מאי 21 2015

השבוע שהיה כך היה: אוטובוסים כמשל 17-21.5.15

חברות וחברים,

ביום רביעי לפנות בוקר התפוצצה פרשת ההפרדה באוטובוסים. ידיעה עיתונאית מצוינת שהביא כתב הארץ חיים לוינסון חשפה את תכנית ההפרדה בין יהודים לערבים בקווי התחבורה הציבוריים ביהודה ושומרון, שהחלה באותו יום. כדי לרכך אותה, החליטה מערכת הביטחון להציגה כ"פיילוט". לא פיילוט ולא ציפורים. את האגדה הזאת כבר מזמן אני לא קונה. כשרוצים למכור משהו, אבל לא מוכנים לשאת באחריות המלאה, מנסים "פיילוט". זאת היתה תכנית שנועדה לביצוע ותכליתה למנוע נסיעות משותפות של יהודים וערבים בתחבורה הציבורית בכבישי איו"ש.

כבר בכנסת ה-19 הזהרתי מפני התכנית וביום רביעי ב-07:15 שידרתי את התגובה הבאה בקול ישראל: "מתנה נהדרת הכינה ממשלת ישראל לקראת בואה של שרת החוץ של האיחוד האירופי. הפרדה בין יהודים לערבים באוטובוסים באיו״ש היא מעשה מובהק של פגיעה בשוויון ובזכויות אדם. היא תיתפס בעולם, ובצדק כאפרטהייד בין יהודים וערבים ותטיל צל כבד על ישראל כמדינה דמוקרטית. הגשתי כבר הצעה לסדר היום של הכנסת בעניין זה בדרישה לחדול מיד מהסדר מעוות זה, המנוגד לערכי היסוד של מדינת ישראל".

הדברים התגלגלו כמו כדור שלג. ראש הממשלה השהה אותה וגם השעה אותה אבל הכל היה בבחינת "כוסות רוח למת". הנזק נגרם, שוב הוצגה ישראל כמדינה גזענית, שמן על מדורת השנאה והביקורת הבינלאומיים כלפי ישראל.

יותר משהאירוע מציק לי, חמורה כמובן דרך קבלת ההחלטות; מי מחליט, מתי, איך? מי מאשר? אם בכלל… העובדה ששר הביטחון הודיע כי הוא מתכוון לחזור על התכנית, מעידה כי הוא לא למד ולא שכח דבר. לעניין זה ולדרך התנהלותה של הממשלה החדשה התייחסתי בראיון עם עידן קוולר בערב חדש ובתכנית הבוקר של ערוץ 10.

השבוע ציינו את יום ירושלים. ירושלים היא העיר שלי וכל חיי וחיי משפחתי, החל בסבי ובסבתי וכלה בנכדותיי קשורים בה.

hefker

זהו שטח ההפקר בירושלים, ממלחמת השחרור ב-1948 ועד 1967. זה המראה שהייתי רואה בכל פעם שהייתי מתייצב על קצות האצבעות בחלון האחורי של חנותו של אבי אליעזר ז"ל. מן הצד האחד עבר רחוב דוד המלך ומצדה האחר ניבטו מגדל דוד, החומה ושטח ההפקה שבתמונה.

אני זוכר היטב את היום ההוא ביוני 1967, שבאתי לחנות האהובה עלי ואבי אמר לי "כבר לא צריך להסתכל מרחוק, אתה יכול ללכת לעיר העתיקה" והלכתי.

אני מקדיש את הדברים הבאים לאבי, אליעזר ז"ל, יקיר העיר ירושלים שעשה בה 76 שנה, נשא בה את אמי חווה ז"ל לאשה ודרך עיניו ובשיחותי עמו יכולתי ללמוד כיצד העיר השתנתה לנגד עינינו.
פחות ופחות מאתנו היו ביום הזה וזוכרים איך הכל התחיל. 19 שנה אחרי מלחמת השחרור שחצתה את העיר, הגיעה מלחמת ששת הימים וחיברה אותה מחדש. זהו חיבור מלאכותי, בין שתי ערים שכבישים, רכבות וגנים מחברים אותן, אבל האמת היא שהן נפרדות לחלוטין.

יהודים וערבים חיים זה לצד זה, אך לא ביחד. חילוניים ודתיים חיים זה לצד זה, אך לא ביחד. העיר חצויה ומפולגת. יש מי שרואה בכך מגוון תרבויות וערכים ויש מי שסבור שטמונים פה זרעי הפורענות של הימים שיבואו.

ירושלים מאד קרובה לליבי, נולדתי בה, גדלתי בה, את רוב חיי ועבודתי אני עושה בה גם אם מקום מגוריי הוא בפרבריה. אני חרד מאד לעתידה של ירושלים. לא לקדושה ולרוח המיוחדת שלה, הן יהיו בה תמיד, אבל הן בספירות אחרות. על פני הקרקע, במציאות היומיומית היא עיר קשה, מסובכת, מתישה ומאתגרת.

לא במקרה ירושלים מחכה בקצה התור להסדר המדיני, הכל יודעים שאי אפשר לרצות את היהודים, המוסלמים והנוצרים החיים בה…

בבוקרו של אותו יום, התייצבתי לאזכרה לחללי מלחמת ששת הימים וההתשה. אני זוכר את שתי המלחמות, אבל במיוחד את ההתשה, שנמשכה למעלה משנה ובה כבר תפקדתי ככתב הצבאי של קול ישראל. מלחמות התשה הן הקשות שבמלחמותינו מפני שהן מקיזות דם בהדרגה ובמותירות פצע עמוק בחברה הישראלית, שמטבעה היא פגיעה ורגישה לנפגעים. וזה אני אומר לזכותה.

tekes

בכנסת ה-20 אני מתכוון להתייצב בכל מקום ובכל עת להגנת התקשורת. נכון, היא אינה מושלמת ונופלים בעבודתה פגמים, אבל עדיף כך על פני חברה ללא תקשורת וללא ביקורת. בעקבות הקרבות שהתחוללו השבוע בשדה התקשורת פניתי השבוע למבקר המדינה. ציינתי בפניו כי ערב הבחירות לכנסת ומיד אחריהן נטל ראש הממשלה את תיק שר התקשורת והוא מרבה בקבלת החלטות ואפילו בתכנון מדיניות לטווח ארוך. להחלטות אלה השלכות עמוקות על שוק התקשורת בישראל וממילא גם על ערכי היסוד של הדמוקרטיה הישראלית ובכללם חופש הביטוי.

כעת נודע גם (ידיעות אחרונות, נחום ברנע, 21.5.15) כי פרקליטיו של מר נתניהו המלווים אותו בפעילותו כראש ממשלה וגם במו"מ הקואליציוני מעורבים בענייני תקשורת במדינת ישראל. על פניו מדובר בניגוד עניינים מסוכן.

ככלל, מערבותו היתרה של ראש הממשלה בתחום זה, רשות השידור, ערוץ 10 וערוץ 2 מחייבת בדיקה מעמיקה ויסודית.

ביקשתי כי יקיים בדיקה מקיפה של כל הפעולות שנעשו בעת האחרונה ועניינן בשוק התקשורת בישראל ותבחן אותן ובכל מיקרה, ראוי כי ייעץ לראש הממשלה לחדול באופן מידי ממעורבותו היתרה וכי יעביר את תיק התקשורת לטיפולו של שר אחר בממשלתו. דיברתי על כך בגלי צה"ל.

סוף שבוע ארוך לפנינו, תמיד נעים לחגוג את חג השבועות. כמה מעט חגים שמחים יש לנו באמת? בליבו של החג הזה עומדת מגילת רות. סיפורה המרגש של האישה האמיצה הזאת, גיורת מואבייה שדבקה בעם ישראל ולימים נולד ממנה דוד המלך. אולי נלמד משהו מהסיפור הזה כיצד לנהוג בזרים ובגרים ונבטיח לעצמנו להיות פתוחים ולקבל את העולם שסביבנו.

bikurim

חג שבועות שמח,

נחמן שי

עדיין אין תגובות

כתובת טרקבק | RSS תגובות

השארת תגובות