ארכיון לחודש יולי, 2016

יול 08 2016

השבוע שהיה כך היה: הסתיים עידן

מאת: נושאים: סיכום שבועי

הסתיים עידן

תום עידן (רע) במשק הישראלי  |  מעגל השכול. אין סוף  אם מקימים תאגיד שידור, צריך לעשות את זה נכון  |  חובתנו להכיר ברצח העם הארמני  |  הגיע תורה של אפריקה  |  חברינו בגרמניה מאוכזבים  |  הונאה בחסות המדינה  |  מה עוד היה לנו השבוע?  |  על סדר היום לשבוע הבא

 

תום עידן (רע) במשק הישראלי. הרשעתו של נוחי דנקנר השבוע היא נקודת ציון. המחאה החברתית בקיץ 2011 עוררה את הציבור לשליטתם הבלעדית של כמה טייקונים שהצליחו למנף את כוחם באופן שסיכן את הדמוקרטיה הישראלית. את רצונו של הציבור ואת החלטותיו הפוליטיות החליפה קבוצה של אנשים שאיש לא בחר ולא מינה, אבל הצליחו באמצעות תרגילים עסקיים ובנקאיים (כמובן, בעזרת הבנקים) למשוך בחוטים הסמויים ואפילו הגלויים המניעים את המשק הישראלי וממילא את המדינה כולה. אנחנו התוודענו אליהם באמצעות דיווחים עיתונאיים מחמיאים ומוטים ואת החלק האפל של מעשיהם איש לא ידע. אין לי דבר וחצי דבר נגד נוחי דנקנר, פגשתי אותו אולי פעם בחיי, אולם עקבתי מרחוק אחרי המפלצת הכלכלית, הפירמידה שהקים, שנבנתה, כך התברר כמובן, על חשבון כספם של רבים מאיתנו. השבוע היו רבים שאמרו שהכללים השתנו במהלך התקופה, והחבורה הזאת, שחגגה כל העת, לא ידעה על כך. קשה לי להאמין. הם פשוט חשבו כי יצליחו לשנות מחדש את הכללים. השופט חאלד כבוב ובית המשפט המחוזי בתל אביב אמרו להם עד כאן. אני מקווה כי אכן הסתיים עידן במשק הישראלי. אני מקווה לראות תחרות עסקית ואני מקווה לראות אנשים חדשים שמפנימים את האחריות שיש להם לכסף הציבורי שברשותם.

דנקנר

צילום: עמי שומן

 

מעגל השכול. אין סוף. באמצע השבוע נסעתי לבתיהם של הלל יפה אריאל ומיכי מרק זכרונם לברכה. הראשון בהר ברכה והאחר בעתניאל. בדרך כלל אינני בא למקומות האלה אבל המוות הביא אותי לשם. יש לי מחלוקת עמוקה על התנחלויות בפרט ועל פעילותה של ישראל בשטחים בכלל. אחרי הרבה שנים השלמתי עם פתרון "שתי המדינות לשני עמים" שמושתת על גבולות 67 אבל לא חופף אותם ובעיקר אין בו שליטה בחייו של עם אחר. הביקור העצוב הזה בשני הבתים האבלים מול עיניהם הדומעות של בני המשפחות לימד אותי, שוב, עד כמה הפתרון בבוא הזמן יהיה כואב ואולי אפילו בלתי אפשרי. שמעתי את ראש הממשלה מסביר לעיתונאים כי "הכל בגלל ההסתה". נכון, ההסתה תורמת. אבל המצב הלא-נורמלי בן 50 שנה ששורר ביהודה ושומרון הוא הכוח המניע לטרור. אולי הוא לא היחיד. יש פה שנאה ארוכת ימים ויש גם שנאת יהודים, הכל מבולבל. ההסתה עוזרת. היא הזיק שמצית את האש. אבל צריך לטפל בבעיות היסוד ולא רק בהשלכות האיומות שלהן. ראשית לכל, צריך להגיע להפרדה בין מדינת ישראל לבין הרשות הפלסטינית, בין ישראל לבין פלסטין, תוך כדי קביעת גבולות בני הגנה לישראל. זה היה ויהיה תנאי דומיננטי.

דיברתי על הנושא באולפן Ynet במוצאי השבת. על כך דיברתי גם בהצעה דחופה לסדר שיזמתי במליאת הכנסת.

מליאה הלסי טרור

פוסט ניחום אבלים

 

הממשלה מיהרה להודיע על תוספות בנייה בשטחים ובירושלים. בכל מה שכרוך בירושלים אני דווקא בעד, בתנאי שאינו מגדיל את החיכוך בינינו לבין הפלסטינים ומרחיב את מעגלי האיבה. בנושא זה דנו גם במפגש של קבוצת הידידות הפרלמנטרית ישראל-צרפתית. תמיד נעים לפגוש חברים ותתפלאו, יש רבים כאלה בפרלמנטרים בעולם.

ידידות צרפת

 

אם מקימים תאגיד שידור, צריך לעשות את זה נכון. מתחת לרדאר הציבורי שלנו נבנה והולך תאגיד השידור הציבורי. אני מרבה לעסוק בעניין זה לא רק מפני שרשות השידור עבורי הייתה במשך שנים ארוכות בית עיתונאי ואישי, אלא מפני שהקמת תאגיד במדינת ישראל היא דבר נדיר והשפעתו ארוכת טווח. מתברר כי התאגיד החדש ירש מקודמו כבר תכונה אחת בולטת: חשאיות. מאות אנשים התקבלו וימשיכו להתקבל לעבודה מבלי שהציבור ידע על פי איזה כללים ועל פי איזה אמות מידה. ככה לא מקימים תאגיד ציבורי. מלכתחילה לא אהבתי את הרעיון הזה, ומפעם לפעם אני רק מתרשם עד כמה הוא היה רע למרות הכוונות הטובות של מנהליו. אני אשמח לתת אשראי למנהלי התאגיד, אבל לפעמים אפילו הכוונות הטובות ביותר מוליכות למקומות רעים. דנו על כך שוב השבוע בוועדת הכלכלה של הכנסת. לקראת סוף השבוע הייתה הפגנת עובדים ואחריה דיון בבג"צ בשאלת מקומו של התאגיד החדש. בניגוד לחוק, מבקשים מנהלי התאגיד להפעילו בעיר מודיעין. גם לפי ההגדרות המרחיבות ביותר של שטח השיפוט של העיר ירושלים, היא איננה מגיעה למודיעין. איש לא יטול כנראה מראש הממשלה את תיאבון היתר שלו בכל הקשור לתקשורת ולמרבה ההפתעה, למרות הלחצים הישירים והעקיפים, עדיין התקשורת בישראל מתפקדת ככלב שמירה יעיל ונשכני.

הנה הדברים שאמרתי בוועדה.

ו כלכלה תאגיד השידור 

תאגיד השידור וואלה!

ציוץ רשות השידור

פוסט תאגיד השידור

 

 

חובתנו להכיר ברצח העם הארמני. מעל במת הכנסת קראתי השבוע שוב להכיר ברצח העם הארמני. מדי שנה דנה הכנסת בנושא זה ומדי שנה היא מתחמקת מאמירה חדה ופסקנית. 30 מדינות בעולם, האחרונה שבהן גרמניה, הכירו ברצח העם הארמני. כך עשו גם באיחוד האירופי והאפיפיור פרנציסקוס. לישראל יש אינטרסים מגוונים. יחסיה המתחדשים עם טורקיה הם דקים ושבירים ובאופן טבעי הממשלה חוששת כי יקרסו אם אמנם הכנסת תנקוט עמדה נחרצת בנושא זה. לישראל גם קשרים הדוקים עם אזרבייג'ן, הגובלת בארמניה, ומנהלת עימה קרבות מדי פעם על שטחי אדמה שנויים במחלוקת באזור נגורנו-קרבאך. אולם אני מצפה מישראל, מהמדינה שלי, לכבד קודם כל את ערכיה ובוודאי ובבוודאי לגלות אהדה לעם שעבר טראומה לאומית ממדרגה ראשונה. לא רק העם היהודי, אלא גם העם הארמני. ציטטתי בנאומי את איש הרוח הדגול אלי ויזל, שבאופן מקרי לחלוטין, נפרד מאיתנו בסוף השבוע שעבר. הוא השאיר לנו צוואה גדולה ומחייבת, ואחד מסעיפיה הוא הכרה ברצח העם הארמני. כך אמר אלי ויזל: אלי ויזל, חתן פרס הנובל לשלום שהלך השבוע לעולמו, אמר: ״שנים על גבי שנים נלחמתי על זכותו של העם הארמני לזכור. איך אוכל אני, שנלחמתי כל חיי על הזיכרון היהודי, להגיד לארמנים שאין להם זכות לזכור… כאזרח פרטי, אני לא צריך לדאוג מתגובתה של טורקיה. אבל אני מרגיש שאם המונח ״רצח עם״ (ג׳נוסייד) היה  קיים בימים ההם, אז מה שקרה בארמניה היה נקרא רצח עם. כולם מסכימים שהיה שם רצח המוני, אבל המונח הגיע בשלב מאוחר יותר. אני מאמין שהארמנים הם קורבן, וכיהודי, עלי להיות בצד שלהם״.

אליויזל

פוסט אלי ויזל

 

הנה הדברים שאמרתי בנושא זה במליאת הכנסת. כרגיל הנושא עבר לוועדת החינוך ושם ישקל בהשקט ובבטחה בחודשים הקרובים. חבל.

וואלה ארמניה

דיברתי בנושא גם באולפן פתוח בהגשת אורית לביא-נשיאל בערוץ הכנסת יחד עם חברתי מירב בן ארי.

אולפן פתוח

 

הגיע תורה של אפריקה. ראש הממשלה חוזר בסוף השבוע מביקורו באפריקה. זה היה ביקור חשוב. הנה אני אומר זאת שוב, ביקור חשוב. צריך להתעלם מכל האבק התקשורתי והרכילותי שליווה את הביקור, כך זה תמיד. אבל במקרה זה פעילות מחודשת של ישראל באפריקה היא מהלך נבון ונכון. כמובן, אם ראש הממשלה מתכוון לו ברצינות. באפריקה 54 מדינות, רבע ממדינות העולם. היבשת משוועת לסיוע ועזרה. ישראל עשתה זאת בעבר ויכולה לחזור ולמלא תפקיד חשוב בפיתוחה של אפריקה. נראה לי כי הכעסים והאמוציות שהרחיקו את מדינות אפריקה מישראל דעכו וכי יכולותיה של ישראל, דווקא בתחום העוצמה הרכה, כמו חקלאות, טכנולוגיה, מדע, חינוך ורווחה מבוקשות מאוד באפריקה. לפעילות כזו יש גם עלויות אבל ישראל יכולה בקלות יחסית למצוא שותפים במדינות מערביות אחרות. אנחנו, למי ששכח, מדינה קטנה עם יכולות גדולות והחשוב מכל, אין לנו שום שאיפות טריטוריאליות, אימפריליסטיות וקולוניאליסטיות באפריקה. אני מקווה כאמור שהביקור באפריקה לא יהיה ראשון ולא יהיה יחיד וכי ראש הממשלה , אולי לראשונה בתפקידו כשר חוץ, יתמיד במאמציו.

afric

 

חברינו בגרמניה מאוכזבים. שרת המשפטים שקד מתעקשת להעביר את חוק העמותות. בינתיים ועדת חוק, חוקה ומשפט ניטרלה הרבה מהנזק שהיה בו ועכשיו נשארה השאלה למה בכלל צריך אותו. אם הכל כבר נתון וידוע, בשביל מה צריך חוק? אבל שקד כמו שקד, עקשנית, מסתכלת קדימה. יום יבוא והיא תגיד לבוחריה, "תראו מה עשיתי". הנזק ליחסי החוץ של ישראל, בעיקר למדינות אירופה, הוא גדול. ידידנו אינם מבינים למה אנחנו פוגעים בארגונים לא ממשלתיים שפועלים בשם החברה האזרחית וששומרים על ערכי יסוד כמו שוויון וצדק. חברי בבונדסטאג הגרמני פנו אלי השבוע פנייה של הרגע האחרון, אולי ניתן בכל זאת לעכב את העברת החוק. הם חרדים למשפחת העמים החדשה שישראל מתייחסת אליה, כמו רוסיה או סין. אבל כאמור זה מטריד מעט מאוד אנשים. באופן מקרי, התפרסמה באחד האתרים כתבה מפורטת על ספינות הטילים החדשות שישראל בונה. תנחשו איפה? בגרמניה. שליש מעלותן משלמים הגרמנים. ועדיין אין זה כנראה מספיק לשכנע את הממשלה להטות אוזן לפנייתם.

מכתב גרמנים JPOST

מכתב גרמנים ערוץ 7

פוסט מכתב בונדסטאג 

 

הונאה בחסות המדינה. בוועדת הכלכלה קידמתי השבוע עוד מהלך אחד, את חוק הדואר הרשום. המדינה הונתה אותנו במשך שנים בידיעה ברורה וגיבתה כל גורם שנמנע מלציין את שם השולח בדואר הרשום. מי לא נתקל בתופעה המעצבנת הזאת? גם אזרחים ישרים שבאים לאסוף את הדואר זכאים לדעת מניין הוא בא ובסוף זו גם החלטה שלהם אם הם רוצים את הדואר או לא. יש רגעים בודדים שבהם נחשפת מדיניותה הפטרונליסטית של המדינה כלפי אזרחיה. היא יודעת יותר טוב מהם מה הם צריכים.

הנושא הזה הגיע גם ל"ידיעות אחרונות" וכתבה בנושא הופיע במוסף "ממון".

ממון חוק דואר רשום

זהו חוק קטן אבל צעד גדול, אם יעבור את כל המכשולים שמחכים לו.

 

ועוד פרחים קטנים:

פגשתי את ליר לוי ועומר עדרי, תלמידי בתי הספר "עתיד" רמת גן, שהציעו הצעת חוק לגבי בריונות ברשת. מה שמתחולל בעולמם הוירטואלי של המבוגרים מתחיל אצל הצעירים, וליר ועומר מנסים לתקן. אולי יום אחד הם עוד ישבו פה בכנסת ויוכלו להשפיע יותר.

הצעת חוק בריונות ברשת

בוועדת הפנים נחשפו שוב המחדלים בטיפול באוכלוסיית האזרחים הוותיקים בישראל. הנה דברים שאמרתי שם.

 

עמותת נט"ל באה לכנסת. עמותה חשובה שעוסקת בטיפול בנפגעי טראומה. הקימה אותה יהודית רקנאטי ומובילה אותה היום אורלי גל, שתי נשים נמרצות ובעלות מודעות חברתית. במדינה כשלנו הנושא אינו יורד לרגע מעל סדר היום, ראו ראשית דבריי. הן באו לבקש עזרה גם מהמדינה ואני סבור כי המדינה חייבת לעזור להם.

 

ביום רביעי בלילה התפנה שר התחבורה סוף סוף להשיב על שתי שאילתות שלי. נחמד. ממש יפה. השאילתא הראשונה חגגה יום הולדת ראשון ועוד חודשיים, השניה רק בת שישה חודשים. שתיהן התיישנו כמו דג מעושן…

האחת עסקה בגשר מוצא שנפתח בינתיים והאחרת בתנועת הרכבות לירושלים שפסקה פעם…

כך נראית הממשלה וכך הכנסת.

 

שמחתי להיפגש עם חברים ממעגל האזרחים האזרחיות הוותיקים בקריית חיים, ואשמח להיפגש עם מעגלים נוספים בכל פינה שהיא בישראל. אם אתם מעוניינים להיפגש איתי, צרו קשר עם עוזרי, יותם, בטלפון 050-6211837.

קריית חיים

ביום רביעי השתתפתי בחוג בית במבשרת ציון ויחד עם חברי חברי הכנסת יוסי יונה ועמר בר-לב שוחחנו עם פעילי המפלגה על איך לפעול היום ולעתיד כדי להחזיר את העבודה להנהגה הלאומית. תודה רבה לשרה ג'נסטיל על האירוח האדיב.

שרה גנסטיל

 

ולבסוף, מפכ"ל המשטרה הגיע סוף סוף לוועדת הפנים כדי לדווח על הרשימה הסודית של חברי הכנסת והשרים שהוכנה באגף החקירות. ברשימה הזאת נקבצו, לדברי המשטרה, לצורך בקרה, כל קטעי המידע הנוגעים לקבוצה זאת. כבר אין טעם להאריך ולהסביר מה המשמעות הציבורית למשטרה שאוספת מידע ואפילו רק מרכזת אותו ביחס לקבוצה קטנה, שאמורה במסגרת תפקידה הציבורי לפקח עליה. כל ההכחשות לא יעזרו, זו הייתה טעות חמורה. לקראת סוף השבוע כבר נודע כי המפכ"ל רוצה לקצר את הקדנציה של ראש אגף החקירות, ניצב מני יצחקי. גם כאן הייתי בודק למה. יתכן שהוא מנצל את הפרשה הזאת כדי להיפטר מאיש החקירות המרכזי של המשטרה. ואם כך, הרי לנו פרשה חדשה.

ציוץ משטרה

 

 

אתם מוזמנים ביום חמישי הבא, 14 ביולי 2016, להרצאה שלי בפי חברי ארגון ארגמן, בנושא "המלחמה החדשה, המלחמה על התודעה, כיצד נערכת ישראל?". ההרצאה תתקיים בבית מפגש לאזרחים ותיקים, שדרות עמק בית שאן 7 (פינת רח' משה דיין) במודיעין. אשמח לראותכם.

 

ועוד הודעה אחת. ביום שלישי, 26 ביולי 2016, נקיים אני ויושבי הראש השותפים לשדולת הגמלאיות והגמלאים, ח"כ איציק שמולי וח"כ יואב קיש, בפעם הראשונה בכנסת את "יום האזרחיות והאזרחים הוותיקים". מליאת הכנסת וועדותיה השונות ידונו ב-900,000 האזרחים הותיקים של מדינת ישראל. המעוניינים להשתתף ביום, נא להירשם בקישור זה.

יום האזרחים הותיקים

ארץ שאין בה רגע אחד משעמם.

 

שבת שלום.

 

שלכם,

נחמן

 

עדיין אין תגובות

יול 01 2016

השבוע שהיה כך היה: דמוקרטיה במבחן

מאת: נושאים: סיכום שבועי

דמוקרטיה במבחן

גבולות הדמוקרטיה בישראל נמתחים  |  פיצוצי משנה עקב ההסכם עם טורקיה  |  אירופה מתפוררת  |  מולקולות במאבק ב-BDS  |  חייבים להגן על יחסינו עם העולם  |  מה עוד היה לנו השבוע?  |  על סדר היום לשבוע הבא

 

גבולות הדמוקרטיה בישראל נמתחים. חברת הכנסת חנין זועבי מותחת את גבולות הדמוקרטיה עד הקצה. לא מן הנמנע שאתמול היא חצתה אותם ונפלה. דיברתי לפניה בדיון על ההסכם עם טורקיה ואמרתי, בתמצית, כי הוא יקר מדי, מאוחר מדי ומועט מדי. אפשר היה להשיג הרבה יותר, בוודאי לחסוך כמה שנים של מתיחות ביחסים בין שתי המדינות. אבל ביבי כמו ביבי מחכה לאיזה הזדמנות תקשורתית ובסוף מודיע על ההסכם ברומא, לעיתונאים הנלווים אליו, מתעלם מן הציבור כולו וכמובן חותם על ההסכם לפני שהקבינט או הכנסת אישרו אותו. מדינת ליליפוט.

וואלה דיון בהסכם במליאה

פניתי ליו"ר ועדת חוץ וביטחון לקיים דיון דחוף על ההסכם. עוד לא היה. לא מפתיע. אם הכנסת לא מכבדת את עצמה, למה הממשלה צריכה לכבד אותה?

Document-page-001 (1)

אלה הדברים שאמרתי בתכנית "אולפן פתוח" בערוץ הכנסת, בהגשת אורית לביא-נשיאל, שם התעמתתי עם ח"כ מייקל אורן ועם חברתי לסיעה ח"כ קסניה סבטלובה.

 אולפן פתוח

ציוץ בנט קבינט

פיצוצי משנה עקב ההסכם עם טורקיה. כפי שאמרתי, אחרי עלתה זועבי, הנוסעת המפורסמת ממש המרמרה. לידה ישב באסל גטאס, שהם הוא השתתף באחד המשטים. שניהם עברו על החוק הישראלי, השתתפו במעשה לא חוקי וספגו על כך השעייה. זה לא הספיק לזועבי שהכריזה אתמול על חיילי צה"ל כרוצחים. אני מודה שלא הסתערתי על הדוכן כדי להוריד אותה. זה לא התפקיד של חברי כנסת. גם ברגעים כאלה חייבם לשמוע על קור רוח. יו"ר הישיבה כשל כשלא הרחיק אותה מיד ונתן אור ירוק להילולה שהתחוללה במליאה. זה היה מביש וקשה.

פניתי בדחיפות לוועדת האתיקה. אני מאמין שהיא תעניש אותה בהשעייה ארוכה. עכשיו אני מצפה מהיועץ המשפטי לבחון אם ניתן להעמידה לדין על הסתה. חופש ביטוי אינו חופש הסתה, זועבי שכחה את זה.

אלו הדברים שאמרתי במליאה

מליאה טורקיה

הנושא כמובן היה בכותרות בתקשורת בהרחבה. התראיינתי בנושא ההסכם עם טורקיה ופניה לוועדת האתיקה בתכנית "פתחי וזמרי בעם" של נועם פתחי ויותם זמרי ברדיו דרום, במהדורת הבוקר של מוטי לביא ברדיו קול חי ואצל רועי שרון ברדיו גלי ישראל.

זועבי אתיקה הארץ

זועבי אתיקה NRG

פוסט פייסבוק ועדת אתיקה

גם ביום כזה אני מסרב לתת גט של כריתות לאוכלוסיה הערבית כולה ואפילו לנציגיה בכנסת. עאידה תומא סלימאן היא יו"ר הוועדה למעמד האישה ושוויון מגדרי, שאני חבר בה ומשתתף ברבות מישיבותיה ונוצרה בינינו כימיה טובה. זה קורה כשעוסקים בעיקר ומתמקדים בחייהן של נשים יהודיות וערביות שזקוקות לעזרה ולסיוע מהכנסת ומקבלות אותן. היא דוגמא לחברת כנסת שבאה לעבוד ולא להסית, באה לקרב ולא להרחיק.

עאידה_תומא_סלימאן

אני מקווה שאני לא מזיק לה בדברים האלה. בישראל 2016 כבר אי אפשר לדעת. אגב, פניתי אליה גם כשתקיים את ישיבה בוועדה על חיילות צה"ל. אני מניחה שתהיה ישיבה. אם היא לא תשב בראשה, ישב מישהו אחר. זה סביר ומתקבל על הדעת.

שלושה שרים התנגדו בקבינט להסכם עם טורקיה. אחת מהם היא שרת המשפטים איילת שקד, אותה שאלתי בשעת השאלת החדשה בכנסת אם סביר בעיניה שראש הממשלה מקדים את החתימה על ההסכם להחלטת הקבינט. שקד התחמקה, כמובן, ממתן תשובה, אולם נאלצה להודות שהיתה שותפה לעיצוב ההסכם הזה ומעולם, כנראה, לא נאבקה בו.

 שעת שאלות

שעת שאלות NRG

 

אירופה מתפוררת. לפני שבוע בדיוק התחוללה רעידת אדמה פוליטית באירופה. החלטת בריטניה לעזוב את האיחוד האירופי הרעידה את האיחוד ומדינות רבות בו. היא נושאת מסר לא רק כלפי השותפות של בריטניה באיחוד, אלא גם למדינות אחרות שבהן מתנהל עימות בין נטיות לבדלות לבין רצון לשיתוף פעולה בין מדינות. רוחות רעות וקרות מנשבות במדינות אלה וממילא גם בזירה הבין-לאומית. רוח הלאומנות החדשה היא בשורה רעה שעלולה להכחיד את שיתוף הפעולה הבין-לאומי החיוני כל כך לרוב העולם שסובל ממצוקות גדולות. אנחנו צופםי במחזה הזה אבל גם משתתפים בו. להבנתי, אירופה חזקה טובה לנו. זהו שוק כלכלי גדול וזוהי גם קרבה תרבותית ואידיאולוגית. החלום של הימין הישראלי כי ארופה תניח לנו עתה ותתעסק בעצמה הוא כמובן קצר טווח. אי אפשר למחוק 500 שנות שליטה בעם אחר וגם אם לרגע נדמה שדעתו נשל העולם הוסחה מאיתנו, זה עוד יחזור.

אלה הדברים שאמרתי בנושא בפגוש את העיתונות בהגשת רינה מצליח במוצאי שבת (תחילת הקטע בדקה 26:00).

לכן היוזמה הצרפתית בדרך כזו או אחרת תמשיך ללוות אותנו ולכן גם אחרי הבחירות בארה"ב נשמע יותר מהנשיא או הנשיאה החדשים. ביום רביעי שוחחתי בטלפון עם כ-200 נקודות שידור של הארגון היהודי ג'יי סטריט, ביוזמתה של יעל פתיר, המנהלת הנמרצת של הארגון בישראל. ג'יי סטריט הוא ארגון שנוי במחלוקת בארץ ובארה"ב, אבל הזמן עושה את שלו. בשבוע שעבר הודיע השר גלעד ארדן הממונה על המאבק ב-BDS כי הוא מצפה לשיתוף פעולה בין הארגון לבין המדינה בפעילות בקמפוסים האמריקאים, שם לג'יי סטריט יש פעילים רבים. תהיה תוצאת הבחירות אשר תהיה, המשימה מספר 1 שלנו היא לטפח את הקשר עם הקהילה היהודית באמריקה, על מגוון ארגוניה ועל קשת דעותיה.

 

מולקולות במאבק ב-BDS. בתחילת השבוע הגעתי לאוניברסיטת בר אילן, אשר המרכז לתקשורת בין-לאומית שלה בראשותו של פרופ' איתן גלבוע, עושה עבודה מצויינת. זה היה תדריך למרצים שעומדים לצאת בשנה הקרובה לשנת שבתון בארה"ב. בספר החדש שלי, "חץ ברשת" בהוצאת מודן, שבתי ופרסתי את רשת הדיפלומטיה הציבורית של ישראל שהיא בעיני המערך הארגוני הנכון בקרב ב-BDS. האקדמאים הישראלים באוניברסיטאות, בבתי הילל ובמסגרות ארגוניות אחרות הם אותן מולקולות של דיפולמטיה ציבורית, שיכולות בכל מקום על פני כדור הארץ לרכז את הפעילות ההגנתית, המניעתית וההתקפית, כנגד תופעת הדה לגיטימציה של ישראל.

בר אילן

כך למשל, משלחת של תורמים ופעילים בארגון קרן היסוד מאוסטרליה עימם נפגשתי השבוע. הקהילה היהודית באוסטרליה מצטיינת ביחסה האוהד לישראל. שום דבר לא יכול כנראה לקלקל את האהדה הזאת.

אוסטרליה

חייבים להגן על יחסינו עם העולם. לכן אגב חשבתי שזו טיפשות מוחלטת שישראל סוגרת בימים אלה נציגויות דיפלומטיות, למשל השגרירות שלנו באל סלבדור. חברי חיים ילין קיים על כך כינוס מיוחד ואני כראש השדולה לחיזוק מערך החוץ קראתי לפתוח עוד נציגויות ולא לסגור נציגויות קיימות. אגב, באירוע סיפר שגריר אל סלבדור בישראל כיצד נציג דיפלומטי של אל סלבדור באירופה הציל עשרות אלפי יהודים בעת השואה. פרקים כאלה בהיסטוריה של שתי מדינות ראוי לשוב ולספר.

אל סלבדור

דוגמא למערכת יחסים שלמה ופוריה היא יחסינו עם גרמניה. השבוע שוב אירחנו בארץ ועדה של הבונדסטאג, הפעם ועדת הביטחון. גרמניה היא העוגן העיקרי שלנו באירופה ולאחרונה גם הודיעה על עסקה בשווי 600 מיליון יורו במסגרתה היא חוכרת מישראל 5 מל"טים ענקים מסוג "איתן". זאת אמירה משמעותית בהיבט הכלכלי ובהיבט המדיני כאחד, במיוחד בשוק הייצוא הביטחוני התחרותי. אנחנו נמשיך להדק את היחסים עם הבונדסטאג הגרמני. אני מקווה שנגיע להישגים דומים גם עם מדינות אחרות באירופה.

 

מה עוד היה לנו השבוע?

השתתפתי בדיון שולחן עגול השבוע, במסגרת אירוע האחדות בכנסת שיזם חברי יואב קיש, בנושא "תיק תקשורת: בין דיווח לדעה – או מי אחראי לשיח הציבורי". יחד איתי השתתפו גם חברי הכנסת רויטל סוויד ואמיר אוחנה ואנשי אקדמיה ותקשורת, ביניהם שמעון ריקלין ואראל סגל. במהלך הדיון הבעתי תקווה לתקשורת שמפרידה בין עמדה לדעה ונותנת לציבור את האפשרות להחליט במה לתמוך ולמה להתנגד.

אירוע האחדות

המאבק על ערוץ הכנסת מסתמן כהצלחה. חלק מהסעיפים הפרובלומטיים הוצאו מתוכו, וזה טוב, שהרי הערוץ, בניהולו של (בקרוב ד"ר) אורי פז, עושה עבודה טובה במגבלות האכסניה שלו.

 

 

באתי לוועדת העבודה והרווחה לדיון על עמותת שמע שעושה עבודה מצוינת בקרב ילדים ובני נוער לקויי שמיעה. שמענו סיפורי הצלחה מופלאות שהתאפשרו באמצעות העמותה, אולם הדבר לא מסייע לה לשרוד והיא בקשיים כלכליים גדולים. חרפה.

 

בוועדת הפנים ביקשנו לשמוע על מסמך חברי הכנסת של משטרת ישראל, "מסמך יצחקי". בדרכה השלומיאלית והכושל, לאחרונה, המשטרה שיגרה נציגים מדרג נמוך וגרמה לביטול הדיון. חבל, זו סוגיה שיש ללבן אותה בפומבי.

דוח יצחקי

ציוץ משטרה

פנייתי אל היועץ המשפטי לממשלה ליטול מראש הממשלה את סמכויתיו בכהונתו כשר התקשורת בנושא בזק בשל ניגוד עניינים, נענתה בחיוב. הנה מכתב מהיועץ המשפטי לממשלה שמודיע זאת. גם פניה אחרת לשר הפנים לבטל סוף סוף חקיקה מטרום המדינה של ממשלת הוד מלכותה בנושא עיתונות, אף היא נעתה לחיוב על ידי שר הפנים שהודיע כי התקנות בעניין זה יוחלפו בחדשות.

Document-page-001 (1)

על סדר היום לשבוע הבא, אם אתם רוצים לפגוש ולהיפגש עמי:

מחר, 2 ביולי, אשתתף באירוע שבת תרבות בתיאטרון רמת גן (חיבת ציון 16, רמת גן). האירוע יתקיים בהנחיית אבי בטלהיים בשעה 11:00 בבוקר.

 

ביום ראשון אתארח בקריית חיים ושם אקיים שיחה בנושא 25 שנה למלחמת המפרץ. האירוע יתקיים ביום ראשון, 3 ביולי בשעה 10:00 בבוקר במרכז הקהילתי בית נגלר (בן צבי 14, קריית חיים).

 

ברביעי, 6 ביולי, אשתתף יחד עם חברי עמר בר לב ויוסי יונה בחוג בית בביתה של שרה ג'נסטיל, ברחוב החרובית 12 במבשרת ציון. האירוע יתקיים בשעה 19:00.

 

ביום חמישי, תתכנס בירושלים הוועדה המדינית של מפלגת העבודה לדיון על עתידה של ירושלים והשכונות במזרח העיר. האירוע יתקים בשעה 18:30, רחוב אלחריזי 9, ירושלים.

 

בינתיים, שבת שלום ובשורות טובות

 

שלכם,

נחמן

 

עדיין אין תגובות