ארכיון התגית 'סיכום שבועי'

יול 01 2016

השבוע שהיה כך היה: דמוקרטיה במבחן

מאת: נושאים: סיכום שבועי

דמוקרטיה במבחן

גבולות הדמוקרטיה בישראל נמתחים  |  פיצוצי משנה עקב ההסכם עם טורקיה  |  אירופה מתפוררת  |  מולקולות במאבק ב-BDS  |  חייבים להגן על יחסינו עם העולם  |  מה עוד היה לנו השבוע?  |  על סדר היום לשבוע הבא

 

גבולות הדמוקרטיה בישראל נמתחים. חברת הכנסת חנין זועבי מותחת את גבולות הדמוקרטיה עד הקצה. לא מן הנמנע שאתמול היא חצתה אותם ונפלה. דיברתי לפניה בדיון על ההסכם עם טורקיה ואמרתי, בתמצית, כי הוא יקר מדי, מאוחר מדי ומועט מדי. אפשר היה להשיג הרבה יותר, בוודאי לחסוך כמה שנים של מתיחות ביחסים בין שתי המדינות. אבל ביבי כמו ביבי מחכה לאיזה הזדמנות תקשורתית ובסוף מודיע על ההסכם ברומא, לעיתונאים הנלווים אליו, מתעלם מן הציבור כולו וכמובן חותם על ההסכם לפני שהקבינט או הכנסת אישרו אותו. מדינת ליליפוט.

וואלה דיון בהסכם במליאה

פניתי ליו"ר ועדת חוץ וביטחון לקיים דיון דחוף על ההסכם. עוד לא היה. לא מפתיע. אם הכנסת לא מכבדת את עצמה, למה הממשלה צריכה לכבד אותה?

Document-page-001 (1)

אלה הדברים שאמרתי בתכנית "אולפן פתוח" בערוץ הכנסת, בהגשת אורית לביא-נשיאל, שם התעמתתי עם ח"כ מייקל אורן ועם חברתי לסיעה ח"כ קסניה סבטלובה.

 אולפן פתוח

ציוץ בנט קבינט

פיצוצי משנה עקב ההסכם עם טורקיה. כפי שאמרתי, אחרי עלתה זועבי, הנוסעת המפורסמת ממש המרמרה. לידה ישב באסל גטאס, שהם הוא השתתף באחד המשטים. שניהם עברו על החוק הישראלי, השתתפו במעשה לא חוקי וספגו על כך השעייה. זה לא הספיק לזועבי שהכריזה אתמול על חיילי צה"ל כרוצחים. אני מודה שלא הסתערתי על הדוכן כדי להוריד אותה. זה לא התפקיד של חברי כנסת. גם ברגעים כאלה חייבם לשמוע על קור רוח. יו"ר הישיבה כשל כשלא הרחיק אותה מיד ונתן אור ירוק להילולה שהתחוללה במליאה. זה היה מביש וקשה.

פניתי בדחיפות לוועדת האתיקה. אני מאמין שהיא תעניש אותה בהשעייה ארוכה. עכשיו אני מצפה מהיועץ המשפטי לבחון אם ניתן להעמידה לדין על הסתה. חופש ביטוי אינו חופש הסתה, זועבי שכחה את זה.

אלו הדברים שאמרתי במליאה

מליאה טורקיה

הנושא כמובן היה בכותרות בתקשורת בהרחבה. התראיינתי בנושא ההסכם עם טורקיה ופניה לוועדת האתיקה בתכנית "פתחי וזמרי בעם" של נועם פתחי ויותם זמרי ברדיו דרום, במהדורת הבוקר של מוטי לביא ברדיו קול חי ואצל רועי שרון ברדיו גלי ישראל.

זועבי אתיקה הארץ

זועבי אתיקה NRG

פוסט פייסבוק ועדת אתיקה

גם ביום כזה אני מסרב לתת גט של כריתות לאוכלוסיה הערבית כולה ואפילו לנציגיה בכנסת. עאידה תומא סלימאן היא יו"ר הוועדה למעמד האישה ושוויון מגדרי, שאני חבר בה ומשתתף ברבות מישיבותיה ונוצרה בינינו כימיה טובה. זה קורה כשעוסקים בעיקר ומתמקדים בחייהן של נשים יהודיות וערביות שזקוקות לעזרה ולסיוע מהכנסת ומקבלות אותן. היא דוגמא לחברת כנסת שבאה לעבוד ולא להסית, באה לקרב ולא להרחיק.

עאידה_תומא_סלימאן

אני מקווה שאני לא מזיק לה בדברים האלה. בישראל 2016 כבר אי אפשר לדעת. אגב, פניתי אליה גם כשתקיים את ישיבה בוועדה על חיילות צה"ל. אני מניחה שתהיה ישיבה. אם היא לא תשב בראשה, ישב מישהו אחר. זה סביר ומתקבל על הדעת.

שלושה שרים התנגדו בקבינט להסכם עם טורקיה. אחת מהם היא שרת המשפטים איילת שקד, אותה שאלתי בשעת השאלת החדשה בכנסת אם סביר בעיניה שראש הממשלה מקדים את החתימה על ההסכם להחלטת הקבינט. שקד התחמקה, כמובן, ממתן תשובה, אולם נאלצה להודות שהיתה שותפה לעיצוב ההסכם הזה ומעולם, כנראה, לא נאבקה בו.

 שעת שאלות

שעת שאלות NRG

 

אירופה מתפוררת. לפני שבוע בדיוק התחוללה רעידת אדמה פוליטית באירופה. החלטת בריטניה לעזוב את האיחוד האירופי הרעידה את האיחוד ומדינות רבות בו. היא נושאת מסר לא רק כלפי השותפות של בריטניה באיחוד, אלא גם למדינות אחרות שבהן מתנהל עימות בין נטיות לבדלות לבין רצון לשיתוף פעולה בין מדינות. רוחות רעות וקרות מנשבות במדינות אלה וממילא גם בזירה הבין-לאומית. רוח הלאומנות החדשה היא בשורה רעה שעלולה להכחיד את שיתוף הפעולה הבין-לאומי החיוני כל כך לרוב העולם שסובל ממצוקות גדולות. אנחנו צופםי במחזה הזה אבל גם משתתפים בו. להבנתי, אירופה חזקה טובה לנו. זהו שוק כלכלי גדול וזוהי גם קרבה תרבותית ואידיאולוגית. החלום של הימין הישראלי כי ארופה תניח לנו עתה ותתעסק בעצמה הוא כמובן קצר טווח. אי אפשר למחוק 500 שנות שליטה בעם אחר וגם אם לרגע נדמה שדעתו נשל העולם הוסחה מאיתנו, זה עוד יחזור.

אלה הדברים שאמרתי בנושא בפגוש את העיתונות בהגשת רינה מצליח במוצאי שבת (תחילת הקטע בדקה 26:00).

לכן היוזמה הצרפתית בדרך כזו או אחרת תמשיך ללוות אותנו ולכן גם אחרי הבחירות בארה"ב נשמע יותר מהנשיא או הנשיאה החדשים. ביום רביעי שוחחתי בטלפון עם כ-200 נקודות שידור של הארגון היהודי ג'יי סטריט, ביוזמתה של יעל פתיר, המנהלת הנמרצת של הארגון בישראל. ג'יי סטריט הוא ארגון שנוי במחלוקת בארץ ובארה"ב, אבל הזמן עושה את שלו. בשבוע שעבר הודיע השר גלעד ארדן הממונה על המאבק ב-BDS כי הוא מצפה לשיתוף פעולה בין הארגון לבין המדינה בפעילות בקמפוסים האמריקאים, שם לג'יי סטריט יש פעילים רבים. תהיה תוצאת הבחירות אשר תהיה, המשימה מספר 1 שלנו היא לטפח את הקשר עם הקהילה היהודית באמריקה, על מגוון ארגוניה ועל קשת דעותיה.

 

מולקולות במאבק ב-BDS. בתחילת השבוע הגעתי לאוניברסיטת בר אילן, אשר המרכז לתקשורת בין-לאומית שלה בראשותו של פרופ' איתן גלבוע, עושה עבודה מצויינת. זה היה תדריך למרצים שעומדים לצאת בשנה הקרובה לשנת שבתון בארה"ב. בספר החדש שלי, "חץ ברשת" בהוצאת מודן, שבתי ופרסתי את רשת הדיפלומטיה הציבורית של ישראל שהיא בעיני המערך הארגוני הנכון בקרב ב-BDS. האקדמאים הישראלים באוניברסיטאות, בבתי הילל ובמסגרות ארגוניות אחרות הם אותן מולקולות של דיפולמטיה ציבורית, שיכולות בכל מקום על פני כדור הארץ לרכז את הפעילות ההגנתית, המניעתית וההתקפית, כנגד תופעת הדה לגיטימציה של ישראל.

בר אילן

כך למשל, משלחת של תורמים ופעילים בארגון קרן היסוד מאוסטרליה עימם נפגשתי השבוע. הקהילה היהודית באוסטרליה מצטיינת ביחסה האוהד לישראל. שום דבר לא יכול כנראה לקלקל את האהדה הזאת.

אוסטרליה

חייבים להגן על יחסינו עם העולם. לכן אגב חשבתי שזו טיפשות מוחלטת שישראל סוגרת בימים אלה נציגויות דיפלומטיות, למשל השגרירות שלנו באל סלבדור. חברי חיים ילין קיים על כך כינוס מיוחד ואני כראש השדולה לחיזוק מערך החוץ קראתי לפתוח עוד נציגויות ולא לסגור נציגויות קיימות. אגב, באירוע סיפר שגריר אל סלבדור בישראל כיצד נציג דיפלומטי של אל סלבדור באירופה הציל עשרות אלפי יהודים בעת השואה. פרקים כאלה בהיסטוריה של שתי מדינות ראוי לשוב ולספר.

אל סלבדור

דוגמא למערכת יחסים שלמה ופוריה היא יחסינו עם גרמניה. השבוע שוב אירחנו בארץ ועדה של הבונדסטאג, הפעם ועדת הביטחון. גרמניה היא העוגן העיקרי שלנו באירופה ולאחרונה גם הודיעה על עסקה בשווי 600 מיליון יורו במסגרתה היא חוכרת מישראל 5 מל"טים ענקים מסוג "איתן". זאת אמירה משמעותית בהיבט הכלכלי ובהיבט המדיני כאחד, במיוחד בשוק הייצוא הביטחוני התחרותי. אנחנו נמשיך להדק את היחסים עם הבונדסטאג הגרמני. אני מקווה שנגיע להישגים דומים גם עם מדינות אחרות באירופה.

 

מה עוד היה לנו השבוע?

השתתפתי בדיון שולחן עגול השבוע, במסגרת אירוע האחדות בכנסת שיזם חברי יואב קיש, בנושא "תיק תקשורת: בין דיווח לדעה – או מי אחראי לשיח הציבורי". יחד איתי השתתפו גם חברי הכנסת רויטל סוויד ואמיר אוחנה ואנשי אקדמיה ותקשורת, ביניהם שמעון ריקלין ואראל סגל. במהלך הדיון הבעתי תקווה לתקשורת שמפרידה בין עמדה לדעה ונותנת לציבור את האפשרות להחליט במה לתמוך ולמה להתנגד.

אירוע האחדות

המאבק על ערוץ הכנסת מסתמן כהצלחה. חלק מהסעיפים הפרובלומטיים הוצאו מתוכו, וזה טוב, שהרי הערוץ, בניהולו של (בקרוב ד"ר) אורי פז, עושה עבודה טובה במגבלות האכסניה שלו.

 

 

באתי לוועדת העבודה והרווחה לדיון על עמותת שמע שעושה עבודה מצוינת בקרב ילדים ובני נוער לקויי שמיעה. שמענו סיפורי הצלחה מופלאות שהתאפשרו באמצעות העמותה, אולם הדבר לא מסייע לה לשרוד והיא בקשיים כלכליים גדולים. חרפה.

 

בוועדת הפנים ביקשנו לשמוע על מסמך חברי הכנסת של משטרת ישראל, "מסמך יצחקי". בדרכה השלומיאלית והכושל, לאחרונה, המשטרה שיגרה נציגים מדרג נמוך וגרמה לביטול הדיון. חבל, זו סוגיה שיש ללבן אותה בפומבי.

דוח יצחקי

ציוץ משטרה

פנייתי אל היועץ המשפטי לממשלה ליטול מראש הממשלה את סמכויתיו בכהונתו כשר התקשורת בנושא בזק בשל ניגוד עניינים, נענתה בחיוב. הנה מכתב מהיועץ המשפטי לממשלה שמודיע זאת. גם פניה אחרת לשר הפנים לבטל סוף סוף חקיקה מטרום המדינה של ממשלת הוד מלכותה בנושא עיתונות, אף היא נעתה לחיוב על ידי שר הפנים שהודיע כי התקנות בעניין זה יוחלפו בחדשות.

Document-page-001 (1)

על סדר היום לשבוע הבא, אם אתם רוצים לפגוש ולהיפגש עמי:

מחר, 2 ביולי, אשתתף באירוע שבת תרבות בתיאטרון רמת גן (חיבת ציון 16, רמת גן). האירוע יתקיים בהנחיית אבי בטלהיים בשעה 11:00 בבוקר.

 

ביום ראשון אתארח בקריית חיים ושם אקיים שיחה בנושא 25 שנה למלחמת המפרץ. האירוע יתקיים ביום ראשון, 3 ביולי בשעה 10:00 בבוקר במרכז הקהילתי בית נגלר (בן צבי 14, קריית חיים).

 

ברביעי, 6 ביולי, אשתתף יחד עם חברי עמר בר לב ויוסי יונה בחוג בית בביתה של שרה ג'נסטיל, ברחוב החרובית 12 במבשרת ציון. האירוע יתקיים בשעה 19:00.

 

ביום חמישי, תתכנס בירושלים הוועדה המדינית של מפלגת העבודה לדיון על עתידה של ירושלים והשכונות במזרח העיר. האירוע יתקים בשעה 18:30, רחוב אלחריזי 9, ירושלים.

 

בינתיים, שבת שלום ובשורות טובות

 

שלכם,

נחמן

 

עדיין אין תגובות

יונ 24 2016

השבוע שהיה כך היה: סוגרים (ברגל) פערים חברתיים

מאת: נושאים: סיכום שבועי

סוגרים (ברגל) פערים חברתיים

 

צעדת השוויון מגיעה לירושלים  |  מבוכה נוספת תוצרת משטרת ישראל  |  15 שנה לוועידת דרבן  |  הסיוע לא מסתייע  |  התקרית בכביש 443  |  הסכנה המרחפת מעל ערוץ הכנסת  |  המאבק על זכויות הגמלאים והגמלאיות  |  אירועים נוספים השבוע  |  אירועי השבוע הבא

 

צעדת השוויון מגיעה לירושלים. ביום רביעי בבוקר הצטרפתי לצעדת השוויון שיצאה מירוחם והגיעה לכנסת. צעדת השוויון הצליחה הצלחה חלקית. הצטרפו אליה, אך לא רבים מדי, וההדים שעוררה היו קלים. אבל לא הייתי מתייאש. כמו תמיד הדרך לשינוי מתחילה בצעד ראשון, הססני ולא בטוח, אבל אני משוכנע שבהדרגה יבינו התושבים במה שקרוי "הפריפריה", הן גיאוגרפית והן חברתית, שתחת הממשלה הזאת, ממשלת נתניהו, גדלו הפערים החברתיים כפי שלא היו מעולם.

אני מקווה שההתפכחות תגיע. היא חייבת. זה יקרה בהדרגה, אך בסופו של דבר משם גם יבוא השינוי והוא יכפה על הממשלה לשנות את מדיניותה הכלכלית והחברתית.

על פי בקשתי גם נקבע דיון מיוחד במליאת הכנסת בנושא זה, והצטרפו אליו נציגים מכל סיעות הבית. במקביל גם התכנסה השדולה לחיזוק הפריפריה באולם ירושלים בהובלת יושב ראשה, ח"כ חיליק בר. האירוע היה מכובד ביותר והשתתפו בו הצועדים, חברי כנסת רבים, ראש עיריית ירושלים ניר ברקת ושר הפנים ח"כ אריה דרעי.

אני רוצה לברך את ידידי מיכאל ביטון, חילי טרופר ועוד רבים מישובי הדרום שהצטרפו לצעדה הזאת.

פוסט מליאה צעדת השוויון

ציוץ צעדת השוויון

צעדת שיוויון ידיעות

מבוכה נוספת תוצרת משטרת ישראל. משטרת ישראל, כך התברר, אספה מידע על חברי כנסת ושרים ושמרה אותו. צריך לקרוא את המשפט הזה פעמיים בשביל להבין את המשמעות.

בתחילת השבוע מסר ערוץ 10 שבידי המשטרה חומרים מפלילים על עשרות חברי כנסת. ככה פשוט. למשטרת ישראל יש שם רע, לצערי הרב עקב סדרה בלתי נגמרת של אירועים מביכים במשטרה היחידה שיש לנו, ושלה אנו זקוקים יום ולילה. מובן שבכנסת נהגו בידיעה הזאת בכפפות של משי כדי שלא יתקבל חלילה הרושם שמישהו מנסה להשפיע על חקירות או להתערב בהן. אולם היה ברור לכל שמדובר במעשה מסוכן, בעיקר כשהמשטרה גם נמנעה מלהגיב, להודות או להכחיש. המפכ"ל הגיע בדחיפות גדולה ליו"ר הכנסת ומיד מצא לנכון לתקוף את "המדליפים". גם זו לא הבעיה. לא תמיד מחפשים את המטבע מתחת לפנס. העניין הוא לא ההדלפה, אלא האם אמנם נכון הדבר, שהרי חומרים מסוג זה נחשבים למעשה של סחיטה.

מכל ההתרחשויות עדיין לא ברור לי מי אסף ולמה מידע מהסוג הזה, האם יש בו משהו חדש או שמדובר בשיחזור של חומרים ישנים ובכל מקרה, עדיין, כתם גדול ומכוער דבק בחברי הכנסת כולם.

ציוץ משטרה

15 שנה לוועידת דרבן. באמצע השבוע קיימנו כינוס בו ציינו 15 שנה לועידת דרבן הראשונה אשר התקיימה ב-2001. הוועידה הזאת היוותה את נקודת הפתיחה למערכה המדינית נגד ישראל, שהייתה ועודנה משולבת בפעילות של טרור. יתרה מזאת, היא התרחבה לשדות אחרים, כלכליים, משפטיים, תרבותיים וכיוצא באלה. למרות שוועידות דרבן שלעצמן נכשלו, הן פרשו מניפה רחבה של פעילות אנטי –ישראלית ובראשה תנועת ה-BDS. משתתפי האירוע ובהם השר לביטחון פנים, לעניינים אסטרטגיים והסברה, ח"כ גלעד ארדן, יו"ר האופוזיציה, ח"כ יצחק הרצוג, שגריר האיחוד האירופי לישראל, מר לארס פאבורג-אנדרסן, שגרירת קנדה לישראל, הגב' ויויאן ברקוביצ'י, חברי הכנסת ציפי לבני, מייקל אורן וענת ברקו, העלו רעיונות שונים כיצד להתמודד עם האתגר של ה-BDS. הסכמתי עם רבים מהרעיונות אולם אי אפשר להתעלם מעובדה בסיסית אחת: ישראל שולטת כבר קרוב ל-50 שנה בחייו של עם אחר. הצלחנו להדוף ובעיקר למנוע פתרון כפוי אולם כפי שהדברים נראים השבוע, למשל ביוזמה הצרפתית, אנחנו חיים על זמן שאול. לא נוכל לאורך זמן להמשיך במצב הזה, ובסופו של דבר נצטרך להגיע לפתרון.

DSC_8862

כמובן שלא נשכח להזכיר אורחים נוספים שהשתתפו בכינוס וביניהם סגן יו"ר ועידת הנשיאים, מר מלקולם הונליין, סגן שר החוץ לשעבר, הרב מיכאל מלכיאור שגריר ישראל לאו"ם לשעבר, מר דני גילרמן; יו"ר ועידת הנשיאים, מר סטיבן גרינברג; שגריר נורבגיה לישראל, מר יון הנסן-באואר; שר המשפטים של קנדה לשעבר, מר אירווין קוטלר; עורך חדשות החוץ בחדשות 2, מר ערד ניר; ויו"ר התאחדות הסטודנטים היהודים העולמית WUJS)) בזמן הועידה, מר פלג רשף.

וכמובן תודה מיוחדת לשותפנו ארגון יום מיוחד זה, ארגון NGO Monitor ופרופ' ג'ראלד שטיינברג העומד בראשו.

ציוץ דרבן

הנה דברים שאמרתי בפתח הכינוס, ודברים נוספים שאמרתי בנושא בתקשורת במהלך השבוע:

ראיון דרבן ערוץ הכנסת

ראיון בנושא הכינוס באולפן הפתוח של ערוץ הכנסת

דרבן מעריב

ימים ספורים קודם לכן דיברתי בקונגרס היהודי-גרמני הרביעי שהתכנס בפרנקפורט והצעתי כינון אמנה חדשה בין ישראל לבין יהדות התפוצות, אמנה שמציעה לכל אחד משני הצדדים גם לתת וגם לקבל. על ישראל ליטול על עצמה את המשימה הכבדה של החינוך לזהות יהודית ויצירת זיקה והזדהות עם מדינת ישראל, ואילו יהודי התפוצות יכולים לסייע לישראל במערכה המדינית הנמשכת והולכת, שעליה כבר דיברתי.

פוסט קונגרס גרמני

בנוסף, הצטלמתי לסרט שמפיק יואב שמיר בנושא תנועת החרם בימים אלה.

סרט BDS

הסיוע לא מסתייע. בהקשר המדיני, נמשך השבוע הדיון הפומבי והעקר עד כה על הסיוע הצבאי האמריקאי לישראל. ביבי משחק באש. הוא מנסה למשוך את המשא ומתן בתקווה שיקבל יותר. אבל כמו שאנחנו יודעים וכל אחד מבין, לפעמים מקבלים פחות. הסיוע הזה הוא קריטי למדינה, במיוחד לצה"ל ולתעשיות הביטחוניות; עשרות אלפי משפחות תלויות בסיוע הזה. דיברתי בנושא ביומן הערב ברשת ב' בהגשת יוסי הדר, וכתבתי מאמר בדה מרקר המסכם את עמדתי.

מאמר דה מרקר

מה עוד היה השבוע?

התקרית בכביש 443. אירוע מצער התרחש בכביש 443 בעקבות זריקת בקבוקי תבערה ואבנים על נוסעים בכביש. בעקבותיו פעלו חיילי צה"ל וכתוצאה מירי שלהם נהרג נער ערבי, מוחמד בדראן שמו, בן 15. הוא נורה בטעות. דיון על כך פרץ במליאת הכנסת והדרדר כרגיל. אני בחרתי לגשת לנושא באופן שונה. הבעתי צער, כאב אפילו, על מותו של הנער אבל אמרתי כי כל עוד אנחנו חיים במדינה דו-לאומית, וזו המציאות, אירועים מסוג זה עלולים להתרחש. בעיקר פניתי לחברי הכנסת הערבים, שנקטו לשון חריפה מאוד ואמרתי להם כי צה"ל גם בנושא זה יפעל בהתאם לנורמות ולערכים שלו כפי שעשה רק לאחרונה במקרה של החייל אלאור אזריה. אני נותן אמון בצה"ל ומציע גם להם לעשות כן.

 443 מעריב

הסכנה המרחפת מעל ערוץ הכנסת. בוועדת הכנסת פתחנו השבוע בדיונים על חוק חדש-ישן שמסדיר את פעילות ערוץ הכנסת. אמנם הוא מתבסס על ועדה ציבורית בראשות השופטת בדימוס שרה פריש, אולם הוא מביא איתו בשורות רעות לכלי תקשורת קטן אבל חשוב. ערוץ הכנסת הוא מרכיב בדמוקרטיה הישראלית, הוא אמור להעביר לציבור את המתרחש בכנסת על כל היבטיה בשידורים ישירים ובתכניות מוקלטות. למיטב שיקולי המקצועיים, ונאמר שאני מבין טיפה בעניין הזה, הוא עושה עבודה מקצועית טובה, מאוזנת ונטולת הטיות. כרגע הוא בסכנה ובדיון בוועדת הכנסת יחד עם חברי שלי יחימוביץ', מיקי רוזנטל ואיילת נחמיאס-ורבין התייצבנו להגן עליו במה שנראה כמו סיבוב ראשון בלבד בקרב קשה שעוד מצפה לנו.

 

המאבק על זכויות הגמלאים והגמלאיות. אני ממשיך במאבק היום-יומי על זכויות הגמלאים והגמלאיות. מצורפת כתבתה של נורית וורגפט בעיתון הארץ, העיתונאית היחידה שמתמקדת בענייני הגיל השלישי.

 נורית וורגפט

אירועים נוספים השבוע. פגשתי את רבני צהר, ארגון חשוב שמקרב את הדת להמוני ישראל במקום להרחיק אותה, ובחנו אפשרויות לשיתוף פעולה.

 

הצטרפתי לווטרנים היהודים ממלחמת העולם השנייה שבאו לכנסת כדי לציין את יום הניצחון על גרמניה הנאצית, יום שיזמה חברתי ח"כ קסניה סבטלובה.

ציוץ וטרנים קסניה

יום אחר שהכנסת ציינה השבוע הוא יום העיוור. בוועדה לקידום מעמד האישה, שבה אני חבר, שמענו על מאבקן של נשים עיוורות לתפקד כאימהות ולהשתלב בחברה. נשים גיבורות, לא פחות ורק יותר. הנה הדברים שאמרתי במהלך הוועדה.

נח בראון

עם נח בראון וחבר נוסף מהמרכז לכלבי נחיה לעיוורים

 

דיברתי השבוע בגלי צה"ל גם על סגירתו של עיתון "במחנה" לאחר 82 שנות פעילות.

 

ועוד שתי פגישות כדרכי עם מבקרים מחו"ל: מורים מבית ספר בקליפורניה שבאו ללמוד מקרוב על ישראל וחברים במפלגה הסוציאליסטית (SPD) מבוואריה שבגרמניה, שאכן מתעניינים בישראל ודווקא בנושאים אזרחיים ולא בנושאים צבאיים.

קבוצה מייקל טוצין

עם קבוצת המורים מקליפורניה

SPD

עם קבוצת הפרלמנטרים מבוואריה

 

אירועי השבוע הבא. בשבוע הבא אני מזמין אתכם לשני אירועים בהם אשתתף:

האחד באוניברסיטת בר אילן, "החרם האקדמי: אתגרים ומענים" יום עיון בנושא ה-BDS (איך לא?). הדיון יתקיים ביום ראשון, 26 ביוני, בשעה 15:30 והוא פתוח לקהל הרחב. פרטים נוספים ניתן למצוא אצל עוזרי, יותם, טל': 050-6211837.

AcademicBoycott-page-001

אירוע נוסף הוא מפגש של חברים ממפלגת העבודה בסניף המתחדש שלנו בחדרה, תחת הנהגתו של אבי קוך. המפגש יתקיים ביום חמישי, 30 ביוני 2016, בשעה 19:00, ויהיה פתוח לציבור. לפרטים נוספים, צרו קשר עם עוזרי, יותם, טל': 050-6211837.

שבת שלום.

שלכם,

נחמן

 

 

עדיין אין תגובות

אפר 15 2016

השבוע שהיה כך היה: משוט בארץ

מאת: נושאים: סיכום שבועי

לקראת חג הפסח  | מאבקם הצודק של יצרני הביצים והחקלאים | סיור במועצה אזורית מטה אשר |  העליהום על שר הביטחון | גזענות במעטה של הפרדה | מחבל הוא מחבל, חד וחלק  | המאבק למען ניצולי השואה
חברות וחברים,

בעוד שבוע נסב כולנו לסדר פסח. זהו אחד החגים היפים והמשמעותיים במסורת שלנו. מדי ערב אנחנו נודדים ממקום למקום על פני המפה הקטנה של מדינת ישראל, נפגשים עם חברי וחברות המפלגה ומציינים ביחד את חג הפסח הקרב ובא. המפגשים האלה הם ההזדמנות שלי ושל חבריי לדווח לבוחרים שלנו על הפעילות הפרלמנטרית שלנו בכנס הכנסת היוצא ובתכניות לעתיד. שניים מן המפגשים הגדולים הללו היו בשבוע היוצא: שלי יחימוביץ' ציינה 10 שנים בפוליטיקה ועמיר פרץ חגג, בעצם, את שובו למפלגת העבודה. יש משהו מעודד בהתנהלות הפוליטית הזאת, היא מחדשת את האמון במבנה הפוליטי-מפלגתי שהשתנה מאוד מאז הופיעו מפלגות היחיד בזירה (יש עתיד, כולנו, ולפני כן ישראל ביתנו וכמובן עוד דוגמאות היסטוריות).
/Pulseem/ClientImages/3320///%D7%94%D7%A8%D7%9E%D7%AA%20%D7%9B%D7%95%D7%A1%D7%99%D7%AA%20%D7%A2%D7%9E%D7%99%D7%A8.jpg
/Pulseem/ClientImages/3320///%D7%94%D7%A8%D7%9E%D7%94%20%D7%A2%D7%9E%D7%99.jpg
למרות שיו"ר המפלגה יצחק הרצוג עוד ממתין להחלטת היועץ המשפטי לממשלה באשר למעבר מבדיקה של ענייניו לחקירה, אני מגלה שחברי המפלגה אינם נתפסים ליאוש. הם ממתינים בסבלנות לתוצאות התהליך הזה ומאמינים כי בסופו של דבר נצא ממנו כולנו מחוזקים.

נושא זה היה מרכזי מאוד בחדשות השבוע. דיברתי עליו כמה וכמה פעמים. אני חסיד גדול של תקשורת פתוחה, חושפנית ולפעמים גם אני נבהל מהעוצמות שהיא מסוגלת להפעיל ושואל את עצמי איפה עובר הקו בין עמדה לדעה. כשאני למדתי תקשורת, ועסקתי בכך במשך שנים ארוכות, אני חושב שהקווים היו ברורים יותר. כל מה שאני ביקשתי, ואני חוזר ומבקש, מכולנו במפלגת העבודה ומחוצה לה, זאת סבלנות. יש לי אמון מלא ברשויות החוק והאכיפה. אני משוכנע שתעשה עבודה רצינית ושכל העובדות יובאו בסופו של דבר לידיעת הציבור ולשיפוטו.
/Pulseem/ClientImages/3320///%D7%A8%D7%9F%20%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%A0%D7%99.jpg
ראיון לתכנית סדר יום ברשת ב' בהגשת רן בנימיני
/Pulseem/ClientImages/3320///%D7%A2%D7%A8%D7%9F%20%D7%93%D7%99%D7%99%D7%95.jpg
ראיון לתכנית משעל על הבוקר ברדיו ללא הפסקה (103FM) בהגשת ענת דבידוב וחגי גולן
במהלך השבוע הצפנתי למושב אביבים כדי להשתתף בהפגנת מגדלי העופות כנגד יבוא ביצים לישראל. הסוגיה אינה פשוטה. הייצור המקומי יקר לפרקים יותר מאשר יבוא. אולם לפני ששוברים את מטה לחמם של 3,000 משפחות, צריך לבחון כיצד מעמיסה שרשרת התיווך עלויות גבוהות על מחיר היצור ובכך מייקרת את הביצים הללו. כפי שלימדה אותנו המחאה החברתית, עלינו לבדוק כל חוליה וחוליה כדי לדעת מי "תופס טרמפ" על הגב של החקלאים. הויכוח על הביצים הוא רק סימפטום לשאלות עקרוניות על עתיד החקלאות בישראל. החקלאות לא יכולה להיבחן רק על פי עלות המוצר. יש להעריך גם את המשמעות הלאומית שלה. היא מייצגת ערכים של קשר לאדמה, של ביטחון, של חיים קשים באזורים מרוחקים. החקלאים בצפון, כמו באזורי הארץ האחרים, הם חגורת הביטחון של מדינת ישראל, אך לצערי, הם לא נהנים מן המעמד הנדרש והמתחייב מכך.
אלה הדברים שאמרתי בהפגנה שלהם:
/Pulseem/ClientImages/3320///%D7%91%D7%99%D7%AA%20%D7%97%D7%A0%D7%9F.jpg

אני חבר בשדולת החקלאים בכנסת וגם שם אנו דנים שוב ושוב איך לסייע לחקלאי ישראל, שמספרם קטן והכנסותיהם מצטמצמות.
/Pulseem/ClientImages/3320///%D7%A0%D7%97%D7%9E%D7%9F%20%D7%90%D7%9E%D7%A8.jpg
בהמשך היום כפי שאני עושה בתקופה זאת, סיירתי גם עם יורם ישראלי, ראש המועצה האזורית  מטה אשר, ועם רן שוסטרמן בחניתה ובראש הנקרה, ונפגשתי עם אזרחים המוטרדים ממתקן התפלה שעומד להיבנות באזורם. לבסוף, ישבתי לשיחה ארוכה עם פעילים שלנו ממושבי האזור. הצפון נראה נהדר, ירוק ופורח, והוא ראוי ללא ספק ליחס שונה ולמשאבים שהממשלה מבטיחה ואינה מעבירה.
/Pulseem/ClientImages/3320///%D7%A2%D7%9D%20%D7%99%D7%95%D7%A8%D7%9D.jpg
סיור עם יורם ישראלי, ראש המועצה האזורית מטה אשר
/Pulseem/ClientImages/3320///%D7%91%D7%99%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%AA.jpg
בכמה הזדמנויות השבוע, כולל באירוע שבת תרבות בגבעתיים, דיברתי על הויכוח הציבורי שהתחולל בעקבות תקרית החייל בחברון, ההתקפות הארסיות נגד שר הביטחון ומה כל זה אומר על החברה בישראל. איש לא צריך להיות מופתע שהלכי הרוח הציבוריים הם כל כך קיצוניים ובלתי סבלניים. ישראל השתנתה בחמישים השנים האחרונות ואגב כך היא שוחקת את ערכי היסוד של צה"ל. בוגי יעלון יצא להגן על הרמטכ"ל, אבל יותר מכך על צה"ל כפי שהוא מכיר ובו שירת עשרות שנים מחייו. הוא הפך מיד להיות נשוא לרחשי שנאה וקריקטורות מגעילות ומסוכנות.
/Pulseem/ClientImages/3320///%D7%9E%D7%97%D7%95%D7%A1%D7%9C%20%D7%A4%D7%95%D7%9C%D7%99%D7%98%D7%99%D7%AA.jpg
/Pulseem/ClientImages/3320///%D7%92%D7%91%D7%A2%D7%AA%D7%99%D7%99%D7%9D%20%D7%AA%D7%A8%D7%91.jpg
אירוע שבת תרבות בגבעתיים, בהנחיית סא"ל (מיל') גדעון מיטשניק, תא"ל (מיל') עמוס גלבוע ואל"מ בדימוס דני הדני. (התמונה באדיבות דובי פיינר)
/Pulseem/ClientImages/3320///%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C%20%D7%94%D7%99%D7%95%D7%9D.jpg
/Pulseem/ClientImages/3320///%D7%99%D7%A2%D7%9C%D7%95%D7%9F%20%D7%96%D7%9B%D7%94%20%D7%9C%D7%AA.jpg
אני אינני חבר במפגלתו של בוגי כידוע, ואני חולק עליו עמוקות, אבל בעניין זה עמידתו מעוררת כבוד והשראה. צריך לבלום את הקיצוניות בחברה הישראלית,אשר פעם אחת באה לידי ביטוי באירוע החייל, פעם אחרת בהפרדת היולדות ופעם שלישית בסוגיות כמו דיור ותעסוקה. אנחנו חייבים להבין שלמיעוט החי בתוכנו יש זכויות ועליהן עלינו לשמור.

הנה דברים שאמרתי בנושא הפרדת היולדות בוועדה לקידום מעמד האישה:
/Pulseem/ClientImages/3320///%D7%94%D7%A4%D7%A8%D7%93%D7%AA%20%D7%94%D7%99%D7%95%D7%9C%D7%93%D7%95%D7%AA.jpg
/Pulseem/ClientImages/3320///%D7%A0%D7%A8%D7%92.jpg
/Pulseem/ClientImages/3320///%D7%A0%D7%A8%D7%92%20%D7%9B%D7%AA%D7%91%D7%94.jpg
זוהיר בהלול הוא חבר שלי כבר הרבה שנים, איש יצירתי ומקורי, שפתו עשירה, והוא מלהטט בה. אבל דבריו על טרור ועל ההבדל בין מחבל לרוצח אינם עניין סמנטי כלל וכלל. זוהיר ניסה ונכשל להבדיל בין פגיעה באוכלוסיה לבין פגיעה בצבא. זוהי השוואה אנכרוניסטית שאינה מקובלת עלי. כל מי שמרים סכין ומנסה לדקור הוא מחבל ואין הבדל בעיני אם הוא פוגע באזרח או בחייל, מצד זה של הקו הירוק או מצידו האחר, יהודי או ערבי. כל נושא האלימות הוא מגונה ויש להתנגד לו. הצטערתי שזוהיר לא חזר בו. הוא שייך בסופו של דבר למפלגה בשם המחנה הציוני שהשוואות כאלה אינן מקובלות עליה. הוא עוד יכול לחזור בו.
התראיינתי ברדיו הים האדום השבוע בנושא זה.
/Pulseem/ClientImages/3320///%D7%91%D7%94%D7%9C%D7%95%D7%9C%20%D7%A2%D7%9B%D7%95.jpg
במאמר שכתבתי לג'רוזלם פוסט, התייחסתי לאוזלת היד של הממשלה בטיפולה בנושא הסדר הכותל הידוע גם כ"תכנית ההפרדה", וצביעותה ביחסה לזרמים הרפורמים והקונסרבטיבים ביהדות, זרמים המהווים רוב בקרב יהדות ארצות הברית. אנו צועדים בדרך מסוכנת. העולם היהודי משתנה, ועלינו כנבחרי הציבור ועל החברה הישראלית בכללותה לחבק אלינו את יהדות העולם על זרמיה השונים, לבל נאבדם. אל לנו לקחת את תמיכתה של יהדות התפוצות, ובמיוחד תמיכתה של יהדות ארצות הברית, כמובנת מאליה.

מה עוד היה לנו השבוע? יצאתי להגן על הקליניקה לסיוע לניצולי שואה במרכז הבינתחומי הרצליה, העומדת בפני סגירה עקב חוסר משאבים. כמה טיפוסי לנו. הנה המכתב ששלחתי לשרה לשיוויון חברתי, השרה גילה גמליאל ולשר הרווחה והשירותיים החברתיים, השר חיים כץ.
/Pulseem/ClientImages/3320///%D7%93%D7%A8%20%D7%A0%D7%99%D7%9E%D7%97%D7%9F1.jpg
/Pulseem/ClientImages/3320///%D7%93%D7%A8%20%D7%94%D7%99%D7%9E%D7%97%D7%95%202.jpg
דיברתי בפורום מאג'די, קבוצה גדולה של אזרחים סקרנים ותאבי דעת המתכנסים מדי שבוע במרכז כפר סבא. על הנחיית המפגש היה אמון נוה גור, חבר מועצת העיר הוד השרון. תודה למארגנים על ההזמנה, ולנוה על ההנחיה.
/Pulseem/ClientImages/3320///%D7%A4%D7%95%D7%A8%D7%95%D7%9D%20%D7%9E%D7%90%D7%92%D7%93%D7%99.jpg
נפגשתי עם סטודנטים מילואימניקים מאוניברסיטת בר אילן בפאנל "סטודנטים על מדים"  מטעם ארגון צו 8 – פורום המילואים בישראל, אגודת הסטודנטים בר אילן ותא אופק בר אילן, יחד עם פרופ' אשר כהן. דנו בתנאי השירות של המילואימניקים וכיצד ניתן לסייע לקבוצה קטנה והולכת זו.
/Pulseem/ClientImages/3320///%D7%9E%D7%A8%D7%97%D7%91%20%D7%9E%D7%95%D7%92%D7%9F.jpg
דיברתי בתכנית שוברים כלים בהנחיית רוני מילוא ומורתי לשעבר פרופ' מינה צמח, עם העיתונאי משה ליכטמן על פרשת ענבל אור. עוד דוגמא לטירוף המערכות של  נושא הדיור ישראל.
/Pulseem/ClientImages/3320///%D7%9C%D7%99%D7%9B%D7%98%D7%9E%D7%9F.jpg
בשבוע הבא, ביום רביעי, 20 באפריל, בשעה 10:00 אשתתף בועידת המוסיקה הבינלאומית OMC, ואדבר על תנועת החרמות, מניעת השקעות וסנקציות (BDS). מוזמנים להגיע ולשמוע את דברי.
/Pulseem/ClientImages/3320///%D7%9C%D7%9E%D7%93%D7%A2%20%D7%95%D7%94%D7%A8.jpg

זה אמנם שבוע של פגרה אבל עם מעט מאוד זמן פנוי.

אין דבר, אני אוהב את זה.

שבת שלום, ותנקו מהר את הבית מכל החמץ שהתאסף שם מאז הפסח שעבר.
נחמן

עדיין אין תגובות

אפר 01 2016

השבוע שהיה כך היה: המבחן המוסרי, המשך

מאת: נושאים: סיכום שבועי

חברות וחברים,

החיים הפוליטיים מספקים לנו שפע של הפתעות והאחרונה שבהם נראתה בסוף השבוע: הודעת היועץ המשפטי לממשלה על בדיקה משפטית של שני פוליטיקאים בכירים, אחד מהם הוא יושב ראש מפלגת העבודה יצחק הרצוג. זו כמובן הפתעה מוחלטת, שלא היו לה סימנים מוקדמים, אבל צריך להתרגל גם לכך ב"מטבח החם" הזה הקרוי פוליטיקה. בכל מקרה אני רוצה להביע אמון בראש המפלגה. כמובן צריך לבדוק כל מידע שהגיע ואשר יגיע. כך ראוי. אולם התרשמותי היא שראש המפלגה נהג ונוהג כהלכה ועל פי חוק בענייניו הפוליטיים, ואני סמוך ובטוח כי הבדיקה הזאת, החיונית כאמור, תסתיים בלא כלום.
/Pulseem/ClientImages/3320///%D7%A6%D7%A8%D7%99%D7%9A%D7%9D%20%D7%95%D7%A8%D7%90%D7%95%D7%99.jpg

הגדרתי בתחילת השבוע את פרשת החייל בחברון כמבחן מוסרי לחברה הישראלית
. בדיעבד, ימים אחדים אחר כך נראה לי שהמבחן הזה רק מתעצם והולך. בחברה הישראלית מתרוצצים כוחות מנוגדים וחששותיי גדלים בהתאם. אני מתייצב באופן ברור מאחורי שר הביטחון והרמטכ"ל. בעניין זה הם מובילים בביטחון את צה"ל להתנהגות אתית התואמת את אמות המוסר שלנו. על כך דיברתי בכנסת וברדיו. לצפיה בנאום לחצו על התמונה:
/Pulseem/ClientImages/3320///%D7%91%D7%9B%D7%A0%D7%A1%D7%AA%20%D7%95%D7%91%D7%A8%D7%93%D7%99.jpg

להאזנה לראיון, לחצו על התמונה מטה:
/Pulseem/ClientImages/3320///%D7%AA%D7%A7%D7%A8%D7%99%D7%AA%20%D7%94%D7%91%D7%99.jpg

אנחנו נמצאים תחת מתקפת טרור, ובאופן טבעי הרגשות מתלהטים והרצון לנקמה הוא עז. אבל אנחנו ידענו תמיד להתאפק ולפעול באופן לגיטימי וצודק. צה"ל ישלים את החקירה ויקבע האם יעמוד החייל למשפט ובאיזו אשמה. אבל מעבר לכך, אני חש שיש לבחון בחינה עמוקה וגלויה מה קרה לנו ולמה השתננו.
/Pulseem/ClientImages/3320///%D7%9C%D7%AA%D7%97%D7%A2%D7%A2%D7%9B%D7%90%D7%A8%D7%A5.png
/Pulseem/ClientImages/3320///%D7%9E%D7%9B%D7%91%D7%93%D7%99%D7%9D%20%D7%90%D7%AA%20%D7%99%D7%93.jpg

והנה כיוון אחד שהלכנו בו, כיוון של יוהרה, של ביטחון, של עודף ביטחון עצמי.במאמר שכתבתי לגלובס חיברתי שני אירועים: את פרשת החייל מחברון עם פרשת ריגול סייבר כנגד ישראל. השוותי את המצב בו אנו שרויים לסיפור המקראי של גולית ודוד, והצבעתי על כך שישראל הפכה מדוד קטן וחכם לגולית כבד ואדיש. המחשבה שהכוח יכול לפתור הכל היא מוטעית. עובדה היא שאויבינו, כמו אותו מהנדס מחשבים מעזה, לומדים לאזן את חולשתם הכמותית בהישגים איכותיים. גם פה נדרש מהפך תודעתי אמיתי והוא קשור קשר הדוק לדברים הראשונים שכתבתי. לקריאת המאמר, לחצו על התמונה מטה:
/Pulseem/ClientImages/3320///%D7%9B%D7%91%D7%A8%20%D7%9C%D7%98%20%D7%93%D7%95%D7%93.jpg

בשבוע האחרון אספה הכנסת את כל החוקים שנותרו לה, וכך לפני שיצאנו לפגרת הפסח וימי הזכרון, סיימנו את חקיקתם. רובם לא עוררו עניין רב והם עברו בהסכמה רחבה. חוקים אחדים נדחו בשל קשיי הקואליציה. חוק אחד שעבר בכל זאת הוא חוק ההשעייה של חברי כנסת. החוק מאפשר ל-90 חברי כנסת להדיח מתפקידו חבר כנסת בשל תמיכה בשלילת קיומה של מדינת ישראל כיהודית ודמוקרטית, הסתה לגזענות או תמיכה במאבק מזוין נגד ישראל. זהו חוק קיצוני הנובע אף הוא מ"המצב". חוק מסוכן שמרעיד את אמות הסיפים של הדמוקרטיה הישראלית. הוא מאתגר את הכלל הדמוקרטי הבסיסי של הזכות לבחור ולהיבחר ושולל אותה מאנשים מסוימים. אני מניח שגם הוא, כמו חוקים בעייתיים בעבר, ימצא את דרכו לבג"צ, ואני מודה שדעתי אינה נוחה מכך. השימוש הגובר בבג"צ כדי לחסום חקיקה אף הוא מסוכן באיזשהו מקום, שכן הוא מטשטש את קוי המיתאר בין שלש הרשויות, המחוקקת, המבצעת והשופטת. כך קרה גם במקרה של מתווה הגז, שנחסם השבוע בידי בג"צ. בעניין זה אני רוצה לברך את חברינו ובראשם שלי יחימוביץ' ואיתן כבל, אשר ביחד עם אחרים ועם הסיעה כולה מנעו את קבלת המתווה כמות שהוא, וכפו על הממשלה לשנותו.


לפני שבועיים בכנס IPU עמדתי במתקפה של חברי פרלמנטים שביקשו לדעת מדוע הושעו חברי כנסת באופן זמני, ספק אם היתה לי תשובה טובה לומר להם מדוע הורחקו חברים מן הכנסת בכלל, כפי שעלול לקרות בחוק החדש.
/Pulseem/ClientImages/3320///%D7%91%D7%97%D7%95%D7%A7%20%D7%91%D7%99.jpg

ועוד בענייני השעה, היתה לנו מחלוקת בסיעה האם לתמוך בחוק המאפשר למאבטחים לשאת את נשקם גם לאחר יום העבודה, או להפקידו היכן שהוא. אני סברתי, ולכן גם תמכתי בחוק, כי אחת הדרכים לבלום את גל הטרור היא בהגברת ההרתעה. יותר נושאי נשק מורשים ומיומנים פירושם הרתעה גדולה יותר. חברים אחרים שלנו חששו מריבוי כלי הנשק בזירה הציבורית ומן האפשרות שיעשה בהם שימוש לרעה. אבל זה עשוי לקרות בכל מקרה. בעיני השיקול הראשון מכריע. לצפייה בדברים שאמרתי במליאת הכנסת, לחצו על התמונה.
/Pulseem/ClientImages/3320///%D7%9E%D7%9C%D7%99%D7%9B%D7%A2%D7%9C%D7%92.jpg

בין החוקים שהתקבלו ב"מכירת סוף המושב" היו גם שניים שלי; האחד, מאריך את תקופת ההקמה של תאגיד השידור הציבורי, ומעניק עוד שישה חודשים לרשות השידור הקיימת. למרות שהשר ארדן חלק עלי, אני עדיין סבור שהמדינה מתעללת בעובדים, מציבה לוח זמנים בלתי ריאלי וגוזרת חודשים ארוכים של אי ודאות על מאות רבות של עובדים ובני משפחותיהם. אני בטוח שגם בעוד חצי שנה נזדקק לאורכה וכך הסאגה הזאת תימשך ותימשך. מה יצא בסוף? אני חושש מלהגיד לכם, אבל בוודאי לא משהו טוב.
לצפיה בדברי לפני ההצבעה, לחץ על התמונה מטה:
/Pulseem/ClientImages/3320///%D7%AA%D7%99%D7%A7%D7%95%D7%9F%20%D7%A7%D7%A8%D7%99%D7%90%D7%95.jpg

לצפיה בדברי לאחר ההצבעה, לחץ על התמונה מטה:
/Pulseem/ClientImages/3320///%D7%94%D7%A7%D7%93%D7%9E%D7%AA%20%D7%94%D7%99%D7%A1%D7%91.jpg

כמה סמלי שהשבוע הרדיו הישראלי ציין 80 שנה בתערוכה צנועה ומוקפדת בשרונה, שם נמצאים משרדי קול ישראל והטלויזיה בתל אביב. השבוע השטח הזה נמכר במלמעלה ממיליארד שקל. בסכום הזה אפשר להקים כבר תאגיד שידור חדש…
/Pulseem/ClientImages/3320///%D7%A1%D7%95%D7%9A%20%D7%94%D7%99%D7%93%D7%9D.jpg

החוק האחר מקטין את ההוצאות המשפטיות של ניצולי שואה שמקבלים פיצוי על פי חוק נכי רדיפת הנאצים. שנים רבות חיכו אנשים אלה לפיצוי, ועכשיו כשהגיע מסתבר שהם משלמים סכומים גבוהים וחסרי היגיון לעורכי הדין שלהם. יחד עם חברי הכנסת מיכאל אורן, איילת נחמיאס-ורבין ויוסי יונה, ובעזרתו של יו"ר הוועדה ח"כ אלי אלאלוף הצלחנו להקטין את הסכומים הללו. המשמעות היא שהזכאים לפיצוי יקבלו סכומים גדולים יותר. מיליונרים הם לא יהיו בכל מקרה. לצפיה בדבריי במליאת הכנס בנושא, לחצו על התמונה:
/Pulseem/ClientImages/3320///%D7%93%D7%95%D7%91%D7%90%20%D7%9C%D7%9A%D7%91%D7%93%D7%9E.jpg

עוד השבוע, החקלאים התכנסו לעוד כינוס של מחאה. מצבם גרוע ופערי התיווך העצומים משרתים את כל החוליות שבדרך חוץ מאשר את היצרנים עצמם. מתסכל. זה מה שאמרתי להם:
/Pulseem/ClientImages/3320///%D7%A7%D7%A8%D7%95%D7%98.png

העובדים הסוציאלים באו שוב לוועדה לקידום מעמד האישה
כדי לשטוח בפניה את מצוקתם על הפגיעות הפיזיות והמילוליות שהם נפגעים בתוקף תפקידם. העובדים הסוציאלים הם החוליה המקשרת בחברה הישראלית בין אלה שיש להם ואלה שאין להם, משכורותיהם נמוכות מאוד ולעומת זאת הדרישות המקצועיות מהם גבוהות ביותר. על כל אלה, מצטרפים אותם איומים. הוועדה תדרוש להציב מאבטחים בלשכות הרווחה ובמקומות אחרים כדי להגן על העובדים והעובדות הסוציאלים. לצפייה בסרטון לחצו על התמונה:
/Pulseem/ClientImages/3320///%D7%A1%D7%95%D7%A6%D7%99%D7%90%D7%9C%D7%99.jpg

השבוע ציינה הכנסת את יום האוטיזם הבינלאומי
. ההכרה בלקות זו מתפתחת והולכת וכך גם הצורך לסייע לאוטיסטים ולבני משפחותיהם ולפעול לשילובם המלא בחברה הישראלית. זה אתגר גדול. אני שמח שהכנסת העלתה אותו על סדר היום הציבורי. הנה הדברים שאמרתי:
/Pulseem/ClientImages/3320///%D7%A1%D7%93%D7%90%20%D7%98%D7%97.jpg

נסיים בעדכון מהחזית הפוליטית בעיר באר שבע
, אותה מוביל בהצלחה בלתי רגילה ראש העירייה רוביק דנילוביץ, חבר מפלגת העבודה. ביליתי שם יום ארוך בו נפגשתי עם פעילי המפלגה החרוצים, עם תא אופק, עם חברי סניף העבודה. בכנות, אני ממש תמה אם יש עוד מפלגה בישראל שבתקופות בין בחירות מקיימת פעילות כל כך אינטנסיבית. ועל זה אני מאוד גא. תודה לסם עובדיה ורינה רמות על ארגון סדר יום נגב. תודה לזיגי זילברמן והחבורה הרומנית, לחיים אדירי והחברים הקרובים בסניף, ותודה לאלון ויסר מתא אופק בן גוריון.
/Pulseem/ClientImages/3320///%D7%A1%D7%9E%D7%99%D7%9A%D7%A3%D7%93%D7%92.jpg
סדר יום נגב
/Pulseem/ClientImages/3320///%D7%90%D7%95%D7%A4%D7%97.jpg
מפגש תא אופק
/Pulseem/ClientImages/3320///%D7%9E%D7%97%D7%95%D7%99%D7%97%D7%9B%D7%92.jpg
מפגש מחוז נגב

עד כאן השבוע שהיה. לא משעמם.


שבת שלום לכם.


נחמן

עדיין אין תגובות

הבא »