ארכיון התגית 'דו"ח גולדסטון'

נוב 09 2009

השר הבריטי לענייני המזרח התיכון: "מעשי החרם כלפי ישראל בבריטניה משום דמוניזציה שאינה הוגנת ומעוותת"

השר לענייני המזרח התיכון במשרד החוץ הבריטי מר איוון לואיס אמר לחברי המשלחת הפרלמנטרית של הכנסת בראשות ח"כ ד"ר נחמן שי המבקרת בלונדון כי, "הוא רואה במעשי החרם כלפי ישראל בבריטניה משום דמוניזציה שאינה הוגנת ומעוותת ומהווה מוסר כפול כלפי ישראל". בהתייחסותו לנושא בגרעין האירני אמר עוד מר לואיס כי, "בריטניה לא תאפשר לאירן לפתח נשק גרעיני."

במשלחת של הכנסת משתתפים חה"כ ציפי חוטובלי, אנסטסיה מיכאלי, מגלי והבה ויצחק וקנין ובראשה עומד ח"כ ד"ר נחמן שי המשמש כיו"ר אגודת הידידות הבין פרלמנטרית ישראל – בריטניה.

מוקדם יותר נפגשו חברי המשלחת עם יו"ר ועדת חוץ וביטחון של הפרלמנט הבריטי, מייק גייפס. גייפס אישר כי, דעת הקהל בבריטניה ביקורתית באופן לא מידתי כלפי ישראל וסיפר כי לאחרונה בנאום שנשא ציין כי, "יותר אזרחים נהרגו במלחמת האזרחים בסרילנקה מאשר במבצע עופרת יצוקה, מידע אשר דעת הקהל הבריטית התעלמה ממנו." עוד הוסיף כי, "זהו המחיר שישראל משלמת על היותה חברה דמוקרטית ופתוחה."

בהמשך הביקור עתידים ח"כ להיפגש עם 50 חברי פרלמנט ולורדים המעורבים בענייני המזרח התיכון, וכמו כן לקיים פגישות עם נציגים של התקשורת, ארגונים יהודיים ומכוני מחקר. חברי הכנסת העלו בשיחות אלה את סוגיית דו"ח גולדסטון והתקריות המשפטיות נגד קציני צה"ל בבריטניה.

עדיין אין תגובות

נוב 01 2009

הצעה לסדר – גילויי האנטישמיות החדשים וההתקפה על בית-הכנסת בלוס-אנג'לס

מאת: נושאים: הצעות לסדר

בשבוע שעבר הותקף בית-הכנסת בלוס-אנג'לס ושני אנשים נפצעו. בעת האחרונה לאחר מבצע "עופרת יצוקה" ודו"ח גולדסטון מתרבים הגילויים האנטי יהודיים ואנטי ישראליים בעולם. נדרש מאמץ ממלכתי כדי לגבש חזית אחידה שתתמודד עם האנטישמיות החדשה. יש לקיים דיון בנושא זה במליאת הכנסת.

עדיין אין תגובות

אוק 27 2009

נאום במליאה – כשלונה של ישראל בהתמודדות עם דו"ח גולדסטון

מאת: נושאים: נאומים

אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אנחנו צריכים לנקות ולא למרוח. אנחנו צריכים לנקות ולא למרוח את הנזקים, את התוצאות, גם של מה שקרה במבצע "עופרת יצוקה" וגם התוצאות הבין-לאומיות הקשות שהמבצע הזה הוביל. לצערי הרב, מה שאנחנו רואים הוא שהממשלה מורחת. היא מורחת והיא חושבת שזה יישכח, אבל הניסיון מלמד שכשלא מנקים, הריח נשאר. וכאן אנחנו עומדים, לצערי הרב, אדוני היושב-ראש.

אתמול, סוף-סוף, כינס ראש הממשלה צוות של שרים – כמובן שר הביטחון, שר המשפטים, שר החוץ ושרים אחרים – והחליט לכאורה לעשות מעשה. הרבה מאוד זמן עבר מאז שדוח גולדסטון פורסם עד שראש הממשלה התפנה לכנס את הקבוצה הזאת. הנה מחדל. הזמן הוא גורם קריטי בכל מערכת, כולל המערכת הבין-לאומית, ובזמן הזה נוצרו נזקים, שראש הממשלה היה מודע להם, אבל לא היה מסוגל להתמודד אתם.

אז מה הוא החליט אתמול? לקחתי מקבץ של עיתונות היום: בעיתון אחד מופיע שהוא החליט להקים צוות מקצועי; בעיתון אחר נאמר שהוא החליט להקים צוות בדיקה מצומצם; בעיתון שלישי נאמר שהוא החליט להקים צוות עיון; בעיתון רביעי נאמר שהוא החליט להקים צוות. ראש הממשלה יודע, אדוני השר, מה הוא רוצה? הוא יודע – הוא לא יודע מה הוא רוצה. הוא לא יודע. ולכן האנשים שמדברים בשמו גם נותנים פרשנויות מגוונות. במקום להודיע שהוא מינה צוות משפטי כדי לחקור מה שקרה במבצע "עופרת יצוקה" כתוצאה מן הבקשות – אני מוריד את המלה "דרישות", אבל גם הן קיימות פה – של הקהילה הבין-לאומית, הוא משדר לסביבה מריחה: אה, אנחנו נעשה משהו. המשהו הזה הוא שום דבר, מפני שהוא לא יסייע בידי ישראל להתמודד עם הלחצים הבין-לאומיים שאנחנו נתונים בהם. וככל שהזמן עובר, הוא פועל נגדנו.
מה אמר מזכ"ל האו"ם כשדיבר עם שר החוץ שלשום? וכמובן שכשדובר משרד החוץ פרסם את הידיעה, הוא דאג להגיד רק מה שר החוץ אמר למזכ"ל האו"ם, הוא לא אמר מה מזכ"ל האו"ם אמר לשר החוץ. נו, ככה זה, מורחים. הוא אמר לו: רוצים שנימנע מטיפול בדוח גולדסטון? הקימו ועדת חקירה. אומר מזכ"ל האו"ם – אפשר להגיד על מזכ"ל האו"ם מה שרוצים, אבל אנגלית הוא יודע – אז הוא אמר לו: תקימו ועדת חקירה או בדיקה ואנחנו לא נטפל בדוח הזה. אז הוא מזמין אצלו את מה שכבר ידענו, כי גם גולדסטון עצמו אמר את זה: אם אתם תבדקו את מה שאני מצביע עליו, אז ההמשך של הטיפול הבין-לאומי, לפחות לעת עתה, יימנע. זאת אומרת, הדבר היה נתון בידינו. במקום זה התחלנו להתווכח, והתחלנו למשוך, והתחלנו למרוח, והתוצאה היתה שהלחץ הבין-לאומי הולך וגובר.

אני רוצה לתת לכם דוגמה היסטורית, לא מההיסטוריה היותר מדי רחוקה; מההיסטוריה הקרובה – משנת 2002. ישראל נכנסה ליהודה ושומרון במבצע שהיה מוצדק כמו מבצע "עופרת יצוקה". זה היה מבצע "חומת מגן". מוצדק בעיני. פעל תחת אותה לגיטימציה, גם פנימית וגם חיצונית. במבצע הזה הגענו בין היתר למחנה הפליטים בג'נין. צריך היה לפרק את מחנה הפליטים בג'נין שהיה למבצר מזוין וממוקש וכדומה. צה"ל פעל בזהירות, יש אומרים בזהירות רבה, הוא ספג מספר רב של נפגעים. הפלסטינים הפכו את מבצע "חומת מגן", בעיקר את הקטע הזה, לסטלינגרד, וטענו שהיה טבח. השמועות על הטבח תפסו כמו אש ואז הופעל לחץ בין-לאומי על ישראל למנות ועדת חקירה או לקיים חקירה בין-לאומית מה קרה שם. ועכשיו תראו איך ממשלת ישראל, בראשותו של אריאל שרון, ניהלה את העניין הזה. היא, בתבונה רבה, מנעה מוועדת החקירה של האו"ם להתכנס ולפעול ולהגיע ולקיים את עבודתה. היא השכילה לעשות את זה. השכילה. הוועדה כבר חיכתה בג'נבה ולא נתנו לה להגיע לארץ, והיא התפזרה, והתפרקה. בסופו של דבר, מזכ"ל האו"ם עצמו שנדרש לעניין חיבר את כל העדויות מכל הכיוונים וניקה את ישראל לחלוטין מאשמת השווא הזאת של טבח. הוא קבע שהיה מספר רב של נפגעים, 56 בסך הכול – 23 מהם יהודים, חיילי צה"ל, היתר, 33, היו פלסטינים. על כל אחד מהם צריך להצטער, אם כי חלק גדול מהפלסטינים היו מחבלים. והעניין הבין-לאומי הסתיים באותו רגע.

זאת אומרת שאפשר לנטרל לחץ בין-לאומי, זאת אומרת שאפשר לפעול באיזושהי דרך –חלקה גלויה, חלקה סמויה – כדי למנוע ועדת חקירה כזאת, אבל כל התבונה הזאת לא עמדה פה.

אז נכון, כבר היתה ועדת חקירה, זה עבר מממשלה לממשלה וזה לא חשוב כרגע באיזו ממשלה זה קורה. התפוח-אדמה הלוהט הזה מונח על שולחנה של הממשלה הזאת, אבל בניגוד לממשלה של 2002, שהשכילה להכשיל את ועדת החקירה, ובסופו של דבר גם קיבלה את מה שהיא רצתה, זאת אומרת את ההודעה הבין-לאומית שלא היה טבח, במקרה הזה כשלנו ואנחנו לא מסוגלים להתמודד עם הבעיה הזאת שמונחת על שולחננו, ועדיין מונחת.

ומי שחושב, אני חוזר, שצוות מקצועי, צוות עיון, צוות בדיקה, צוות וכל מיני נוסחאות מוזרות כאלה, ימנע את הלחץ – הוא טועה. זה יחזור אלינו איך שלא נהפוך את זה, עד שנעשה את הצעד המתבקש – נבדוק.
אני חושב שההתחמקות מלהתמודד עם התביעה הבין-לאומית הזאת גורמת לנו נזקים בין-לאומיים ומגבירה את מה שאנחנו הגדרנו בידודה הבין-לאומי של מדינת ישראל, ואני יכול למנות שורה ארוכה של דוגמאות, שלצערי – אני אומר לצערי, כי אני חי פה בארץ והעניין הזה לא נוח לי; לא נוח לי – אנחנו פשוט מביאים על עצמנו בידוד בין-לאומי.

למה שרון הצליח ב-2002, אתה יודע, אדוני היושב-ראש? כי הוא בשקט הידבר עם האמריקנים, והאמריקנים יצרו קשר עם מזכ"ל האו"ם ואמרו לו: אדוני, לאט-לאט לך. זו היתה פעולה מוצדקת, אלה היו טרוריסטים, טוב עשתה ישראל שפעלה נגדם.

וגם פה היינו צריכים לעשות, אלא שאנחנו לא יודעים להידבר עם האמריקנים, לצערי הרב, ואנחנו לא יודעים לקבל מהם את העזרה שכל כך חיונית לנו במצבים מהסוג הזה.

כשדיברה סוזן רייס, שגרירת ארצות-הברית באו"ם, בכנס הנשיא בירושלים בשבוע שעבר, נושא אחד היא לא הזכירה – היא דיברה על הרבה נושאים – את דוח גולדסטון. אז צריך היה להבין מזה איפה ארצות-הברית מסכימה עם ישראל ואיפה ארצות-הברית לא מסכימה עם ישראל.

וכאן אנחנו משלמים, אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, את המחיר של העובדה שאנחנו מקפיאים את התהליך ואת המשא-ומתן המדיני ואנחנו לא מצליחים להניע מחדש את גלגלי המשא-ומתן המדיני, והנשיא אובמה כועס, ובצדק, כי הוא קרא לשני המנהיגים אליו, הוא ביקש שהם יקדמו את המשא-ומתן. שום דבר לא זז.

ראש הממשלה צריך לצאת בעוד שבועיים – הוא הזמין את עצמו – לוושינגטון לכנס הקהילות היהודיות. שואל הבית הלבן: ביקשתם פגישה עם אובמה? על מה אתם רוצים לדבר אתו? יש לכם איזה נושא? על מה ידבר אתו? על מה ידבר ראש הממשלה נתניהו עם הנשיא אובמה?

יש לנו ידידה, צרפת – אני תיכף אסיים, כי זמני באמת רץ – יש לנו ידידה בשם צרפת. שר החוץ הצרפתי היום הזהיר את אירן שלא תמשיך בתוכנית הגרעין שלה, מפני שיהיה לה עניין עם ישראל. יפה מצדו, הוא קצת מנפנף יותר מדי בדגל הזה של ישראל, אבל זה בסדר. בסדר, אין דבר, שיגיד. הוא אמר, לא אנחנו.

אבל זה אותו שר החוץ הצרפתי, ברנאר קושנר, שלפני שבוע ראש הממשלה הטיל וטו על ביקורו בעזה. הוא רצה לחנוך שם בית-חולים. זה לא נוח לנו. זה לא נוח לנו ששר החוץ הצרפתי ילך לעזה. אני מבין את זה, בסדר, אבל הוא רוצה לחנוך בית-חולים, והנשיא סרקוזי הבהיר לנו שעניין בית-החולים הזה חשוב לו.

אז ממה נפשך? האיום האירני – שהוא משמעותי, הוא באמת מהווה סכנה לישראל, ובעניין הזה צרפת ניצבת לצדנו, או עם כל הכבוד, בית-החולים – יהיה בית-החולים אשר יהיה – בעזה? איפה המשקל של האחד מול השני? וכך אנחנו דוחים את שר החוץ הצרפתי והוא צובר כמובן טינה כלפינו וכעס. ותדעו לכם, בסוף זה אנשים, בסוף זה רגשות, בסוף זה לא רק מדינות ואינטרסים. אם אתה מעליב את שר החוץ הצרפתי בעניין הזה, אל תצפה שמחר בעניין אחר שאתה צריך אותו, הוא יעמוד לצדך. זה לא עובד כך.

אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, אנחנו בתוך כמה חודשים הצלחנו להגיע למצב של מצור מדיני. קצינים שלנו חוששים לצאת את הארץ, הפעולות שלנו בזירה הבין-לאומי נתקלות בקשיים, כל חבר כנסת שיוצא מהבית הזה – אתה יודע את זה, אדוני היושב-ראש – אם זה הכנס הבין-לאומי של ה-IPU; אם זה ביקור בסין; חברים שיצאו אתי ללונדון בעזרת השם בעוד כמה שבועות ישמעו אותו דבר.

דורשים מאתנו פעולות בנושאים האלה, מצפים מאתנו ליוזמה. ואגב, אנחנו נדע להגן גם על עמדתה של מדינת ישראל, את זה אנחנו יודעים לעשות היטב, אבל בתוך הבית הזה צריך להגיד את האמת: הממשלה כשלה ביחסי החוץ שלה, ובזמן קצר כל כך – מדובר בכמה חודשים – יצרה בידוד וקלעה את ישראל לאחד המצבים הבין-לאומיים הקשים ביותר בתולדותינו.

על כך הממשלה הזאת צריכה ללכת. תודה.

עדיין אין תגובות

אוק 21 2009

ח"כ נחמן שי: "ישראל נגד העולם"

בדיון להצעה לסדר היום בכנסת על דו"ח גולדסטון אמר ח"כ נחמן שי (קדימה) כי, "בניגוד לאמירה המקובלת 'העולם כולו נגדנו' נראה כי ישראל נמצאת עכשיו במאמץ מרוכז נגד העולם. בהדרגה ובעקביות משבשת ישראל את יחסי החוץ עם הקהילה הבין לאומית ויוצרת סידרה של עימותים שכמותם לא זכורים כבר שנים רבות. תגובת הממשלה על דו"ח גולדסטון היא בגדר מעט מידי ומאוחר מידי. הממשלה מתקשה לקבל את ההחלטה הנדרשת והיא הקמת ועדת חקירה, וכל יום שעובר ללא החלטה כך מכביד הלחץ הבינלאומי על ישראל."

בעקבות הצעה לסדר זו החליטה הכנסת לקיים דיון בוועדת חוץ וביטחון.

עדיין אין תגובות

הבא »