ארכיון התגית 'ביבי נתניהו'

ינו 27 2017

עולים על כביש 1

מאת: נושאים: סיכום שבועי

 

לחצו כאן, התחברו לדף הפייסבוק שלי, תעשו לייק- והצטרפו לעדכונים שוטפים !

עולים על כביש 1

טראמפ – הבטחות הקמפיין | הציפיות המוגזמות של הימין | ראש הממשלה "מתמודד" עם "שעת השאלות" | קברניטי הקבינט כשלו | תחנת השידור של ליברמן | מה עוד היה לנו השבוע?

 חברות וחברים,

זה היה השבוע הראשון של הנשיא החדש של ארה"ב (שהוא לפעמים גם קצת ה״נשיא״ שלנו), דונלד ג' טראמפ. אין ספק שטראמפ היה מעניין, הוא מעניין ויהיה מעניין. טראמפ פתח בסדרה של צווים והחלטות ברוח הקמפיין שלו. הוא תוקף במהירות ומנצל היטב את תקופת המעבר, לאחר שנשא נאום יוצא דופן במעמד ההשבעה שבו אתגר את וושינגטון ואת האליטה השלטת בה מיהר להוציא סדרת צווים בהתאם להבטחות הבחירות שלו.

בכל זאת, קשה מאד לדעת לאן יוביל טראמפ את ארה"ב ואת העולם החופשי. ספק אם הוא בכלל רוצה את התפקיד הזה. בעיניו הכל מתחיל ונגמר באמריקה. זוהי תפנית גדולה בהשוואה לקודמיו שהבינו כי העולם מצפה למנהיגות של ארה"ב. גם אנחנו מחכים לראות מה תהיה מדיניות טראמפ, כלפי המזרח התיכון בכלל והסוגים הישראלית – פלשתינית בפרט.

מבחינת ישראל הממשלה לא נתנה לטראמפ שעת חסד ומיהרה להציג תכניות בניה בירושלים וביהודה ושומרון, מקצתן חדשות ומקצתן ישנות. אין בכך תבונה גדולה. עדיף לתת לנשיא בראשית הקדנציה לעסוק בנושאים אחרים, לגבש את הממשל ואת מדיניותו, אבל לבנט ולחבריו אצה הדרך וראש הממשלה, שנתון בחקירות נמשכות והולכות, אינו מתעמת אתם. בעוד שבועיים יצא נתניהו לוושינגטון ואז גם נדע יותר על כוונותיו ותכניותיו של נשיא ארה"ב.

אני חוזר פה על דברי, גם שאלו אותי: אני בעד העברת השגרירות האמריקאית לירושלים וכך גם שגרירויות אחרות. זוהי הבירה שלנו וראוי שהקהילה הבינלאומית תכיר בה. אבל קשה לדעת מה תהיה התגובה הפלסטינית, ואם השמועות נכונות הרי הנשיא כבר הספיק להקפיא את התכניות לשם הערכה מחדש. מה ששוב מוכיח שלא צריך לקפוץ מיד גבוה מדי.

הזכרתי כבר את חקירות ראש הממשלה. הן הולכות ומתגלגלות וגם מגלות יותר ויותר. סוף סוף הגיע ראש הממשלה לכנסת ל״שעת שאלות" והייתה זו הזדמנות לדעת יותר, אבל יו"ר הכנסת העדיף להעניק לראש הממשלה הגנה מרבית וחסם את מרבית השאלות שהופנו לראש הממשלה.

אלו ימים מכריעים לממשלה הנוכחית אבל גם לשלטון החוק. הפצצות החקירה עשויות לקבוע מדדים חדשים למותר ואסור בשירות הציבורי. אלה שאלות משפטיות וציבוריות כאחד. המפקח הכללי של במשטרה כבר הבהיר כי "מטרידים קציני משטרה בכירים" והיועמ"ש עומד בלחץ כבד לקבל החלטות. הכדור נמצא בידי שני שומרי הסף הללו. ראש הממשלה חייב להתמודד עם השאלות הללו ובהקדם. אני מקווה שהחקירות תהיינה קצרות, ספק שניתן לעסוק במקביל גם בחקירות וגם בענייני מדינה. זהו האינטרס של כל אחד ואחד בארץ הזו כיום.

51 הימים של מלחמת צוק איתן הביאו לארבעה דו"חות נפרדים של מבקר המדינה. עכשיו עומד להתפרסם הדו"ח האחרון שעוסק בתפקוד הקבינט וראש הממשלה. הוא טומן בחובו פוטנציאל הרסני. ממה שכבר פורסם בדרכים עקלקלות, הוא מטיל צל כבד על תפקוד הקבינט המדיני – ביטחוני באותם 51 ימי הלחימה. הדיון הציבורי נדרש וחיוני למרות שהוא עלול לגרום כאב רב ואפילו סבל למשפחותיהם של הנופלים והפצועים במהלך הקרבות. כל מלחמה טעונה תחקיר רציני כדי להבטיח שהטעויות שנעשו בה לא יחזרו. אבל דו"ח המבקר אינו תחקיר צבאי אלא דין וחשבון הבוחן כיצד תפקדו המוסדות האזרחיים. דרשתי לפרסם את הדוח במלואו, במגבלות הביטחון, כדי להבטיח שקיפות והצגה מלאה של ניהול המלחמה. הדו"ח יתפרסם כנראה בשבוע הבא.

אחרי חודשים ארוכים של דיונים הודיע שר הביטחון כי תחנת גלי-צה"ל תוצר מצה״ל ותהפוך ליחידת סמך במשרדו. זהו צעד מרחיק לכת שעליו הגבתי מיד ובכמה הזדמנויות. מבחינת התחנה, היא שורדת וזה חשוב, חשוב מאד, אבל הכפיפות הישירה למנכ"ל משרד הביטחון ולשר עצמו היא בעייתית ביוצר. חמי יגיש מפקד התחנה את לוח התכניות לאישור? למי ידווח על חריגות משמעת? מי יקבע את חלוקת התקציב ועל פי איזה קריטריונים? צפו בראיון שלי לאמיר אבגי במוסף:

אנחנו הולכים אחורה. במקום להבטיח תקשורת עצמאית ובלתי תלויה, המדינה מושכת אותה מחדש לחיקה. במקום תקשורת פרטית או ממלכתית, אנחנו מקבלים את השחקן החדש ישן – הממשלה, כאילו לא חלפו 60 שנה מאד קמה רשות השידור הציבורית – ממלכתית. אני מקדיש תשומת לב שוב ושוב לתקשורת בגלל משקלה החשוב בזירה הציבורית ובגלל ההכרה כי בלי תקשורת אין דמוקרטיה.

 

במקום "קצבת זקנה" אימרו מעתה "קצבת אזרח ותיק". הצעת חוק שלי ששולבה בהצעה ממשלתית עברה השבוע את השלב המכריע בחקיקה. קיבלתי עליה הרבה תגובות חיוביות אבל גם ביקורת. הבהרתי כי המאבק שאני נאבק עבור האזרחים והאזרחיות הוותיקים אינו מסתכם בשינוי סמנטי בלבד אלא מקיף תחומי פעילות מגוונים, כולל ביטוח סיעודי, עדכון הקצבאות, נגישות ועוד ועוד. אני מקווה גם כי הממשלה אכן תגדיל קצבאות אלה כפי שראוי. אבל בשינוי שאושר אני רוצה לסמן את הצורך בשינוי תודעתי ובהתייחסות למיליון הגמלאים והגמלאיות. החברה הישראלית חייבת לעבור מהפכה בדרך שבה היא נוהגת בציבור גדול זה והיא תעבור.

עוד מקבץ של פעילויות השבוע:

ברעננה פגשתי את המועצה הציונית ושוחחתי עם חבריה:

בחיפה חנכתי עם חברים אחרים שנת לימודים נוספת בתכנית רודרמן ללימודי יהדות ארה"ב באוניברסיטת חיפה:

בכנסת ברכתי, כמקובל, את שני השרים החדשים אבל תקפתי את הממשלה שאליה הצטרפו:

הכנסת ציינה את יום השואה הבינלאומי:

לדרוזים שלחתי ברכה מיוחדת לאגל חג הנביא אלחד'ר שחל השבוע:

ומילה אחרונה,  כביש 1, כביש ירושלים תל אביב המחודש. בשבוע שעבר נפתחו מנהרות הראל. החג היה לחגא. במקום לקצר את התנועה, היא התארכה פי שתים ויותר. לנו 50,000 איש תושבי מבשרת ציון והישובים הסמוכים נגרם סבל רב. למרות שהתרענו שוב ושוב שכך יקרה, דבר לא נעשה. נאמר לנו השבוע כי התקלות הן זמניות ובעוד כמה חודשים יהיה יותר טוב. אז אם כך מדוע הזדרזו השר ישראל כץ וראש הממשלה לגזור סרטים? איזו חלטורה. לרוץ מהר ולספר לחברה.

הרחבנו את כמות (ואיכות) הדוברים ואני גאה להזמינכם לשדולה שלי להצלת מערך החוץ שתתקיים ב- 6 בפברואר. 

אני שב ומזמין אתכם להציע רעיונות, מחשבות ותכניות שראויות לטיפול פרלמנטרי, אני עומד לרשותכם.

פרטינו-      טלפון: 02-640-8038     פקס: 02-649-6157       מייל: nshai@knesset.gov.il

שבת שלום, ניפגש בשבוע הבא.

נחמן

עקבו אחריי ברשתות החברתיות:

פייסבוק

טוויטר

יוטיוב

   

עדיין אין תגובות

ינו 13 2017

צונאמי

מאת: נושאים: סיכום שבועי

לחצו כאן, התחברו לדף הפייסבוק שלי, תעשו לייק- והצטרפו לעדכונים שוטפים !

צונאמי

 הון – שלטון – עיתון| "תסמונת אזריה" | האם לחייב שרים להגיע להלוויות? | העצרת שמאחדת | חוק 'בנט' |ניצולי שואה – מה לעשות עוד?  | מה עוד היה לנו?

 

 חברות וחברים,
 

השבוע התחוללה בארץ רעידת אדמה. בסולם ריכטר היא כנראה מגיעה ל-10. תיק 2000 היא אחת הפרשיות המזעזעות שראתה ישראל ביחסי הון- שלטון- עיתון.המפגש המוקלט בין המו"ל של ידיעות אחרונות לבין ראש הממשלה חושף את פניהם המכוערות של התקשורת בישראל ושל השלטון כאחד. איננו יודעים עדיין מספיק אבל גם המעט שהתפרסם, מעביר חלחלה. 

לפני קרוב ל- 50 שנה עבדתי בידיעות אחרונות כעיתונאי באזורי ירושלים והשטחים. זה היה בית נעים ומקצועי, למדתי ממנו הרבה. מאז אני פותח את העיתון בכל יום בהתרגשות גדולה. אני גם מכיר רבים מהכותבים במערכת כולל כמובן את המו"ל. לא תיארתי לעצמי חילופי דברים בין מוזס ונתניהו, אבל כנראה המציאות עולה על כל דמיון. אין גבולות. 

תקשורת היא הבמה החשובה ביותר עליה מתנהל השיח הציבורי. אין דמוקרטיה ללא עיתונות חופשית. לכן בכל עת שיכולתי נלחמתי על חופש העיתונות. בערוץ 2 וברדיו האזורי, שהובלתי את הקמתם בשנות ה- 90, עשינו כל מאמץ לחסן אותם בפני השפעות זרות, שלטוניות או מסחריות. האינטרס שלנו היה להגדיל את השוק ואת הפלורליזם, התוצאה הייתה הפוכה. גם האירוע הזה הוא מערכה נוספת בקרב על הדמוקרטיה שמחייב את כולנו להתגייס.

הדבר החשוב ביותר ברגע הזה הוא לחשוף את תמלילי השיחות במלואם באופן שנדע בדיוק מי אמר למי מה, וגם מתי כמובן. ההדלפות הן מכוונות ומסיטות כל פעם את הדיון לכיוון אחר. נשיא ארה"ב אמר פעם שאור השמש הוא המטהר הטוב ביותר, לכן עדיף שהכל יהיה גלוי כדי שנוכל, כל אחד ואחת מאתנו, לשפוט מה היה שם. תוך כדי כך גםתבעתי שראש הממשלה ישעה את עצמו מתפקידו כשר התקשורת. בעת הזו אין הוא יכול לשמש בתפקיד שמשפיע בצורה כל כך עמוקה על עולם התקשורת הישראלי כולל ידיעות אחרונות. זה המינימום שמתבקש למען הניקיון הציבורי.

מתקפת הטרור בירושלים מזכירה לכולנו כי בכל עת ובכל מקום יכולים להתרחש פיגועים. שוב הטרור מכה בירושלים. האמת היא שלשמחתנו הפיגועים התמעטו וגל הטירור מלפני שנה שכך, אבל הכל עדיין יכול לקרות. וכך איבדנו את סג"מ יעל יקותיאל, בת 20 מגבעתיים, סגן שיר חג'אג', בת 22 ממעלה אדומים, סגן שירה צור, בת 20 מחיפה וסגן ארז אורבך, בן 20 מאלון שבות.

הפיגוע החזיר את הדי פרשת אזריה. היה מי שטען כי החיילים לא הגיבו בזריזות שכן חששו מ"תסמונת אזריה". קשקוש. חלק מהחיילים התרחקו, כצפוי ומקצתם אכן הגיבו.אין לצה"ל שום "תסמונת אזריה".

אחר כך עלתה על סדר היום שאלת הנוכחות של שרים, סגני שרים וחברי כנסת בהלוויות. ראוי שבכל הלוויה יהיה נציג של הממשלה אבל הסוגיה יותר מסובכת ממה שהיא נשמעת. לאילו הלוויות הולכים ומי הולך? אני זוכר למשל הלוויות בהן השתתפו נציגים חרדים והנוכחים קיבלו זאת בכעס או בתרעומת. זו רק דוגמה. ראש הממשלה הבטיח לעדכן הנוהג והשאלה היא האם בכלל צריך נוהל, ואולי ניתן להשאיר את זה להחלטתם של השרים. עדיף נוהל מחייב, אחרת תהיה אנדרלמוסיה מוחלטת. 
בתכנית "הצוללת" התמקדנו בתפקיד החשוב שממלא הרמטכ"ל בעיצוב העולם הערכי ששומר בימים האלה את צה"ל. בימים האלה הרמטכ״ל הוא מגדלור, אמרתי. 

בינתיים, הופיע מח״ט כפיר בביתה של משפחת אזריה והציע להם ״עיסקא״ במקום ערעור. דובר צה״ל הכחיש. מישהו אמר אמינות?  

בהקשר זה באתי במוצ"ש עם רבים מחברי לעצרת שיזם סרן במילואים זיו שילון, שנפצע קשה בפיצוץ מטען בגבול רצועת עזה ב-2012. היתה זו עצרת של אחדות, יחד עם אימהות שלושת הנערים שנחטפו ונרצחו בקיץ 2014, רחלי פרנקל, בת גלים שער ואיריס יפרח, שמחנו לבוא ולתמוך בו, לתמוך בכולנו, אחרי אירועי השבוע שעבר.

בכנסת דנו בהצעת חוק שיזמה הממשלה להסמיך את שר החינוך לקבוע אילו ארגונים יוכלו להיכנס לבתי ספר ולשוחח עם תלמידים. הכוונה בעיקר לארגוני שמאל למיניהם. אנחנו הצבענו נגד ההצעה הזאת. שיהיה ברור: איננו תומכים כמובן ב"שוברים שתיקה או ב"בצלם" אבל איננו כופרים בזכותם להתקיים. לא זו הייתה הבעיה. הבעיה היא, מי מחליט היום ומי יחליט מחר והאם ניתן לתת לשרים, אנשים פוליטיים, לכוון את המידע ולהשפיע על החשיבה של אנשים צעירים, תלמידי בתי ספר תיכוניים. אני סבור שצעירים אלה, שמתבגרים, אגב, מהר ושנחשפים לכל מיני מקורות, אינם זקוקים לאישור משר החינוך, את מי לראות ואת מי לפגוש. הדברים שאמרתי בדיון עוררו סערה גדולה, האזינו:

התלמידים של היום הם החיילים של מחר והאזרחים של מחרתיים. שום דבר בעולם הערכים שלהם, שום דבר במוסר שלהם לא ישתנה לרעה, אם ידעו וישמעו יותר. ההפך.

בתחילת השבוע נפגשנו עם הצוות הבכיר של הרשות לניצולי שואה במשרד האוצר. למשרדנו מגיעות תלונות רבות של אזרחים וותיקים, ניצולי שואה. ביקשנו לבדוק כיצד ניתן לסייע להם. זה היה ביקור מאלף. היה חשוב לדעת שבשנתיים האחרונות נוספו כמעט 2 מיליארד שקל לתשלומים שונים לניצולי שואה. חשוב. ועדיין אני חש שאנחנו חייבים לעשות יותר. בלאו הכי לצערנו הרב זוהי קבוצת אנשים יקרים שנפרדים בהדרגה מעולמנו ואנחנו מחויבים לעשות את שנות חייהם האחרונות נוחות ונעימות ככל האפשר. לכל מי שיש שאלה בנושאים הללו, לבירורים: 03-5682651 וכתובת האתר.

 ומה עוד היה השבוע?

פגשתי תלמידי רבנות וסטודנטים ללימודי יהדות מארה״ב בהנהגתה של שירה בן ששון לשיחה בנושא שמרתק אותי, עתיד העם היהודי ובעיקר עתיד הקהילה היהודית בארה"ב.

פגשתי קבוצת גמלאים מחברת אלאופ, במסגרת השיח המתמיד שאני מנהל עם אזרחים ותיקים


 

לעוד שני אירועים שיתקיימו במהלך הסופ"ש:

מחר, יום שבת, ה- 14 לינואר, אגיע לראשון לציון להתארח בשבתרבות. הפרטים המלאים בהזמנה המצורפת. אשמח מאד לראותכם.

במוצ"ש, בשעה 19:30 תצא מקפלן פינת לאונרדו זה וינצ'י צעדת מחאה. לחצו לפרטים: 

האדמה עדיין רועדת וכנראה תמשיך. אולי עוד יגיע צונאמי, תיאחזו בכל דבר יציב.

סוף שבוע נעים לכולם,

 

נחמן

אני מזמין אתכם לעקוב אחריי ברשתות החברתיות:

פייסבוק

טוויטר

יוטיוב

עדיין אין תגובות

דצמ 23 2016

תקציב לשנתיים, מה הוא מביא?

מאת: נושאים: סיכום שבועי

unnamed

לחצו כאן, התחברו לדף הפייסבוק שלי, תעשו לייק – והצטרפו אלי לעדכונים שוטפים !

תקציב לשנתיים, מה הוא מביא?

תקציב הביטחון, לעוד שתי שנות ממשלה| החקלאים צודקיםמבלבלים את הרשויות המקומיות |הכנסת מאבדת את הציבור| ח"כ באסל ע'אטס, צעד אחד יותר מדי ברלין, גם שםאנחנו ואירופה| מה עוד היה לנו השבוע?

 

 חברות וחברים,

זה היה שבוע שכולו עניינים כלכליים ותקציב. התקציב אכן אושר. אבל מאחורי החיבוקים, הנשיקות ודברי החנופה שנשמעו במליאה, ברור כי התקציב לא יוביל את ישראל למקום יותר טוב.  הוא מתחמק מהבעיות הקשות של החברה הישראלית, שנחשפו שוב השבוע, כמו בדוחות העוני השונים:

        

נכון,  הכלכלה יציבה והאבטלה נמוכה אבל לצדם מתפתחת והולכת חברה עם פערים רחבים ועם אוכלוסייה גדולה שמצויה מתחת לקו העוני. בדקות הבודדות שעמדו לרשותי בעת הדיון דיברתי על כך, במיוחד על העוני בקרב הציבור המבוגר, אחד מתוך חמישה. גם תקפתי את הממשלה על מדיניותה כלפי החקלאים ולהבדיל ההזנחה של משרד החוץ, הזרוע המדינית של ישראל. צפו:

החקלאים באו השבוע לכנסת במחאה גדולה. הם אנשים טובים, עובדים קשה ורובם הגדול משתכרים מעט. פערי התיווך בישראל הם עצומים. עיקר הכסף שאנו משלמים על פירות וירקות, על בשר ועופות, על חלב ומוצרי חלב – מועבר לרשתות הגדולות. החקלאי נשאר מאחור ונאבק בקושי כדי להתקיים. אמרתי להם שכחול לבן הוא לא רק דגל, הוא גם מסר, מסר של בעלות על אדמה שמממשים שנה אחר שנה. בלי אדמה אין מדינה. בלי אדמה אין עצמאות. בכל העולם מדינות מסבסדות את החקלאות מתוך הבנה כי עדיף ייצור עצמי על פני ייבוא זול. ליבי עם החקלאים ועם מאבקם הצודק.

גם ראשי הרשויות באו לכנסת השבוע. בדקה האחרונה עשתה להם הממשלה תרגיל. היא הוסיפה תקציב לכיס אחד ומיד משכה אותו מהכיס האחר. ראשי הרשויות, למרות ניסיונם הציבורי העצום, למדו לקח בפוליטיקה. הם אפילו שבתו יום אחד ומי ששילם את המחיר של המאבק הוא הציבור. אגב, הם ינצחו. בלעדם הממשלה אינה יכולה להסתדר. כולם יודעים זאת. האזינו לדברים שאמרתי בכינוס:

המכון הישראלי לדמוקרטיה הציג השבוע את סקר האמון במוסדות הציבור השונים. הכנסת שהייתה בלאו הכי בתחתית , איבדה עוד כמה אחוזים, אמון הציבור בה עומד על 26.5%. עצוב מאד. לחצו לקריאת הכתבה המלאה:

לפני שבוע זה היה ניסן סלומינסקי. פורום תקנה כפה עליו צמצום בפעילותו הפרלמנטרית. סלומינסקי אמר כן אבל אחר כך חזר בו, ועכשיו מחכים למתלוננות. מזל שהמשטרה פתחה בכל מקרה בחקירה כי האשמות כאלה נגד חברי כנסת אינן יכולות לעבור מעל ראשינו

לגבי באסל ע'אטס, העניינים פשוטים יותר. למשטרה יש הוכחות בשפע לגבי המלכודת אליה נפל. בוועדת הכנסת השתתפו עשרות חברי כנסת וכולם היו שותפים לדעה כי מדובר בחרפה גדולה שממיטה קלון על הכנסת, בית המחוקקים הישראלי.

שוחחתי ארוכות בנושא בערוץ הכנסת אצל אורית נשיאל לביא, לצפיה לחצו:

שני חברי הכנסת נהנים, כמובן, מחזקת החפות שראוי לה כל אדם, אך כשמדובר בכנסת ובחבריה צריך לנהוג ביתר חומרה. הציבור רואה ומתרשם. חסינותו של ע'אטס כבר הוסרה ועכשיו המשטרה תוכל לחקור ולפשפש במעשיו כדי לדעת אם מדובר באירוע חד פעמי או בתופעה חוזרת.

ערב ראש השנה האזרחית הוא תמיד תקופה מועדפת לארגוני טרור. אפשר להשיג חשיפה רחבה במלחמה על התודעה. הרעיון הבסיסי של טרור הוא להטיל פחד ולשבש את החיים וזה הזמן האידיאלי. עכשיו זאת ברלין, באותו סגנון של הפיגוע בניס, צרפת. סוג של טרור כזה לא ניתן לצפייה מראש  ויכול להתרחש בכל עת ובכל מקום. משאיות הן נשק מאד אפקטיבי, לצערנו שגם חווינו בעצמנו. 12 איש נהרגו, ביניהם אזרחית ישראלית, דליה אליקים ז"ל. אנחנו רק 8.5 מיליון איש בארץ הזו אך אני לא זוכר אירוע טרור ראוותני כמו בברלין, שלא פגע באזרחים ישראלים. שלחתי לידידי, וולקר בק, ראש קבוצת הידידות הפרלמנטרית ישראל – גרמניה, מכתב ודברי תנחומים. בפעם הקודמת הוא שלח לי מכתב דומה. כך בערך מתנהל עולמנו בימים האלה. תמיד יהיה טרור, תמיד ינסה לפגוע. הדרכים הן מגוונות. רק מאמץ בינלאומי משותף יכול למנוע את הפיגועים הללו ולסכלם מראש. גרמניה היא עכשיו עמוק במלחמה הזאת.

אלבר דדון הוא אדם מיוחד, דבקותו בישראל ועשייתו למענה הן נדירות. כאזרח אוסטרליה הוא יזם בעבר שותפות בין חברי פרלמנט מאוסטרליה וישראל ולפני שלש שנים צרף גם את הפרלמנט הבריטי. השבוע החבורה הזו שוב נחתה בישראל והאירועים בהשתתפותה היו מרשימים וחשובים. כך מקדמים ביוזמה פרטית את יחסי החוץ של ישראל. השתתפתי בפאנל שעסק באיחוד האירופי, בברקזיט ובישראל. אני תקווה שלא נאבד את בריטניה ושהאיחוד האירופי לא יתמוטט. ישראל זקוקה לאירופה חזקה, אמרתי, לא רק כשוק לסחורות לייצוא מישראל (44% !) אלא כשחקן חשוב בזירה המזרח תיכונית וכגורם מסייע לרשות הפלסטינית. לישראל יש עניין שהרשות תשרוד ולא תתמוטט בשום דרך שהיא.

ועוד כמה דברים בקצרה.

קראתי שוב להעברת משרדי הממשלה לירושלים, כפי שקבעו אינספור החלטות ממשלה. עדיין השרים והפקידות של משרדיהם מעדיפים לעשות את העבודה מתל אביב ותורמים עוד קצת להחלשתה של ירושלים, בירת ישראל. זהו פרדוקס. מצחיק. בזמן שמנסים להעביר את שגרירות ארה"ב לירושלים בורחים משרדי הממשלה לתל אביב.

בעקבות הירי לעבר לשכת הרווחה באום אל פחם, החלטתי להצטרף למחאת הסטודנטים לעבודה סוציאלית. הדרישות להגדלת התקציב ולהקמת מנגנוני הגנה מוצדקות והן מגיעות על רקע הדאגה לביטחונם המתדרדר של העובדים הסוציאליים המשרתים מאות אלפי ישראלים במסגרת לשכות הרווחה הפועלות ברחבי הארץ. לחצו לשמיעת הדברים שאמרתי להם:

מפגש עם חברי פרלמנט ופוליטיקאים דווקא מהמצדדים בצד הימני, אני מאמין בשיח.

פגשתי את מנכ"ל בני ברית, דניאל מריאשין. בני ברית הוא ארגון היהודי האמריקאי הוותיק ביותר. שוחחנו על עידן טראמפ.

והאזנתי לתדרוך מרתק של השגריר דניס רוס, מן הדיפלומטים הוותיקים בוושינגטון. גם כאן על טראמפ, גם כאן הרבה סימני שאלה.  

כתבתי מאמר בנושא בג'רוזלם פוסט, מוזמנים לקרא כאן.

ומילה אחרונה אני שומר לידידי, מאיר איינשטיין, אחד הטובים בשדרי הספורט בישראל, אשר באומץ רב חשף השבוע את מחלת השרירים ממנה הוא סובל הוא התייצב מול המצלמה והסביר לצופיו מדוע דיבורו הואט ומדוע הוא מתנייד על כיסא גלגלים. איינשטיין הוא סמל לא רק לעיתונאות טובה אלא גם לאומץ לב ודוגמה לרבים אחרים שמתמודדים עם מחלות ואינם מסתירים אותן. שלחתי לו חיבוק גדול ואני מחכה לו בשידור הבא של"שבת ביציע". לכתבה המלאה:

 

סוף שבוע נעים, שלכם,

 

נחמן.

אני מזמין אתכם לעקוב אחרי ברשתות החברתיות:

עדיין אין תגובות

דצמ 16 2016

חם בחורף הזה

מאת: נושאים: סיכום שבועי

unnamed

חם בחורף הזה

למה להשעות את ח"כ סלומינסקי | החורף הזה קשה | מעלה ומטה, החצאיות | הכותל, של מי? | בין הסתה לחופש הביטוי | מאהובה עוזרי, הצלצול האחרון | מי יעזור ל'איגי' | לעזרת האזרחים ותיקים | אות "יקיר הגמלאים", רגע של סיפוק

 חברות וחברים,

בסוף השבוע חשפה התקשורת את שמו של ניסן סלומינסקי, חה"כ מהבית היהודי החשוד בהטרדה מינית. לשמיעת הראיון שלי לאורי לוי בנושא סוגיית סלומינסק ובנושא התפטרותו של חגי טופולנסקי, ראש אכ"א, לחצו:

סלומינסקי מיהר להתנער מן הסיכום עמו והודיע לציבור כי ימשיך בתפקידו. אני נגד ציד מכשפות מכל סוג שהוא, אך לאחר פסיקת פורום תקנה וההבנות שהושגו עמו, דרשתי מיו"ר הכנסת לפעול. הגיעה העת לעקור את התופעות האלה מתוכנו.

שתי סערות נוספות פקדו אותנו השבוע. גשם כבד, אשר כרגיל מצא אותנו לא מוכנים וגרם למותו של יוסף קילינסקי, בן ה-74 במעבר התת קרקעי במפרץ חיפה בנסיבות שבהחלט צריכות להיחקר. על פניו מדובר בהזנחה חמורה. 

קרדיט צילום: ויינט, חדשות 2 ורוטניק תא כתבי חקלאות.

הסערה האחרת היא מיני סערה ועוסקת באורך החצאיות של היועצות הפרלמנטריות בכנסת. למה זה מטריד אותי? מפני שמעבר לסנקציות כאלה ואחרות משתלטת על הזירה הציבורית אווירה ופרקטיקה של פגיעה בחופש הביטוי או בחופש הבחירה. הנושא כשלעצמו שולי, וכמובן קיבל ממדים מוגזמים, אני גם סבור שבכנסת יש להתלבש בצורה מכובדת וכך עשו העוזרות הפרלמנטריות. אבל עצם הרעיון שמודדים את אורך השמלות הוא מוזר ומתחיל להזכיר לי משטרים ומדינות אפלים. יצאתי אל העוזרות הפרלמנטריות ותמכתי בהן

            

סוגיית הכותל עומדת בליבו של מאבק גדול בין הזרמים הדתיים. הרפורמיים והקונסרבטיביים המהווים רוב מוחלט של יהדות ארה"ב, דורשים כי יינתן להם להתפלל ליד הכותל בדרכם ועל פי אמונתם. הם הצליחו להגיע לפשרה בינם לבין הממשלה על מתווה המאפשר זאת, אך ברגע האחרון הממשלה חזרה בה. התרעומת בקהילה היהודית בארה"ב היא גדולה, והשבוע היא החריפה לאחר שחברי כנסת מהסיעות החרדיות החליטו להגיש הצעת חוק שמענישה במאסר ו\או בקנס את כל מי שיחרוג מנהלי הכותל הקיימים. דבר כזה עוד לא היה. 


חשבתי ואמרתי עד כמה חשובה הקהילה היהודית בארה"ב לישראל ובכלל לעם היהודי ועד כמה היא נפגעת בצדק. הגבתי במהירות על כך במליאת הכנסת (לשמיעה לחצו על התמונה למעלה) ובראיון לעיתון הארץ. אני מצפה מראש הממשלה שלא ייכנע ללחצים פוליטיים ויאפשר להם, כפי שהובטח, חופש דת. זאת אגב המשמעות של להיות מדינה יהודית ודמוקרטית. 

לחצו כדי לקרא את הכתבה המלאה:

הכרזה שהעלתה הסטודנטית בבצלאל הציפה את סוגיית חופש הביטוי. התנגדתי וגיניתי את הכרזה הזו. כמי שמאמין בחופש ביטוי ומתנגד כמעט לכל הגבלה שלו סברתי שזו טעות חמורה לרמוז על אלימות כלפי רה"מ, תהיה דעתנו הפוליטית עליו אשר תהיה. בימים האחרונים אנו עדים להפגנות ומחאות של הסטודנטים במוסדות ההשכלה לאמנות, גם שנקר הצטרפו כעת לחגיגה. 

ישראל חוותה בעבר טראומה גדולה של אלימות פוליטית וכל רמז ל"שידור חוזר", מגונה בעיני. עם כל האהבה והערכה שיש לי לכישרונות הגדולים בבצלאל ובשנקר. 

קרדיט צילום: ערוץ 7.

זה גם היה שבוע של פרידה מזמרת גדולה, אהובה עוזרי ז"ל. לאחרונה אירחנו אותה בכנסת למפגש של יום הגמלאים בדיון על אמנים ותיקים שנזנחים ברוב ימיהם. בקולה השבור חלקה עמנו את ניסיונה הקשה. היא הייתה פורצת דרך למוסיקה הים תיכונית. כך זה, שוכחים מהר מאד את הראשונים. תפקידה של החברה הוא לזכור ולהזכיר. לצפיה בדברים שאמרתי במליאה:

קרדיט צילום: מעריב, סטריאו ומונו.

שמחתי להיפגש עם קורס צוערי משרד החוץ החדש, הזדמנות לדון עמם על ההידרדרות של המשרד ושל מדיניות הממשלה ולחזור ולהזכיר עד כמה משרד החוץ באמת נחוץ. 

בשאילתה דחופה בכנסת דרשתי משר החינוך לעמוד מאחורי ההבטחה שלו ולסייע לאיגי, ארגון הנוער הגאה. הוא חזר על הבטחתו והתחייב כי יעמוד בה. נמשיך לעקוב.

לחצו לשמיעת דבריי במליאה:

ועדת העבודה והרווחה דנה השבוע על פי בקשתי בסוגיה הנוגעת לאלפי אזרחים ותיקים המתגוררים בבתי אבות ומשום כך נשללה מהם קצבת הסיעוד אשר מגיעה להם על פי חוק. בית המשפט כבר קבע את עמדתו השלילית על החלטה זו, אבל הביטוח הלאומי עדיין מתעקש. זהו מעין עונש למי שנכנס לבית אבות ועכשיו לדעת הביטוח הלאומי הוא התעשר וכנראה החלים גם מכל מצוקותיו וחולשותיו. זו הייתה הזדמנות לבקר את הביטוח הלאומי על מדיניותו וגישתו לאוכלוסייה המבוגרת. 

לחצו לשמיעת דברי בוועדה ולשמיעת הראיון לעדי מאירי ובני טייטלבאום בתכנית "הכל דיבורים":

   

בהקשר זה החלטתי לפרסם כאן סקר שפורסם על ידי משרד מבקר המדינה, המזמין את הציבור להשתתף בתהליך הביקורת על טיפול המדינה בקשישים סיעודיים. אתם מוזמנים להיכנס ללינק ולבדוק, כמובן במידה שזה רלוונטי עבורכם, האם בני משפחתכם זוכים לטיפול המגיע להם במסגרת קצבת הסיעוד, ולהשפיע על דוח הביקורת. 

דו"ח העוני שהתפרסם השבוע מגלה מאות אלפי קשישים וקשישות הנמצאים מתחת לקו העוני ובמקום לסייע להם, הביטוח הלאומי מחפש דרכים לחסוך עליהם. זה אותו הסיפור של ניצולי השואה שדיבתי עליו בשבוע שעבר. 

הגיע הזמן שמדינת ישראל תתרגל לרעיון: מיליון גמלאים וגמלאיות חיים פה. מספרם גדל והולך ומדינת ישראל חייבת לפעול באופן אסטרטגי ומתוכנן היטב כדי לסייע להם, או לעצמה.

קרדיט צילום: פלאש 90.

בנושא זה דנו גם בפורום המקצועי שמייעץ לשדולת הגמלאים ולפעילותנו הפרלמנטרית. הוא מורכב מנציגי הארגונים מהשורה הראשונה העוסקים בתחום זה. המפגש עמם מעלה על סדר היום רעיונות וכיוונים שראוי ללכת בהם. ביחד נפעל כדי להניע את הממשלה לייצר תכנית אב ממלכתית לתחום האוכלוסייה המבוגרת. 

והיה לי גם רגע אחד של נחת. השבוע במוזיאון ארץ ישראל (אגב, המצליח והמרתק), העניקה הסתדרות הגמלאים לחברי איציק שמולי ולי את התואר "יקיר הגמלאים" לשנת 2016. הסתדרות הגמלאים עומדת בחזית המאבק למען חבריה ולמען כלל הגמלאים במדינת ישראל. בעזרת ההסתדרות החדשה מובילים אבי ניסנקורן, שמוליק מזרחי, שלמה אביטן, יחאזקל אנגלר, רוני כהן, יעקב אסייג ועוד רבים אחרים, את הפעילות הזו. 

לחצו כדי לשמוע את דברי במעמד קבלת הפרס:

במוסף מיוחד של הארץ קראו להם 'הוותיקים החדשים' ותיארו את הדרמה האישית המתחוללת. יותר ויותר ישראליות וישראלים הנכנסים לשכבת גיל זו, שומרים ומחזקים את ליבה של החברה ושל פעילותיה השונות. כפי שאמרתי שם, ההתמקדות שלי בתחום היא חדשה יחסית אבל גדלה בהתמדה ואני רואה בה מרכיב מרכזי בפעילותי הפרלמנטרית. ולא שכחתי, כמובן, גם אני הרי גמלאי בן גמלאים.

יהיה סופ"ש קריר, שמרו על עצמכם.

שלכם,

נחמן

עקבו אחרי הרשותות החברתיות:

פייסבוק

טוויטר

יוטיוב

עדיין אין תגובות

הבא »