אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת. לכאורה, יש התקדמות מסוימת בהצעת החוק הזאת, וצריך לברך עליה. בכל זאת זזים קדימה. אבל האמת היא שזה כמו ריקוד תימני. האם אדוני יודע מהו ריקוד תימני? או ריקוד דרוזי? אז לא נשיר ולא נרקוד, אבל נזכור שזה צעד אחד קדימה ושני צעדים לאחור. זאת הבעיה. הבעיה היא שיוזמתו של יושב-ראש ועדת החוקה, חוק ומשפט, דוד רותם, יפה כשלעצמה, בתנאי שהיא תקדם אותנו, ואני חושב שהיא לא מקדמת אותנו. במקרה הטוב, היא פותרת את בעייתם של מעט מאוד אנשים, ומשאירה רבים מאוד ללא תקווה, כי אם היתה תקווה, היא היתה יכולה לצאת לדרך אם באמת היתה עוברת ברית הזוגיות במלואה. כרגע אנחנו מקבלים איזה קצה קרחון או משהו שהוא חור קטן בדלת, שדרכו לא נוכל להעביר את הציבור הגדול. אנחנו מדברים על כ-300,000 איש – - -.

רבותי חברי הכנסת, אנחנו מדברים על 300,000 איש שעלו למדינת ישראל מרצונם, לפעמים אפילו מתוך הקרבה, רצו שמדינת ישראל תהיה הבית שלהם ורצו לבנות פה את עתידם. ומדינת ישראל אומנם קיבלה אותם וקלטה אותם על-פי חוק השבות, אבל היא בגדה בהם ככל שמדובר בחייהם האישיים בכך שהיא לא מאפשרת להם להינשא פה כפי שהיו יכולים לעשות אילו היו נשארים בארץ מוצאם או בארצות מוצאם.

שחר ליפשיץ, דוקטור כיום, סיפר איך כל הרעיון הזה יצא לדרך לפני יותר משש שנים. היושב-ראש ודאי מכיר אותו. זה היה עוד בתקופתו של יוסי ביילין כשר משפטים. הכוונה היתה באמת למצוא איזה פתרון שיכול לאפשר את קליטתם של אותם 300,000 איש בחברה בישראל. הוחלט אז לגבש הצעה שהתבססה על שני יסודות: "שימור המצב הקיים, שבו הנישואים המוכרים בחוק המדינה הם נישואים דתיים אורתודוקסיים בלבד, והקמת מוסד משפטי חדש ששמו 'מרשם הזוגיות'. על-פי ההצעה, בני הזוג שיבקשו לחיות חיים משותפים בעלי משמעות משפטית, בלי להינשא זה לזה, יירשמו אצל רשם הזוגיות כבני זוג. נוסף על כך, תהיה קטגוריה חדשה במרשם האוכלוסין, ובעקבות זאת גם בתעודת הזהות, שתציין את שותפותו של אדם לקשר זוגי רשמי". וכאן יש פירוט יפה ומעניין.

אנחנו מדברים על כך שלמעלה משש שנים הנושא הזה עולה ויורד, עולה ויורד, ומפלגת ישראל ביתנו רצתה – אני חושב שהיא רצתה באמת – לקדם את זה אחרי הבחירות, אבל כמובן נפלה קורבן לקואליציה הבלתי-אפשרית הזאת שהיא חברה בה, קואליציה שמכשילה כל ניסיון לקדם איזה פתרון לטובת אותם 300,000 איש. זה פשוט מדהים לחשוב שהאנשים האלה יכולים לגור בארץ, לחיות בארץ, למות לארץ, לפרקים הם מתים כחיילי צה"ל על הגנת המדינה, אבל כל זה לא מסייע בעדם כאשר הם רוצים להינשא בארץ. את זה מדינת ישראל לא יודעת לאפשר להם.

מכל הניסיונות הטובים האלה אנחנו רואים היום ניסיון בהחלט כושל לקדם את הרעיון הזה, כשבסופו של דבר – אני מתייחס לאיזה מאמר של יאיר רוטקוביץ', ואני חושב שהוא יודע על מה הוא מדבר, שאומר: "מספר הזוגות ששניהם 'חסרי דת' מוערך בכ-150 זוגות לשנה בלבד, דהיינו, 300 איש. פרומיל אחד מסך כל האזרחים שהצעת החוק 'המהפכנית' באה לתקן את המצב עבורם. ובהתחשב בעובדה שרבנים חרדים הם שיחליטו מיהו 'חסר דת', יש להניח שחרדותיהם הכרוניות יאפסו כמעט את מספר הנרשמים לזוגיות".

במלים אחרות, כמו שמציין הכותב, החוק הזה, שמתקבל עכשיו בהסכמת המפלגות הדתיות – הלא בלעדיהן אי-אפשר לזוז – "ישמש תקופה ארוכה כעלה תאנה שיסתיר את המחדל המקפח אזרחים שלא בחרו ולא רוצים בדין הדתי. הוא אף יסתום את הגולל על ניסיונות לחקיקת חוק נישואין אזרחיים לכל אזרח".
זאת אומרת, לא רק שאנחנו לא מציעים פתרון, אנחנו אפילו לוקחים את התקווה מאותם אנשים שציפו שברגע הזה, לפחות כאשר תקום ממשלה חדשה ותיפתח בפניהם דרך חדשה – הדרך הזאת נעלמת עכשיו והסיכוי הגדול הזה הולך לדרכו.

יש עוד הגבלות על החוק הזה, בחוק ברית הזוגיות הזאת, אם אתם אינכם יודעים. היא תהיה רק לאחר שנה וחצי. הסטטוס המשפטי הזה איננו ברור בארצות אחרות. אין איסור על בן זוג להינשא לאחר בעודו רשום במרשם, וכך עלולה להיווצר ביגמיה; בעוד זוגות חד-מיניים – צריך לזכור גם את זה – חסרי סיווג דת מופלים לרעה. כלומר, מכל מקום ומכל פינה שהיא כשמסתכלים על החוק הזה, אנחנו רואים שהוא חוק מחורר כמו גבינה שווייצרית, חוק רע שאינו נותן תשובה לבעיה האמיתית שאנחנו רוצים לפתור, ואני חושב שכל כנסת ישראל רוצה לפתור אותה.

המחזה שהיה פה בהצבעה הקודמת, והדיונים בוועדת חוץ וביטחון רק המחישו את זה – היה ברור שהחוק הזה יעבור, מפני שהקואליציה הסכימה עליו, אבל הספקות הלכו וליוו אותו בכל שלב ושלב. היה ברור – אני רוצה לצטט למשל דברים שאמר ידידי דב חנין: החוק פוגע בסטטוס-קוו, נותן סמכויות-יתר לבתי-דין רבניים. אנחנו בונים פה יצור משפטי שפוגע בכבוד האדם ובחירויותיו. זאת אומרת שאיך שלא תוקפים את העניין הזה, אנחנו רואים שהוא חוק רע, שאומנם יזכה קרוב לוודאי בעוד שעה קלה לרוב בכנסת הזאת, אבל רוב, כמו שאנחנו יודעים, לא עושה את החוק הזה חוק טוב. הוא רק פשוט עושה אותו חוק שהכנסת נתנה לו את הסכמתה.

אגב, צריך להזכיר במסגרת התכתיבים שאנחנו רואים פה שכמובן חוק הגיור, שהיה צריך לבוא באותו מכלול, בכלל נזרק החוצה בתוך כל המהומה הזאת, כי כרגע אין עליו הסכמה. אם היינו מחפשים את המכנה המשותף שוב היינו רואים כיצד הדיקטט של המפלגות הדתיות קובע לכנסת הזאת בדיוק מה לעשות. מקום שהמפלגות הדתיות רוצות, הדברים זזים קדימה; מקום שהמפלגות הדתיות אינן רוצות, הדברים נעצרים. וגם ישראל ביתנו, מפלגה שכל כך רצתה לערער את השלטון, את המונופול של המפלגות הדתיות בתחומי האישות במדינת ישראל ולהביא תוצר חדש – מסתבר שכל מה שהיא עושה בסופו של דבר זה שהיא יוצרת כת חדשה של מצורעים, של אנשים חסרי דת שיתחתנו האחד עם האחר. זה יקבץ אותם יותר ויותר. בכך נחמיר – - את מצב זכויות האדם בישראל, ותיווצר כת חדשה של לא-יהודים, של אזרחים מסוג בי"ת, שהמדינה מתירה להם להינשא רק בינם לבין עצמם. אני חוזר פה על דברים יפים וחשובים שכתב מנכ"ל עמותת חדו"ש למען חופש דת, כפי שהוא אומר :זוהי זריית מלח בעיני העולים החדשים, זהו תחליף נישואין עלוב לחסרי דת.

אנחנו כבר מסיימים את הדיון הזה – נדמה לי שאני הדובר האחרון – בקול דממה דקה. היה ברור לכל אורך היום הזה וברור בסוף היום הזה, שהרבה כבר לא יהיה אפשר לעשות פה. זה מאוד מאכזב שכנסת ישראל לא מסוגלת להתמודד התמודדות אמיתית – - ורצינית עם הנושא הזה. מאוד מאכזב שאנחנו שוב ושוב לא מצליחים לטפל טיפול שורש בעניין, אלא רק לתת לו פתרונות שטחיים, קלים, שוליים, שמסייעים לפרומיל מכלל האנשים שהבעיה הזאת נוגעת בהם. מי שמסתכל על הדיון הזה, ומי שיקרא על זה מחר, יוכל רק להנהן בראשו ולשאול מה קרה למדינה הזאת, איך היא מצליחה להתחמק כל פעם מדיון בבעיות היסוד שלה ולפתור אותן בצורה שטחית שפשוט מייתרת את הדיון הזה. הלוואי שלא היינו מביאים את הצעת החוק הזאת מאשר נביא אותה בצורה העלובה שבה היא באה לכנסת הזאת בסופו של דבר. תודה רבה, אדוני.

תגיות: ברית הזוגיות, דת ומדינה, עליה