשר דברים אלה נכתבים כבר מתנהל משא ומתן בין ליברמן לבין נתניהו. קצב המו"מ הוא מהיר ונראה כי יסתיים באופן חיובי. יהיה אשר יהיה אני מציע לכולנו לקחת נשימה ארוכה, לתת לדברים להתפתח ולחכות לתוצאה. כל אמירה אחרת היא חסרת אחריות.
דברתי על המגעים להרחבת הקואליציה רבות במהלך השבוע. לשמיעת דברי בנושא, לחצו על התמונות:
/Pulseem/ClientImages/3320///%D7%94%D7%A8%D7%97%D7%91%D7%AA%20%D7%94%D7%A7.jpg
/Pulseem/ClientImages/3320///%D7%9C%D7%9C%D7%90%20%D7%94%D7%A4%D7%A1%D7%A7%D7%94.jpg
/Pulseem/ClientImages/3320///%D7%A0%D7%97%D7%9E%D7%9F%20%D7%93%D7%91%20%D7%92%D7%99%D7%9C%20%D7%94%D7%A8.jpg
/Pulseem/ClientImages/3320///%D7%A2%D7%9C%20%D7%A9%D7%A8%20%D7%94%D7%91%D7%99%D7%98%D7%97%D7%95%D7%9F.jpg
/Pulseem/ClientImages/3320///%D7%94%D7%91%D7%95%D7%A7%D7%A8%20%D7%A9%D7%9C%20%D7%A8%D7%A9%D7%AA.jpg
מעניין מה יקרה עכשיו לאחר הצהרתו (המוזמנת?) של נשיא מצרים על קידום השלום הישראלי-פלסטיני. הלוא ברור לכל כי אם יש מדינאי ישראלי שאינו מקובל במצרים, בעולם הערבי וגם במקומות אחרים בעולם (ארה"ב?), הוא אביגדור ליברמן. האם אפשר יהיה לקדם יוזמה כזאת יחד עמו? אני מסופק. כך גם עם יוזמת השלום הצרפתית שתגווע עכשיו לאיטה בהיעדר כל קרן אור מאתנו. העידן החדש בנושאי ביטחון וחוץ מביא עימו בשורות רעות. ישראל  תידחק יותר ויותר לפינה מבודדת בזירה הבינלאומית. ומי יגן עלינו מפני ה-BDS? ישראל נכנסת במהירות לעידן חדש. אולי אלה תוצאות הבחירות האמיתיות, תוצאות שמפקידות את גורלה של המדינה הזו בידי מחנה הימין.
/Pulseem/ClientImages/3320///%D7%9E%D7%A4%D7%A7%D7%93%20%D7%9E%D7%A6%D7%A8%D7%99%D7%9D.jpg
באופן טבעי, נושאים אחרים ממילא נראים כרגע שוליים. אבל עסקתי ואעסוק בהם במושב הכנסת שמתכנס ביום שני הקרוב.
הגשתי בג"צ יחד עם ראש עיריית ירושלים וראשי שדולת ירושלים אחרים, נגד הוצאת תאגיד השידור החדש מירושלים. את ירושלים הממשלה אוהבת לכבד במילים ולהפציץ בפרחים, אבל היא מזניחה אותה בכל הפרמטרים של חינוך והשכלה, דיור ואיכות חיים. ירושלים משתרכת לאחר כל ערי ישראל.
בקרוב יהיה יום ירושלים ושוב נחזה בדיכוטומיה הזאת ושוב נביע צער על הדרדרותה של העיר. למה להתפלא שראש העיר ניר ברקת מעדיף לעבור כבר לפוליטיקה הארצית ולוותר על ראשות העיר היקרה והייחודית הזאת?
/Pulseem/ClientImages/3320///%D7%A9%D7%A4%D7%99%D7%A8%D7%90.jpg
/Pulseem/ClientImages/3320///%D7%91%D7%94%D7%97%D7%9C%D7%98%D7%94%20%D7%9C%D7%94%D7%95%D7%A6%D7%99%D7%90.jpg
/Pulseem/ClientImages/3320///%D7%94%D7%99%D7%95%D7%9D%20%D7%94%D7%92%D7%A9%D7%AA%D7%99.jpg
/Pulseem/ClientImages/3320///%D7%92%D7%9C%D7%95%D7%91%D7%A1%D7%A1%D7%A1%D7%A1.png
/Pulseem/ClientImages/3320///%D7%91%D7%A2%D7%AA%D7%99%D7%A8%D7%94%20%D7%A0%D7%98%D7%A2%D7%9F.jpg
מה עוד היה השבוע? פגשתי את חברי הגמלאיים ברמת גן ובני ברק ושוחחנו על זכויותיהם ומעמדם.
/Pulseem/ClientImages/3320///%D7%94%D7%9E%D7%A8%D7%97%D7%91%20%D7%A8%D7%92.jpg
אירחתי בכנסת משלחת של שליחים ועוזרים פלרמנטרים העובדים באיחוד האירופי ביוזמת ארגון AJC.
/Pulseem/ClientImages/3320///%D7%94%D7%90%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%A4%D7%99%D7%90%D7%99%20%D7%91%D7%99%D7%95.jpg
בשבוע הבא כאמור, חוזרת הכנסת לשגרתה. אפשר שכבר תהיה שם קואליציה חדשה וממשלה מורחבת. מבחינתנו, האופוזיציה, הקרב יהיה קשה יותר ומחייב יותר. ככל שהמדינה תסחף יותר ימינה, כך נידרש לעמוד על משמר הדמוקרטיה וערכי היסוד של מדינת ישראל היהודית-דמוקרטית. אנחנו צפויים לחקיקה דורסנית עוד יותר. עד עכשיו היו כמה מעצורים כמו כחלון ואפילו ראש הממשלה. אבל הציר הדומיננטי בנט-ליברמן וחבריהם בליכוד יכתיבו מעתה ואילך את דרכה של הממשלה. לא יהיו עוד מעצורים מתוך הממשלה, והעול בהכרח יפול, למרות הנחיתות המספרית, על האופוזיציה. נצטרך להגביר את המערכה החוץ-פרלמנטרית, נצטרך לפעול עם התקשורת ועם עמותות החברה האזרחית. אני מניח שגם נפנה יותר לבג"צ בשל חוקים והחלטות לא חוקתיות. בקיצור, הולך להיות פה שמח, ואולי בעצם עצוב.
ועוד מילה אחת, ביום רביעי הקרוב נערוך בכנסת יום יוצא דופן ומיוחד,  הצדעה  והוקרה ליהדות ארצות הברית. זוהי הקהילה  אשר תמיד מלווה אותנו, בטוב וברע. בחג ובחגא. בכנסת תהיה סדרה מרשימה של אירועים. אעדכן על כך בהרחבה בהמשך הימים.
/Pulseem/ClientImages/3320///%D7%A4%D7%A1%D7%99%D7%9D%20%D7%9B%D7%95%D7%9B%D7%91%D7%99%D7%9D.jpg
ואני רוצה בכל זאת לסיים בקורטוב של תקוה. בכל דבר רע יש גם סיכוי, בכל סיום, התחלה. אנחנו יכולים לנצל השבוע הזה לנקודת זינוק. צריך רק לרצות. 
שבת שלום.
שלכם,
נחמן.

עדיין אין תגובות

מרץ 11 2016

השבוע שהיה כך היה: הטרור חוזר

מאת: נושאים: סיכום שבועי

חברות וחברים,

כבר חשבנו שזה עבר. הייתה אשליה של שקט. הטרור בירידה. אבל יומיים השבוע, שלישי ורביעי, החזירו אותנו בבת אחת אל הסיוט. 5 פיגועים בשתי יממות, פריסה רחבה, שימוש בסכינים ובנשק חם, הרוג, פצועים קשה.

הטרור יבוא וילך. זו דרכו. אנחנו יכולים לגבור עליו, עשינו זאת בעבר, אבל הוא ישוב. הוא ישוב כל עוד אין ישראל מציעה חלופה אחרת, כל עוד העתיד של הדור הפלשתינאי הצעיר כולו שחור ורע. לאנשים אין מה להפסיד, וכשאין מה להפסיד המוות הוא אופציה לא רעה.
הממשלה כשלה. כבר ברור. הפעלת צה״ל והשב״כ אין בהם די, חייבים לחשוב גם על דרכים אחרות, אבל כאן מסתיימת היצירתיות של הממשלה הזו. הימין הקיצוני לוחץ עליה, דוחק אותה לעוד ועוד אמצעי ענישה, שכלל לא ברורה מידת האפקטיביות שלהם. היא עלולה לפעול בדיוק בדרך ההפוכה.

הנה מאמר שכתבתי ועתיד להתפרסם בגלובס. לקריאה לחצו כל התמונה:

/Pulseem/ClientImages/3320///%D7%A0%D7%97%D7%9E%D7%9F%20%D7%9E%D7%A6%D7%95%D7%99%D7%A8.png


ביום רביעי, במסגרת ״דיון 40 חתימות״, דיברתי על מחדליה המדיניים של ממשלת נתניהו. המדיני והצבאי אמורים להשלים האחד את האחר, אך אצלנו החזית המדינית הוזנחה, ננטשה. משרד החוץ התפרק וחלקיו השונים אינם מצליחים להציב חומת מגן מדינית. ראש הממשלה בדיון מונה את כל הביקורים שהיו פה. יפה. רבים באים, אך אין זה מצביע בהכרח על אהדה לישראל. אנחנו איננו מדברים עוד על ערכי היסוד שלנו, על המדע , החינוך והתרבות שלנו. אולי כי הם נשחקו, אולי כי הם תחת התקפה. ראוי לזכור כי הם הקנו לנו בעבר מעמד בינלאומי חשוב.

אלה דברי במליאת הכנסת, בדיון שראש הממשלה, לצערו, אינו יכול להחמיץ…
לצפייה לחצו על התמונה:
/Pulseem/ClientImages/3320///%D7%91%D7%94%D7%91%D7%94%D7%94%D7%94.jpg


הכנסת ציינה את יום האישה הבינלאומי. טוב מאד. חבל שיש רק יום אחד כזה בשנה, צריך רבים. חיזוק מעמדן של הנשים נראה כמו דרך ללא סוף. למרות שיש התקדמות, עדיין פערי השכר בינן לבין הגברים גבוהים, נמשכות הטרדות מיניות ואף פגיעות בנפש על רקע חברתי, נשים הן עדיין סחורה ניידת לזנות. כל כך הרבה לעשות. כחבר הוועדה למעמד האישה, אני נחשף לרבות מהתופעות הללו.

עאידה תומא סלימאן, חברת הכנסת ויושבת ראש הוועדה למעמד האישה, הקדישה דיון בוועדה לנושא השתלבות נשים ערביות בהיי-טק. זה היה דיון מרתק. מסתבר כי כ- 50% מהצעירות הערביות בוחרות  ללמוד מקצועות ריאליים בבית הספר התיכון, אולם לאחר מכן, מסלול חייהן משתנה והן בוחרות בהוראה. כאשר ניתנת להן הזדמנות, למשל בעיר נצרת, 25% מהן בוחרות לעסוק בהיי-טק, שם אגב, השכר הוא כפול בהשוואה להוראה. מה יצא מהדיון? הכישרונות קיימים, צריך רק לתת הזדמנות.

לסיקור הדיון ב"דה מרקר" לחצו כאן ועל התמונה לצפייה בדברי בישיבה:

/Pulseem/ClientImages/3320///%D7%A6%D7%99%D7%99%D7%A0%D7%94%20%D7%99%D7%95.jpg


ביום שישי שעבר הביא ערוץ 1 את סיפורו המרגש של אחיה קמארה, המסיים בימים אלה את תפקידו כנציב שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלויות במשרד המשפטים. אני מכיר אותו היטב מפרק קודם מאוד בחייו, השירות הצבאי. הוא התנדב לשרת בגל״צ, למרות שהיה כבד שמיעה. לכולנו הוכיח מהי דבקות במטרה, מהו רצון חזק ומהי אישיות אמיתית. לא פלא שכך גם הסתער על תפקידו במשרד המשפטים. הוא דוגמא לרבים בחברה הישראלית ששום ממגבלה אינה מפריעה להם להגשים את חלומותיהם ולהשתלב בכל תפקיד בו הם חפצים. זה היה עבורי רגע של חסד לשמוע ולהשמיע לו כיצד קיבלתי אותו אז לתחנה ולראות איזו דרך הלך מאז.

לצפייה בכתבה לחצו על התמונה:
/Pulseem/ClientImages/3320///%D7%A8%D7%92%D7%A2%20%D7%92%D7%A8%D7%A2.jpg


וגם זה היה השבוע-

מפגש עם 35 מנהיגים צעירים ממפלגת השלטון בבוואריה, גרמניה ופגישה עם 15 סטודנטים מאוניברסיטת  טקסס. בשני המקרים עבורי המפגש עם הצעירים הוא בגדר חובה ותענוג. חובה להגיע ולהסביר את ישראל לדור הצעיר, מנהיגי העתיד, ותענוג לשוחח עם אנשים צעירים, סקרנים, מלאי עניין ועדיין פתוחים לשמוע.
/Pulseem/ClientImages/3320///%D7%91%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94%20%D7%A2%D7%97.jpg
בשיחה עם הצעירים הגרמנים.
/Pulseem/ClientImages/3320///%D7%98%D7%A7%D7%A1%D7%A1.jpg
במפגש עם הסטודנטים מאוניברסיטת טקסס.

בשבת באתי ל״מטה המרכזי״ בהנחיית גדי סוקניק כדי להשתתף בדיון על הסרטון המכוער של ערוץ 20 כנגד סתיו שפיר. שמחתי לגלות הסכמה כמעט מלאה באולפן כי הסרטון היה פוגעני, סקסיסטי, מיותר. אני מהסס להתערב בסוגיות כאלה מתוך אמונה כי חופש הביטוי הוא ערך עליון, במקרה הזה הצטרפתי ללא היסוס לדיון.

הנה דברי בתוכנית. לצפייה לחצו על התמונה:
/Pulseem/ClientImages/3320///%D7%92%D7%9B%D7%A2%D7%99.jpg


כביש 1 החדש יהיה כנראה בשורה גדולה לנהגי ישראל, אך בשורה רעה ל- 50,000 תושבי מבשרת ציון וסביבתה. כבר עתה אנחנו חווים פקקים קשים, העתיד מזמן לנו תסבוכת תחבורתית קשה. הן לנהגים והן למשתמשי התחבורה הציבורית.
עמיתתי, ח"כ מיכל בירן ואני העלינו הנושא במליאת הכנסת, שר התחבורה השיב. הוא הציג כמה רעיונות, לדעתי עדיין אינם בשלים ובוודאי אינם ישימים בזמן הקרוב. חבל. אצלנו תמיד חושבים קצר ואנחנו נצא על כן עתה גם למאבק ציבורי. כמה מיותר.

אלה הדברים שנאמרו. לצפייה לחצו על התמונה:
/Pulseem/ClientImages/3320///%D7%9C%D7%99%D7%99%D7%99%D7%99.jpg


יחד עם ח"כ איציק שמולי ביקרתי במוקד האזרחים הוותיקים 8840* של המשרד לשוויון חברתי. למדנו על הכלים שעומדים לרשות אנשי המוקד, הפערים ועוד קצת על ענייני האזרחים הוותיקים בישראל. יש שם צוות מסור, חדור תחושת שליחות ציבורית שישמח לעזור בכל פנייה.
/Pulseem/ClientImages/3320///%D7%A0%D7%95%D7%A9%D7%90%D7%99%D7%99%D7%97.png


בסוף השבוע הופיעו הסקרים הפוליטיים שהצטרפו לטלטולים שעברנו בסיעת העבודה והמחנה הציוני. דיברתי על כך ב"יומן הבוקר" של רשת ב' עם אריה גולן.

להאזנה לחצו על התמונה (החל מדקה 1:22:00):
/Pulseem/ClientImages/3320///%D7%94%D7%A0%D7%A0%D7%94.png


אבל רציתי גם להוסיף כך: כמו שאומרים בספורט העניין הזה הוא בידינו. הבחירות רחוקות, שום דבר אינו סגור. יהיו עוד עליות וירידות ובוודאי צפויים אירועים שישנו את המפה הפוליטית. לכן, עלינו מוטלת להמשיך ולהשקיע בחזית הציבורית ובחזית הפרלמנטרית. עבודה, עבודה ועבודה, אני מאמין כי ההשקעות האלה תשתלמנה. מול ההצהרות, השטחיות, הפופוליזם, אנחנו יכולים להציג סיעה מתפקדת ועשייה משמעותית. מה לעשות, אני עדיין מאמין בעקרונות הישנים האלה.

לכשיבואו הבחירות, נתייצב עם הנבחרת הטובה ביותר ונוכיח כי המחנה הזה, האידיאולוגיה הזו, הם עדיין רלוונטיים מאד ומדברים לציבור רחב.

שבת שלום.
שלכם,
נחמן

עדיין אין תגובות

הבא »