אפר' 20 2012

מאמר שכתבתי בנושא תגובת ישראל למטס- פורסם השבוע בעיתון מעריב

נושאים: תקשורת

לקראת סוף היום התברר כי ההר הוליד עכבר. צפוי למדי. מאלף ומאתיים הפעילים שהיו אמורים לנחות בישראל, הגיעו בסוף כמה עשרות, מקצתם נעצרו אחדים שוחררו והאירוע בא אל סיומו. הנחת הרווחה שפלטו נציגי הממשלה בהם המשטרה ומשרד הפנים, שטיפלו באירוע, חתמה בקול דממה דקה את מה שנידמה היה כמתקפה רבתי על המרחב האווירי של ישראל ועל נמל הכניסה שלה. אולם מכל זה לא נשאר דבר. הממשלה הנחיתה פטיש של עשרה ק"ג כדי להרוג שלושה יתושים שאיימו לעקוץ ואפילו לא הגיעו לכך. כבר מזמן לא היה חוסר פרופורציה כזה בין האיום לבין המענה.

המשרדים השונים פעלו בדרכם הגמלונית כאשר בעורפם נושף מבקר המדינה. טרם יבש הדיו מעל הדו"ח של משט המרמרה, דו"ח שטרם הוגש, וכבר נצפה דו"ח חדש. לכל המעורבים בפרשת המשט היתה סיבה לדאגה ואת דאגתם הם השקיעו ביירוטו של מה שקרוי המטס הפרו פלשתינאי.

ישראל מסרבת להבין שכללי המשחק ישתנו, גרוע מזה לא היא קובעת אותם אלא הפלשתינאים. מאז הוכה הטרור באינתיפאדה השנייה בחרו הפלשתינאים באסטרטגיה של לחימה לא אלימה. המטרה לא השתנתה והיא מכוונת להשגת מדינה לפלשתינאים בגבולות 67'. אולם האמצעים ישתנו והם מיועדים לפגוע במעמדה הבין לאומי של ישראל, בלגיטימיות שלה, בכלכלתה, ביחסי התרבות והספורט שלה ובמכלול ענייניה האזרחיים. וכך היינו עדים בעת האחרונה למצעד, למשט, למטס ולמופעי תעמולה במסגרת "שבוע האפרטהייד הישראלי". הפלשתינאים מתחמקים מן העימות הפיסי "בשדה הקרב" והם בוחרים זירות אחרות שאין בהן דם ואש ותימרות עשן, אבל פוטנציאל הנזק שלהן לישראל הוא גדול לא פחות.

זוהי מלחמה על התודעה הן של הפלשתינאים עצמם, הן של הציבור בארץ והן של דעת הקהל העולמית. כל אחד מושפע באופן שונה מן העימות החדש והמפתיע יש לומר. אולם בעוד הפלשתינאים עוסקים במלחמה החדשה ישראל עדיין מקובעת במלחמה הישנה ולכן מול "האיום" של כמה פעילים פלשתינאים להגיע לישראל ולעבור דרכה לבית לחם, היא מציבה בשדה התעופה מאות רבות של אנשי ביטחון במדים וללא מדים וצובעת את שער הכניסה שלה בצבעים מיליטריסטיים. האמת היא שלישראל יש כלים והיא יכולה בהחלט להתמודד בזירה זו עם הפלשתינאים אולם היא מעדיפה לבחור באופציות הישנות, שאינן דורשות חשיבה חדשה ויצירתית.אגב, באינתיפאדה השנייה הטבנו לפעול גם במלחמה על התודעה וידענו לשלב בין המהלכים הצבאיים לבין המהלכים התודעתיים.

המכתב שהגישה ישראל לפעילים, אך בראש ובראשונה לתקשורת הישראלית, הזמין אותם לנסוע לסוריה לאיראן או לעזה.

והנה טעות טיפוסית: אנחנו שייכים אמנם גאוגרפית למזרח התיכון אולם תרבותית מקומנו במערב  הדמוקרטי והליברלי. אנחנו גם שייכים לארגונים המייצגים מדינות אלה. בכך שאנו משווים ביננו לבין סוריה, איראן או החמאס, אנו מעקרים את ליבת ההבדל בנינו לבינם ובכך יוצרים גזירה שווה בין אותם ישויות לבין ישראל. אנחנו צריכים להבליט את הערכים המייחדים אותנו ולא להשוות ביננו לבין אותן מדינות חשוכות שבאזורנו.

את כל משתתפי המטס לאחר שהגיעו צריכה היתה ישראל להוביל לבית לחם ולהפקידם בידי הרשות הפלשתינאית. מאותו רגע אין לנו עניין בהם. לא היה נגרם כל נזק למעמדנו הבין לאומי או לביטחוננו. לעומת זאת, ההתרגשות הגדולה בשדה התעופה והחששות הכבדים שהפגינו כוחות הביטחון מפני המטס גרמו לישראל להפסיד בעוד קרב אחד המלחמה על התודעה וחבל.

 

תגובה אחת

תגובה אחת לפוסט “מאמר שכתבתי בנושא תגובת ישראל למטס- פורסם השבוע בעיתון מעריב”

  1. יגאל המאירבתאריך 21 אפר' 2012 בשעה 15:43

    אכן מילים כדרבנות – קולעות למרכז החולשה מבית היוצר של ברק – ביבי בעידוד הימין הקיצוני.אם לא התבזינו דיינו במשט – גם המטס טופל בנוקשות שלא לעניין, וכל שרץ אירופי פרו-פלשתינאי הזוחל על גחונו לכיווננו מבהיל אותנו והופך לנמר מאיים אצל מקבלי ההחלטות. הם את שלהם השיגו – פרסום תקשורתי וסלידה מתגובתנו.
    נא לזכור, שליטים שוטים, כי עדיף להיות חכם צודק מאשר טיפש צודק.

כתובת טרקבק | RSS תגובות

השארת תגובות