ארכיון התגית 'יוזמה להצעות חוק'

ינו 21 2011

סיכום השבוע שהיה 16-20.1.2011

מאת: נושאים: סיכום שבועי

 חברות וחברים,

זה היה שבוע פוליטי מכוער שגרם לחבריי בקדימה וגם לי להגיב בתקיפות ובצורה חריגה. שר הביטחון ברק לא רק ניפץ את מפלגת העבודה השוקעת אלא גם ביזה את המילה פוליטיקאי, אם עוד נשאר משהו ממנה. בעת השבעת השרים במליאת הכנסת הנפנו מטהרי אוויר כדי לומר שהאווירה בפוליטיקה הישראלית טעונה אוורור דחוף. היו שאהבו והיו שלא. בשורה התחתונה, אופוזיציה חייבת להשתמש במגוון של כלים וכך עשינו.

לדוגמא, ביום שני אחרי הצהריים, הגשתי את הצעת אי האמון בממשלה בשם קדימה. שלחתי את נתניהו לבית הנשיא כדי להתפטר. הטריק של נתניהו וברק הוא אכן ביזיון. שאלתי אם היו מוכנים להשקיע את אותה אנרגיה בהשגת שלום, אולי כבר היינו שם?

ביום שלישי התקבלה בקריאה ראשונה הצעת החוק לעניין מכירת אדמות לזרים. הקרקע הוא משאב יקר ביותר ויש להקפיד כי כאשר יימכר לא ייפול בידיים עוינות. החוק מציע מנגנון בקרה מפורט לבקר את המכירות, אם כי כמובן אינו מונע אותן.

ונסיים בנימה חגיגית. לכנסת באו השבוע מאות נציגות של ארגון ויצ"ו שחגגו 90 שנה. מעולם לא נראתה הכנסת יפה כל כך. ויצ"ו יכולה לרשום לזכותה את המאבק ורבים מההישגים לשוויון בין גברים ונשים בדרכו של העם היהודי במאה האחרונה. מאבק זה עומד מול הביקורת שמתחה ח"כ יוליה שמאלוב ברקוביץ' על נשים חד הוריות ובכלל על מאבקן של נשים לשוויון. על כך הגבתי כשאמרתי כי אני גאה להיות במפלגה בה מכהנות נשים בתפקידים הבכירים ביותר ויחד איתן אני מאמין בחובתה ובאחריותה של החברה הישראלית לחתור לשוויון זכויות מלא. זו החובה שלנו וכך נעשה. חשוב לזכור כי זהו מאבק שלא הסתיים ואני כחבר הועדה למעמד האישה עושה ככל יכולתי כדי שהנשים תזכנה לשוויון מלא ומוחלט בכל תחומי החיים בזכות ולא בחסד.

שבת שלום,

נחמן

עדיין אין תגובות

אוק 22 2010

ח"כ ד"ר נחמן שי: "הצעת חוק מלגות לאברכים פוגענית ומפלה"

ח"כ ד"ר נחמן שי קורא להשוות בין תנאי האברכים לבין תנאי הסטודנטים. בתגובה להצעת החוק ולפיה אברכים יוכלו לקבל מלגות מהממשלה אמר שי כי בכוונתו ליזום חקיקה דומה, שתבטיח תנאים דומים, גם לסטודנטים ולא רק לתלמידי ישיבה: "בכוונתי להציע מייד הצעת חוק דומה לזו של גפני ולפיה בכל מקום שיאמר חרדים יאמר גם סטודנטים. כל חוק אחר הוא מפלה ופוגעני"

לקריאת כתבה בעניין

קריאה נוספת

ועוד…

עדיין אין תגובות

יול 21 2010

הצעת חוק להחלפת המונח מעביד וחובת שימוש במונח מעסיק (תיקוני חקיקה), התש"ע-2010

מאת: נושאים: חוקים,חקיקה

תיקוני חקיקה 1. בכל הסעיפים, בכל אחד מהחוקים המפורטים בתוספת הראשונה, בהם מופיעים המונחים "מעביד" ו"מעבידים", הם ימחקו ותחלפנה אותם המונחים "מעסיק" או "מעסיקים" בהתאמה.
חובת השימוש במונח מעסיק
בחקיקה עתידית 2. בכל חקיקה עתידית במדינת ישראל, בתחום דיני העבודה ויחסי העבודה, ייעשה שימוש במונחים "מעסיק" או "מעסיקים" ולא יעשה שימוש במונחים "מעביד" או "מעבידים".
תיקון חקיקת משנה 3. בכל התקנות במדינת ישראל, שהינן בתוקף, העוסקות בדיני עבודה או יחסי עבודה, בהן מופיעים המונחים "מעביד" או "מעבידים", יפעלו השרים המוסמכים עפ"י חוק לתיקונן כך שמונחים "מעביד" ו"מעבידים" ימחקו ואת מקומם יחליפו המונחים "מעסיק" או "מעסיקים", בהתאמה.
חובת השימוש במונח מעסיק
4. רשות מינהלית ובית משפט לא יעשו שימוש במונחים "מעביד" או "מעבידים", אלא במונחים "מעסיק" או "מעסיקים" בהתאמה, לרבות בכל מסמך רשמי.
תוספת
חוקים (סעיף 1)
1. חוק בית הדין לעבודה, התשכ"ט – 1969
2. חוק אירגון הפיקוח על העבודה, התשי"ד – 1954
3. חוק גיל פרישה, התשס"ד – 2004
4. חוק דמי מחלה, התשל"ו – 1976
5. חוק הגנת השכר, התשי"ח – 1958
6. חוק הודעה לעובד (תנאי עבודה), התשס"ב – 2002
7. חוק הודעה מוקדמת לפיטורים ולהתפטרות, התשס"א – 2001
8. חוק הסכמים קיבוציים, התשי"ז – 1957
9. חוק העסקת עובדים על ידי קבלני כח אדם, התשנ"ו – 1996
10. חוק חופשה שנתית, התשי"א – 1951
11. חוק יישוב סכסוכי עבודה, התשי"ז – 1957
12. חוק למניעת הטרדה מינית, תשנ"ח – 1998
13. חוק עבודת נוער, התשי"ג – 1953
14. חוק עבודת נשים, התשי"ד – 1954
15. חוק פיצויי פיטורים, התשכ"ג – 1963
16. חוק שוויון הזדמנויות בעבודה, התשנ"ח – 1998
17. חוק שכר מינימום, התשמ"ז – 1987
18. חוק החניכות, התשי"ג – 1953
19. חוק שעות עבודה ומנוחה, התשי"א – 1951
20. חוק עובדים זרים, התשנ"א – 1991

1.

דברי הסבר
מטרתו של החוק המוצע להחליף את המונח "מעביד" במונח "מעסיק", בכל חיקוק, בתחום דיני העבודה ויחסיי העבודה, בו מוזכר המונח "מעביד" ולחייב את השימוש במונח "מעסיק" ולא "מעביד" בחקיקה ראשית וחקיקה משנית עתידית וכן חובת השימוש במונח "מעסיק" ואל "מעביד" ע"י רשויות מנהליות ובתי המשפט.
חוקי מדינת ישראל בהקשר של יחסי עבודה מכנים את מי שמספק עבודה במילים "מעביד". מדובר בתרגום לא מוצלח לעברית של המילה האנגלית EMPLOYER, שיכולה להיות מתורגמת באופן טוב יותר ומבלי לשנות את המהות למילה – "מעסיק".
המונח "מעביד" בחוקי מדינת ישראל איננו משקף את יחסי העבודה, עולם העבודה ואת המציאות העסקית בעולם כיום. זהו מונח אנכרוניסטי שיש לו קונוטציה שלילית לימים חשוכים בהיסטוריה האנושית של אדון ועבד. יחסי העבודה ראויים לשפה אחרת ולהעברת מסר נורמטיבי שונה של הצדדים למערכת יחסי העבודה.
המילה "מעביד" מכניסה, כשלעצמה, אלמנט של כוחניות למערכת יחסי העבודה שלא לצורך. היא דרה בכפיפה אחת עם שוק עבודה, הנעדר תנאי עבודה מינימאליים, בה שולטים השררה, העריצות, העושק, הניצול והקיפוח.
כידוע, במדינת ישראל קיימת רשת ביטחון של חוקי מגן וזכויות סוציאליות ענפה, המכסה קשת זכויות רחבה ביותר, שמהווה אך את רצפת הזכויות. בפועל, מרבית העובדים במשק מועסקים בתנאים טובים יותר מאלו שמעניקה להם רשת הביטחון המינימאלית, בין אם כתוצאה מהסכמים קיבוציים וצווי הרחבה ובין אם כתוצאה מחוזים אישיים.
את הפער, הקיים בין כוחו של המעסיק לבין כוחם של העובדים (לא בכל הענפים במשק) ממלאים רשויות השלטון השונות ובהם משרדי הממשלה והכנסת שבעשור האחרון יזמה גל של חקיקת עבודה לטובת העובדים; ארגוני העובדים (שלאחרונה עלה מספרם לשלושה); ארגונים חברתיים שונים וכמובן שבית הדין לעבודה, שנגיש היום יותר מתמיד לעובדים ולזכויותיהם.
במציאות זו יש לעובדים כוח מיקוח רב יותר והם חופשיים לנהל משא ומתן על תנאי העסקתם כשברשותם נשק עוצמתי ביותר של נקיטה בצעדים ארגוניים.
לפיכך מוצע לבצע שינוי בכל החוקים בהם מופיעות המילים "מעביד" או מעבידים" ולהחליפן במילים "מעסיק" או "מעסיקים" בהתאמה.
כאמור, אין מדובר בעניין סמנטי בלבד, אלא בנושא טעון שיש לו השלכות בשיח החברתי והכלכלי וליחסי העבודה במשק. יש לציין, כי בחוקים מסוימים כבר מופיעות המילים מעסיקים ולא מעבידים ובחלק מהחוקים שתי המילים גם יחד.

עדיין אין תגובות

יול 19 2010

הצעת חוק חובת המכרזים (תיקון – עידוד רכישת תוצרת הארץ), התש"ע–2010

מאת: נושאים: חוקים,חקיקה

תיקון סעיף 1 1. בחוק חובת המכרזים, התשס"ב–1992 (להלן – החוק העיקרי), בסעיף 1, בסופו יבוא:
""המזמין" – המדינה, תאגיד ממשלתי, תאגיד מקומי, תאגיד מתוקצב, מוסד להשכלה גבוהה, מועצה דתית וקופת חולים המתקשרים לפי תקנות אלה, למעט חברה אשר בהתאם לסעיף 63א לחוק החברות הממשלתיות, התשל"ה–1975 , לא חלה לגביה ההוראה המסמיכה של סעיף 4(א) לחוק האמור, וחברת בת של חברה כאמור;
"הרשפ"ת" – הרשות לשיתוף פעולה תעשייתי הפועלת במשרד התעשייה, המסחר והתעסוקה;
"השר" – שר התעשייה המסחר והתעסוקה או מי מטעמו;
"טובין מתוצרת ישראל" – טובין שיוצרו בישראל בידי יצרן שהוא אזרח ישראל או תושב קבע בישראל או תאגיד הרשום בישראל, ובלבד שמחיר המרכיב הישראלי בהם מהווה 35% לפחות ממחיר ההצעה;
"טובין מיובאים" – טובין שאינן מתוצרת ישראל;
"ייצור" – הפקה של טובין או הליך שינוי מהותי (substantial transformation), בהם, שכתוצאה ממנו התקבלו טובין חדשים או שונים מהרכיבים המרכיבים אותם;
"מחיר מרכיב ישראלי" – מחיר ההצעה, בשער המפעל של המציע, בניכוי עלויות חומרי הגלם, החלקים, שירותי הייעוץ, התכנון, כוח האדם והמימון, ששימשו בייצור הטובין ושמקורם מחוץ לישראל;
"ספק" – בין אם ספק מקומי ובין אם ספק חוץ, בין בעצמו ובין באמצעות אחרים;
"עבודות מתוצרת ישראל" – עבודה או שירותים אשר לפחות 35% מערכם מתבצעים או ניתנים בישראל על ידי מציע שהוא אזרח ישראלי או תושב קבע בישראל או תאגיד הרשום בישראל, שלפחות מחצית מבין עובדיו המבצעים אותה עבודה או אותם שירותים הם תושבי ישראל;
"עבודות מיובאות" – עבודות או שירותים שאינם עבודות מתוצרת ישראל;
"תאגיד מתוקצב" – תאגיד או תאגיד ממשלתי שהמדינה משתתפת בתקציבו, במישרין או בעקיפין, בשיעור העולה על 20% ושתקציב הרכישות שלו עולה על 20 מיליון ₪ וכל תאגיד הנשלט על ידו במישרין או בעקיפין."
הוספת סעיפים 2ג עד 2יד 2. אחרי סעיף 2ב לחוק העיקרי יבוא:
"רכישת תוצרת ישראל 2ג. (א) במכרז לאספקת טובין, ירכוש המזמין אך ורק טובין מתוצרת ישראל.
ב) במכרז לביצוע עבודות, ירכוש המזמין אך ורק עבודות מתוצרת ישראל.
ג) בכפוף לאמור בסעיף 2ד, המזמין יכלול במסמכי המכרז ובמכרז פומבי – גם בהודעה בעיתונות, תנאי שלפיו תותר השתתפות במכרז רק להצעות לרכישת טובין מתוצרת ישראל, או עבודות מתוצרת ישראל, לפי העניין.
(ד) בתנאי המכרז ייקבע כי השתתפות ספק במכרז מותנית בכך שיגיש תכנית למימוש מחויבותו לרכישת טובין או עבודות מתוצרת ישראל לפי חוק זה אם יזכה במכרז, יחד עם הגשת הצעתו למכרז.
התחייבויות בינלאומיות 2ד. הוראות פרק זה לא יחולו על ספקים ממדינות החברות בהסכם הרכישות הממשלתיות במסגרת ארגון הסחר העולמי (WTO) ועל התקשרויות עם ספקים ממדינות חוץ עמן נחתם הסכם בילטראלי מתאים המבוסס על עקרונות של הדדיות (Reciprocity) (להלן– הסכם הדדיות), ויחולו, על פי העניין, הכללים הקבועים בהסכם ההדדיות וההוראות שבתקנות חובת המכרזים (העדפת תוצרת הארץ), התשנ"ה–1995 (להלן – תקנות העדפת תוצרת הארץ), כדלקמן:
(1) ספק ממדינה שהיא צד להסכם הדדיות וההסכם חל על המכרז – לא תופלה הצעתו במכרז ביחס למציע מקומי, המציע טובין או עבודות מתוצרת ישראל.
(2) ספק ממדינה שיהא צד להסכם ההדדיות וההסכם אינו חל על המכרז הרלוונטי – יחולו ההוראות הקבועות בתקנות העדפת תוצרת הארץ.
(3) ספק ממדינה אשר אינה צד להסכם הדדיות – תינתן לספק מקומי, המציע טובין או עבודות מתוצרת ישראל, העדפה בשיעור של 30% ותחולנה ההוראות הקבועות בתקנות העדפת תוצרת הארץ, בהתאם לשינויים המחויבים.
אישור מסמכי המכרז 2ה. (א) המזמין המבקש לפרסם מכרז לאספקת טובין או לביצוע עבודות, ששוויו מיליון שקלים חדשים ומעלה, יעביר לרשפ"ת את מסמכי המכרז הכוללים הוראות בהתאם לאמור בפרק זה.
(ב) הרשפ"ת תוודא שמסמכי המכרז כוללים הוראות כאמור.
(ג) לא כלל המזמין במסמכי המכרז הוראות כאמור או כלל הוראות שאין בהן כדי להעדיף רכישת טובין או עבודות מתוצרת ישראל, רשאית הרשפ"ת, בהסכמת החשב הכללי במשרד האוצר (להלן – החשב הכללי) ולאחר שניתנה למזמין הזדמנות להשמיע את טענותיו, להודיע למזמין על הקפאת הליכי המכרז עד אשר ימולאו הוראות פרק זה להנחת דעתה.
(ד) הרשפ"ת מוסמכת לבדוק אם יש בתנאי המכרז כדי להביא להעדפת רכישה של טובין או עבודות מתוצרת ישראל בהתאם להוראות חוק זה והתקנות שמכוחו.
(ה) המעקב אחר מימוש ההתחייבות לרכישת טובין או עבודות מתוצרת ישראל ייעשה בידי הרשפ"ת לאחר חתימת הסכם בין המזמין לספק.
(ו) בתום ביצוע העבודה יציג הספק בפני המזמין ובפני הרשפ"ת אישור מאת רואה חשבון על מימוש תוכניתו לרכישת טובין או עבודות מתוצרת ישראל, כאמור בסעיפים 2ג(ד) ו-2ח(ב).
(ז) הפר המזמין הוראות פרק זה, רשאית הרשפ"ת להמליץ לשר האוצר כי יקוצץ תקציבו של אותו גוף וכן להמליץ בפני הרשות המוסמכת באותו גוף, כי יינקטו אמצעים משמעתיים כנגד האחראים להפרה. על המלצה כאמור תודיע הרשפ"ת למזמין.
ועדת ערר 2ו. (א) תוקם ועדת ערר בהרכב נציג משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה, נציג החשב הכללי, ונציג המשרד אליו כפוף המזמין; אם המזמין הוא חברה ממשלתית – נציג מטעם רשות החברות הממשלתיות; אם המזמין איננו כפוף למשרד ואיננו חברה ממשלתית – נציג מטעם משרד המשפטים; את ועדת הערר ילווה היועץ המשפטי של משרד התעשייה והמסחר או נציגו.
(ב) בתוך 15 ימים מיום שהומצאה למזמין הודעת הרשפ"ת בדבר ההקפאה או המלצתה לשר האוצר, רשאי המזמין להגיש ערר לוועדת הערר; הוועדה רשאית לאשר את החלטת הרשפ"ת, לשנותה, לבטלה או להחזיר אליה את העניין בצירוף הוראות.
פטור מחובת רכישת תוצרת הארץ 2ז. (א) הרשפ"ת רשאית לקבוע, כי הוראות פרק זה לא יחולו אם ראתה כי במועד האספקה המיועד לא קיימים טובין או עבודות מתוצרת ישראל בכמות מסחרית, בזמינות סבירה, באיכות מספקת ובמחירי השוק הרלוונטי; או אם ראה המזמין כי מחיר הטובין או העבודות מתוצרת ישראל עולה על מחיר הטובין המיובאים או העבודות המיובאות ב-30% ויותר.
(ב) השר רשאי לקבוע כי הוראות פרק זה לא יחולו אם ראה כי פעולה בהתאם להוראות פרק זה עלולה לפגוע פגיעה מהותית בביטחון המדינה, ביחסי החוץ שלה, בכלכלתה או בביטחון הציבור.
התקשרות משנה 2ח. (א) זכה ספק במכרז יחולו הוראות פרק זה בשינויים המחויבים גם על התקשרויות משנה של ספק כאמור.
(ב) ספק המתקשר בהתקשרות משנה כאמור, יציג למזמין ולרשפ"ת בתום ביצוע העבודה אישור מאת רואה חשבון כי מולאו הוראות פרק זה בהתקשרות המשנה.
תקן ישראלי 2ט. היה תקן ישראלי הנוגע לטובין או לעבודות נשוא המכרז, יעדיף המזמין תקן כאמור ויכלול במידת האפשר דרישה מחייבת לעמידה בתקן כאמור במסמכי המכרז.
הפרת הסכם הדדיות על ידי מדינת ישראל 2י. (א) ראה השר כי מדינת חוץ, החתומה על הסכם ההדדיות עם ישראל, לא עמדה בהתחייבויותיה על פי הסכם ההדדיות האמור, בכך שפעלה תוך אפליה כנגד טובין או עבודות מתוצרת ישראל, אשר עליהם חל הסכם ההדדיות, ינקוט השר בכל הפעולות המתחייבות על פי אותו הסכם, לאכיפת זכויותיה של ישראל.
(ב) השר רשאי להורות, לאחר התייעצות עם שר החוץ, כי על אף האמור בסעיף 2ד לעיל, במכרזים שעניינם טובין או עבודות מהסוג שלגביהם הפרה מדינת החוץ את הוראות הסכם ההדדיות, לא יחולו הוראות הסכם ההדדיות האמור, והמזמין יפעל בהתאם להוראות פרק זה כאילו לא קיים הסכם הדדיות.
מדינת חוץ שאין לישראל עימה הסכם הדדיות 2יא. ראה השר, כי מדינה שאינה חתומה על הסכם ההדדיות אינה מעניקה הזדמנות שווה במכרזיה לטובין או עבודות תוצרת ישראל, רשאי הוא לאחר התייעצות עם שר החוץ, להורות בצו כי לא תהא לספקים באותה מדינה אפשרות להשתתף במכרזים של גופים הכפופים לחוק זה.
פטור לרכישות בכספי סיוע 2יב. הוראות פרק זה לא יחולו על רכישה הנעשית בכספי סיוע ממדינת חוץ ומבוצעת במדינת חוץ או כאשר המדינה המסייעת התנתה שהרכישה תבוצע עם ספק או ספקים מסוימים.
תחולה על רכישות בלא מכרז 2יג. הייתה רכישה פטורה מחובת מכרז לפי הוראות חוק זה או לפי התקנות שהותקנו מכוחו, יחולו עליה הוראות פרק זה, בשינויים המחויבים.
שפת המכרז 2יד. (א) מכרז יפורסם בשפה העברית ואם ראה המזמין כי יש צורך בכך – בשפות נוספות.
(ב) במקרה של סתירה בין הנוסחים השונים, יגבר הנוסח העברי."
תיקון סעיף 7 3. בסעיף 7 לחוק העיקרי, לפני "שר האוצר" יבוא "שר התעשייה המסחר והתעסוקה בשיתוף עם", במקום "ממונה" יבוא "ממונים", ובמקום "והוא רשאי" יבוא "והם רשאים".
תחילה 4. תחילתו של חוק זה שלושה חודשים מיום פרסומו.

דברי הסבר
התוספת המוצעת לחוק חובת המכרזים, התשנ"ב–1992 (להלן – החוק), מבוססת על התפיסה שביסוד החקיקה האמריקאית המעודדת, מזה עשרות שנים, את התעשייה המקומית האמריקאית להשתתף ברכישות של הממשל הפדראלי בארה"ב, באמצעות ה- Buy American Act וחוקים נוספים; קבלת התיקון המוצע משמעה תוספת של מיליארדי שקלים למשק הישראלי, באמצעות הגדלת נתח הרכש הציבורי המופנה לספקים מקומיים.
קוד הרכישות הממשלתיות (Government Procurement Agreement) במסגרת ארגון הסחר העולמי (WTO), אשר נועד לפתוח את שווקי הרכישות הציבוריות בעולם לספקים מהמדינות החתומות עליו, לא הביא לפתיחת השווקים האמורים לספקים ישראלים; כל זאת, למעט השוק בארה"ב אשר, במידה רבה, נפתח בפני ספקים ישראלים בשל היחסים המיוחדים עם ארה"ב ובשל מזכר ההבנה בין שתי המדינות (Memorandum of Understanding, “MOU”); מאידך, חוק חובת המכרזים קובע חובת מתן הזדמנות שווה לכל מציע במכרז, בין אם הוא ישראלי ובין אם לאו; שילוב של שניים אלה יצר מצב בו מצד אחד, רכישות ציבוריות בישראל פתוחות לכל דיכפין, ומצד שני, לספקים ישראלים אין אפשרות של ממש להתמודד במדינות חוץ (למעט ארה"ב), אף אם הללו כפופות להוראות קוד הרכישות הממשלתיות.
תקנות חובת המכרזים (העדפת תוצרת הארץ), התשנ"ה–1995, לא הביאו מאז התקבלו להשרשת עקרונות העדפת תוצרת הארץ; לפיכך, מוצע לקבוע עקרון בחוק, כי חלה חובה לרכוש טובין ועבודות מתוצרת ישראל, כאשר חובה זו אינה חלה כשמדובר בספקים ממדינות החברות בקוד או שלישראל יש עמן הסכם הדדיות מתאים.
על אף האמור, ובמטרה שלא להביא להתייקרויות בלתי סבירות במחירי הטובין או העבודות נשוא מכרזים שיפורסמו על ידי גופים ציבוריים, נקבעה הוראה בסעיף קטן 2ה (3), כי במקרה בו מחירי הטובין או העבודות מתוצרת ישראל עולים על אלה המיובאים ממדינות, שלישראל אין עמן הסכם הדדיות, ב – 30% ויותר, אפשר יהיה לרכוש טובין או עבודות מספקים ממדינות אלה.
כמו כן, נקבע בסעיף 2ח (א) כי הרשפ"ת תהא מוסמכת לקבוע כי הוראות פרק זה לא יחולו אם אין בנמצא בישראל טובין או עבודות בכמות מספקת או באיכות ראויה או אם מחיר הטובין והעבודות מתוצרת ישראל יקרים בלמעלה מ- 30% ממחיר טובין או עבודות מיובאים.
יתר על כן, במטרה לשמור על ביטחון המדינה, יחסי החוץ שלה, כלכלתה וביטחון הציבור שלה, נקבעה הוראת סעיף קטן 2ח (ב) המקנה לשר סמכות לקבוע, כי הוראות פרק זה לא יחולו.
מומלץ להפעיל את החוק כעבור שלושה חודשים, וזאת בכדי לאפשר למשרד התעשייה המסחר והתעסוקה להתארגן לצורך הפעלת החוק.
משמעות התיקון
כיום מעוגנת, באופן חלקי, ההגנה על תוצרת הארץ בתקנות העדפת תוצרת הארץ, התשנ"ה 1995, ובתקנות חובת המכרזים (חובת שיתוף פעולה תעשייתי) התשס"ז-2007; תקנות אלה קובעות, כי המזמין במכרז יעניק להצעות לרכישת טובין מתוצרת ישראל העדפה בת 15% על פני הצעות לרכישת טובין מיובאים; "טובין מתוצרת ישראל" לצורך תקנות אלה הם "טובין שיוצרו בישראל או באזור בידי יצרן שהוא אזרח ישראל או תושב קבע בישראל, או תאגיד הרשום בישראל, ובלבד שמחיר המרכיב הישראלי בהם מהווה 35% לפחות ממחיר ההצעה", ו"ייצור" הוא "הפקה של טובין או שינוי מהותי (Substantial Transformation) בהם, שכתוצאה ממנו התקבלו טובין חדשים או שונים"; יחד עם זאת, בהתאם לסעיף 5א(ב) לחוק, כללי העדפת תוצרת בארץ לא יחולו כאשר הם סותרים התחייבויות של ישראל על פי אמנות בינלאומיות (קוד הרכישות הממשלתיות).
התוספת המוצעת לחוק תרחיב את ההגנה המוענקת כיום לתוצרת ישראל במספר היבטים: בעוד שתקנות העדפת תוצרת הארץ חלות על טובין, יחולו הוראות הפרק המוצע גם על שירותים ועבודות; בנוסף, נקבע עקרון, אשר לו יוצאים מן הכלל, כי מזמין ירכוש טובין או עבודות מתוצרת ישראל; יחד עם זאת, כלל כאמור לא יחול מקום בו התחייבה לכך מדינת ישראל בהסכם הדדיות ובכלל זה בקוד הרכישות הממשלתיות.
במטרה למנוע את המצב הקיים, בו השוק הישראלי פתוח לספקי כל המדינות, בעוד שלספקים ישראליים לא ניתנת הזדמנות שווה להתמודד על ביצוע מכרזים במדינות זרות, מאחר שמדינות אלה אכן חתומות על הסכם הדדיות מתאים עם ישראל, מוצע לאמץ שלושה כללים:
האחד – במקרה בו מתמודד על ביצוע מכרז ספק ממדינה שאינה צד להסכם הדדיות עם ישראל, תינתן לספק המקומי העדפה בשיעור של 30%; הגנה זו רחבה מהעדפה הקבועה בתקנות העדפת תוצרת הארץ, בהן התקשרות עם ספק ממדינה החברה בהסכם הדדיות לגבי מכרזים שאינם כפופים להסכם כאמור, או כאשר מדובר בספק ממדינה שאין עמה הסכם הדדיות, אפשרית רק כאשר הטובין המוצעים על ידי אותו ספק זולים ב- 15% מטובין מתוצרת ישראל.
השני – לשר מוקנית הסמכות, במידה שמדינה שאינה צד להסכם הדדיות לא מעניקה לספקים ישראלים הזדמנות שווה להתמודד במכרזיה, למנוע את השתתפותם של ספקים ממדינה זו במכרזים של הגופים הכפופים לחוק.
השלישי – במקרה בו מתמודד על ביצוע מכרז ספק ממדינה אשר הפלתה במכרזיה טובין או עבודות מתוצרת ישראל, ובכך הפרה את הסכם ההדדיות עמה, מוקנית לשר הסמכות לא להחיל את הוראות הסכם ההדדיות במכרז זה, במידה שעניינו טובין או עבודות מהסוג, שלגביו הפרה מדינת החוץ את הסכם ההדדיות.
כמו כן, מוצע למנות את הרשפ"ת כגוף מפקח, כך שתתאפשר בקרה על אכיפת הוראות החוק כבר משלבי ההתקשרות הראשונים ועד סיום ביצוע העבודה או הרכישה; ראוי לכוון גופים הכפופים לתקנות, כי לא יקבעו תנאי סף אשר יגבילו או אף ימנעו מספקים מקומיים להתמודד במכרזים; לפיכך, מוצע כי הרשפ"ת תהיה מוסמכת להעיר בכגון דא.
במטרה למנוע את תופעת שרשור ביצוע המכרזים, מספקים של תוצרת הארץ אל ספקים של תוצרת חוץ, קובע החוק המוצע כי הוראותיו יחולו אף על התקשרויות משנה של הספק המקומי הזוכה.
יתרון נוסף של התוספת לחוק יתבטא במתן העדפה לתוצרת הארץ בפרויקטים של המדינה לפיתוח תשתיותיה; כיום, למדינה פרויקטים רבים מסוג זה (כגון: כביש חוצה ישראל, רכבת קלה ירושלים, רכבת קלה חיפה, רכבת קלה תל אביב, צינור הגז הטבעי, כל מתקני ההתפלה, עיר הבה"דים וכו'), בהם לא מוקנית כל העדפה לטובין או עבודה מתוצרת ישראל; קבלת התיקון לחוק, כפי שהוא, תקנה עדיפות לספקים ישראליים ולמוצרים ישראליים, ותגדיל את מעורבותם של העובדים הישראליים בפרויקטים האמורים.
הצעת חוק זהה הונחה על שולחן הכנסת השמונה עשרה על ידי חבר הכנסת איתן כבל (פ/1034/18).

———————————
הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים
והונחה על שולחן הכנסת ביום
ב' בניסן התש"ע – 15.3.10

תגובה אחת

הבא »