יונ 04 2015

דברי סגן יו"ר הכנסת, ח"כ נחמן שי במעמד הענקת "פרס וולף" בכנסת 31.5.15

נושאים: נאומים

נשיא המדינה ראובן (רובי) ריבלין

שר החינוך חבר הכנסת נפתלי בנט

חברי כנסת

מנכ"לית קרן וולף ד"ר ליאת בן דוד

חברי מועצת קרן וולף ונאמניה

חתני הפרס היקרים ומשפחותיהם

קהל נכבד,

כבוד גדול הוא לנו לשוב ולארח כאן בכנסת, כמדי שנה, את טקס הענקת "פרס וולף", שהוא מן הפרסים האיכותיים והחשובים המוענקים כיום בָּעולם בתחומי המדע והאמנויות.

על יוקרתו ועל חשיבותו של הפרס תעיד העובדה, שלא אחת הוא הצליח "לְנָבֵּא" רבים מזוכי פרס נוֹבֵּל מקרב המדענים והחוקרים; כך שגם מכם, הזוכים בּפְּרָס הערב, יש לנו כבר צפיות גבוהות…

~

גבירותי רבותי,

משכן הכנסת הוא משכנה של הדמוקרטיה הישראלית. ההיכל המכובד הזה הוא המייצג הנאמן ביותר של השיח הישראלי, של החברה המגוונת שלנו ושל הערכים הייחודיים שהטמענו כאן.

המכנה המשותף לכל בעלי הדעות, המגזרים והלאומים שמתכנסים כאן בימי שגרה, גם לדיונים נוקבים ולא אחת תוך ויכוחים מָרים- הוא השאיפה לעולם טוב ומתוקן, להשבחת הידע ולטיפוח המדע, על ענפיו.

הדבר הולם בדיוק את לשון תקנות קרן וולף, שהיא חלק מן החוק עצמו, ולפיו אחת ממטרות הקרן היא: "להעניק פרסים לאנשי מדע ואמנים נודעים בעד הישגיהם למען האנושות, ולמען יחסי ידידות בין עמים, בלי הבדל אזרחות, גזע, צבע, דת, מין או השקפה פוליטית".

~

מקובל לחשוב שמדינת ישראל איננה עשירה במחצבים ובמשאבים. הדבר נכון, בעיקרו, לגבי מה שמקובל לראות כ"מחצב" בְּמובן של משאבי טבע: זהב, פחם, נפט או גז טבעי. אמנם גם בכך חלו התפתחויות במקומותינו, אבל נכון הוא שלא על כך תהיה תפארתנו אלא על משאב אחר לחלוטין: על ההון האנושי.

"כי מציון תצא תורה", אמר הנביא ישעיהו; ואולי מותר לתת פרשנות מרחיבה בת-זמננו לפסוק זה ולומר, כי זכינו שמירושלים ומישראל יוצאת בשורה לאנושות כולה בדמות תרומה איכותית ומשמעותית לְעולם המדע; וזוכי פרס נובל מישראל, רבים למדי ביחס לאוכלוסייתה, הם דוגמה מובהקת להצלחה זו.

ההערכה הגדולה שלנו למדע ולאמנות איננה מתבטאת רק בטיפוח המצוינות והמחקר, כדי לגדל את מדעני ואת אָמַָני המחר, אלא גם בָּמקום המרכזי שאנו מייחדים לָתבונה ולהשכלה בכלל: לָעיון, לָאוריינות ולרוחב הדעת.

~

בין תפקידי בעבר שימשתי כמנכ"ל משרד המדע התרבות והספורט. אחד הדברים הראשונים שלמדתי והקפדתי על כך, הוא להפריד הפרדה מלאה בין תחומים אלה לבין הפוליטיקה. אולם בעת האחרונה אנחנו נתקלים בזירה הבינלאומית בניסיונות גסים לערב בין הביקורת הלגיטימית כשלעצמה על מדיניותה של מדינת ישראל, לבין פעילויותה בתחומי המדע, התרבות והספורט.

במעון הנשיא בשבוע שעבר שטחו ראשי האקדמיה הישראלית את מצוקתם בפני נשיא המדינה. בקמפוסים ברחבי העולם מתנהלים מסעות פוליטיים כנגד ישראל, ובחדרי חדרים, ללא פרסום ציבורי, סובלים חוקרים ישראלים מהאפליה לרעה בקידומם האקדמי והמחקרי.

אני מבקש לקרוא מכאן באמצעות זוכי הפרס ואורחינו כולם להתגייס למסע גדול שתכליתו להפריד הפרדה מלאה בין פוליטיקה למדע. אנחנו פתוחים לכל שיח ודיון פוליטי, אפילו על הבמה הזאת, אבל הדרישה שיוצאת מישראל היא לתת למדע הישראלי לפרוח ולהתפתח בדרכו ללא כל מיגבלות.

נכבדי,

שמונת הזוכים- ולמעשה תשעה, הם, ללא יוצא מן הכלל, שילוב מרתק של חלוצים וגדולים בתחומם.

לאיש מאתנו אין ספק, כי אתם המיטב שבמיטב; אלו הם האנשים, יחד עם קודמיהם ועם זוכי הפרס בעתיד, שמשנים את עולמנו ואת הדרך שבה אנחנו מכירים אותו ומפיקים ממנו את המיטב.

המדע והישגיו זוכים לא אחת גם לביקורת על מגבלותיהם המוּבְנוֹת. היה זה הפילוסוף בן המאה השמונה-עשרה, עמנואל קאנט, שבְּ"ביקורת התבונה הטהורה" שלו הטיל ספק ביכולתנו לעמוד על טיבם של דברים לאשורם, והבחין בין "הדבר כמו שהוא" לבין מה שכינה "עולם התופעות"; שם, לדעת קאנט, נמצאים גבלות המחקר: שכן גבולות המרחב והזמן, כמו גם יכולתנו השכלית, מהוות, בסופו של דבר, מגבלה.

כאן, אולי, נמצא גם המכנה המשותף לזוכי הפרס הבאים מתחומי האמנות ולמדענים שבכם: כולכם, כל אחד בדרכו, הצליח לחשוף רבדים חדשים בתחום עיסוקו.

אני מבקש להודות לכולכם על המאמץ, על ההתמדה הרבה, על הסבלנות ועל האמונה הגדולה שלכם בדרך. אתם מהווים עבורנו השראה אדירה, ואני מייחל לכך שהדור הצעיר שייחשף להישגים שלכם יזכה לשיעור אמיתי לחיים ולתמריץ, לאחר שייווכח כי ההשקעה רבת השנים שלכם- משתלמת ומניבה תוצאות מרהיבות!

אני מודה לכל אחד ואחת מכם, ומברך אתכם על הזכייה. עלו והצליחו!

תודה לכל מי שעוסקים במלאכה החשובה של בחירת המועמדים. תודה לקרן וולף האחת והיחידה על תרומה כל- כך חשובה, שנותנת לכולנו פעם אחר פעם את המתנה הגדולה הזו.

הֱיוּ ברוכים! ~ ~ ~

עדיין אין תגובות

כתובת טרקבק | RSS תגובות

השארת תגובות