ארכיון התגית 'ח"כ נחמן שי'

ינו 13 2017

צונאמי

מאת: נושאים: סיכום שבועי

לחצו כאן, התחברו לדף הפייסבוק שלי, תעשו לייק- והצטרפו לעדכונים שוטפים !

צונאמי

 הון – שלטון – עיתון| "תסמונת אזריה" | האם לחייב שרים להגיע להלוויות? | העצרת שמאחדת | חוק 'בנט' |ניצולי שואה – מה לעשות עוד?  | מה עוד היה לנו?

 

 חברות וחברים,
 

השבוע התחוללה בארץ רעידת אדמה. בסולם ריכטר היא כנראה מגיעה ל-10. תיק 2000 היא אחת הפרשיות המזעזעות שראתה ישראל ביחסי הון- שלטון- עיתון.המפגש המוקלט בין המו"ל של ידיעות אחרונות לבין ראש הממשלה חושף את פניהם המכוערות של התקשורת בישראל ושל השלטון כאחד. איננו יודעים עדיין מספיק אבל גם המעט שהתפרסם, מעביר חלחלה. 

לפני קרוב ל- 50 שנה עבדתי בידיעות אחרונות כעיתונאי באזורי ירושלים והשטחים. זה היה בית נעים ומקצועי, למדתי ממנו הרבה. מאז אני פותח את העיתון בכל יום בהתרגשות גדולה. אני גם מכיר רבים מהכותבים במערכת כולל כמובן את המו"ל. לא תיארתי לעצמי חילופי דברים בין מוזס ונתניהו, אבל כנראה המציאות עולה על כל דמיון. אין גבולות. 

תקשורת היא הבמה החשובה ביותר עליה מתנהל השיח הציבורי. אין דמוקרטיה ללא עיתונות חופשית. לכן בכל עת שיכולתי נלחמתי על חופש העיתונות. בערוץ 2 וברדיו האזורי, שהובלתי את הקמתם בשנות ה- 90, עשינו כל מאמץ לחסן אותם בפני השפעות זרות, שלטוניות או מסחריות. האינטרס שלנו היה להגדיל את השוק ואת הפלורליזם, התוצאה הייתה הפוכה. גם האירוע הזה הוא מערכה נוספת בקרב על הדמוקרטיה שמחייב את כולנו להתגייס.

הדבר החשוב ביותר ברגע הזה הוא לחשוף את תמלילי השיחות במלואם באופן שנדע בדיוק מי אמר למי מה, וגם מתי כמובן. ההדלפות הן מכוונות ומסיטות כל פעם את הדיון לכיוון אחר. נשיא ארה"ב אמר פעם שאור השמש הוא המטהר הטוב ביותר, לכן עדיף שהכל יהיה גלוי כדי שנוכל, כל אחד ואחת מאתנו, לשפוט מה היה שם. תוך כדי כך גםתבעתי שראש הממשלה ישעה את עצמו מתפקידו כשר התקשורת. בעת הזו אין הוא יכול לשמש בתפקיד שמשפיע בצורה כל כך עמוקה על עולם התקשורת הישראלי כולל ידיעות אחרונות. זה המינימום שמתבקש למען הניקיון הציבורי.

מתקפת הטרור בירושלים מזכירה לכולנו כי בכל עת ובכל מקום יכולים להתרחש פיגועים. שוב הטרור מכה בירושלים. האמת היא שלשמחתנו הפיגועים התמעטו וגל הטירור מלפני שנה שכך, אבל הכל עדיין יכול לקרות. וכך איבדנו את סג"מ יעל יקותיאל, בת 20 מגבעתיים, סגן שיר חג'אג', בת 22 ממעלה אדומים, סגן שירה צור, בת 20 מחיפה וסגן ארז אורבך, בן 20 מאלון שבות.

הפיגוע החזיר את הדי פרשת אזריה. היה מי שטען כי החיילים לא הגיבו בזריזות שכן חששו מ"תסמונת אזריה". קשקוש. חלק מהחיילים התרחקו, כצפוי ומקצתם אכן הגיבו.אין לצה"ל שום "תסמונת אזריה".

אחר כך עלתה על סדר היום שאלת הנוכחות של שרים, סגני שרים וחברי כנסת בהלוויות. ראוי שבכל הלוויה יהיה נציג של הממשלה אבל הסוגיה יותר מסובכת ממה שהיא נשמעת. לאילו הלוויות הולכים ומי הולך? אני זוכר למשל הלוויות בהן השתתפו נציגים חרדים והנוכחים קיבלו זאת בכעס או בתרעומת. זו רק דוגמה. ראש הממשלה הבטיח לעדכן הנוהג והשאלה היא האם בכלל צריך נוהל, ואולי ניתן להשאיר את זה להחלטתם של השרים. עדיף נוהל מחייב, אחרת תהיה אנדרלמוסיה מוחלטת. 
בתכנית "הצוללת" התמקדנו בתפקיד החשוב שממלא הרמטכ"ל בעיצוב העולם הערכי ששומר בימים האלה את צה"ל. בימים האלה הרמטכ״ל הוא מגדלור, אמרתי. 

בינתיים, הופיע מח״ט כפיר בביתה של משפחת אזריה והציע להם ״עיסקא״ במקום ערעור. דובר צה״ל הכחיש. מישהו אמר אמינות?  

בהקשר זה באתי במוצ"ש עם רבים מחברי לעצרת שיזם סרן במילואים זיו שילון, שנפצע קשה בפיצוץ מטען בגבול רצועת עזה ב-2012. היתה זו עצרת של אחדות, יחד עם אימהות שלושת הנערים שנחטפו ונרצחו בקיץ 2014, רחלי פרנקל, בת גלים שער ואיריס יפרח, שמחנו לבוא ולתמוך בו, לתמוך בכולנו, אחרי אירועי השבוע שעבר.

בכנסת דנו בהצעת חוק שיזמה הממשלה להסמיך את שר החינוך לקבוע אילו ארגונים יוכלו להיכנס לבתי ספר ולשוחח עם תלמידים. הכוונה בעיקר לארגוני שמאל למיניהם. אנחנו הצבענו נגד ההצעה הזאת. שיהיה ברור: איננו תומכים כמובן ב"שוברים שתיקה או ב"בצלם" אבל איננו כופרים בזכותם להתקיים. לא זו הייתה הבעיה. הבעיה היא, מי מחליט היום ומי יחליט מחר והאם ניתן לתת לשרים, אנשים פוליטיים, לכוון את המידע ולהשפיע על החשיבה של אנשים צעירים, תלמידי בתי ספר תיכוניים. אני סבור שצעירים אלה, שמתבגרים, אגב, מהר ושנחשפים לכל מיני מקורות, אינם זקוקים לאישור משר החינוך, את מי לראות ואת מי לפגוש. הדברים שאמרתי בדיון עוררו סערה גדולה, האזינו:

התלמידים של היום הם החיילים של מחר והאזרחים של מחרתיים. שום דבר בעולם הערכים שלהם, שום דבר במוסר שלהם לא ישתנה לרעה, אם ידעו וישמעו יותר. ההפך.

בתחילת השבוע נפגשנו עם הצוות הבכיר של הרשות לניצולי שואה במשרד האוצר. למשרדנו מגיעות תלונות רבות של אזרחים וותיקים, ניצולי שואה. ביקשנו לבדוק כיצד ניתן לסייע להם. זה היה ביקור מאלף. היה חשוב לדעת שבשנתיים האחרונות נוספו כמעט 2 מיליארד שקל לתשלומים שונים לניצולי שואה. חשוב. ועדיין אני חש שאנחנו חייבים לעשות יותר. בלאו הכי לצערנו הרב זוהי קבוצת אנשים יקרים שנפרדים בהדרגה מעולמנו ואנחנו מחויבים לעשות את שנות חייהם האחרונות נוחות ונעימות ככל האפשר. לכל מי שיש שאלה בנושאים הללו, לבירורים: 03-5682651 וכתובת האתר.

 ומה עוד היה השבוע?

פגשתי תלמידי רבנות וסטודנטים ללימודי יהדות מארה״ב בהנהגתה של שירה בן ששון לשיחה בנושא שמרתק אותי, עתיד העם היהודי ובעיקר עתיד הקהילה היהודית בארה"ב.

פגשתי קבוצת גמלאים מחברת אלאופ, במסגרת השיח המתמיד שאני מנהל עם אזרחים ותיקים


 

לעוד שני אירועים שיתקיימו במהלך הסופ"ש:

מחר, יום שבת, ה- 14 לינואר, אגיע לראשון לציון להתארח בשבתרבות. הפרטים המלאים בהזמנה המצורפת. אשמח מאד לראותכם.

במוצ"ש, בשעה 19:30 תצא מקפלן פינת לאונרדו זה וינצ'י צעדת מחאה. לחצו לפרטים: 

האדמה עדיין רועדת וכנראה תמשיך. אולי עוד יגיע צונאמי, תיאחזו בכל דבר יציב.

סוף שבוע נעים לכולם,

 

נחמן

אני מזמין אתכם לעקוב אחריי ברשתות החברתיות:

פייסבוק

טוויטר

יוטיוב

עדיין אין תגובות

נוב 18 2016

מעשה בפיל ובזבוב

מאת: נושאים: סיכום שבועי

מעשה בפיל ובזבוב

חוק ההסדרה | אי אמון בממשלה | סוגיית הביטוחים הקולקטיביים | תוספת ותק והבטחת הכנסה לאזרחים הוותיקים | חוק הכניסה לישראל | השקת פרוייקט פניות חיילים | נוהל חוקרים אקדמיים | דסק החוץ 

 

 חברות וחברים, 

ביום רביעי אחר הצהריים העבירה הכנסת את חוק ההסדרה, שנועד למנוע את פינוי עמונה ואולי גם יישובים ובתים בהתנחלויות קיימות בעתיד.

זהו חוק רע שדגל שחור מתנוסס מעליו, שכן הוא מעוות את ערכיה של מדינת ישראל, ערכים של צדק ומשפט. בעניין עמונה הכבר נפלה החלטה, ויהיה צורך לפנותה. לגבי העתיד, הממשלה יכולה לחפש פתרון ואינני יודע מהו. אבל לא עולה על הדעת שהוא לא יעמוד באמות מידה משפטיות, הן מבית והן מחוץ.

קואליציה מקרטעת הצליחה לעבור עוד מסוכה בדרך לשום מקום. השרידות היא שם המשחק ולמענו אפשר כנראה לעשות הכל, ממש הכל. ברגע האחרון גם כחלון קפץ מהספינה או אולי אל הספינה חזרה, והודע כי יתמוך בחוק. רק אתמול אמר שיתנגד… 

  התייחסתי לנושא זה בראיון לשרון גל מהכנסת, כמובן שאני מתנגד לחוק ההסדרה:

הבעיה היא לא רק משפטית אלא גם מדינית. עיתוי גרוע ביותר לעשות איזשהו מהלך מקומם ומרגיז, שעלול להתניע את דעת הקהל הבינלאומית כנגדנו. כרגע אנחנו זבוב על החדק של הפיל הגדול, אמריקה. כולם עסוקים ובצדק, מה יביא אתו הנשיא החדש. אז למה הזבוב מתעקש להיות פיל, אולי מישהו יכול להסביר?

עוד שגיאה קשה מבית היוצר של ממשלת נתניהו.

   דיברתי בנושא בתכנית פוליטיקה בהנחיית עודד שחר.

ביום שני הגשתי את הצעת אי האמון בממשלה מטעם המחנה הציוני. תחילה רציתי לדבר רק על סוגיית הכותל ויחסה של הממשלה ליהדות ארה"ב אולם בסופו של דבר עסקתי גם בעניין עמונה. והיה מחנה משותף בין שני הנושאים; החלטות שאין מבצעים. יהודי ארה"ב כואבים בשל אי קיום ההחלטה להתיר תפילה מעורבת ועזרה שלישית סמוך לכותל, תפילה משותפת לגברים ולנשים כמנהג האורתודוקסים והרפורמים.

הנושא אינו חשוב לרוב הישראלים אבל הוא חשוב מאד למרבית היהודים המתגוררים בארה"ב. צרכים פוליטיים פנימיים מנעו מהממשלה להגשים את החלטתה שלה והפצע פעור. בעת הזו ישראל זקוקה לכל קורטוב של סיוע על מנת להגיע לממשל הרפובליקאי החדש ואל הנבחרים האמריקאים בבתי במחוקקים. אני לא בטוח שהקהילה היהודית תהיה שם כדי לעזור.

  לחצו כדי להאזין לדבריי במליאה:

כתבתי בנושא זה גם מאמר בג'רוזלם פוסט, קראו.

בהצעה דחופה לסדר יום העליתי שוב את עניין הביטוחים הקולקטיביים הסיעודיים על שולחנה של הכנסת. כבר שנים אחדים שנושא זה ממתין כמו פצצת זמן בזירה הציבורית והשבוע כבר הודיע יו"ר ההסתדרות, אבי ניסנקורן כי שקרוב תפרוץ שביתה בכל המשק בשל הביטול החד צדדי של ביטוחים אלה. מיליון ישראלים שהיו מבוטחים בביטוחים סיעודיים קיבוציים נשארים עתה ללא ביטוח, במיוחד חריפה הבעיה אצל 200 אלף מהם, שקופות החולים אינן נלהבות לקלוט.

  לחצו על התמונות כדי לקרא את הכתבות המלאות: 

                 הצעות הפשרה שהוצעו על ידי הממשלה הן בבחינת קומץ שאינו משביע את הארי, ולכן המאמץ הנכון והראוי הוא להיכנס לעובי הקורה. הנה דבריי בעת ההצעה לסדר כולל חילופי דברים קשים עם יו"ר הישיבה, חמד עמאר, שסרב לאפשר לי להשלים את דבריי.

בוועדת העבודה והרווחה אישרנו תוספת ותק לאזרחים וותיקים שלא הצליחו לצבור ותק בדרך כלל בשל היותם עולים חדשים וגם תוספת להבטחת הכנסה. אלה היו יוזמות של הממשלה שאני מברך עליהן, עדיין אינן מספקות אבל כמובן כל תוספת היא ראויה ומסייעת לאותם 20% מן האזרחים הוותיקים שנמצאים מתחת לקו העוני.

הכנסת אישרה החמרה בחוק הכניסה לישראל כדי למנוע מאזרחים זרים להכנס לארץ או לשהות בה. ישראל חייבת להילחם ב-BDS ואולם על- פי דוח מבקר המדינה לפני כמה חודשים, המאבק בא מאוחר מדי ומעט מדי. התלבטנו בסיעת המחנה הציוני כיצד לנהוג, כולנו מתנגדים לחרם, אבל ניראה היה לנו שהממשלה לקחה את זה שלב אחד יותר מדי מה גם שהחוק הזה לא חיוני ואפשר להסתדר בלעדיו.

בתחילת השבוע השקנו פרוייקט חדש של שירות לציבור והפעם לחיילי צה"ל וכך כתבתי אליהם:

הגיעו אלינו כמה עשרות פניות ואנחנו מעבירים אותם למשרד הביטחון ולצה"ל לבדיקה. למי ששאל ולמי שהתעניין, זאת האחריות שלנו לייצג כל אחת ואחד בציבור הישראלי מבלי לבדוק דעה פוליטית או כל הגדרה שהיא. זוהי עבודה ציבורית.אם נתקלתם בבעיה כלשהי בקשר בינכם או מישהו מבני משפחותיהם עם צה"ל, אני מזמין אתכם גם כן להעביר אלינו פניות ואנו מבטיחים לעזור: pniyot@havoda.org.il 

לפני חודשים רבים ניסיתי להעביר הצעת חוק שנועדה לסייע למוסדות המחקר בישראל לגייס לשורותיהן חוקרים מחול. מדובר על העידית שבעידית, חוקרים ספורים מדי שנה אמורים להשתלב במחקרים הנערכים בארץ וביחד לייצר את השילוב והמיזוג עם חוקרים אחרים. לאחר חודשים ארוכים נאות סוף סוף משרד הפנים להכין נוהל חדש לחוקרים זרים ועתה ההוא נכנס לתוקף. קיבלנו תגובות מצוינות מועד ראשי האוניברסיטאות על המאמץ הזה.

 לחצו על התמונה כדי לשמוע את דבריי על החוק כפי שהצגתי אותו במליאה:

  לקריאת הכתבה בדה מרקר בנושא, לחצו:

ב'דסק החוץ' שלי ערכתי שתי פגישות; האחת עם חבר הבונדסטאג המשמש כמפקח פרלמנטרי על צבא גרמניה.

והאחרת עם חברי הפרלמנט הצ'כי שהגיעו לישראל כדי להדק את היחסים בין שני בתי המחוקקים. הקשר הטוב והחם בין ישראל לבין צ'כיה נמשך אם כי לאחרונה התגלו כמה עננים לשמיים הכחולים הללו וגם פה צריך לפעול בזריזות כדי למנוע מפולת.

דקה אחת על הרחפן שתרם אורי אריאל, שר החקלאות, לראש ממשלת רוסיה ועורר כצפוי שערוריה ציבורית ותהיות אמריקאיות צפויות.

 מאמר בגלובס על נתניהו והשאלטר, על מדיניות התקשורת של הממשלה:ענין זה הוא בעל משמעות  כבדה, אחזור אליה בשבוע הבא.

ולבסוף, אם יש לכם סבלנות 25 דקות של שיחה עם רועי כ״ץ ברדיו תל אביב על העניינים העומדים ברומו של עולמנו. לחצו על התמונה כדי להאזין.

זהו. עוד שבוע. אין רגע מנוחה.

שבת שלום, כמה אנחנו זקוקים לה.

נחמן

מזמין אתכם לעקב אחרי ברשתות החברתיות:

 

עדיין אין תגובות

נוב 11 2016

רעידת אדמה

מאת: נושאים: סיכום שבועי

רעידת אדמה

הבחירות בארה"ב | מצבה של העיר ירושלים | התפילות בכותל וההסדר הממשלתי שלא מוצה | תקנות שעת החירום | תכנית המתאר העירונית בשעת שאלות לשר הפנים | יום עיון על השינויים במזרח התיכון של מכון ה- INSS | נשים עושות שלום | סיור שערכתי בדרום

 

חברות וחברים,

את השבוע הזה במיוחד את היום השלישי בו העולם לא ישכח במהרה. בחירתו של דונאלד טראמפ לנשיאות היא בעלת השלכות ארוכות טווח בכל מעגל שהוא, כמובן קודם כל האמריקאי אבל גם הבינלאומי והישראלי. ההשפעות האלה מתחלקות ליחסים הבינלאומיים, לכלכלה, לביטחון, לתרבות ולכל היבט בחיינו.

 

 

הכל נובע כמובן מן הדומיננטיות של ארה"ב בעולמנו ומכך שכל שינוי, ומעל הכל שינוי במנהיגות הוא הרה משמעות. דונאלנד טראמפ, איש שהפליא באמירות ובמעשים חריגים ויוצאי דופן, שפעל בניגוד מוחלט ל"פוליטיקלי קורקט", הצליח במרוץ בן שנה וחצי להביס את כל מתחריו ולהיות אחד האנשים החזקים עלפני כדור הארץ.

לקריאת המאמר שכתבתי בנושא לחצו כאן.

 

אבל אוסיף עוד כמה מילים על ההיבט הישראלי. בישראל בטוחים שטראמפ הוא פחות או יותר המשיח, ושהוא הגיע. עכשיו נעלמה כל ההיסטוריה וכל הבעיות, ואפשר בשקט להמשיך בשליטתנו בפלסטינים, לבנות ככל שנרצה ולהכשיל כל פתרון מדיני בינינו לבין שכינונו. זו תפיסה שטחית, מוגבלת וצרה. מיום שאדם נכנס לתפקידו, כולל נשיא ארה"ב, הוא רואה את הדברים בצורה שונה לחלוטין ומוגבל ומושפע מהסובבים אותו, מההיסטוריה, מכוחות חדשים שלא היה מודע להם ומעוד שחקנים רבים. התוצאה היא, כמובן, התמתנות גדולה ושיקול מחדש של דברים שנאמרו בעבר.

 

אינני יודע מה יקרה או לא יקרה אבל הייתי מציע לנהוג בסבלנות ולחכות. החל מינואר נהיה יותר חכמים, וגם זה לא ביום אחד.

על תוצאות הבחירות בארה"ב דיברתי בהזדמנויות רבות, להלן כמה מהן: 

 

 התארחתי אצל יואב קרקובסקי באולפן 'המשחק המרכזי':

 

 בסיכום אירועי היום, משדר חדשות הלילה של ערוץ 1, התראיינתי לאורי לוי:


 

 צפו בראיון שלי על הקול היהודי בבחירות ארה"ב אצל בן כספית בתכנית עושים  סדר. 
 

בערוץ הכנסת השתתפתי בפאנל המסכם את בחירות המתוחות, בהנחייתם של יאנה סוריאדנה  ויניר קוזין:


 

למרות החששות אני רוצה לברך את דונאלד טראמפ. הוא הנשיא הנבחר. יחסינו עם ארה"ב הדוקים וחשובים ביותר. ארה"ב עמדה לצידנו בכל המבחנים וכך זה נמשך שנים ארוכות. אנחנו חייבים לשמר יחסים אלה בכל יכולתנו ולצפות כי לא יחול שינוי ביחסה של ארה"ב לישראל.

 

ועכשיו לשאר נושאי השבוע, כי בכל זאת, החיים נמשכים:

 

הכנסת דנה על פי הצעתי במצבה של העיר ירושלים. תכף תראו איך הכל מתחבר לבחירות באמריקה. ירושלים שוקעת, היא עברה בדירוג הסוציו- אקונומי של מדינת ישראל מאשכול 4 לאשכול 3. עיר עניה ש- 60% מתושביה מצויים מתחת לקו העוני. בכל הארץ 30% ובירושלים 60% עניים. ראש עיריית ירושלים, ניר ברקת, צוטט כמי שהביע שביעות רצון על ההידרדרות על מצבה של העיר: "עכשיו נקבל יותר כסף מהממשלה" אמר, אבל זהו כמובן טירוף. ירושלים צריכה להיות עיר פורחת ומשגשגת ולא מבצר של עוני. בעיר זו יש שתי אוכלוסיות גדולות ודלות. הקהילה החרדית וערביי מזרח ירושלים. האחריות של הממשלה היא לדאוג לרווחתם. אבל היא לא עושה זאת, העירייה אינה מסוגלת והתוצאה היא חור שחור לאיש אין פתרונות . וזו העיר שישראל אומרת ובצדק, שהיא פנינה בכתר של העולם וכמובן אין כוונה לחלק אותה (מבחינתי אפשר לוותר על חלקים במזרח ירושלים אבל זה לא הנושא כרגע). הנה הדברים שאמרתי בדיון על ירושלים:

בוועדת הפנים התנהל דיון על סוגיית התפילות בכותל ועל ההסדר המיוחד שהציעה הממשלה לזרמים הרפורמיים והקונסרבטיביים ולא הצליחה לממשו. קהילות אלה, בארה"ב טוענות ובצדק, שמגיע גם להן להתפלל בכותל כדרכן וכאמונתן.

 

בוועדה שהתנהלה כמובן בצעקות רמות, כי בלי זה אי אפשר, אמרתי כמובן שיש לכבד את בקשתם- רצונם של יהודי ארה"ב. צריך להבין שנגמרה החד צדדיות ביחסינו איתם. אם מדינת ישראל זקוקה להם, והיא אכן זקוקה בעיקר עכשיו, לאחר הבחירות ארה"ב. בוודאי שהיא צריכה להטות אוזן גם לרצונותיהם. לצערי לא כולם מבינים את זה. יו"ר הוועדה למשל, דוד אמסלם, הכריז שההסדר לגבי הכותל הוא מיותר. בעניין זה הקרב לא מסתיים וחבל. צריך היה כבר להשאיר אותו מאחורינו.

 

  הנה הדברים שאמרתי בוועדה:

 

מדינת ישראל נמצאת מאז 1948 במצב חירום. קוראינו המסורים הופתעו לראות את רשימת הנושאים עליה חל מצב חרום, החל מכוורות דבש ועד תקנות בנושא הכור הגרעיני.

כבר שנים שמנסים להחליף את הצווים האלה בחקיקה עדכנית. זה תהליך ארוך  אבל חיוני כדי להשתחרר מאותו מצב חירום בלתי נצחי. השבוע שוב נדרשה הכנסת להמשיך את הצווים הבאים ועל כך אמרתי במליאה:

 

כדרכי הקדשתי גם השבוע זמן לנושא הגמלאים. בשעת שאלות לשר הפנים אריה דרעי העליתי את נושא האזרחים הוותיקים ואת הצורך להתאים תכנון ובניה לצרכיהם. כידוע, תכניות מתאר נעדרות תכנון לבתי אבות אבל כמובן לוקחות בחשבון גני ילדים ובתי ספר. הזנחה.בבניה העירונית של העיר אין לוקחים את הצרכים שלהם בחשבון. דרעי אמר שהוא מודע לנושא, שזה כמובן יקר, אבל שמשרדו כן טורח לשלב את ההיבט של האזרחים הוותיקים בתכניות המתאר ואחריהן.

 

 לשמיעת דברי במליאה, לחצו.

 

אני ממשיך כמובן לפעול למען האזרחים הוותיקים בכל הזדמנות שיש לי.

בהקשר זה טרחתי לפגוש את חברינו הגימלאים מכפר סבא. קבוצות כאלה מגיעות לעיתים תכופות והשיחות עמם מאלפות.

 

 

 

השתתפתי גם בפרוייקט "מחזירים אהבה" של עמותת מטב, במסגרתו ביקרתי את אריאל פלק.

 לקריאת הכתבה שהתפרסמה אתמול במעריב, לחצו.

 

במכון למחקרי ביטחון באוניברסיטת תל אביב הצגתי בקצרה את משנתי בנושא הגירת אוכלוסין, זאת במסגרת יום עיון על השינויים במזרח התיכון. המכון הלאומי למחקרי ביטחון עושה עבודה מצוינת ומעלה על סדר היום סוגיות בין לאומיות ואזוריות ומשתף בהן את הציבור.

 

המשבר בסוריה יצר בעיית פליטים עמוקה, שהעולם מתמודד עמה רק בחלקה ואנחנו חזרנו כאן לדיון האם ישראל צריכה לסייע למשבר ההומניטרי הקשה שבסוריה, כולל קליטת פליטים. דעתי בעניין נשארה כפי שהייתה. אסור לנו להיות אדישים למצוקותיהם של אחרים, במיוחד לא כאלה שנוצרו במהלך מלחמות בועימותים מזוינים. ישראל הייתה צריכה לקלוט מעט מהפליטים ולהחזיקם באופן זמני ברמת הגולן כדי שיתמלא הציווי מאתנו של תיקון עולם. אבל איש כבר לא חושב במונחים כאלה.

 

 

פגשתי השבוע בשערי הכנסת את תנועת "נשים עושות שלום". עשרות נשים עומדות ומפגינות למען שלום. זה נפלא. ההתגייסות מכל פינות הארץ כדי להביא להסדר שלום בינינו לבין הפלסטינים מעוררת התפעלות ותקווה. נשים אלה כבר חודשים ארוכים פועלות בדרכים שונות כדי להסב את תשומת לב הציבור לנושא השלום. הן יהיו שם כל שבוע עכשיו, מקיימות את המלחמה כדי למנוע מלחמה. הן בודאי ישמחו את תצטרפו אליהן.


 

גם את הנאום בן הדקה שלי השבוע ניצלתי כדי להתייחס לתנועת הנשים האמיצה. צפו.

 

את החלק האחרון אני רוצה להקדיש לסיור שלי לדרום אתמול. באתי לבסיס נבטים של חיל האוויר בדרום, שהוא בשורה גדולה לנגב, השתתפתי באזכרה מרשימה ליצחק רבין:

לאחר מכן, פגשתי חברים ופעילים בדימונה:

לבסוף, נפגשתי עם ראש העיריה הפעיל והנמרץ של ירוחם, מיכאל ביטון, שמסוגל לסדר אפילו שקיעות נפלאות לעיר, שנמצאת דווקא בזריחה:

 

 

 

עד כאן, נסיים בשבוע טוב, רגוע. ונתפלל ביחד שיהיה יותר טוב.

 שלכם, נחמן.

 

 

אתם מוזמנים לעקב אחריי

במדיות בחברתיות:

למעקב אחר הפייסבוק שלי

למעקב אחר הטוויטר שלי

למעקב אחר היוטיוב שלי

סגור לתגובות על רעידת אדמה

ספט 29 2016

מאמר שפורסם ב- Jerusalem Post

מאת: נושאים: מאמרים

Little piece of heaven on earth– M.K Dr Nachman Shai

 

עדיין אין תגובות

הבא »