ארכיון לחודש אוגוסט, 2014

אוג 29 2014

השבוע שהיה כך היה: הסדר החדש

מאת: נושאים: סיכום שבועי

חברות וחברים,

"החזרתי את השקט לדרום", אלה המילים אליהן הציבור בישראל חיכה ביום רביעי בערב במסיבת העיתונאים העגומה משהו של ראש הממשלה, שר הביטחון והרמטכ"ל. במקום זאת, שמענו את כל מה שהחמאס לא השיג; נמל ימי, שדה תעופה, שחרור אסירים ועוד.. אז יפה, החמאס נכשל. אבל האם זה אומר שאנחנו הצלחנו? ואם כן, במה? כי הרי את המילים "החזרתי את השקט לדרום" – לא שמענו. בנושא זה, סיום מלחמת עזה, לעת עתה, דיברתי ביומן הבוקר של רשת ב' (דקה 01:26:57), אולפן Ynet וחדשות ערוץ 1.

50 הימים של המלחמה הסתיימו ועכשיו אנחנו מתפנים לסיכומים ראשונים. בינתיים, אגב, אנחנו רק בהפסקת אש אז גם כדאי שלא להגזים. בכל מיקרה, אין ספק כי החמאס חטף מהלומה איומה, במיוחד אם אין מנתקים בין החמאס לבין תושבי עזה הלא-מעורבים שהרי חלק גדול מההרוגים הם לא מעורבים, וכך גם חלק מהנכסים דלא ניידי שחיל האוויר פגע בהם.

זוהי המלחמה החדשה, הא-סימטרית, שהתנסינו בה עכשיו בפעם הרביעית ולצערנו היא כרוכה במספר רב של נפגעים ובזק סביבתי גדול.. אני מקווה שבעולם ובמיוחד בוועדת החקירה שהוקמה על ידי האו"ם, יתייחסו למלחמת עזה כפי שמתייחסים לעימותים דומים בין מדינות מערביות – ליברליות לבין ארגוני הטרור. מעין כורח המציאות, שבלעדיה אי אפשר לרסן ארגון טרור. בעניין זה מעניין יהיה לראות בקרוב כיצד תנהג ארה"ב בארגון דאעש מרגע שהכריזה עליו מלחמה. בכל מיקרה, בעניינינו, המלחמה הסתיימה במשבר אמון עמוק בין הציבור לבין הממשלה. בסקרים השונים איבדו ראש הממשלה ושר הביטחון נתחים גדולים מן התמיכה שהיתה להם, בראשית הלחימה. לקראת סוף המלחמה שמענו ביקורת קשה  מתושבי הדרום ובמיוחד מתושבי עוטף עזה. אין ספק כי קשה יהיה להחזיר את אמונם במדינה ובמוסדותיה.

מפלגת העבודה נהגה באחריות ובממלכתיות במהלך הלחימה. אני מנסה לדמיין מה היה קורה אילו הדברים היו הפוכים, וממשלה בראשות העבודה היתה מוליכה את עם ישראל למלחמה ובוודאי מסיימת אותה כפי שהסתיימה… זה שעשוע אינטלקטואלי. אני מאמין שהיה נכון לנהוג כך, אבל כבר בחציה השני החילונו לדרוש את הדרישות המתבקשות ממלחמה כזו, ובראשה ובראשונה לפתוח פרק מדיני ביחסים בינינו לבין הפלשתינאים ובינינו לבין האזור כולו. שמענו מראש הממשלה הרבה על "אופק מדיני חדש" אבל אפילו את תחילתו של התהליך לא ראינו והוא שיח חדש בינינו לבין הפלשתינאים. יש מילים שעברו מכבסה וניקוי יבש במלחמה, גם ״אופק מדיני חדש״ הוא ביניהם.

מערכת החוץ הוזנחה לחלוטין במהלך הלחימה. לשר החוץ דעה שונה לחלוטין על המלחמה ומטרותיה ומשנדחתה עמדתו, העדיף לעמוד מן הצד ולצלוף בראש הממשלה. התוצאה, לא רק בגלל, אבל גם, היא מפולת מדינית לישראל וסחף במעמדה הבינלאומי. הנה מאמר שכתבתי בנידון בעיתון גלובס.

מלחמות חייבות להסתיים בהסדר מדיני, אחרת הן חוזרות. מקצת מלחמות העבר שלנו הובילו להסכמי שלום. גם אם לא יהיה שלום בינינו לבין הפלשתינאים, כל הפלשתינאים,  עלינו להגיע איתם להסדר ארוך טווח המבוסס על מרכיבים חזקים של ביטחון. מלחמת עזה לימדה אותנו מחדש על חיוניותו של הביטחון  במדינת ישראל ועל מרכזיותו.

השבוע ירדתי לדרום, ביקרתי בשדרות, נתיבות ואופקים וכך בכוונתי לעשות בשבועות הקרובים.  למרות שה"כסף לא יענה על הכל״ הממשלה נדרשת להקצות משאבים אדירים לחיזוק הדרום. גם בעניין הזה מפלגת העבודה תעמוד מעל לראשה של הממשלה ותדרוש כי התשובה הציונית החדשה תהיה בתחומי הקו הירוק, בנירים, בנחל עוז, בשדרות, בנתיבות ובעשרות רבות של ישובי עוטף וחוטף עזה.

הגיע הזמן לסדר עדיפויות חדש במדינת ישראל.

בנושא זה דיברתי בתכנית "פוליטיקה" בערוץ 1, ובזוג או פרט בערוץ הכנסת.

ולסיום, כשנפתחה המלחמה כתבתי על השירים העצובים שחזרו למקלטי הרדיו שלנו. בסיומה,  הנה עוד שיר ״שיר של אחרי מלחמה״, משיריו היפים של אריק איינשטיין

"שיר ישן נושן, שיר של חיילים

שחוזרים אחרי הקרב

שיר של אהובה, מחכה לך –

מישהו שר את זה קודם

זהו שיר אחרי מלחמה

הוא תמיד מזכיר לי תקווה

היא מחכה, אהובה כבר חוזר

זהו שיר שבא אחרי המלחמה…"

לסיום – סיום,  שמחתי למצוא כי בתכנית של אטילה המשחק המרכזי, דורגו חברי הכנסת על בסיס פעילותם בחודש האחרון. מצאתי את עצמי במקום השלישי בין כל חברי הכנסת. מקום טוב בצמרת. הנה התכנית המלאה.

סוף שבוע שקט ורגוע לכולנו,

נחמן שי

תגובה אחת

אוג 22 2014

השבוע שהיה כך היה: בין הפסקות האש 17-21.8.14

מאת: נושאים: סיכום שבועי

חברות וחברים,

בכפר הנופש נחשולים, על חוף הים, הכל נראה נפלא. אבל במרחק של כמה עשרות קילומטרים דרומה, מתנהלת מלחמה של ממש ומידי פעם היא גם מתזכרת את התושבים באזורים מרוחקים יותר. גם בשידורי הטלוויזיה, הרדיו והאפליקציות המיוחדות – כולן משדרות צבע אדום מידי פעם בפעם.

אני לא צריך שיסבירו לי שזאת מלחמה. אני יודע. מלחמה בעצימות נמוכה, ששונה מן המלחמות האחרות שהורגלנו בהן, אבל האמת היא שהמלחמה שלפנינו כבר איננה אפילו בעצימות נמוכה; באורך, בהיקף, בעוצמה, בעלות הכספית – כלכלית ובאובדן האנושי, היא מלחמה לכל דבר. אז נכון שלא כולם ממלאים שקי חול, צובעים את פנסי המכוניות או לובשים חאקי. אלה מלחמות העבר. לפנינו מלחמה בשנת 2014.

שופטי בג"צ, שבפניהם הופעתי אתמול, יחד עם החזית להגנת הציבור, יודעים זאת היטב. אבל הם לא רצו לכפות על הממשלה להכריז על המצב הקיים מלחמה והעדיפו כי במדינה תעשה זאת בבוא העת, כפי שעשתה בשנת 2006. על פי הצעת בג"צ, משכנו את פנייתנו, אבל נחזור לשם בשבוע הבא בעתירה חדשה שתעסוק בקו 40 הק"מ. אין קו כזה. הוא ערטילאי ונועד רק לצמצם את הפיצוי שהממשלה מפצה את אזרחיה. זו טעות חמורה, המצטרפת לטעויות אחרות שהממשלה עשתה ועושה.

לפנייה הזאת אנחנו נשמח לצרף כל מי שחש ויכול להוכיח כי מלחמת עזה פגעה בו או בה באופן ישיר או עקיף. קול קורא

בכל מיקרה הפסקת האש קרסה השבוע פעם נוספת. בשבילי היא סימנה את הקו שאין לחזור ממנו. לא עולה עוד על הדעת שארגון הטרור הזה יעשה צחוק ממדינה שלמה. ברצונו יש אש, וברצונו אין. גם בראיון בערוץ 1 וגם בערוץ 10 (דקה 02:00:00) הבעתי את דעתי כי על ממשלת ישראל לנהל מאבק צבאי בחמאס ללא פשרות וללא הסדרות למיניהן עד אשר יותש ויפגע כושר הלחימה שלו. אנחנו עדיין לא שם. אחר כך יבוא סדר חדש שיעשה בינינו לבין הרשות הפלשתינית.

הפסקות האש הרצופות רק בלבלו בינתיים את תושבי עוטף עזה, את הציבור כולו ואפילו את צה"ל. אי אפשר להתניע רכב, להסיע אותו חמישה מטר ולהדמימו. שום מערכת איננה יכולה לעבוד כך. זה המקום שצריך לשוב ולומר כי הגיע הזמן למנהיגות חדשה שתוביל את ישראל לביטחון ולהסדרים ארוכי טווח עם שכניה. ומשהו על היום שאחרי, בהקשר הישראלי – פנימי במאמר שפרסמתי בג'רוזלם פוסט.

בהעדר כנסת מתפקדת יצאתי השבוע לשני סיורים בכפרי הדרוזים דליית אל כרמל ועוספיא שבצפון ובעיר הבדואית, רהט, שבדרום. התקופה הזאת אינה מטיבה עם היחסים בין הרוב היהודי לבין המיעוטים החיים עמנו. אצל הדרוזים פגשתי את ידידי רפיק חלבי, ראש המועצה המקומית דליית את כרמל. עיתונאי לשעבר שלקח על עצמו תפקיד ציבורי חשוב ומהיכרותי בת 40 השנה עמו, אני בטוח כי יצליח. פגשתי גם את עמיתו בעוספייא, ווג'יה כיוף ואת פעילי המפלגה בשתי העיירות, גואד חלבי, חוסיין אבו זלף ונוספים. העדה הדרוזית נלחמת עשרות שנים לצדינו, היהודים, ועדיין לא זכתה להכרה מלאה ולשוויון זכויות. אנחנו גאים במח״ט הכריזמטי של גולני, אבל שוכחים שיש גם יום יום ובעיות קשות שהדרוזים מתמודדים עימן. השיחות עם חברינו שם מתסכלות . הגיעה עת שינוי.

עם ראש המועצה המקומית רפיק חלבי

בעיר הבדואית רהט פגשתי את ראש העיריה, טאלל אל גרנאווי ואת חברינו מוחמד אלקרנאווי וחלאד אבו אני. לבדואים קשיים משלהם. רק לאחרונה התברר כי אין להם כל מערכות מיגון ובמקרה הטוב הם שומעים את הצפירות וגם זה לא בכל פעם. התכנית האחרונה להתמודדות עם בעיות הקרקעות והפזורה נעלמה, כשם שעלתה. המציאות מחריפה והולכת. עוד נושא חשוב ליום שלאחר המלחמה.

ולבסוף עוד משהו לסדר היום האזרחי שלנו, הגימלאים והקשישים. במשרד עורכי הדין פישר, בכר, חן, פגשתי שלוש עורכות דין, אשר משקיעות בהתנדבות עבודה גדולה בסיוע משפטי לקשישים בתל אביב. בעבר הדבר נעשה בשיתוף עם הקליניקה המשפטית של המרכז הבין תחומי ואני מקווה כי זה יחזור לשם. היה נפלא לשמוע אנשים צעירים, אשר לא רק מדברים על תיקון עולם, אבל גם מממשים אותו.

הנה סיפור חיובי כדי לצאת לסוף השבוע.

שבת שלום.

נחמן

תגובה אחת

אוג 22 2014

המדינה מתנערת מאחריותה כלפי אזרחיה 21.8.14

בעקבות החלטת בג״צ מהבוקר, הודעתי יחד עם החזית להגנת הציבור כי ניפנה כבר בימים הקרובים שוב לבג״צ ונדרוש כי המדינה תרחיב את קו ה-40 ק״מ המלאכותי שנקבע על ידיה לפיצוי עקיף על נזקי המלחמה.
אין כל ספק שישראל נתונה מזה שבועות אחדים למלחמה מבחינת אורכה, היקפה, עלותה ומכל היבט שהוא.
המדינה מתנערת מאחריותה לנזקים שנגרמו לאזרחיה מעבר לקו ה-40 ק״מ. זו התנהגות אטומה ומקוממת. אנו נשוב לבג״צ ונדרוש כי ימחק קו ה- 40 וכי כל אזרח שנפגע באופן עקיף וישיר במלחמת צוק איתן יפוצה ולכן נמשיך להיאבק ציבורית כדי שהצדק גם יעשה וגם יראה.

אזרחים וגופים הנמצאים מעבר לקו ה-40 ק"מ' ניזוקו במלחמה ומבקשים להשתתף בעתירה, מוזמנים לפנות בטלפון 050-6211837 או במייל matana@knesset.gov.il

עדיין אין תגובות

אוג 15 2014

השבוע שהיה כך היה: מחפשים את התקווה 10-14/8/14

חברות וחברים,

לקראת סוף השבוע מתפוררים במהירות אותם יסודות שעליהם נבנתה הסולידאריות החברתית וההסכמה הבינלאומית, על כל ההבדלים ביניהם, שסייעו לנו במלחמה. המשא ומתן המדיני בינינו לבין החמאס, בתיווך מצרי מוליך להסדר שבו קודם כל ישראל נותנת ורק אחר כך, אם בכלל, מקבלת. בדיוק כמו שראש הממשלה אהב לומר: "יתנו – יקבלו". מובן שבמציאות ברגע המכריע ולא במפתיע הוא נהג אחרת. לכך מצטרפות גם הפסקות האש והירי שביניהן, אשר ערערו את התחושה שהחמאס אכן הוכה ולבסוף, הפגנת הדרום בתל אביב שהמחישה כי עוטף עזה אכן הפך לחוטף עזה.

ביקרתי גם השבוע בדרום בברור חיל, נחל עוז ונפגשתי עם ראש המועצה האזורית אלון שוסטר. למדתי שוב על הקשיים הרבים שהם חווים ועל הצורך הדחוף והמידי לחזק אותם. דרוש מאמץ לאומי גדול, מה עם ״תשובה ציונית הולמת״? נשמע מתאים או שהציונות עקרה מכבר לקו הירוק?

לראש הממשלה היו נתונים טובים לצאת מן המלחמה לתנופה מדינית חדשה. הוא החמיץ אותה. הביקורת עליו הולכת וגוברת הן מחבריו בממשלה ובליכוד וגם כמובן מאיתנו, העבודה. אנחנו סיימנו את פרק ההסכמה הלאומית ודורשים עתה כי יפתח ביוזמה מדינית הממוקדת בראשות הפלשתינית ובהסדר עימה.

בזירה הבינלאומית, לאחר שבועות של תמיכה שנחלשה והלכה, הגענו השבוע למשבר ביחסינו עם ארה"ב ולוועדת חקירה מטעם מועצת זכויות האדם של האו"ם. בבת אחת איבדנו את התמיכה הבינלאומית ויכולנו סוף סוף לומר, כפי שאנחנו אוהבים: "העולם כולו נגדנו". הימים האלה הם המעבר לפרק הבא שבו יהיה עלינו לחפש פתרון מדיני בינינו לבין הפלשתינים ולהשקיע כל מאמץ בבנייה מחדש של מעמדנו הבינלאומי. זה הולך להיות קשה מאד. אני מאמין כי למפלגת העבודה יש תפקיד חשוב בפרק החדש הזה והוא יחייב את כולנו להתגייס.

הממשלה השיבה בתחילת השבוע על עתירתי לבג"צ להכריז על מבצע "צוק איתן" כמלחמה. זו היתה תשובה צינית ושטחית. היא התעלמה מן העובדות הפשוטות שהחודש הזה היה מלחמה לכל דבר. לדוגמא, רק כמויות האש שנורו עלו על מלחמת לבנון השנייה, עמוד ענן ועופרת יצוקה ביחד. שלא נדבר על היקף הכוחות שגויס , או על הנזק הכבד, הישיר והעקיף על העורף שלנו. הממשלה דבקה ב"מבצע" כי הדבר נוח לה. במיוחד ראש הממשלה שהצהיר כי אצלו לא היתה מלחמה, ובכן היתה, גם אם בכנות הוא לא רצה בה. אני צופה כי גם אם העתירה תידחה, הממשלה תודה בסוף כי היתה זו מלחמה, כפי שהיה ב-2006 במלחמת לבנון השנייה. פשוט עניין של זמן. הגדרת המלחמה תסייע לפרוש את הפיצוי על נזקי המלחמה מעבר לקו המלאכותי של 40 ק"מ מרצועת עזה. קו כזה לא היה. רבים מאד, בעיקר בעלי עסקים קטנים, עתידים להתמוטט אם לא יקבלו פיצוי ואו עזרה מן המדינה, הגיעו אליי פניות רבות בנושא. עמדת בג"צ טרם ניתנה ואני ממתין לה בסבלנות.

אלה חלק מהדברים שהופיעו בתקשורת והראיונות שנתתי: כלכליסט,גל"צהארץynetגלי צה"ל- מה בוער? (דקה 19:32) , גלי צה"ל – עושים צהריים (דקה 14:44) ערוץ 2 – מהדורה ראשונה (דקה 16:35).

בדירוג של המשמר החברתי שסיכם את כנס הקיץ של הכנסת, דורגתי במקום הרביעי ברשימת חברי הכנסת החברתיים. הדירוג מבוסס על סיכום של הצבעות ופעילות במשכן. אני מאד שמח על כך מאד וגם על העובדה כי בעשירייה הראשונה היו תשעה חברים מסיעת העבודה בכנסת. הפעילות החברתית – כלכלית היא גורם שמבדל אותנו באופן הברור מהממשלה ומהקואליציה. צריך לצפות שהציבור יכיר בכך בבוא הזמן וייתכן שהזמן לא רחוק, כי ה״באז״ של בחירות ב-2015 מתחזק והולך. הפעם לא נטעה ונשלב את הדגל החברתי עם הדגל המדיני, מן הרגע הראשון.  צירוף השניים אמור להיות נוסחת ההצלחה שלנו. לדרוג המלא לחצו כאן.

http://hamishmar.org.il/madad-summer-2014-haavoda-mishtaletet/

ולבסוף, צוותי ואני נערכים בימים אלה לכנס החורף של הכנסתשיחל באוקטובר 2014. הקשר עמכם, חברי ותומכי מפלגת העבודה ושותפים לדרך הוא המפתח לפעילותי הציבורית והפרלמנטרית. במהלך השנה אני ניפגש עם חברים וחברות רבים, מישובים מגוונים ועם קבוצות שונות באוכלוסייה (סטודנטים, גימלאים, שכירים, עצמאיים ועוד) ולומד על נושאים המעסיקים אותם ואשר ראוי להביאם לבית המחוקקים. עתה, לקראת כנס החורף, אשמח לקבל רעיונות והצעות לשאילתות, לדיון בוועדות הכנסת השונות ומעל לכל- הצעות חוק שיטיבו עם חיי כולנו בארץ היפה והקשה הזאת.

אנא העבירו אליי נושאים שתרצו לקדם ואני מבטיח כי נבחן כל רעיון לגופו ונקדמו.

שבת שלום,

נחמן שי


עדיין אין תגובות

הבא »