ארכיון לחודש אוקטובר, 2012

אוק 21 2012

ח"כ ד"ר נחמן שי בתגובה להצהרת ראש הממשלה לאמץ חלק מדו"ח לוי- 17.10.12

ח"כ שי: "ראש הממשלה משעבד את עתידה של מדינת ישראל ואת אופייה היהודי דמוקרטי למטרות פוליטיות צרות וקצרות טווח. ברוח הפייגליניזם שנחה על הליכוד, עתידה מדינת ישראל להפוך למדינה דו-לאומית ולהזניח את החזון הציוני המכונן. זהו רעיון רע והזוי".

עדיין אין תגובות

אוק 21 2012

נאום לפני ההצבעה על פיזור הכנסת ה-18- 15.10.12

נחמן שי (קדימה):

תודה רבה לך. אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, שמעתי היום אחר הצהריים את דבריו של ראש הממשלה במליאה ולא ידעתי לרגע אם אני חולם חלום טוב – כולנו אוהבים לחלום – או זאת המציאות. פשוט הייתי צריך לשפשף קצת את ראשי ולשאול: האם באמת יכול להיות שתמונת המצב שהוא הציג לנו היא אמיתית, או שאנחנו פשוט שומעים אשליה נמשכת והולכת?

בשורה התחתונה, אחרי שהוא מנה את כל הישגיו – ומייד אני אגיב עליהם – שאלתי את עצמי ואותו: אז למה בחירות? אם כל כך טוב אז למה כל כך רע? אם ההישגים האלה מפליגים והולכים מפינה אחת של הארץ אל פינה אחרת, למה לגרור את מדינת ישראל לבחירות מוקדמות, יקרות, קשות, שאולי גם ראש הממשלה וממשלתו לא יחזרו יותר? אני יכול לספר לכם סוד קטן: לפעמים מפסידים. לפעמים בחירות מביאות החלפת שלטון. היו דברים מעולם. אז אם ראש הממשלה כל כך משוכנע בהישגיו, למה הוא מאתגר את עצמו ואת הקואליציה שלו ומביא אותם לבחירות?

הנה מה שהוא אמר: הוא דיבר על הצלחות חברתיות יוצאות מהכלל. אני שואל: האם יכול להיות שמאות אלפים שמחו בכיכרות, בשדרות, לפני שנה ורבע, נעלמו, התאדו, הם לא קיימים יותר, או שהמחאה הייתה אמיתית; או שהמחאה שיקפה מצוקה של מעמד הביניים ושל המעמדות הנמוכים במדינת ישראל שלא נמצא כל פתרון למצוקותיהם, שום דבר?

נכון, חינוך לגילאי שלוש–ארבע, אבל על חשבון החינוך הזה משלמים, באבי אביהם הם משלמים במקומות אחרים, במסים אחרים, ובדרכים אחרות לגבות את הסכום הזה. אז אין חוכמה גדולה לקחת מכיס אחד ולשים בכיס אחר – זה בצד החברתי. ואת המחאה בקיץ הזה בלמו, ובמחאת האירועים בלמו בכוח ובאלימות מופרזת, שעל זה עוד נבוא חשבון.

דיבר על ההישגים הביטחוניים הגדולים: לא היתה מלחמה. מלחמות לא נעשות בהתנדבות במדינת ישראל, לא בממשלות קודמות ולא בכלל. מלחמות נכפות עלינו. המלחמות שנאלצנו להילחם בשנים האחרונות היו מלחמות אין ברירה, הם לא היו מלחמות ברירה. לא בחרנו בהם.

נחמן שי (קדימה):

על איזה מלחמה גברתי מדברת, על מלחמת לבנון? מה היית עושה? איך היית מנסה להחזיר משם את החיילים?

נחמן שי (קדימה):

אבל היה מאמץ, והיה צריך להגיב על תקיפות ה"חיזבאללה".

נחמן שי (קדימה):

אני לא בעד מלחמות, שלא יהיה לך ספק. אני לא בעד מלחמות, אבל להגיד שהמצב הביטחוני הוא מזהיר, אז יש שליש מתושבי מדינת ישראל – אני לא שמח על כך – שנמצאים תחת אש, ותחת איום של אש, וטילים נורים לילה-לילה לעבר ישראל. אני לא מאושר מכך, אבל צריך להכיר בכך.

אי-אפשר למרוח את המציאות ולהגיד שזה לא קיים. אחר כך באה הפעילות המדינית. איזה הישגים? מדינת ישראל מבודדת, מדינת ישראל מבודדת. האם לא רואים את זה? האם הפרלמנט האירופי, שגברתי ואני היינו שם יותר מפעם אחת, לא עומד להחליט למשל על סימון מוצרים מהתנחלויות – דבר שאני מתנגד לו, כי הוא יוצר בישראל כלפי – – –

נחמן שי (קדימה):

לא, אני נהנה לשוחח עם חברתי.

נחמן שי (קדימה):

אז לכן, לא בתחום החברתי, ולא בתחום הביטחוני, ולא בתחום המדיני, ולא בתחומים אחרים – אין הצלחות גדולות. לכן אני אומר, כשנבוא בעוד שלושה חודשים ועשרה ימים למשפט הבוחר, אני מאמין שהבוחרים במדינת ישראל ידעו מה להחליט. אני מקווה שנוכל אנחנו מפה להחזיר את התקווה לתושבי ישראל. יש למה לקוות, יש למי לקוות, וזה יקרה. תודה.

עדיין אין תגובות