ארכיון לחודש יוני, 2015

יונ 20 2015

השבוע שהיה כך היה: אש בכנרת

מאת: נושאים: סיכום שבועי

אתמול, יום ה' לפנות בוקר, היה נסיון להצית את כנסיית הלחם והדגים שעל שפת הכנרת. זאת הפעם ה-43 שבה נפגעים מסגדים וכנסיות במדינת ישראל, משני צידי הקו הירוק, רק בשנים האחרונות. פשע שנאה אנחנו קוראים לו. רק לפני ימים אחדים נפגשתי עם ראשי הארגון "תג מאיר", שהציגו בפני נתונים מזעזעים לגבי היקף התופעה ומזעזעים עוד יותר לגבי אוזלת ידה של המדינה נגדה. אף אחד ממקרי ההצתה הקודמים לא פוענח. אף אחד. גם מספר התיקים שנתפח על התקפות קודמות, הוא קטן להפחיד. במילים אחרות, הנושא מצוי בסדר עדיפות נמוך במשטרת ישראל.

הכנסיה לאחר השריפה

נכון, יש בתוכנו פשע ואלימות, יש שחיתות שלטונית ותאונות דרכים בהיקף מזעזע. אבל הסוגיה הזאת, של פגיעה במקומות קדושים על רקע התנכלות למיעוטים החיים בתוכנו, היא בלתי נסבלת, היא לא מוסרית והיא נוגדת את ערכי היסוד של מדינת ישראל והעם היהודי. אין די בלעלות לרגל לכנסיה ולהביע התנצלות. יש להכריז מלחמה על תופעת "תג מחיר", לכל סוגיה וגורמיה. אנחנו יודעים לעשות את זה, צריך רק להחליט. עוד על דעתי בנושא ועל ההצעה הדחופה לסדר היום הקוראת לבחון את התנהלותה של המשטרה, ניתן לקרוא באתר מאקו ומעריב.

חזית אחרת שבערה השבוע היא חזית התרבות. זהו המקום האחרון שבו דיון צריך להתנהל בטמפרטורות גבוהות, בצעדי ענישה לסוגיהם ובעלבונות אישיים וכלליים. התרבות מזמינה דיון פתוח, משתף, שבנוי על הקשבה ויכולת להכיל את האחר. זה המבחן. אבל לא כך נראו פני התרבות הישראלית בשבועות האחרונים. כניסתה של השרה החדשה זיעזעה את התחום העדין הזה ושחררה לאוויר עדים רעילים. גם דבריו של עודד קוטלר, המביישים קודם כל אותו עצמו, מבישים גם את כולנו. בעניין זה פניתי לראש הממשלה בתביעה שיצנן את הרוחות וליועץ המשפטי לממשלה, שיבחן את גבולות הסמכות השלטונית שהפעילה שרת התרבות החדשה. פרטים נוספים ניתן לקרוא בוואלה ומעריב.

אני מזכיר את שני האירועים הללו, כי שוב עלה נושא החרם על ישראל באחת מועדות הכנסת ובשדולה למאבק בדה-לגיטימציה של ישראל (רמז: בשבוע הבא גם דיון בועדת חוקה, חוק ומשפט). כרגיל במקומותינו, פעלתנות יתרה באה במקום עבודה שיטתית, סדורה ומתמשכת. בהעדר חשיבה לטווח ארוך, אנחנו מכבים שריפות. כולנו לוחמי אש. אבל האמת היא, שהתופעה היא לפחות בת 10 שנים וכבר מזמן היה צריך להניח יסודות למערכת ארגונית, כלל עולמית, שמזהה את האיום האסטרטגי ומתכללת את המאבק נגדו. כאשר יחסי החוץ של ישראל מתפצלים בין שישה שרים, אין שום סיכוי למאמץ משותף וממומקד, שהוא ורק הוא יכול לסייע. יתרה מזו, בהיעדר כל התקדמות בתהליך המדיני, גלגלי ה-BDS יסתובבו יותר ויותר מהר.

בכדי לסגור את המעגל, ברור שגילויים של חוסר סבלנות למיעוטים ופגיעה באושיות היסוד של הדמוקרטיה, מזינים את הBDS ומלבים אותו. לכן, המאבק בו קשור קשר הדוק למה שקורה בתוך מדינת ישראל.

ולבסוף, "נעה-מנוע". נעה עמיר, עוזרתי הפרלמנטרית, יועצת התקשורת והמנוע שמאחורי הלשכה שלי, סיימה השבוע את עבודתה לאחר ושלוש וחצי שנים. כיאה לאישה צעירה, ערכית ואידיאולוגית, היא פרשה לטובת תחום החינוך, בו היא מבקשת להתמקד בשנים הקרובות. היתה התרגשות, היו דמעות וכמובן הרבה חברים. הח בהרצוג ושלי, דרך שורה ארוכה של חברי כנסת, עמיתים וחברים לעבודה. הרבה הצלחה, נעה. מלווים אותך בהתרגשות ובלב פועם להצלחות הבאות שלך.

אני ונעה בלשכה שלנו בכנסת

אני ונעה בלשכה שלנו בכנסת

עדיין אין תגובות

יונ 12 2015

השבוע שהיה כך היה: בפתחה של מלחמת תרבות 7-11.6.15

מאת: נושאים: סיכום שבועי

חברות וחברים,
כאשר הממשלה הורכבה ידענו כי צפויה לנו מלחמת תרבות. לא ידענו שהיא תתחיל כל כך מוקדם. השבוע הסתערו השרים בנט ורגב על מוסדות התרבות בישראל. שניהם אכן אמורים לסייע לתרבות, כל אחד בדרכו. אולם המסר שהם העבירו התייחס לתוכן הצגות או להתנהגות שחקן זה או אחר.
בשני המקרים הם שגו. הממשלה אינה יכולה להכתיב תכנים של הצגות. לשם כך ישנו גורם מתווך בין הממשלה לבין גופי התרבות במדינת ישראל. גורם זה הוא המועצות הציבוריות בתחומים שונים של האומנות, אשר מורכבות מאנשי מקצוע. אגב, השרים מממנים אותם, אולם מרגע שהתמנו, הם פועלים לבד ועל פי שיקולים ואמות מידה אמנותיות ומקצועיות. ללחץ  של השרים יהיה מעתה ואילך אפקט מצנן על  התיאטרון, הקולנוע ואומנויות אחרות. כולם יקלטו מהר מאוד לאן נושבת הרוח. על זה אני מתקומם. אני כמובן מסתייג מהצגות שמאדירות מחבלים כפי שעשתה ההצגה בתיאטרון חיפה ומקומן לא על הבמה. אך דעתי בעניין הזה היא לא העניין. אנו חייבים לקיים חופש ביטוי במדינת ישראל. הדמוקרטיה בישראל מספיק חזקה בכדי להתמודד עם החריג והשונה. בנושא זה נתתי את דעתי ב-הארץ וב-וואלה.
אני מניח שעוד יהיו לנו בזמן הקרוב מאבקים דומים. אחד מהם הוא בנושא התקשורת.השבוע התכנסה ועדת הכלכלה לדון בעתידה של ראשות השידור. הרשות תקועה בתוך הרפורמה, לא להיכנס ולא לצאת. החמור מכל הוא כי היא נותרה ללא משאבים כספיים ותלויה באופן מוחלט ברצונה הטוב של הממשלה. זה בדיוק מה שראש הממשלה והממשלה רוצים. למותר לציין, שככל שמצבה של הרשות יחריף כך ייטב בעיניהם. אני התנגדתי בשעתו לרפורמה החדשה שבאה במקום הרפורמה הישנה, שגם היא לא יצאה לפועל. מרפורמה לרפורמה כוחה של רשות השידור יורד. לקראת סוף השבוע הצגתי הצעת חוק חדשה, שנועדה להגן על רשות השידור ולהבטיח לה תקציב לתקופת המעבר הבלתי ברור המחכה לה. נתי טוקר כתב בהרחבה על הצעת החוק ב-דה מרקר.
גם מאבק על עתידה של רשות השידור הציבורית שלובה החרדה לעתיד הדמוקרטיה בישראל וכמוהו גם המאבק הנמשך והולך של קהילת הלהט"ב. הקהילה ציינה השבוע את יומה הבינלאומי. חברי הקהילה מנהלים קרב קשה כדי להבטיח את זכויותיהם ולקדם את מעמדם בחברה הישראלית. זהו מאבק מוצדק ומעורר התפעלות. הם הולכים מחיל לחיל.השבוע בכנסת חשפו כמה מחברי הקהילה את מצוקותיהם וזה היה קשה ומעודד כאחד. הנכונות להיחשף היא צעד גדול קדימה בדרך להכרה ולשוויון חברתי וציבורי.
דיון מיוחד על זכויות הטראנסג'נדרים

בישראל, שהחדשות בה ממהרות להתחלף, כבר שכחנו את ה-BDS. הרי חברת אורנג' חזרה בה מהחלטתה ואפילו המנכ"ל שלה  הגיע לישראל. אבל זאת כמובן מראית עין בלבד וכבר בזמן הקרוב אנו צפויים לעימותים נוספים ביניהם דו"ח וועדת האו"ם לעניין צוק איתן ומשט נוסף. הזירה הזאת אינה נרגעת. אני מצרף בזה את מאמרי  ב-ג'רוזלם פוסט. ישראל חייבת להיערך במהירות לקראת המתקפה הבינלאומית שתלבש כל פעם פנים אחרות. אני עדיין לא רואה כיצד. לחצו על התמונות המצורפות לצפייה בראיונות שנתתי על כך בערוצי הטלוויזיה השונים.

23

בינתיים, בדרום נוחתות מידי פעם רקטות ומחרידות את תושבי הדרום ממנוחתם. הלחימה ב"עצימות נמוכה" כפי שהיא נקראת, פוגעת בישראל שאיננה מעוניינת בעימות צבאי חדש. נכוןשהיו רקטות בודדות בלבד מאז צוק איתן, אבל כל אחת היא אחת יותר מידי. העליתי הנושאהשבוע במליאת הכנסת והתקיים דיון רחב. לצפייה בנאום לחצו על התמונה.
בשורה התחתונה, אנחנו חייבים להגיע להסדר עם החמאס. הסדר צבאי שיביא שקט להם ולנו. הסדר מדיני עימם הוא כרגע בלתי אפשרי, אך השקט חייב לשרור משני צידי הגבול.
ולבסוף, הכנסת מתחילה בהדרגה להיכנס למסלול פעילות סדירה. יש לי 2 בקשות מכם ומכן: הראשונה, אני מזמין כל הצעה או רעיון לגבי פעילות הכנסת, כולל הצעות חוק. השנייה היא, שאנו זקוקים למתנדבים שיסייעו בעבודת הלשכה, בכל עת ובכל זמן ועל פי מידת יכולתכם.
וכמובן שכל תגובה שלכם לפעילותי, תתקבל בברכה.
זהו להפעם. שבת שלום,
נחמן
/Pulseem/ClientImages/3320///nachman_sig.png

תגובה אחת

יונ 04 2015

מאת: נושאים: סיכום שבועי

השבוע שהיה כך היה: מחילות מדיניות

חברות וחברים,

זה היה השבוע שבו חשו כל תושבי ישראל הזדהות עם עוטף עזה. כשם שבקיץ שחלף נתגלו למעלה משלושים מנהרות שנחפרו בין עזה למדינת ישראל, כך התברר השבוע לכלל אזרחי ישראל כי בשנים האחרונות נחפרו מנהרות מדיניות, בהסתר ובחשאי ובימים האחרונים התגלגלו מתוכן פיגועים מדיניים, כלכליים, משפטיים, תרבותיים ואחרים. ההפתעה הייתה דומה.

פתאום התברר כי כרגיל "לא ראינו, לא שמענו, לא ידענו". שוב, הפתעה אסטרטגית. אבל האמת היא עצובה יותר. כבר 10 שנים לאחר תום אינתיפאדה השנייה שהפלשתינאים ושותפיהם מנהלים מלחמה חדשה כנגד ישראל. היא אמנם לא אלימה, אבל היא מזיקה, פוגענית ולטווח ארוך אפילו בעלת פוטנציאל הרסני. המלחמה הזאת יצאה מתחומי המזרח התיכון והיא מתנהלת ברחבי העולם, המלחמה הזאת היא רב חזיתית והמלחמה הזאת מוצאת את ישראל בלתי מוכנה.  בשבועות ובחודשים האחרונים התרבו והלכו גילוייה; פיפ"א ותערוכת ״שוברים שתיקה״ בשבוע שעבר, אורנג', ה-PRC וחרם הסטודנטים בבריטניה השבוע.

יזמתי בנושא זה דיון דחוף במליאת הכנסת. לקריאת נאומי לחצו כאן. כמו כן, התראיינתי אצל יעקב אחימאיר ביומן הבוקר (דקה 1:12:13), אצל רזי ברקאי בגל״צ (דקה 37:50) ומקורות תקשורת נוספים: ידיעות אחרונות, גלובס, ישראל היום, Ynet, מעריב ובערוץ 2 אצל ארהל'ה ברנע.

mahadure1

המענה הישראלי לאתגר הפלשתינאי החדש הוא מאוחר וחלש. אי אפשר להגיב באופן פאבלובי לכל התקפה ב:"אנטישמיות" ו"העולם כולו נגדנו". את המנגינה הזאת צריך כבר להחליף. יש דרכים לשנות את מהלך הדברים ואפשר. ראשית, ביוזמה מדינית שנועדה להסדיר את יחסינו עם הפלשתינאים וגם במערך אירגוני, ריכוזי ויצירתי שירכז את מאמצי הדיפלומטיה הציבורית שלנו. על ההיערכות החדשה ראו מאמר שלי במעריב.

בהקשר למערכה המדינית החדשה, קיימנו מפגש ראשון של השדולה ליחסי ישראל-ארה"ב בשיתוף עם קרן רודרמן.  שתי תוכניות "עובדה" ובמיוחד הריאיון של הנשיא אובמה עם אילנה דיין, לימדו עד כמה עמוקה התהום בין ברק ונתניהו ועד כמה רב המרחק בין שתי המדינות. בעימותים החדשים שנקלענו אליהם בזירה הבינלאומית ארה״ב חשובה לנו יותר מתמיד.

במפגש השדולה השתתפו שרת החוץ לשעבר חה"כ ציפי לבני, השגריר לשעבר, חה"כ מייקל אורן, יו"ר האופוזיציה יצחק הרצוג, פרופ' איתן גלבוע מומחה ליחסי ישראל – ארה"ב, העיתונאי אהרון ברנע שהיה שליח חדשות 2 בוושינגטון וח"כים רבים מכל הקשת הפוליטית. זהו נושא חשוב שאני אמשיך להעלותו במהלך הכנסת ה-20 עוד פעמים רבות.

us-il3

במשכן הכנסת באמצע השבוע  הוענקו פרסי וולף. פרס שנתי, יוקרתי, שמוענק  למדענים וליוצרים בשדה המדע והתרבות. שילוב זה, של מדע ותרבות הוא נפלא בעיני והוא מזכיר לי את התקופה (הקצרה מידי) ששירתי כמנכ"ל משרד המדע, התרבות והספורט.

הטקס היה מעורר השראה וגאווה, למרות שלמרבה הצער לא היה בו אף חתן או כלה מישראל. הסטטיסטיקה מלמדת כי רבים מהזוכים מקבלים גם בהמשך פרס נובל. אני שמח שהכנסת היא האכסניה לפרס יוקרתי זה ומצרף את דברי במעמד זה.  אגב, בדומה הנשיא ריבלין קראתי גם אני למאבק בחרם האקדמי על ישראל. מה שמחזיר אותנו לתחילת דבריי.

wolf

לפני סיום, הופעתי השבוע בתכנית ערב חדש יחד עם ח"כ מיקי זוהר מהליכוד. היה דיון על עבודת ועדות הכנסת והחשיבות שבהתמקצעות במספר ועדות מצומצם מול היוקרה (לעיתים חסרת המשמעות) שבלהיות חבר בהרבה ועדות. מוזמנים לצפות.

erev4.6

ומילה טובה לסיום על שבוע הספר העברי, הכיכרות שוב מלאו בקוראי ספרים, שבאו להעשיר את ספריותיהם. ישראל היא מדינה מובילה בעולם במספר הכותרים החדשים שמתפרסמים בה ובכך היא עונה יפה לתואר עם הספר. לא פלא, כל כך הרבה התרגשות, כל כך הרבה דרמות במקום כל כך קטן. בחוסר הסבלנות האופייני לנו, רוצים  בכנסת כבר לשנות את חוק הספרים שעוד לא הוציא את שנתו. נראה. צריך לבדוק אם הוא אכן מסייע לספרות העברית וליוצריה. זה המבחן. בכל מקרה, תנצלו את ההזדמנות הזאת כדי להתרגש עם ספר עברי חדש ותופתעו, שוב, כמה רבים כמה כאלה ראו אור במהלך השנה.

חג ספרים שמח ושבת שלום,

נחמן שי

עדיין אין תגובות

יונ 04 2015

דברי סגן יו"ר הכנסת, ח"כ נחמן שי במעמד הענקת "פרס וולף" בכנסת 31.5.15

מאת: נושאים: נאומים

נשיא המדינה ראובן (רובי) ריבלין

שר החינוך חבר הכנסת נפתלי בנט

חברי כנסת

מנכ"לית קרן וולף ד"ר ליאת בן דוד

חברי מועצת קרן וולף ונאמניה

חתני הפרס היקרים ומשפחותיהם

קהל נכבד,

כבוד גדול הוא לנו לשוב ולארח כאן בכנסת, כמדי שנה, את טקס הענקת "פרס וולף", שהוא מן הפרסים האיכותיים והחשובים המוענקים כיום בָּעולם בתחומי המדע והאמנויות.

על יוקרתו ועל חשיבותו של הפרס תעיד העובדה, שלא אחת הוא הצליח "לְנָבֵּא" רבים מזוכי פרס נוֹבֵּל מקרב המדענים והחוקרים; כך שגם מכם, הזוכים בּפְּרָס הערב, יש לנו כבר צפיות גבוהות…

~

גבירותי רבותי,

משכן הכנסת הוא משכנה של הדמוקרטיה הישראלית. ההיכל המכובד הזה הוא המייצג הנאמן ביותר של השיח הישראלי, של החברה המגוונת שלנו ושל הערכים הייחודיים שהטמענו כאן.

המכנה המשותף לכל בעלי הדעות, המגזרים והלאומים שמתכנסים כאן בימי שגרה, גם לדיונים נוקבים ולא אחת תוך ויכוחים מָרים- הוא השאיפה לעולם טוב ומתוקן, להשבחת הידע ולטיפוח המדע, על ענפיו.

הדבר הולם בדיוק את לשון תקנות קרן וולף, שהיא חלק מן החוק עצמו, ולפיו אחת ממטרות הקרן היא: "להעניק פרסים לאנשי מדע ואמנים נודעים בעד הישגיהם למען האנושות, ולמען יחסי ידידות בין עמים, בלי הבדל אזרחות, גזע, צבע, דת, מין או השקפה פוליטית".

~

מקובל לחשוב שמדינת ישראל איננה עשירה במחצבים ובמשאבים. הדבר נכון, בעיקרו, לגבי מה שמקובל לראות כ"מחצב" בְּמובן של משאבי טבע: זהב, פחם, נפט או גז טבעי. אמנם גם בכך חלו התפתחויות במקומותינו, אבל נכון הוא שלא על כך תהיה תפארתנו אלא על משאב אחר לחלוטין: על ההון האנושי.

"כי מציון תצא תורה", אמר הנביא ישעיהו; ואולי מותר לתת פרשנות מרחיבה בת-זמננו לפסוק זה ולומר, כי זכינו שמירושלים ומישראל יוצאת בשורה לאנושות כולה בדמות תרומה איכותית ומשמעותית לְעולם המדע; וזוכי פרס נובל מישראל, רבים למדי ביחס לאוכלוסייתה, הם דוגמה מובהקת להצלחה זו.

ההערכה הגדולה שלנו למדע ולאמנות איננה מתבטאת רק בטיפוח המצוינות והמחקר, כדי לגדל את מדעני ואת אָמַָני המחר, אלא גם בָּמקום המרכזי שאנו מייחדים לָתבונה ולהשכלה בכלל: לָעיון, לָאוריינות ולרוחב הדעת.

~

בין תפקידי בעבר שימשתי כמנכ"ל משרד המדע התרבות והספורט. אחד הדברים הראשונים שלמדתי והקפדתי על כך, הוא להפריד הפרדה מלאה בין תחומים אלה לבין הפוליטיקה. אולם בעת האחרונה אנחנו נתקלים בזירה הבינלאומית בניסיונות גסים לערב בין הביקורת הלגיטימית כשלעצמה על מדיניותה של מדינת ישראל, לבין פעילויותה בתחומי המדע, התרבות והספורט.

במעון הנשיא בשבוע שעבר שטחו ראשי האקדמיה הישראלית את מצוקתם בפני נשיא המדינה. בקמפוסים ברחבי העולם מתנהלים מסעות פוליטיים כנגד ישראל, ובחדרי חדרים, ללא פרסום ציבורי, סובלים חוקרים ישראלים מהאפליה לרעה בקידומם האקדמי והמחקרי.

אני מבקש לקרוא מכאן באמצעות זוכי הפרס ואורחינו כולם להתגייס למסע גדול שתכליתו להפריד הפרדה מלאה בין פוליטיקה למדע. אנחנו פתוחים לכל שיח ודיון פוליטי, אפילו על הבמה הזאת, אבל הדרישה שיוצאת מישראל היא לתת למדע הישראלי לפרוח ולהתפתח בדרכו ללא כל מיגבלות.

נכבדי,

שמונת הזוכים- ולמעשה תשעה, הם, ללא יוצא מן הכלל, שילוב מרתק של חלוצים וגדולים בתחומם.

לאיש מאתנו אין ספק, כי אתם המיטב שבמיטב; אלו הם האנשים, יחד עם קודמיהם ועם זוכי הפרס בעתיד, שמשנים את עולמנו ואת הדרך שבה אנחנו מכירים אותו ומפיקים ממנו את המיטב.

המדע והישגיו זוכים לא אחת גם לביקורת על מגבלותיהם המוּבְנוֹת. היה זה הפילוסוף בן המאה השמונה-עשרה, עמנואל קאנט, שבְּ"ביקורת התבונה הטהורה" שלו הטיל ספק ביכולתנו לעמוד על טיבם של דברים לאשורם, והבחין בין "הדבר כמו שהוא" לבין מה שכינה "עולם התופעות"; שם, לדעת קאנט, נמצאים גבלות המחקר: שכן גבולות המרחב והזמן, כמו גם יכולתנו השכלית, מהוות, בסופו של דבר, מגבלה.

כאן, אולי, נמצא גם המכנה המשותף לזוכי הפרס הבאים מתחומי האמנות ולמדענים שבכם: כולכם, כל אחד בדרכו, הצליח לחשוף רבדים חדשים בתחום עיסוקו.

אני מבקש להודות לכולכם על המאמץ, על ההתמדה הרבה, על הסבלנות ועל האמונה הגדולה שלכם בדרך. אתם מהווים עבורנו השראה אדירה, ואני מייחל לכך שהדור הצעיר שייחשף להישגים שלכם יזכה לשיעור אמיתי לחיים ולתמריץ, לאחר שייווכח כי ההשקעה רבת השנים שלכם- משתלמת ומניבה תוצאות מרהיבות!

אני מודה לכל אחד ואחת מכם, ומברך אתכם על הזכייה. עלו והצליחו!

תודה לכל מי שעוסקים במלאכה החשובה של בחירת המועמדים. תודה לקרן וולף האחת והיחידה על תרומה כל- כך חשובה, שנותנת לכולנו פעם אחר פעם את המתנה הגדולה הזו.

הֱיוּ ברוכים! ~ ~ ~

עדיין אין תגובות

הבא »