יונ 10 2011

הצעת חוק להחלפת המונח מעביד וחובת שימוש במונח מעסיק

נושאים: חוקים,חקיקה

הכנסת השמונה-עשרה

הצעת חוק של חברי הכנסת נחמן שי
רוברט אילטוב

פ/2598/18

הצעת חוק להחלפת המונח מעביד וחובת שימוש במונח מעסיק (תיקוני חקיקה), התש"ע–2010
תיקוני חקיקה 1. בכל אחד מהחוקים המפורטים בתוספת, בכל מקום, במקום "מעביד" ו"מעבידים" יבוא "מעסיק" או "מעסיקים", בהתאמה.
חובת השימוש במונח מעסיק
בחיקוק עתידי 2. בכל חיקוק עתידי במדינת ישראל, בתחום דיני העבודה ויחסי העבודה, ייעשה שימוש במונחים "מעסיק" או "מעסיקים".
תוספת
(סעיף 1)
1. חוק בית הדין לעבודה, התשכ"ט–1969 ;
2. חוק ארגון הפיקוח על העבודה, התשי"ד–1954 ;
3. חוק גיל פרישה, התשס"ד–2004 ;
4. חוק דמי מחלה, התשל"ו–1976 ;
5. חוק הגנת השכר, התשי"ח–1958 ;
6. חוק הודעה לעובד (תנאי עבודה), התשס"ב–2002 ;
7. חוק הודעה מוקדמת לפיטורים ולהתפטרות, התשס"א–2001 ;
8. חוק הסכמים קיבוציים, התשי"ז–1957 ;
9. חוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם, התשנ"ו–1996 ;
10. חוק חופשה שנתית, התשי"א–1951 ;
11. חוק יישוב סכסוכי עבודה, התשי"ז–1957 ;
12. חוק למניעת הטרדה מינית, תשנ"ח–1998 ;
13. חוק עבודת נוער, התשי"ג–1953 ;
14. חוק עבודת נשים, התשי"ד–1954 ;
15. חוק פיצויי פיטורים, התשכ"ג–1963 ;
16. חוק שוויון ההזדמנויות בעבודה, התשנ"ח–1998 ;
17. חוק שכר מינימום, התשמ"ז–1987 ;
18. חוק החניכות, התשי"ג–1953 ;
19. חוק שעות עבודה ומנוחה, התשי"א–1951 ;
20. חוק עובדים זרים, התשנ"א–1991

דברי הסבר
מטרתו של החוק המוצע להחליף את המונח "מעביד" במונח "מעסיק", בכל חיקוק, בתחום דיני העבודה ויחסיי העבודה, בו מוזכר המונח "מעביד" ולחייב את השימוש במונח "מעסיק" ולא "מעביד" בחקיקה ראשית וחקיקה עתידית.
חוקי מדינת ישראל בהקשר של יחסי עבודה מכנים את מי שמספק עבודה במילים "מעביד". מדובר בתרגום לא מוצלח לעברית של המילה האנגלית EMPLOYER, שיכולה להיות מתורגמת באופן טוב יותר ומבלי לשנות את המהות למילה – "מעסיק".
המונח "מעביד" בחוקי מדינת ישראל איננו משקף את יחסי העבודה, עולם העבודה ואת המציאות העסקית בעולם כיום. זהו מונח אנכרוניסטי שיש לו קונוטציה שלילית לימים חשוכים בהיסטוריה האנושית של אדון ועבד. יחסי העבודה ראויים לשפה אחרת ולהעברת מסר נורמטיבי שונה של הצדדים למערכת יחסי העבודה.
המילה "מעביד" מכניסה, כשלעצמה, אלמנט של כוחניות למערכת יחסי העבודה שלא לצורך. היא דרה בכפיפה אחת עם שוק עבודה, הנעדר תנאי עבודה מינימאליים, בה שולטים השררה, העריצות, העושק, הניצול והקיפוח.
כידוע, במדינת ישראל קיימת רשת ביטחון של חוקי מגן וזכויות סוציאליות ענפה, המכסה קשת זכויות רחבה ביותר, שמהווה אך את רצפת הזכויות. בפועל, מרבית העובדים במשק מועסקים בתנאים טובים יותר מאלו שמעניקה להם רשת הביטחון המינימאלית, בין אם כתוצאה מהסכמים קיבוציים וצווי הרחבה ובין אם כתוצאה מחוזים אישיים.
את הפער הקיים בין כוחו של המעסיק לבין כוחם של העובדים (לא בכל הענפים במשק) ממלאים רשויות השלטון השונות ובהם משרדי הממשלה והכנסת שבעשור האחרון יזמה גל של חקיקת עבודה לטובת העובדים; ארגוני העובדים (שלאחרונה עלה מספרם לשלושה); ארגונים חברתיים שונים וכמובן שבית הדין לעבודה, שנגיש היום יותר מתמיד לעובדים ולזכויותיהם.
במציאות זו יש לעובדים כוח מיקוח רב יותר והם חופשיים לנהל משא ומתן על תנאי העסקתם כשברשותם נשק עוצמתי ביותר של נקיטה בצעדים ארגוניים.
לפיכך מוצע לבצע שינוי בכל החוקים בהם מופיעות המילים "מעביד" או מעבידים" ולהחליפן במילים "מעסיק" או "מעסיקים" בהתאמה.
כאמור, אין מדובר בעניין סמנטי בלבד, אלא בנושא טעון שיש לו השלכות בשיח החברתי והכלכלי וליחסי העבודה במשק. יש לציין, כי בחוקים מסוימים כבר מופיעות המילים מעסיקים ולא מעבידים ובחלק מהחוקים שתי המילים גם יחד.

———————————
הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים
והונחה על שולחן הכנסת ביום
י' באב התש"ע – 21.7.10

עדיין אין תגובות

כתובת טרקבק | RSS תגובות

השארת תגובות