ארכיון לחודש אוקטובר, 2013

אוק 31 2013

המשבר בבית חולים הדסה 30.10.13

הודעה לתקשורת

ח"כ ד"ר נחמן שי הגיש הבוקר שאילתא דחופה לשרת הבריאות, יעל גרמן, בנושא בית החולים הדסה.

שרת הבריאות יעל גרמן הודתה הבוקר כי אין  בידי משרדה  פתרון למשבר בבית החולים הדסה.

הקמנו צוות עם משרד האוצר ובית החולים, אך אין בידינו תשובה.

בפנייתו התייחס לסכנה הקיומית המרחפת מעל בית החולים ותבע הסבר באשר להעדר מעורבות השרה במשבר אליו נקלע.

ח"כ שי: "מידי חודש גרעון בית החולים גדל במיליוני שקלים והמדינה שותקת. הדסה מספק שירות ל-800,000 תושבים בזמן שהוא נמצא בסכנה קיומית מידית.

כמו שאומרים בעולם הרפואה, גם במקרה זה מחליטים שר האוצר ושרת הבריאות לשים פלסטר במקום לטפל בנושא לעומק ולפתור אותו לתמיד."

עדיין אין תגובות

אוק 31 2013

איחוד רשויות הבקרה והפיקוח על השידורים; הרשות השנייה ומועצת הכבלים 28.10.13

נחמן שי (העבודה):

גברתי היושבת-ראש, חברי חברי הכנסת, אדוני השר, אני מרגיש כמו במסע זיכרונות, כי עכשיו אני צריך לחזור לפרק אחר בחיי ולספר לכנסת הזאת שבשנים 1991–1998 הייתי מנכ"ל הרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו, ועמדתי ליד העריסה שממנה צמח התינוק שקוראים לו הרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו והזיכיונות בטלוויזיה וברדיו בישראל. והמערכת הזאת חיה ותופסת עד היום הזה.

ואני רוצה קודם כול להגיד לשר שהיוזמה שלו היא יוזמה חשובה והיא בכיוון הנכון. באמת צמחו בהדרגה מערכות שונות של רגולציה, של אסדרה, בתחום הזה, בצורה הפרועה האופיינית למדינת ישראל, כשיד אחד איננה יודעת מהיד השנייה – פעם זו מועצת הכבלים, פעם זו הרשות השנייה, לפעמים זו רשות השידור, וכאשר ברקע בכלל גדל ומתפתח עולם תקשורתי חדש, שעליו בכלל אין אסדרה כי עוד לא יודעים איך להסדיר אותו; אני מדבר על מערכות האינטרנט וכן הלאה, שגם בהדרגה הופכות להיות מערכות שידור לכל דבר. אז צריך להסתכל על תמונה כוללת ולעשות פה סדר. אבל מה ששר התקשורת מציע היום זה ללכת אחורה, ואני חושב שהשר הזה לא רוצה ללכת אחורה – הוא רוצה ללכת קדימה, אם אני מכיר אותו.

מה שהוא רוצה מאתנו זה בעצם להחזיר את הפיקוח או האסדרה על גופי השידור במדינת ישראל לידי הממשלה. בדיוק כך. אין לזה הגדרה אחרת. אם הוא היה מציע שהגוף המשותף – שאמרתי, אני תומך בו עם כל הדברים שעוד יקרו בו – יהיה במתכונת של הרשות השנייה, כלומר גוף עצמאי; אומנם הממשלה ממנה את המועצה, והממשלה גם משפיעה על התקציב, ומשפיעה על כוח אדם, ויש לה ברוך השם מידת מעורבות, ואני אפילו רואה מידת מעורבות גדולה יותר, ניחא. אבל לקחת את שני הגופים האלה ולהכניס אותם לתוך הממשלה והם יהיו באחריות ישירה של השר ויהיה – אין שר ואין ממשלה שיכולים להתגבר על התיאבון שלהם להתערב בשידורים. אין, זה בגנים, זה ככה, אין מה לעשות, אני מכיר את זה. הניסיון שלי ברשות השנייה מלמד, עם שורה של שרים ממפלגות שונות ושונים באופיים – כולם רצו, וגם מאז, שתהיה להם יד ורגל בתוך השידורים.

אני לא מוכן לחשוב על מצב ששר, תהיה לו השפעה ישירה על תכנים. אני לא מוכן לחשוב על ממשלה שיש לה השפעה ישירה על חדשות בטלוויזיה, שזה לב בעניין. ואמרתי קודם: כולם רוצים את זה. ולכן, אם השר רוצה – ואני מאוד מכבד את השר ארדן, הוא יודע את זה, ואני מכבד את הרצון שלו והדינמיקה שלו למשוך את הדברים ולקחת את הדברים קדימה – בוא נחשוב על אותה רשות שאתה רוצה להקים. תקים אותה עכשיו, אל תחכה, אל תעשה מהלך כפול, כי לא תגיע למהלך הבא. תקים את הרשות הלאומית לתקשורת שאתה רוצה עכשיו ותכניס לתוכה הכול, ויהיה לנו גוף שיראה גם את התוכן וגם את הכלים של התקשורת במדינת ישראל. המהלך הזה איננו נכון. תודה.

עדיין אין תגובות

אוק 31 2013

ניתוק קבוצות הספורט מן המרכזים שלהן 28.10.13

נחמן שי (העבודה):

גברתי היושבת-ראש, חברי חברי הכנסת, אני רוצה להצטרף לתמיכה שהובעה פה במליאה בהצעת החוק הזאת. לפני שנים, 13 שנה, שימשתי מנכ"ל משרד המדע, התרבות והספורט שהיה אז, ונתקלנו באותן בעיות שמזכירה עכשיו השרה. אני מודה שלא הצלחנו להתמודד אתן. כלומר, זיהינו אותן, ומסקנות ועדת מליניאק היו מונחות לפנינו והן היו עוד יותר טריות מאשר היום. הקדנציה הייתה מלווה בהתנגשויות בלתי פוסקות, גם עם מרכזי הספורט, גם עם ראשי ההתאחדויות למיניהן – בדיוק מה שהשרה עוברת בימים האלה, ועומדת בזה בכבוד. אולי משהו פוררנו בחומה הזאת וקצת השפענו, אבל אותו טון, אותם איומים, אותו סגנון ואותה תחושה שהספורט הוא בבעלות של כמה בעלי-בית.

לכן, אני שמח על המהלך הזה שיזמת, כי הספורט חולה וזקוק לריפוי. יכול להיות שתהליך הריפוי יהיה ארוך. אנחנו רואים את זה – אנחנו רואים את זה בהישגים הדלים ורואים את זה בכסף הרב. יש הרבה כסף, ויחד עם זאת זה לא מיתרגם להישגים. אנחנו רואים את זה גם בזירה הפנימית וגם בזירה החיצונית – קבוצות ישראליות שמתמודדות, ועכשיו לאחרונה זה היה כדורסל, ועל הכדורגל אנחנו יודעים. אלה נבחרות לאומיות, הרבה כבוד. הציבור אוהב אותם, העם אוהב אותם, לובש את החולצות ומתרגש, ובסוף – מפח נפש.

אנחנו יודעים שבסוף זה תשתית. זה מתחיל מלמטה. אם זה לא מתחיל מלמטה, זה לא צומח הלאה. העצים האלה לא מתחילים מלמעלה. אי-אפשר לייבא שחקנים כמו שעושות חלק מהקבוצות. לכן, אני חושב שהרעיון של העברה ישירה לקבוצות הוא רעיון נכון, ואני מקווה שזה ייעשה גם בפיקוח ותחת עין ציבורית, כלומר שגם הקבוצות יודעות שזה כסף ציבורי, כי הכסף של הטוטו הוא כסף ציבורי, בסופו של דבר. המרכזים ממשיכים לקבל את מנת חלקם, והם אחראים לדברים שהם היו אחראים להם עד עכשיו והם לא יכולים להתנער מזה.

בקצה הדרך אני שוב חוזר ואומר: אני מקווה שהספורט הישראלי, במהלכים שאת יוזמת, באמת יצא לאיזו תנופה חדשה ונראה ברכה, כי זה דבר מופלא, הספורט, ונדמה לי שכל אחד מאתנו אוהב את הספורט – פעם לעשות ספורט, פעם לצפות בספורט ופעם לעודד ספורט; זה חלק בלתי נפרד מחיינו. תודה, ואני כמובן אתמוך.

עדיין אין תגובות

אוק 25 2013

השבוע שהיה כך היה: תופי הטם-טם הולמים 20-24.10.13

מאת: נושאים: סיכום שבועי

חברות וחברים,

הבחירות לרשויות המקומיות מאחורינו, ובכך התפנה עוד מחסום שהאט את שובה של הכנסת לפעילות בהקיף מלא. הבחירות הללו היו פוליטיות וא-פוליטיות בעת ובעונה אחת. נכון שרשימות ומועמדים רבים מתנתקים מזיקה פוליטית ומתייצבים תחת שמות וישויות חדשים לגמרי, זה יפה ומעודד לראות צמיחה טבעית של כוחות מקומיים המבקשים ליטול אחריות על חיי הקהילה. עם זאת, במקומות רבים רצים פוליטיקאים ורצות מפלגות ואני סבור כי אין להסתיר אותם מאחורי מסיכות. אמנם מאבק זה איננו על עתידה של ארץ ישראל או על פערים חברתיים, אך עדין, גם בזירה המקומית, יש מקום לאידאולוגיה.

אני שמח לציין כי רבים ממועמדי מפלגת העבודה נבחרו מחדש וכך גם למועצות המקומיות. הדבר מוכיח חיות, דינאמיקה נכונה, יציבות והתקדמות במעמדה של המפלגה. על כך צריך לברך. נאחל הרבה הצלחה לכל הנבחרים, שכן האתגר במנהיגות מקומית הוא עצום.

עכשיו הדרך פנויה לפריימריז שלנו.

על סדר היום של הכנסת העליתי השבוע את שביתת המכללות הטכנולוגיות. אנחנו נואמים הרבה על הצורך בבניית עתודה טכנולוגית, אבל עושים מעט. ההשקעה בדור הבא של ההנדסאים נופלת בגדול מן ההשקעה באקדמיה, למרות שהמשק הישראלי משווע לעובדים מיומנים ומשכילים. המכללות נסגרו וראשיהן התייצבו מול הכנסת ושבתו רעב. שר הכלכלה הסכים עם טיעוניי המרכזיים אבל הוא דורש דרישות חדשות מן המכללות בטרם יענה לפניותיהן. בכלל נשאלת שאלה, מה למשרד הכלכלה ולחינוך? בראש ובראשונה יש להוציא את המכללות מאחריות משרד הכלכלה ולהעבירן למשרד החינוך, שם מקומן. אני מקווה כי אנשים צעירים לא יירתעו וימשיכו במסלול זה, המניע את גלגלי המשק.

נשיאות הכנסת אישרה את הצעתי לדיון דחוף בוועדת הכלכלה על המשבר בדואר ישראל. כבר שנים שהצבי של דואר ישראל הוא צב אמיתי. גם איטי, גם עצלן. אצלנו, במבשרת ציון, הטראומה היא לקבל דואר רשום. במקום שהוא יבוא אליך, אתה בא אליו, עומד בתור שעה ומקבל תזכורת על חתונה של חבר, שכבר נערכה. הצעתי לחייב את הדואר למשל, לציין את שם השולח בהודעות על מכתבים רשומים, נדחתה בבוז. מי משרת את מי פה? הם אותנו או אנחנו אותם? אני ממתין לדיון בוועדה.

ברקע נשמעים קולות קרב. תופי הטם-טם הולמים. שני חברי כנסת בקואליציה, יריב לוין ואיילת שקד, כבר הגישו ערימת הצעות כדי להצר את צעדיהם של שופטי העליון. יוזמות כאלה צריך להשמיד כשהן קטנות, בכנסת הקודמת לא הצלחנו והנה הן חוזרות. ראש הממשלה, כדרכו, אינו מסוגל לבלום את הרעיונות ההרסניים של חברי מפלגתו או של הקואליציה שלו וכך הן לאט לאט מכות שורשים ונאחזות. בסוף ייעלמו הכוחות הבולמים והסכר ייפרץ. ההודעה שפרסמתי בנדון

הייתה גם חדשה טובה השבוע, מינויה של ד"ר קרנית פלוג לנגידת בנק ישראל. ראש הממשלה הפך את דעתו ועמדתו, וממתנגד היה לתומך. הוא לא הסביר את עמדתו בפומבי בשום שלב שהוא. נגיד או נגידת בנק ישראל אינם ראש המוסד וראוי כי הציבור יבין מה הם השיקולים המכריעים. לראש הממשלה נטייה לחפש כוכבים, אם אפשר זרים ובמבטא אנגלוסקסי לתפקידים בכירים. אין לי דבר נגד אנשים אלו חלילה, אבל זה אינו יכול להיות קריטריון. אני מאמין שקרנית פלוג תעשה את עבודתה כהלכה והיא תצמח בהדרגה, כפי שקורה במקרים רבים לבעלי תפקידים תוך כדי שירותם. אני בטוח בכך.

שבת שלום לכולם,

נחמן

עדיין אין תגובות

הבא »