בעקבות הודעתו של השופט טירקל, אמר הערב ח"כ ד"ר נחמן שי: הממשלה הצליחה. לא יהיה מנוס מהרחבת סמכויות הוועדה. גם אכלנו את הדג המסריח וגם גירשו אותנו מהעיר."

תגיות: משפט

ח"כ ד"ר נחמן שי: "החלטת הממשלה לשחרר את השייח' ראאד סלאח, ראש הפלג הצפוני של התנועה האיסלאמית היא בלתי שקולה ומשקפת היסטריה. על הממשלה למצות את הדין עם כל האזרחים הישראלים שהיו מעורבים במשט הבלתי חוקי והאלים, כולל חברת הכנסת חנין זועבי."

תגיות: ביטחון פנים, טרור, משפט

ח"כ ד"ר נחמן שי: "הפרשה הביטחונית החדשה מלמדת כי נדרשת רפורמה מקיפה בשאלת צווי איסור פרסום והשימוש בהם. בתי המשפט בישראל נוהגים יד קלה בהוצאת צווי איסור פרסום הפוגעים בחופש הביטוי ובזכות הציבור לדעת. בעולם התקשורתי החדש לא ניתן למנוע ממידע להתפרסם באופן חופשי והיחידים שנשארים, לכאורה, מחוץ למעגל המידע הם תושבי מדינת ישראל. הצעת חוק אשר הוכנה על ידי קובעת מגבלות לצווי פרסום ובקרה על תוקפם והיא מקדמת רפורמה חשובה וחיונית בנושא זה."

תגיות: מדיה ותקשורת, משפט, צבא וביטחון

תיקון סעיף 70 1. בחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד – 1984 -
א. לאחר סעיף 70(ה2), יבוא –
"(ה3) החלטה לאסור פרסום לפי סעיפים קטנים (ה) או (ה1) תוגבל לתקופה שלא תעלה על שבוע ימים. בית המשפט רשאי להאריך את תוקף ההחלטה לאסור פרסום לתקופות נוספות שכל אחת מהן לא תעלה על שבועיים ימים, וזאת מטעמים מיוחדים שיירשמו".
ב. לאחר סעיף 70(ה3), יבוא –
"(ה4) החליט בית המשפט לאסור פרסום לפי סעיפים קטנים (ד), (ה) או (ה1), יקיים בית המשפט דיון במעמד הצדדים בהקדם האפשרי ולא יאוחר משבעה ימים מיום מתן ההחלטה. מועצת העיתונות וכן כל גוף ציבורי אחר שיאושר לכך ע"י שר המשפטים יזומנו לדיון ויהיו רשאים לבקש את ביטול ההחלטה לאסור פרסום כאמור".

דברי הסבר
בתי המשפט עושים שימוש רחב בסמכותם לאסור פרסום בפרשיות שונות, חלקן בעלות חשיבות ציבורית גבוהה. בדרך כלל צווי איסור הפרסום ניתנים לבקשת המשטרה וגופי הביטחון האחרים, אשר מצדיקים את הבקשה בטעמים שעניינם חשש לפגיעה בחקירה או חשש לפגיעה בביטחון המדינה.
יתר על כן, לא אחת קורה שהמידע אשר נאסר לפרסום ע"י בית המשפט, מופיע לפרטי פרטים באתרי אינטרנט ובגופי תקשורת זרה כך שממילא אין עוד כל טעם בקיומו של הצו או שניתן לצמצם את היקפו, אולם הצו בכל זאת נשאר על כנו.
צווי איסור הפרסום פוגעים בחופש המידע ובזכות הציבור לדעת, שהיא זכות יסוד של אזרחים במדינה דמוקרטית, בפרט כאשר הדבר נוגע לפעילותם של גופים שלטוניים.
שימוש נרחב מדי וללא ביקורת ציבורית ראויה בכלי זה עשוי לפגוע קשות בזכויות האדם במדינת ישראל, שכן הוא עשוי לאפשר באופן גורף מעצר וחקירה של חשודים (שהינם בבחינת חפים מפשע כל עוד לא הוכחה אשמתם) במחשכים, והרחק מהעין הציבורית.
בנוסף יש לציין כי בדיון בבקשה לאסור פרסום נוכחים בדרך הכלל התביעה והחשוד או הנאשם אשר שומרים כל אחד על האינטרס שלו, אולם האינטרס הציבורי של זכות הציבור לדעת וחופש המידע אינו מיוצג בבית המשפט.
עוד יש לציין כי במקרים בהם המידע ממילא פורסם בתקשורת הזרה אשר נגישה לכל בית בישראל באמצעות אתרי האינטרנט, יש לשקול מחדש את הצורך בצו ואת היקפו של הצו.
לאור האמור מוצע בזאת להגביל את תוקפם של צווי איסור פרסום אשר ניתנים מטעמים של פגיעה בחקירה או גרימת נזק לחשוד לתקופה שלא תעלה על שבוע ימים, כאשר ניתן יהיה להאריך את תוקפו של הצו לתקופות נוספות שכל אחת מהן לא תעלה על שבועיים ימים, וזאת מטעמים מיוחדים שיירשמו.
הגבלה בזמן של צווי איסור הפרסום בזמן תכפה על המשטרה להשלים את הליכי חקירה מהר יותר, והדרישה כי הארכת התוקף תעשה מטעמים מיוחדים שיירשמו תחייב את בית המשפט לשקול היטב את הבקשה ולנמק את ההחלטה בדבר הארכת התוקף של הצו.
בנוסף, מוצע לקבוע כי במקרים בהם החליט בית המשפט לאסור פרסום מטעמים של פגיעה בפרטיות או בשל חשש לפגיעה בחקירה או בשל גרימת נזק לחשוד, יתקיים דיון במעמד הצדדים בתוך 7 ימים לאחר מתן הצו. לדיון זה יזומן נציג מועצת העיתונות וכן נציגים של גופים אחרים שיאושרו לכך ע"י שר המשפטים, אשר יוכרו כ"ידיד בית המשפט" ויציגו את האינטרס של זכות הציבור לדעת וחופש המידע ויהיו רשאים לבקש את ביטול צו איסור הפרסום (בדומה למעמד שניתן בחוק החוזים האחידים לגופים כגון איגוד המפרסמים, ארגון שחקני הכדורגל והמועצה לצרכנות לבקש את ביטולו של תנאי מקפח בחוזים האחידים).
בכך מובטח כי פרשיות שיש להן חשיבות ציבורית לא יתנהלו במחשכים אלא תהיה בקרה ציבורית על ההליך, ויישמרו האינטרסים החשובים של זכות הציבור לדעת וחופש המידע.
יצוין כי אין בהצעת חוק זו כדי לפגוע במצב הקיים לגבי הטלת איסור פרסום על עניינים הקשורים בקטינים ועל עניינים המתנהלים בדלתיים סגורות.

תגיות: חוקים, חקיקה, יוזמה להצעות חוק, מדיה ותקשורת, משפט