ארכיון לחודש אוגוסט, 2013

אוג 03 2013

השבוע שהיה כך היה: כל סיום הוא התחלה 28.7-1.8.13

חברות וחברים,

זה היה שבוע של התחלה וסיום. סיום מושב הקיץ ופתיחת המו"מ בין ישראל לבין הפלשתינים.

רק בודדים האמינו שבכלל יש סיכוי לחידוש הדו – שיח הישראלי – פלשתיני. הקרדיט שייך לשר החוץ האמריקאי החדש, יחסית, ג'ון קרי, שניצל את תנופת ביקור הנשיא אובמה בישראל כדי ללחוץ לחץ כבד על ישראל ועל הפלשתינים ולהביא אותנו למו"מ.

הדרך מאד ארוכה. ההחלטה הראשונה על שחרור צפוי של רוצחים מהכלא הישראלי היא קשה ומקוממת. כתבתי על כך בישראל היום והתעמתי בערוץ 1 עם חברת הכנסת איילת שקד. למרות עימות זה, פנינו שנינו, ראשי השדולה לשחרור יונתן פולארד, לראש הממשלה ותבענו כי ידרוש בעת המו"מ את שחרורו של פולארד. ראוי כי ארה"ב תסייע ליצירת אווירה של רצון טוב ונכונות לפשרות ותשחרר את פולארד. הוא מרצה את עונשו למעלה מ-28 שנה. מרגלים, רוצחים, פושעים שוחררו זה כבר, עונשו של פולארד עדיין לא נקצב, אפילו.

בין כל הוויתורים שראש הממשלה יתבקש לעשות, היה זה הוויתור הקל יחסית, אבל גם הוא כבד ואסור לנו לשכוח זאת. החודשים הקרובים ילמדו אותנו אם הקרקע בשלה להסדר. אין לי מושג, אני מקווה כי ראש הממשלה מוכן לצעוד בדרך הפרושה לפניו. הוא יזדקק לתמיכה ציבורית רחבה, מה גם, שלקראת סוף השבוע קיבלה הכנסת את חוק "משאל עם", הנה הדברים שאמרתי

חוק רע זה מעביר את ההכרעה מזירת הממשלה והכנסת אל הזירה הציבורית הפתוחה. עוד נכונו לנו מאבקים קשים. שמחתי בכל מקרה, על מפגש ראשון שהיה השבוע בכנסת במסגרת השדולה לפתרון הסכסוך הישראלי – פלשתיני, של חבורה גדולה של חברי כנסת עם נציגים מהרשות הפלשתינית. זה היה בלתי אפשרי, עד לפני שבועיים. ושוב: אני לא נאיבי וברור לי כי אנחנו נכנסים לתקופה של מאבק פנימי וחיצוני, מן הקשים שידענו.

ביומה האחרון של הכנסת אחז בה טרוף של ממש. בזה אחר זה הוגשו הצעות חוק בעיתיות, אשר מן הראוי היה להקדיש להן דיון רציני ומעמיק יותר. התחרות בין הבית היהודי (חוק משאל העם) וישראל ביתנו (חוק המשילות) הובילה את חברי הכנסת למכבש של לוח זמנים ולחצים פוליטיים. התוצאה: שני חוקים מן המשמעותיים שידענו הוגשו בחופזה. אני מקווה כי בדיונים שיפתחו לאחר שובנו מהפגרה, אפשר יהיה לעשות בהם שינויים ולהמתיק במידה מסוימת, את רוע הגזירה. הנה הדברים שאמרתי במליאה על חוק המשילות.

בתחילת השבוע הקדישה הכנסת 24 שעות רצופות לאישור חוק ההסדרים והתקציב. הפסדנו בכל ההצבעות, איך לא? אבל הצלחנו להציג מאבק אידיאולוגי קשה ואתגרנו את הממשלה בהצבעות אין ספור. במאמר מוסגר, שמחתי לראות את שר האוצר מעיין מידי פעם בספרי "מלחמדיה" במהלך הדיון. אביו טומי ז"ל תרם מידיעותיו לספר.

לפיד

הנה לכם תמונה נחמדה מהפגנת הסבתות והסבים בכיכר "סבתא" (ספרא) בירושלים. פעילים במחוז, בראשותה של אסתי קיראמייר, החליטו למקד את הפגנה זו במציאות הישראלית המשונה, בה סבים וסבתות מלווים את בניהם ובנותיהם ואת נכדיהם ונכדותיהם עד גיל מבוגר וממשיכים לסייע להם בשעה שהם עצמם כבר זקוקים לסיוע. עוד סימן מסימני המציאות הישראלית המוטרפת. אתם רואים אותי בתמונה מניף את הספר "איה פלוטו". התכוונתי לספר "איה הכסף" שיכתוב בקרוב שר האוצר, יאיר לפיד.

איה פלוטו

לבסוף, לקראת כניסת השבת הסתיימה ועידת מפלגת העבודה, שהחליטה על קיום בחירות מקדימות (פריימריז) לראשות המפלגה ב- 21 בנובמבר. למעלה מ-1,000 חברים השתתפו בהצבעה שהוכיחה, פעם נוספת כי מפלגת העבודה היא מפלגה דמוקרטית. זה קרה בשבוע שבו חברת כנסת נענשה קשות על כך ש"העזה" להימנע בהצבעה בכנסת בניגוד לעמדת מפלגתה. היה בכך מסר מעודד וחשוב. שלי יחימוביץ ניצחה  ובכך שמה קץ לוויכוח במפלגה.

יחד עם זאת, ההחלטה פתחה מסע בחירות בן כארבעה חודשים שעלול לשבש את פעילות המפלגה ולהקרין על עבודתנו, דווקא בתקופה שבה נראה כי הציבור מגביר את תמיכתו במפלגה. זו תהיה משימה עדינה להיאבק במערכת בחירות פנימית מבלי להזיק לדימוייה ולמעמדה הציבורי של העבודה.

שבת שלום לכם,

נחמן

עדיין אין תגובות

אוג 02 2013

השבוע שהיה כך היה: כל סיום הוא התחלה 28.7-1.8.13

מאת: נושאים: סיכום שבועי

חברות וחברים,

זה היה שבוע של התחלה וסיום. סיום מושב הקיץ ופתיחת המו"מ בין ישראל לבין הפלשתינים.

רק בודדים האמינו שבכלל יש סיכוי לחידוש הדו – שיח הישראלי – פלשתיני. הקרדיט שייך לשר החוץ האמריקאי החדש, יחסית, ג'ון קרי, שניצל את תנופת ביקור הנשיא אובמה בישראל כדי ללחוץ לחץ כבד על ישראל ועל הפלשתינים ולהביא אותנו למו"מ.

הדרך מאד ארוכה. ההחלטה הראשונה על שחרור צפוי של רוצחים מהכלא הישראלי היא קשה ומקוממת. כתבתי על כך בישראל היום והתעמתי בערוץ 1 עם חברת הכנסת איילת שקד. למרות עימות זה, פנינו שנינו, ראשי השדולה לשחרור יונתן פולארד, לראש הממשלה ותבענו כי ידרוש בעת המו"מ את שחרורו של פולארד. ראוי כי ארה"ב תסייע ליצירת אווירה של רצון טוב ונכונות לפשרות ותשחרר את פולארד. הוא מרצה את עונשו למעלה מ-28 שנה. מרגלים, רוצחים, פושעים שוחררו זה כבר, עונשו של פולארד עדיין לא נקצב, אפילו.

בין כל הוויתורים שראש הממשלה יתבקש לעשות, היה זה הוויתור הקל יחסית, אבל גם הוא כבד ואסור לנו לשכוח זאת. החודשים הקרובים ילמדו אותנו אם הקרקע בשלה להסדר. אין לי מושג, אני מקווה כי ראש הממשלה מוכן לצעוד בדרך הפרושה לפניו. הוא יזדקק לתמיכה ציבורית רחבה, מה גם, שלקראת סוף השבוע קיבלה הכנסת את חוק "משאל עם", הנה הדברים שאמרתי

חוק רע זה מעביר את ההכרעה מזירת הממשלה והכנסת אל הזירה הציבורית הפתוחה. עוד נכונו לנו מאבקים קשים. שמחתי בכל מקרה, על מפגש ראשון שהיה השבוע בכנסת במסגרת השדולה לפתרון הסכסוך הישראלי – פלשתיני, של חבורה גדולה של חברי כנסת עם נציגים מהרשות הפלשתינית. זה היה בלתי אפשרי, עד לפני שבועיים. ושוב: אני לא נאיבי וברור לי כי אנחנו נכנסים לתקופה של מאבק פנימי וחיצוני, מן הקשים שידענו.

ביומה האחרון של הכנסת אחז בה טרוף של ממש. בזה אחר זה הוגשו הצעות חוק בעיתיות, אשר מן הראוי היה להקדיש להן דיון רציני ומעמיק יותר. התחרות בין הבית היהודי (חוק משאל העם) וישראל ביתנו (חוק המשילות) הובילה את חברי הכנסת למכבש של לוח זמנים ולחצים פוליטיים. התוצאה: שני חוקים מן המשמעותיים שידענו הוגשו בחופזה. אני מקווה כי בדיונים שיפתחו לאחר שובנו מהפגרה, אפשר יהיה לעשות בהם שינויים ולהמתיק במידה מסוימת, את רוע הגזירה. הנה הדברים שאמרתי במליאה על חוק המשילות.

בתחילת השבוע הקדישה הכנסת 24 שעות רצופות לאישור חוק ההסדרים והתקציב. הפסדנו בכל ההצבעות, איך לא? אבל הצלחנו להציג מאבק אידיאולוגי קשה ואתגרנו את הממשלה בהצבעות אין ספור. במאמר מוסגר, שמחתי לראות את שר האוצר מעיין מידי פעם בספרי "מלחמדיה" במהלך הדיון. אביו טומי ז"ל תרם מידיעותיו לספר.

הנה לכם תמונה נחמדה מהפגנת הסבתות והסבים בכיכר "סבתא" (ספרא) בירושלים. פעילים במחוז, בראשותה של אסתי קיראמייר, החליטו למקד את הפגנה זו במציאות הישראלית המשונה, בה סבים וסבתות מלווים את בניהם ובנותיהם ואת נכדיהם ונכדותיהם עד גיל מבוגר וממשיכים לסייע להם בשעה שהם עצמם כבר זקוקים לסיוע. עוד סימן מסימני המציאות הישראלית המוטרפת. אתם רואים אותי בתמונה מניף את הספר "איה פלוטו". התכוונתי לספר "איה הכסף" שיכתוב בקרוב שר האוצר, יאיר לפיד.

לבסוף, לקראת כניסת השבת הסתיימה ועידת מפלגת העבודה, שהחליטה על קיום בחירות מקדימות (פריימריז) לראשות המפלגה ב- 21 בנובמבר. למעלה מ-1,000 חברים השתתפו בהצבעה שהוכיחה, פעם נוספת כי מפלגת העבודה היא מפלגה דמוקרטית. זה קרה בשבוע שבו חברת כנסת נענשה קשות על כך ש"העזה" להימנע בהצבעה בכנסת בניגוד לעמדת מפלגתה. היה בכך מסר מעודד וחשוב. שלי יחימוביץ ניצחה  ובכך שמה קץ לוויכוח במפלגה.

יחד עם זאת, ההחלטה פתחה מסע בחירות בן כארבעה חודשים שעלול לשבש את פעילות המפלגה ולהקרין על עבודתנו, דווקא בתקופה שבה נראה כי הציבור מגביר את תמיכתו במפלגה. זו תהיה משימה עדינה להיאבק במערכת בחירות פנימית מבלי להזיק לדימוייה ולמעמדה הציבורי של העבודה.

שבת שלום לכם,

נחמן

עדיין אין תגובות