ארכיון התגית 'מדיני'

פבר 04 2011

נאום "האח הגדול" במליאת הכנסת – 2.2.2011

 אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת. אדוני ראש הממשלה, אני מניח שאתה צופה לפרקים בטלוויזיה. על "האח הגדול" ודאי שמעת. לפני שבועות אחדים הוזמנתי לתוכנית וניתן לי להסתכל מתוך חלונות קטנים על האקווריום האנושי הזה. ראיתי אנשים בחולשתם, בכאבם וגם בבושתם.

 האקווריום הזה, אדוני, הוא היום המטה הכללי של צה"ל, על אלופיו המנוסים והמשובחים. הם היו לסדנת הניסוי של האח הגדול אהוד ברק. בזה אחר זה הוא מזמן אותם אל חדר הווידויים ומכין אותם לפרק ההדחה – מי נשאר ומי הולך. מופיע האלוף מהרכבת הקלה בירושלים, מופיע הדובון מפיקוד הצפון, מופיע ג' הגבוה, שהוא לא גלנט ושמו מתחרז עם שטנץ, ואפילו הדייר החדש מצטרף, האלוף המשוחרר מ-better place שיודע כבר היטב מה better ומה worse עבורו. אחר כך גם מסמסים הצופים, וכך הם בוחרים. אולי כבר עדיף על פני התהליך שאתה ניהלת.

 זה נחמד כתוכנית טלוויזיה, אדוני, אבל החיים הם לא ריאליטי ואהוד ברק הוא לא האח הגדול. ובמציאות שלנו אתה ושר הביטחון כשלתם כישלון חרוץ במינוי הרמטכ"ל ה-20 של צה"ל. יואב גלנט חזר אמש הביתה לעמיקם, המושב שאנו יודעים עליו כנראה יותר מאשר תושביו, ואמר לאשתו: הם נטשו אותי. הם זאת מדינת ישראל; הם זה ביבי וברק, הבי"תים. 34 שנים הגנתי על המדינה, וברגע הזה המדינה נטשה אותי. התנערת מגלנט, אדוני, באותה מהירות שמינית אותו ובאותה שטחיות. בא והלך.

 אצלך, במשמרת שלך, החל שר הביטחון, רמטכ"ל לשעבר, לתעתע ברמטכ"ל המכהן אשכנזי כבר לפני שנה. הוא הצהיר כי הוא רוצה לבחור רמטכ"ל חדש כדי שיוכל להתכונן כהלכה לתפקידו. היום, 12 יום לפני המינוי, טרם מונה הרמטכ"ל. במהירות, בפזיזות, וללא בדיקה ראויה נתת יד לשר הביטחון וביחד הצעתם את מינויו לממשלה. לא עשיתם אפילו "גוגל", כמו במטוס הכיבוי ההוא, כי אם היית עושה – או מבקש מיוחנן, המזכיר הצבאי – היית לומד על כל ההיסטוריה הכואבת והמורכבת שלו. אפשר שהיית קורא לו אז ומציע להיפטר מהגיבנת, ואם לא, אפשר שלא היה מתמנה. אבל אתה שבוי בידי שר ביטחון שעושה בצה"ל כבתוך שלו. כך, המינוי הזה החליק למעלה, ועכשיו למטה, ואתה עומד בפני שוקת שבורה.

 כל זה קורה כשהאדמה במזרח התיכון רועדת. במצרים מתמוטט שלטונו של חוסני מובארק; בלבנון ה"חיזבאללה" משתלט על הממשלה.

 בירדן המלך מקדים ומפטר את ממשלתו. ומה אתה עושה? ממנה ממלא-מקום רמטכ"ל בדרגת אלוף ל-60 יום. מה זה, נציב מס הכנסה?

 יאיר נווה חזר לצה"ל לאחר שלוש שנים ומחצה שהיה מחוץ למדים. הוא אדם ראוי, אבל ברגע הזה חשוב יותר להאריך את כהונת הרמטכ"ל המכהן בשישה חודשים. מה עומד לנגד עיניך, האינטרסים הביטחוניים והלאומיים של ישראל, או כבודו האבוד של שר הביטחון, השותף הטבעי, ראש סיעת העצמאות שזה עתה נולדה?

 אני רוצה גם להזכיר לך, אדוני, כי מערכות המודיעין של ישראל, שעליהן אתה מופקד, לא צפו את הזעזוע העובר עתה על המזרח התיכון.

 ואתה, במקום לייצב את המערכת שלנו מבית, מזעזע גם אותה ומעמיד בראש הצבא ממלא-מקום רמטכ"ל.

 הקנצלרית מרקל וממשלתה היו השבוע בישראל. היחסים עם גרמניה, תודה לאל, עדיין טובים. בחודש האחרון, להזכירך, במשמרת שלך, 11 מדינות הכירו בפלסטין העצמאית בגבולות 67'; לא הסדר, לא משא-ומתן. חוזרים לקווי 67'. מדינות אחרות, כולל בארצות-הברית ובאירופה, העלו את דרג הנציגות של הרשות הפלסטינית והניפו את דגלה לראשונה. מרקל אמרה לך אתמול במפורש: אתה מחמיץ את ההזדמנות לשלום. תחזור לנתיב המשא-ומתן.

 היתה התקדמות בתקופת אולמרט, ואחרי הבחירות הדברים נעצרו. אם רק נשב ונחכה, אומרת מנהיגת גרמניה, המצב יהיה יותר גרוע.

 אני מציע לך, אדוני, גם לעקוב בדאגה אחר פעולותיו של הנשיא אובמה במצרים. הוא נוטש גם מנהיגים ידידותיים שהיו שותפים נאמנים של ארצות-הברית בעת מלחמה ושלום – –

ברגע שהממשל מחליט כי המנהיגים הללו הפכו מנכס לנטל. אני מכיר ואתה מכיר עוד מדינה במזרח התיכון שגם היא נחשבת לנכס, נכון לרגע זה. תביט על המזרח התיכון החדש המתעצב והולך לנגד עיניך. מה המסקנה? מה משתמע, אם לא הצורך הדחוף והמיידי לנקוט יוזמת שלום, להגיע להסדר, לנצל את חלון ההזדמנויות ההולך ונסגר?

 הכול תקוע, לכאורה, במזרח התיכון, ושום דבר אינו תקוע. התזוזות הטקטוניות רק מקרבות את הרגע שבו ייכפה עליך הסכם כנגד רצונך. ומה אז תעשה? תציע ממשלת אחדות לאומית?

תדבר על אחדות השורות? זה קורה אצלך הכול במשמרת הזאת, אבל עדיין יש לך הזדמנות. הקואליציה חזקה, ועדיין יש פה אופוזיציה אחראית, אשר מוכנה לגבות אותך במהלכים אמיצים של מדיניות שלום. אמיצים, אמרתי.

 בשבועות האחרונים העלית את מחיר הדלק, והגענו לשיא עולמי. גאווה גדולה ובושה גדולה. אתה מתעלם מהמחאה הציבורית מחשש שיבולע לתדמיתך, כפי שקרה לגבי החלטות קודמות. אני מניח כי תיאלץ לבלום את ההעלאה, אבל האמת היא שהדלק שלך, אדוני, הולך ואוזל. המכונית מאטה, אתה על הטיפות האחרונות. עוד מעט סוף המסע.

עדיין אין תגובות

דצמ 08 2010

ח"כ ד"ר נחמן שי: "האכזבה מישראל גדולה"

האזינו לראיון המלא

ח"כ ד"ר נחמן שי עמד השבוע בראש משלחת של חברי כנסת שיצאה לייצג את ישראל במפגש השנתי שבין הפרלמנט האירופאי לבין הכנסת. בראיון שהעניק ל"שעה הבינלאומית" בקול ישראל סיפר שי על התחושות בקרב עמיתיו האירופאיים בעקבות כישלון השיחות על חידוש הקפאה: "האכזבה מישראל גדולה. האירופאים חיכו לראות התקדמות ובמקום זה ראו קיפאון"

עדיין אין תגובות

נוב 03 2010

ח"כ ד"ר נחמן שי: "בריטניה אינה מקום בטוח למנהיגי ישראל"

ח"כ ד"ר נחמן שי, יו"ר קבוצת הידידות הפרלמנטארית ישראל-בריטניה זועם על כך שממשלת בריטניה החדשה, אינה מצליחה לשנות את החוק הנהוג בממלכה, ולפיו בכירים ישראלים עלולים למצוא את עצמם תחת חקירה, אם ינחתו במדינה. האחרון שנאלץ לבטל את נסיעתו ללונדון היה סגן ראש הממשלה, דן מרידור, החושש ממעצר בשל מעורבותו, לכאורה, ביירוט המשט הטורקי: "בכך נגוזה התקווה כי הממשלה החדשה ברשות השמרנים, שהבטיחה לשנות את החוק, אכן תעשה זאת. הדיבורים בעניין נמשכים, אך בפועל, בריטניה עדיין אינה מקום בטוח למנהיגי ישראל"

לקריאת מאמר שכתבתי בעניין ב- Jerusalem port

עדיין אין תגובות

אוק 19 2010

ח"כ ד"ר נחמן שי: "בממשלה הזאת לא מדברים ולא בונים"

בהצעה לסדר בנוגע לבניה בירושלים אמר ח"כ ד"ר נחמן שי בנאומו במליאת הכנסת: "אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, האמת היא שאני לא יודע אם יש הקפאה או אין הקפאה. ראש הממשלה הצליח להביך את כולם. יום אחד אתה פותח את העיתון – יש הקפאה; יום אחר אתה פותח את העיתון – אין הקפאה, וככה זה הולך מנושא לנושא. אבל מה? בסוף יש נזק גדול, נזק מצטבר. הנזק נובע מהעובדה שהכן ולא והלא והכן הזה מביא עלינו את חמת העולם כולו, כעס בין-לאומי, ביקורת, אובדן הלגיטימציה שלנו בעולם, כי לא יודעים: אתם רוצים להקפיא? אתם לא רוצים להקפיא? אתם יודעים איפה אתם עומדים או אתם לא יודעים איפה אתם עומדים? כך הצליח ראש הממשלה לגרום נזק גדול, כפול, למדינת ישראל כי אנחנו גם אוכלים את הדג המסריח וגם מגרשים אותנו מהעיר. אבל מה אני שומע פתאום? אני שומע שהיו ימים אחרים. אני שומע שהיו ימים שכן בנו בירושלים. אני שומע שהיו ימים שכן בנו בגושים. אבל אני שומע יותר מזה – שבאותם ימים לא כל כך רחוקים, רק לפני שנה וחצי, כשקדימה היתה בשלטון, דיברו. זאת אומרת שיש פה אפשרות גם לבנות וגם לדבר. לא אסור. וגם הפלסטינים דיברו אתנו למרות שבנו. היתה הסכמה, היתה הבנה, היה רצון טוב. והנה, התוצאה: שהמשיכו לבנות, עד שראש הממשלה הכריז, לא יודע למה, לא יודע איך, על הקפאה מוחלטת של עשרה חודשים בלי להוציא מתוכה למשל את ירושלים, שבה אני חושב – היושב-ראש יסכים אתי בעניין הזה, שלא בתוקף תפקידו כיושב-ראש – שכן צריך לבנות בירושלים וכן צריך לתת לירושלים את תוספת האוכלוסייה שהיא כל כך זקוקה לה.
אבל כשבלבלו את כל המצב הזה, לא בונים. יושב פה אדוני השר לענייני דתות. אני רוצה לשמוע מה אומר שר השיכון, שנעלמו עקבותיו. הוא מבוקש. לא עלינו, מחפשים את שר השיכון. אתמול היה פה דיון על הדיור – לא ראיתי אותו. עכשיו יש פה דיון על סוגיית ירושלים, שאני בטוח שהיא בנפשו – אני לא רואה אותו. ירושלים ולא מקום אחר. אז אני מרגיש געגועים גדולים לקדימה. אני אומר לך: גם אצלכם, לפחות בדיור, בנו. דיברו ובנו. בממשלה הזאת לא מדברים ולא בונים. באמת אני לא יודע איך נוצר הפלא הזה.
רבותי, אני חושב – ואני מבקש ממך להיות ישר בתשובתך, אדוני השר – שצריך להודות שהממשלה כשלה בגדול. היא גם לא מדברת, היא גם לא בונה, והיא גם מסתכלת בגעגועים גדולים על התקופה שקדימה היתה בשלטון. התירוצים האלה: תראו שאצלכם לא בנו, לא תופס. כאן כן בנו, כן דיברו וכן התקדמו – אולי בסוף להסדר, שלצערנו טרם יצא וטרם התממש. אפשר לבנות, אפשר לדבר. צריך לבנות, צריך לדבר."

עדיין אין תגובות

הבא »