יול 26 2013

השבוע שהיה כך היה: בתפר שבין ישראל והתפוצות 21-25.7.13

נושאים: סיכום שבועי

חברות וחברים,

הקשר בין ישראל והתפוצות הוא ייחודי. אין דמיון בין תפוצות העם היהודי לבין תפוצותיהן של עמים אחרים. השילוב בין זיקה לאומית וזיקה יהודית מהווה עמוד טווח למדינת ישראל מצד אחד, אולם גם יוצר התחייבות של המדינה כלפי פזורותיה.

בתחילת השבוע כינסנו בכנסת את השדולה לחיזוק העולם היהודי, ח"כ צחי הנגבי ואני בשיתוף הסוכנות היהודית, יחד עם למעלה מ-40 חברי כנסת ובהשתתפות יו"ר הכנסת, יולי אדלשטיין יו"ר הסוכנות היהודית, נתן שרנסקי ושר הכלכלה, נפתלי בנט. בדבריי שם ציינתי את המחויבות ההדדית שהיא בעיניי המפתח ליחסים. התבגרנו. הגיעה השעה שבה ישראל צריכה לתת לא פחות מאשר לקבל.  אולי זה גם יעלה כסף, אבל זו ההחלטה הטובה ביותר שאפשר לעשות באשר לעתידנו. כתבה בגל"צ

חוק השוויון בנטל עבר בכנסת. בסופו של דבר השתכנעתי לתמוך בו, למרות ספקות רבים שהיו בי ועדיין ישנם – נאומי במליאה בנושא. את הדיון אפיינו התפרצויות רגשיות של חברי הכנסת החרדים ובין היתר הם עשו באולם המליאה את מנהג ה"קריעה". זו היתה חצייה של קווים אדומים. כל אחד מאיתנו זוכר את הרגע שבו ניפרד מיקיריו וה"קריעה" היתה חלק בלתי נפרד ממנו. לצערי מליאת הכנסת רואה יותר ויותר מחזות כאלה. החרדים יצטרכו בסופו של דבר להשתלב בחברה הישראלית הכללית. זהו תהליך בלתי נמנע אשר מניעים אותו בין היתר, גם צרכים כלכליים הגוברים והולכים.

המו"מ המדיני מתחדש בעוד כעשרה ימים. זהו משא ומתן על המשא ומתן. צעד אחד קדימה. ראש הממשלה מיהר לחשק את עצמו בהודעה כי יביא את ההסדר העתידי לפני העם. משאל עם אינו הליך מוכר בדמוקרטיה הישראלית והוא מיותר לחלוטין. את ההכרעות המכריעות ביותר לחיינו פה קיבלו בעבר ראשי ממשלה, ממשלות וכנסות קודמות. אין סיבה שהאחריות והסמכות שלהם בעניין זה תינטל. הנה המאמר שכתבתי בישראל היום בנושא.

בינתיים נשמעו גם דיבורים כי מפלגת העבודה תצטרף לקואליציה. אין בכך כל אמת. אמנם הבטחנו לראש הממשלה רשת ביטחון, אבל אנחנו רחוקים מרחק רב מדרכה הכלכלית – חברתית של הממשלה הזאת, כפי שגם אמרנו בדיונים על חוק ההסדרים ועל התקציב.

ראשית ראוי לראות כיצד מתפתחים הדיוניים המדיניים ואז יהיה זמן, הרבה זמן, לקבל החלטות.

שבת שלום לכם,

נחמן

עדיין אין תגובות

כתובת טרקבק | RSS תגובות

השארת תגובות