ארכיון התגית 'חוץ וביטחון'

דצמ 11 2015

השבוע שהיה כך היה: זמן לניסים

מאת: נושאים: סיכום שבועי

חברות וחברים,

חנוכה הוא חג של אורות ושל שמחה. אחד החגים הבודדים ביהדות שיש בו שמחה ואין בו עצב. אנחנו יודעים שגם לסיפור החשמונאים היה סוף עצוב אבל באותה התקופה של החגיגה הגדולה עם כד השמן והמנורה, איש לא ראה עדיין את האסון המתקרב. אני לא רוצה לומר כמובן שההיסטוריה חוזרת על עצמה כל הזמן, כי היא לא, אבל כיהודים הלומדים ומזכירים את ההיסטוריה שלהם שוב ושוב כדאי להפיק ממנה לקחים. הלקח העיקרי הוא להיות ערני לסכנות קרובות להיערך לקראתן, להיות מאוחדים ולחפש שלום בית.

הדלקת נר רביעי בבית מחוז ירושלים

הדלקת נר רביעי בבית מחוז ירושלים

ידידינו בארה"ב ובאירופה, ראו למשל נאום קרי בפורום סבן, מזהירים אותנו מפני הבאות; אובדן הרוב היהודי והפיכתה של ישראל למדינה דו-לאומית. בדיון בכנסת ביוזמתה של יוזמת ז'נבה וח"כ עמר בר לב צוין כי כבר היום בשטח שבין הנהר לים ליהודים רוב דק של 52% ואם נדקדק ונכלול רק את מספר היהודים המוכרים על פי ההלכה, אנחנו יורדים ל-49%. אז מדינה דו-לאומית כבר פה ולמי שמשתעשע בחלומות ומצפה לכל מיני ניסים צפויה אכזבה כבדה. אני לא רואה ניסים, אפילו לא בחנוכה.

הממשלה הכושלת של בנימין נתניהו חיה באשליה וסבורה כי שקט המזויף ששרר פה בשנים האחרונות ימשך. היא מתעלמת מהסיפוח הזוחל והמתמשך שמחמיץ כל סיכוי לתמיכה והתקדמות. כך ביחסי החוץ, כך בביטחון, כך בכלכלה ובחברה.

הנה למשל דו"ח העוני והפערים החברתיים שהתפרסם השבוע, הממקם את ישראל בתחתית מדינות ה- OECD, ומלמד על 1.7 מיליון ישראלים הנמצאים מתחת לקו העוני ובהם כ-750 אלף ילדים. פניה המכוערות של ישראל ניבטו עלינו בבת אחת. ישראל של עשירים מאוד ועניים מאוד. כל אחד מבין שהנטל הגדול בהחזקת השטחים, בהשקעות ישירות ועקיפות ובעת האחרונה המשא הכבד של הביטחון, כולם משבשים את סדר העדיפויות הלאומי. הם מקדימים את הביטחון לסדר היום החברתי. אבל ברור כי אין ביטחון בלי חברה חזקה בעלת יכולת וחוסן לאומי. נראה לי כי מכל הסטארט אפים שאנחנו גאים בהם בסופו של דבר אנחנו מציגים לעולם "סטארט-אפ עוני". איזו גאווה.

להודעתי בנושא לחץ על הקישור: https://goo.gl/goph3m


אבל לא רק ילדים עניים בישראל גם קשישים, שכבה ההולכת ומתעבה. כידוע ישראל לא ערוכה כלל לעידן הגמלאות אשר מקיף כבר עתה כ-900 אלף איש ומספרם עולה. רבים מהם מבוגרים יותר ועניים יותר. לכשיזדקקו או כבר נזקקים לביטוח סיעודי הם יגלו את הבגידה הגדולה שחברות הביטוח בגדו בהם. שנים רבות אנשים ביטחו עצמם בביטוח סיעודי אולם ביטוחים אלה הופסקו בשנים האחרונות (להוציא את ביטוחי קופות החולים) והם מצאו את עצמם חשופים ללא ביטוח. אני שמח שביוזמת יו"ר ההסתדרות אבי ניסנקורן, בשיטה הישראלית הידועה של מה שנלקח בכוח יוחזר בכוח, הוארכו הביטוחים הסעודיים הקיבוציים בשנה. חברי ואני לשדולת הגמלאים, שתתכנס בחודש הבא, לא מתכוונים להניח לנושא זה, נמשיך ונאבק למענו. אשמח לראותכם לצידנו.


רה"מ הגיע השבוע לכנסת עם מתווה הגז שלו. הוא ממוקד כולו בקידום המתווה ולכן מסיר מדרכו כל מכשול, החל מעובדי מדינה בכירים וכלה בשרי ממשלה. מאחר שהמתווה מלא חורים כמו גבינה שוויצרית, נאלץ רה"מ להסתתר מאחרי טיעונים רופפים של ענייני "חוץ וביטחון". זה רגיל אצלנו שהכול מתחיל בביטחון ונגמר בביטחון, עם תיבול קל של ענייני חוץ. אבל החומה הזאת של חוץ וביטחון, שהייתה בעבר בלתי חדירה, כבר לא עמידה. הציבור אינו עיוור והכנסת אינה כבדת שמיעה ולכולנו ברור כי בין גז לבין ענייני חוץ וביטחון אין הרבה. הייתי שמח אם רה"מ היה מציג בוועדת הכלכלה (שאותה ניהל במיומנות, ח"כ איתן כבל) את חזונו החברתי-כלכלי ומסביר לנו איך בעוד 10 או 15 שנים תהיה ישראל מדינה שוויונית וצודקת. אבל הוא לא עשה את זה. הוא חזר שוב ושוב לענייני החוץ והביטחון. חברי הכנסת שלנו ובראשם שלי יחימוביץ' נתנו לנתניהו קרב אמיתי אבל המתווה עתיד לעבור ואנחנו נשאר עם השאלות שלא קיבלו תשובה.

בוועדת הכלכלה נערך על פי בקשתי, דיון מהיר בשאלת סימון המוצרים, שאלה שאינה יורדת מסדר יומנו. אמרתי בוועדה כי הנושא אינו כלכלי אלה קודם כל מדיני. אירופה מבקשת לראות התקדמות מדינית ובהעדרה, היא מפעילה לחץ כלכלי על ישראל. הנזק הכלכלי הצפוי הוא קטן, אבל דין פרוטה כדין מאה והעיקרון קובע. סימון המוצרים מתקבל כתמיכה בתנועת ה- BDS ולכן ישראל חייבת להילחם בה מלחמת חורמה. הנושא עלה בין היתר גם בביקור שערכנו בברלין שבוע שעבר ובביקור גומלין שערך נשיא גרמניה, יואכים גאוק, בישראל השבוע. אנחנו העלנו את סימון המוצרים והם העלו את "סימון העמותות", חוק השקיפות החדש שיזמה השרה איילת שקד ומעורר התנגדות רבה בגרמניה ובמדינות אירופה האחרות. הנשיא ריבלין, בלשונו החדה וכדרכו, ללא היסוסים, אמר כי מדובר בהצהרת חוק ולא בהצעת חוק והבטיח כי חוק זה לא יעבור, נראה.


הדיון בוועדת הכלכלה

הדיון בוועדת הכלכלה


להודעתי בנושא לחצו על הלינק: https://goo.gl/wkedMK

הפגישה בבית הנשיא ריבלין:


unnamed

אני מסיים את האיגרת הזו בצער רב ומבקש להקדישה לידידי, יהודה סקר ז"ל, שנטש אותנו בחופזה ובמפתיע שלשום. היכרותי עם יהודה היא ארוכה, בת שנים אחדות, הוא היה פעיל בקדימה ואחר כך במפלגת העבודה, איש ציבור אשר נלחם למען גמלאים בכלל וגמלאי משרד המשפטים בפרט. בחודשים האחרונים התייצב מיוזמתו בלשכתי והקדיש ימים ארוכים לקרב הפוליטי אשר ניהלתי על ראשות קק"ל. באותם ימים ארוכים הוא ידע תמיד לתמוך, לעודד, להשרות אווירה אופטימית ולסחוף את חברי ואותי קדימה. אני מקווה שלא אכזבתי אותו יתר על המידה כשוויתרתי בסופו של דבר על ההתמודדות. הראיה, הוא נשאר לעבוד איתי גם לאחר מסע הבחירות. היו לנו רעיונות משותפים ומחשבות מה לעשות הלאה ואיך, הוא היה בלתי נלאה, מלא מרץ ויוזמה, אבל הכול נסתיים. אני שולח את תנחומי הרבים לציונה ולבני משפחתו של יהודה ומתנחם יחד איתם בפועלו הרב ובעשייתו הציבורית.

יהי זכרו ברוך.

יהודה סקר ז"ל

ידידי יהודה סקר ז"ל

אני מתפלל לזמנים טובים ולשמחות.


חג שמח ושבת שלום,

שלכם,

נחמן


עדיין אין תגובות

פבר 11 2011

סיכום שבועי 6.2-12.2

מאת: נושאים: סיכום שבועי

חברות וחברים,

 בסוף השבוע הגיעה המחאה הציבורית כלפי הממשלה לשיא. החיבור של כעס ציבורי בתוספת תקשורת אוהדת ופעילות פרלמנטארית הצליחו לייצר גל של מחאה שהביא שוב את הממשלה לזגזג. הסקרים מלמדים כי ציפי לבני וקדימה מתחזקים וזוהי בשורה טובה וכנראה היחידה בעת האחרונה. בנושא זה דיברתי השבוע בתכנית הבוקר של קשת בערוץ 2 ובכמה הזדמנויות אחרות בכנסת.

 הכנסת העבירה השבוע את חוק הרשות השנייה שאומר כי בעלי הזיכיונות יהפכו לבעלי רישיונות ל – 15 שנה. זוהי דוגמא קלאסית של רפורמה שנועדה להשאיר את העשירים מבלי להחזיר לציבור שירות טוב יותר, במקרה הזה טלוויזיה מגוונת ועשירה יותר. קשה היה לעצור את הרכבת הזאת והחוק אושר אבל אני מקווה כי בעתיד נוכל לערוך רפורמות שבמרכזן תעמוד טובת הציבור.

 אחד מהמחדלים של הממשלה הוא בחזית המדינית, שבה אנו עוסקים פחות מידי אבל מתרחשת שם מפולת אמיתית. יותר מדינות מכירות במדינה הפלשתינית העתידית ועוד מדינות משפרות את הייצוג הדיפלומטי של הרשות הפלשתינית. מדהים לחשוב שבנסיבות אלה, ביבי וליברמן משחקים משחקי כוח ולישראל אין אפילו שגריר קבוע באו"ם. לפעמים דוגמאות קטנות מעידות על מחדלים גדולים. דיברתי על כך ביומן הבוקר של קול ישראל ביום חמישי.

 המערכה החדשה נגד ישראל נקראת עתה דה לגיטימציה. היא מתפרסת על פני חזיתות רבות ומתרחשת בפינות שונות של העולם. ישראל אינה ערוכה כראוי לאתגר זה. יו"ר ועדת חוץ וביטחון, ח"כ שאול מופז מינה אותי לעמוד בראש צוות של שישה חברי כנסת שילמד את סוגית הדה לגיטימציה, את תפקוד הממשלה ואת הדרכים לשפר את מאבקינו בנושא. דיברתי על הנושא בכנס הרצליה.

אנו חותמים עוד שבוע. אשמח אם תעבירו דברים אלה לחבריכם ואם ירצו, אעביר את הסיכום אליהם ישירות.

שבת שלום,

נחמן

2 תגובות

פבר 04 2011

נאום "האח הגדול" במליאת הכנסת – 2.2.2011

 אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת. אדוני ראש הממשלה, אני מניח שאתה צופה לפרקים בטלוויזיה. על "האח הגדול" ודאי שמעת. לפני שבועות אחדים הוזמנתי לתוכנית וניתן לי להסתכל מתוך חלונות קטנים על האקווריום האנושי הזה. ראיתי אנשים בחולשתם, בכאבם וגם בבושתם.

 האקווריום הזה, אדוני, הוא היום המטה הכללי של צה"ל, על אלופיו המנוסים והמשובחים. הם היו לסדנת הניסוי של האח הגדול אהוד ברק. בזה אחר זה הוא מזמן אותם אל חדר הווידויים ומכין אותם לפרק ההדחה – מי נשאר ומי הולך. מופיע האלוף מהרכבת הקלה בירושלים, מופיע הדובון מפיקוד הצפון, מופיע ג' הגבוה, שהוא לא גלנט ושמו מתחרז עם שטנץ, ואפילו הדייר החדש מצטרף, האלוף המשוחרר מ-better place שיודע כבר היטב מה better ומה worse עבורו. אחר כך גם מסמסים הצופים, וכך הם בוחרים. אולי כבר עדיף על פני התהליך שאתה ניהלת.

 זה נחמד כתוכנית טלוויזיה, אדוני, אבל החיים הם לא ריאליטי ואהוד ברק הוא לא האח הגדול. ובמציאות שלנו אתה ושר הביטחון כשלתם כישלון חרוץ במינוי הרמטכ"ל ה-20 של צה"ל. יואב גלנט חזר אמש הביתה לעמיקם, המושב שאנו יודעים עליו כנראה יותר מאשר תושביו, ואמר לאשתו: הם נטשו אותי. הם זאת מדינת ישראל; הם זה ביבי וברק, הבי"תים. 34 שנים הגנתי על המדינה, וברגע הזה המדינה נטשה אותי. התנערת מגלנט, אדוני, באותה מהירות שמינית אותו ובאותה שטחיות. בא והלך.

 אצלך, במשמרת שלך, החל שר הביטחון, רמטכ"ל לשעבר, לתעתע ברמטכ"ל המכהן אשכנזי כבר לפני שנה. הוא הצהיר כי הוא רוצה לבחור רמטכ"ל חדש כדי שיוכל להתכונן כהלכה לתפקידו. היום, 12 יום לפני המינוי, טרם מונה הרמטכ"ל. במהירות, בפזיזות, וללא בדיקה ראויה נתת יד לשר הביטחון וביחד הצעתם את מינויו לממשלה. לא עשיתם אפילו "גוגל", כמו במטוס הכיבוי ההוא, כי אם היית עושה – או מבקש מיוחנן, המזכיר הצבאי – היית לומד על כל ההיסטוריה הכואבת והמורכבת שלו. אפשר שהיית קורא לו אז ומציע להיפטר מהגיבנת, ואם לא, אפשר שלא היה מתמנה. אבל אתה שבוי בידי שר ביטחון שעושה בצה"ל כבתוך שלו. כך, המינוי הזה החליק למעלה, ועכשיו למטה, ואתה עומד בפני שוקת שבורה.

 כל זה קורה כשהאדמה במזרח התיכון רועדת. במצרים מתמוטט שלטונו של חוסני מובארק; בלבנון ה"חיזבאללה" משתלט על הממשלה.

 בירדן המלך מקדים ומפטר את ממשלתו. ומה אתה עושה? ממנה ממלא-מקום רמטכ"ל בדרגת אלוף ל-60 יום. מה זה, נציב מס הכנסה?

 יאיר נווה חזר לצה"ל לאחר שלוש שנים ומחצה שהיה מחוץ למדים. הוא אדם ראוי, אבל ברגע הזה חשוב יותר להאריך את כהונת הרמטכ"ל המכהן בשישה חודשים. מה עומד לנגד עיניך, האינטרסים הביטחוניים והלאומיים של ישראל, או כבודו האבוד של שר הביטחון, השותף הטבעי, ראש סיעת העצמאות שזה עתה נולדה?

 אני רוצה גם להזכיר לך, אדוני, כי מערכות המודיעין של ישראל, שעליהן אתה מופקד, לא צפו את הזעזוע העובר עתה על המזרח התיכון.

 ואתה, במקום לייצב את המערכת שלנו מבית, מזעזע גם אותה ומעמיד בראש הצבא ממלא-מקום רמטכ"ל.

 הקנצלרית מרקל וממשלתה היו השבוע בישראל. היחסים עם גרמניה, תודה לאל, עדיין טובים. בחודש האחרון, להזכירך, במשמרת שלך, 11 מדינות הכירו בפלסטין העצמאית בגבולות 67'; לא הסדר, לא משא-ומתן. חוזרים לקווי 67'. מדינות אחרות, כולל בארצות-הברית ובאירופה, העלו את דרג הנציגות של הרשות הפלסטינית והניפו את דגלה לראשונה. מרקל אמרה לך אתמול במפורש: אתה מחמיץ את ההזדמנות לשלום. תחזור לנתיב המשא-ומתן.

 היתה התקדמות בתקופת אולמרט, ואחרי הבחירות הדברים נעצרו. אם רק נשב ונחכה, אומרת מנהיגת גרמניה, המצב יהיה יותר גרוע.

 אני מציע לך, אדוני, גם לעקוב בדאגה אחר פעולותיו של הנשיא אובמה במצרים. הוא נוטש גם מנהיגים ידידותיים שהיו שותפים נאמנים של ארצות-הברית בעת מלחמה ושלום – –

ברגע שהממשל מחליט כי המנהיגים הללו הפכו מנכס לנטל. אני מכיר ואתה מכיר עוד מדינה במזרח התיכון שגם היא נחשבת לנכס, נכון לרגע זה. תביט על המזרח התיכון החדש המתעצב והולך לנגד עיניך. מה המסקנה? מה משתמע, אם לא הצורך הדחוף והמיידי לנקוט יוזמת שלום, להגיע להסדר, לנצל את חלון ההזדמנויות ההולך ונסגר?

 הכול תקוע, לכאורה, במזרח התיכון, ושום דבר אינו תקוע. התזוזות הטקטוניות רק מקרבות את הרגע שבו ייכפה עליך הסכם כנגד רצונך. ומה אז תעשה? תציע ממשלת אחדות לאומית?

תדבר על אחדות השורות? זה קורה אצלך הכול במשמרת הזאת, אבל עדיין יש לך הזדמנות. הקואליציה חזקה, ועדיין יש פה אופוזיציה אחראית, אשר מוכנה לגבות אותך במהלכים אמיצים של מדיניות שלום. אמיצים, אמרתי.

 בשבועות האחרונים העלית את מחיר הדלק, והגענו לשיא עולמי. גאווה גדולה ובושה גדולה. אתה מתעלם מהמחאה הציבורית מחשש שיבולע לתדמיתך, כפי שקרה לגבי החלטות קודמות. אני מניח כי תיאלץ לבלום את ההעלאה, אבל האמת היא שהדלק שלך, אדוני, הולך ואוזל. המכונית מאטה, אתה על הטיפות האחרונות. עוד מעט סוף המסע.

עדיין אין תגובות

דצמ 17 2010

זה היה השבוע שהיה

מאת: נושאים: סיכום שבועי

חברות וחברים

אני לא נמנה על תומכיו הגדולים של פורום חברות הסלולר. לא אחת יצאתי נגד חברות אלו בגלוי, למרות הלחץ הכבד שהן מפעילות באמצעות לובי חזק ומושקע, שמתנחל בדרך קבע בלשכות הכנסת ובמסדרונותיה. אבל השבוע, אפילו אני נאלצתי לעמוד לצידן אל מול יוזמה מופרכת ובלתי צודקת בעליל – נדהמתי לראות כי בין סעיפי חוק ההסדרים המוצע, מתחבא בצנעה סעיף המטיל על החברות עצמן את עלויות שירותי המעקבים והציטוטים שמבצעת המדינה אחר מנויי חברות הסלולר החשודים בעבירות בטחוניות ופליליות. מנגנוני הביטחון מקבלים, ובצדק, גישה למידע החשוב המצטבר בחברות הסלולר, אולם הדרישה שחברה פרטית תישא בהוצאות הכרוכות בכך היא פשוט מקוממת. המדינה רוצה וצריכה להאזין ולעקוב? שתשלם.

זה היה גם שבוע שבו נתנו נבחרי הציבור את דעתם על מכתב הרבנים האוסר השכרת דירות לגויים בעקבות הצעה לסדר שהגשתי בעניין. חשוב שהרבנים החתומים על המכתב, כמו גם חלקים מסוימים בציבור ובכנסת המזדהים עם תוכנו, ידעו כי הדבר מעורר תגובות נסערות בעולם כולו. נפגשתי לא מכבר עם אישיות גרמנית רמת דרג שביקשה הסברים בעניין. אני מודה כי חשתי בושה גדולה כשניסיתי להסביר לו את פשר המכתב ההזוי. קשה ליחצ"ן גזענות.

השבוע נקברה, כפי הנראה סופית, ועדת החקירה בעניין האסון בכרמל. זה לא היה נורא כל-כך לו היינו יודעים שהאחראים ישלמו מחיר גם בלא ועדת החקירה. נוכח מה שמסתמן כטיוח לשמו, עדיין מהדהדים באוזן הדברים הקשים שהטיח בראש הממשלה ניצב (בדימוס) ניצן אבן חן ששכל את ביתו טופז ז"ל בדליקה. בליכוד סימנו את האשם- התקשורת שפרסמה את דבריו של אבן חן. האזינו לעימות בייני ובין ח"כ כרמל שאמה במסגרת תוכניתו של גבי גזית ברדיו ללא הספקה.

ואסיים, שוב, בבקשה אישית – הסערות שמתחוללות בציבוריות הישראלית אינן מותירות לנו את הפריבילגיה של לעמוד מנגד. כל מי שרוצה להשפיע על קבלת ההחלטות, יכול לעשות זאת אם יצטרף, עוד היום, ל"קדימה" ויבחר את נציגיו לכנסת. כל המעוניין לעשות זאת, יכול לשלוח מייל ללשכתי, nshai@knesset.gov.il.

שבוע טוב,
שמרו על קשר
נחמן

תגובה אחת

הבא »