ארכיון לחודש נובמבר, 2011

נוב 26 2011

עוד שבוע, עוד סיבוב – סיכום שבועי 20-25.11.11

מאת: נושאים: סיכום שבועי

חברות וחברים,

עוד שבוע בקרב על הדמוקרטיה. ראש הממשלה שולח ידיים ארוכות לאמצעי התקשורת ומנסה לחסום את פיותיהם. בכנסת הצליחו שליחיו להעביר בקריאה ראשונה את חוק לשון הרע. המאבק חסר הפשרות שניהלנו לא נשא פרי אבל נראה כי בכל זאת השפיע. ראש הממשלה הסיר תמיכתו מהצעות חוק אחרות שעניינן עמותות והמגזר השלישי. המסקנה היא כי המאבקים מסייעים וכי יש להתגייס לקראתם. הפגנה ראשונה כזו כבר ראינו השבוע.

התקשורת עומדת בראש דאגותיו של ראש הממשלה ועכשיו אפילו הטלוויזיה החינוכית סומנה כמטרה. למרות שאינה גורם מרכזי בתקשורת הרי גם היא מהווה במה לדיונים ולעיסוק באקטואליה, דברים שאינם נושאים חן בעיני ראש הממשלה ואנשיו. על נושא זה דיברתי גם בתכניתו של ניב רסקין בגל"צ.

ברשות השידור המצב אפילו חמור יותר. עתה מנסים לשתק את תכניתה של השדרית קרן נויבך ולהרחיקה. זוהי תכנית נשכנית בעלת סדר יום חברתי שמילאה משבצת חשובה בעולמנו הציבורי. זו כנראה הסיבה כי הגרזן יורד עליה.

לכן הצעתי שתי הצעות חוק חשובות שנועדו להעניק משקל נגד לפעולותיו של ראש הממשלה. האחת היא ביטול אגרת הרדיו והטלוויזיה. רשות השידור תמומן מקרן מיוחדת ומפרסומות וחסויות. אם ראש הממשלה מבקש להשתלט על רשות השידור, בבקשה, שגם ישלם על כך. אזרחי המדינה אינם צריכים לסבול מתכניות גרועות ומהתערבות ממשלתית בוטה ואחר כך, גם לממן זאת מכיסם.

הצעת החוק השנייה, שפורסמה השבוע בעיתון ידיעות אחרונות, מציעה להקים קרן מכספי התמלוגים של התקשורת המסחרית. מטרתה תהיה מתן הגנה משפטית לכל מי שפרסם דבר אמת שיש לציבור עניין בו ונתבע תביעת דיבה. כך למשל, אם עיתונאי ייתבע דיבה או אפילו גולש באינטרנט שכתב סטטוס בפייסבוק שלו, ויימצא בידי ועדה ציבורית כי הם ראויים סעד משפטי, הקרן תסייע להם.

ולעניין אחר, בעקבות יוזמת חקיקה קודמת שלי, החליט המפקח על הבנקים כי בדפי פירוט העסקאות של כרטיס האשראי, בנוסף לפרטי העסקה המוצגים כיום, יוצג גם שם הספק ממנו נעשתה הרכישה. כידוע לכולנו, לעיתים רבות שם העסק שמופיע בפירוט אינו חופף לשמו המסחרי כפי שמתפרסם ברבים. לפני כשנה יזמתי הצעת חוק בנושא ולאחר דיון ארוך, אימץ המפקח על הבנקים את הרעיון שבבסיסה ולאפשר לבעלי כרטיסי האשראי לקבל מידע מלא על העסקאות שביצעו. זהו תיקון חשוב ואני כמובן, מברך עליו.

ולבסוף, קיימנו השבוע את המפגש ה- 37 בין הפרלמנט האירופי לבין הכנסת. שתי המשלחות נפגשו בבריסל ודנו בין היתר בסוגיה האירנית, ב"אביב הערבי" וביחסים הכלכליים בין אירופה לבין ישראל. בסיומו של המפגש, יצאנו חברי הכנסת אנסטסיה מיכאלי, דניאל בן סימון, יעקב אדרי ואני לעיר מידלבורג בהולנד לביקור בקהילה היהודית הקטנה ובבית הכנסת שלה, העומד על מכונו 300 שנה. הרב הראשי של יהדות הולנד, הרב בנימין יעקבס שאירח את המשלחת, חלק עימנו את דאגתו באשר לחיי היהודים באירופה כיום והפחדים המלווים אותם. זה הזכיר לי דברים ששמענו גם אנחנו מהורינו שחוו את השואה. מסתבר כי הגורל היהודי הוא תמיד משותף והוא חובק את 13 מיליון היהודים של 2011 באשר הם.

שבת שלום,

נחמן

תגובה אחת

נוב 19 2011

הקרב על הדמוקרטיה – סיכום שבועי 13-18/11/11

חברות וחברים,

השבוע הזה היה קרב על הדמוקרטיה. שיכורת כוח מן הרוב העומד לרשותה פעלה הקואליציה ביד חזקה ובאינטנסיביות על מנת לקדם מקבץ חוקים אנטי דמוקרטיים. בקואליציה הבינו כי נוצרה שעת חסד, שאולי לא תהיה עוד, ובה הם יכולים לשנות סדרי בראשית בחיי המדינה הזאת. חברים בסיעות הקואליציה זיהו שלושה תחומים: בית המשפט העליון, התקשורת וארגוני החברה האזרחית, כמוקדי כוח חוץ פרלמנטאריים שיש להחלישם. ככל שירד מעמדם בהכרח יתחזק כוחה של הכנסת וכוחו של מי שמוביל אותה.

אמרתי בדיונים הללו כי אנחנו נילחם נגד החוקים הללו בשוחות ובעמדות של הקרב על הדמוקרטיה. אני חושש שנפסיד את הקרבות אבל אני מקווה שלא נפסיד את המלחמה. יגיע הרגע שבו הציבור יבין מה מונח על כפות המאזניים ולכשתיפול לידיו ההזדמנות, יגיב.

בית המשפט העליון הוא מזה זמן רב לצנינים בעיניהם של סיעות הימין והסיעות הדתיות. בפסיקותיו הוא מגן על ערכי היסוד של החברה הישראלית, גם מפני חקיקה של הכנסת. עכשיו מנסים להשפיע על הרכב בית המשפט העליון ולשנותו; הן בעמדת הנשיא, הן בועדת הבחירה של השופטים והן בהליכי המינוי שלהם. אלה הן רק דוגמאות. ראש הממשלה ניסה לכאורה להתנער מיוזמות חשוכות אלה אולם לא יוכל, שכן הכל קורה "במשמרת שלו" ותחת ממשלתו.

במליאת הכנסת כעסתי במיוחד על הניסיון לזרוע שנאה עדתית בישראל ולהטביע בבית המשפט אות קין של "אשכנזיות". בישראל של 2011 אינני יודע כבר מיהו אשכנזי ומיהו ספרדי. רובנו הגדול נולדנו פה ועשינו פה את מרבית חיינו. סוגיית העדתיות מזמן אינה רלוונטית, אלא אם יש מי שמבקש להחיות אותה בכוח.

הגשתי השבוע הצעת חוק שתחייב את כל אזרחי מדינת ישראל, ללא יוצאי דופן, לשרת שירות צבאי או אזרחי. ערך השוויון אומר כי כל אזרח זכאי לאותן זכויות וחייב באותן חובות. בחברה הישראלית אין שוויון זה מתקיים והנטל מתחלק בצורה מעוותת. יש שנותנים הרבה ומקבלים מעט, ויש שנותנים מעט ומקבלים הרבה. הצעת החוק נועדה לקבוע את השוויון בחובות. אינני יודע מה סיכוייה אבל אני מאמין שהיא דרושה וחיונית במיוחד בעקבות המחאה החברתית שהדיה עדיין מתגלגלים.

אני רוצה לעסוק בסוף בסוגיה קטנה, כאילו שולית, הנוגעת לספורט בישראל. השחקניות הישראליות מלמדות אותנו כוחה של עוצמה נשית מהי. הן פתחו בשביתה במחאה על ההיתר שניתן בכדורסל הישראלי להעלות ארבע שחקנים זרים בין חמש השחקנים שעל המגרש. ההיתר הזה הוא מכת מוות לכדורסל הגברים והנשים שכן הוא מצמצמם מאוד את יכולתם של הישראלים למצוא עצמם על המגרש. אני כבר לא מדבר על צמצום העניין הציבורי בכדורסל שמושתת רובו ככולו על לא ישראלים. הנשים שלנו, אלה שהחרדים מנסים להדיר מהמרחב הציבורי, הוכיחו עקשנות, השביתו את הכדורסל ועד לרגע זה טרם חזרו לשחק. אני מקווה שהן תצלחנה. צריך אמנם ספורט אטרקטיבי וברמה גבוהה אבל אין סיבה שבתוכו לא ישתלבו הטובים שבספורטאינו, הן בספורט החובבים והן בספורט התחרותי.

שבת שלום,

נחמן.

תגובה אחת

נוב 18 2011

מעשה נבלה

אדוני היושב-ראש. חברי חברי הכנסת, עמד פה לפני חצי שעה חבר כנסת בישראל וטען שהוא בא להציל את בית-המשפט העליון. הוא עשה אחד מהדברים החמורים ביותר שאני יכול להעלות על הדעת. הוא ניסה, אולי הוא עשה את זה, לתקוע טריז בתוך עם ישראל. עם ישראל הוא עם מגוון, עם ישראל יש בו ילידי הארץ, עולים חדשים שבאו ממאות ארצות. יש בו אשכנזים, וספרדים, יש בו בהירי עור וכהי עור, ברוך השם, ככה זאת ההיסטוריה שלנו. לעמוד פה מעל דוכן הכנסת ולהתחיל להגדיר הגדרות, זה אשכנזי, וזה ספרדי, זה הולך ימינה וזה הולך שמאלה, זה מעשה נבלה, אין לזה הגדרה אחרת.

וכולם פתאום חברנו המזרחיים, שכשהם רוצים ללמוד בבתי-הספר של רשתות לימוד מסוימות, אז אין מקומות בשבילם, וכשהם רוצים לבוא לבתי-הספר, אז הכיתות ננעלות בפניהם, וכשהם רוצים ללכת לבתי-ספר מסוימים בפתח-תקווה, אז ההרשמה הסתיימה בדיוק כשהם הגיעו לבית-הספר. כולנו יודעים את הסיפור, כולנו חיים עם זה, כולנו מנסים לחפש דרכים לחיות ביחד, אבל עומדים פה על הדוכן מגלגלי העיניים האלה, שרוקדים ריקודים בחיבוקים ובנישוקים – עמך ישראל, ואהבת לרעך כמוך, והם מחלקים את העם הזה לחלקים, ויוצרים פילוג במקום איחוד, הם רק נקראים האיחוד הלאומי. אבל כל מה שהם רוצים זה לעשות את הפילוג הלאומי בעם ישראל,ואת כל זה הם מלבישים על הסוס הזה ששמו בית-המשפט העליון.

אני לא שאלתי אף פעם, ואני לא אשאל אף פעם מאין באו שופטי בית-המשפט העליון, ומה שמות המשפחה שלהם, ואיפה הם נולדו ולמי הם שייכים. שמעתי לא מזמן, אגב, אחד משופטי בית-המשפט העליון לשעבר שהתייחס לזה, ומסתבר ששורשיו נעוצים בספרד לפני 500 שנה, ומשפחתו נדדה מפה לשם ומשם לפה. ומה זה חשוב בכלל? מה זה חשוב בכלל היום במדינת ישראל?

אני רוצה לדעת מה הילדים שלנו ומה הנכדים שלנו ומה הנינים שלנו בכלל, אני רוצה לדעת מי הם? מה, השורשים האלה הולכים דורות לאחור? אז בטח שנפסול כל מי שרוצה להתגייר, בטח שנפסול כל מי שרוצה להיכנס לעם ישראל, ככה נחיה – קטנים, מבודדים, מרחיקים מאתנו כל אחד. זאת הגזענות האמיתית. זאת הגזענות האמיתית, ושלא יבלבלו לי את המוח שהם רוצים לקבל משפט צדק, לא משפט צדק הם רוצים. הם רוצים פה לעשות הרס בחברה הישראלית, להרוס את החברה הישראלית. דרך אגב ייהרס גם בית-המשפט העליון. מה זה חשוב? זה אחד הדברים החמורים ביותר ששמעתי בבית הזה, וכבר שומעים פה הרבה דברים. צריך באמת לעבור איזה סף מסוים כדי לזעזע.

אני רוצה לומר שהכנסת צריכה לדחות את הצעת החוק הזאת, והכנסת צריכה לדחות את הדברים שנאמרו פה מעל במת הכנסת בתחום הזה, והכנסת הזאת צריכה ליצור באמת ולעשות הכול לקיים ולהקים פה עם אחד ולא עמעמים, ולא אנשים שמתנגשים ותוקפים אחד את האחר.

עדיין אין תגובות

נוב 18 2011

יש סכנה לדמוקרטיה

אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, זה יום קשה לכנסת ישראל. אני מסתכל עליך, חברי, ידידי, היושב-ראש, ואני יודע שדעתך מאוד לא נוחה מערימת החוקים שכנסת ישראל עומדת להתמודד אתם ביממות הקרובות. אלה חוקים שלא רק שהם לא מביאים כבוד לבית הזה, כי לצערי הרב יש יותר מדי פעמים שהבית הזה הוא חסר כבוד – לצערי הרב, אלא הם לא מביאים כבוד למדינת ישראל, המדינה שכולנו גאים בה, כולנו חרדים לה וכולנו רוצים לעשות ככל האפשר וככל שניתן כדי להבטיח את קיומה. לא רק את קיומה הפיזי, חברים, לא רק בזה מתמצה העניין. שר האוצר יצא, נכון, יש יציבות כלכלית, יפה הדבר, אבל זה לא מתמצה רק בהישגים כלכליים. השאלה היא גם שאלה מוסרית – איזו מין מדינה יש לנו, אדוני היושב-ראש, באיזו מין מדינה אנחנו חיים פה. שמענו קודם את הדוברים הקודמים, הדאגה לדמותה של מדינת ישראל, לערכים שמונחים ביסודה.

מה שעושה הממשלה הזאת בחוקים הללו זה פגיעה במשולש הקדוש, במשולש הקדוש שיש לו שלוש זוויות: הראשונה היא התקשורת, השנייה היא מערכת המשפט והשלישית היא הארגונים הלא-ממשלתיים. אלה שלושת הגופים או שלוש מערכות שתומכות בדמוקרטיה הישראלית. הם אבני יסוד שעליהן היא מונחת. במקומות שהממשלה לא יכולה ולא רוצה, וכבר ראינו דוגמאות כאלה, היא פונה אל ארגונים לא ממשלתיים ומבקשת מהם שהם יעשו את העבודה במקומה. יש מקומות שהם באים מתוך רצונם, מתוך החברה האזרחית, שאנחנו כל כך חרדים לה,  והם נכנסים לנעלי הממשלה והופכים להיות לכלבי שמירה של הממשלה, וגורמים לה לעשות דברים.

חוקי המימון החדשים האלה נועדו לדחוק אותם החוצה, להוציא אותם מתוך המערכת, שלא יבלבלו לנו את המוח, שלא ירגיזו אותנו.

המערכת השנייה היא מערכת המשפט במדינת ישראל. כולנו גאים בה, כולנו מאמינים בה, כולנו יודעים שיש שוויון בפני החוק, וכולנו מאמינים בשיקול דעתם של השופטים – כך חשבתי, אבל מסתבר שזה לא עובד כך יותר, ושבתוך הבית הזה זוממים, זוממים לפגוע באותה מערכת שיקולים כל כך חיונית שמנחה את בתי-המשפט בישראל. והמירוץ הזה, המהיר, לעשות את זה מייד כדי להקדים את הבחירות פה ואת הבחירות שם, ואני לא אכנס לפרטים, נועד לקבוע עובדות בטרם האדמה תתיישר – בטרם יבינו מה קורה פה תיפול ההחלטה.

והמערכת השלישית, שבלעדיה אין דמוקרטיה, אדוני היושב-ראש, אתה יודע את זה היטב, ואתם יודעים את זה, חברי. בלי תקשורת חופשית, בלי חופש דיבור, לא יכולה להתקיים דמוקרטיה. אין. תבדקו בכל העולם. עיתונות היא מעצבנת, ועיתונות היא מרגיזה, ולפעמים רוצים לסתום לה את הפה, כי זה נשמע ונראה לרגע אחד יותר טוב, אבל ברגע הבא אנחנו מבינים שבלעדיה אי-אפשר. היא צינור החמצן של הדמוקרטיה, ולכן המערכה הזאת, שהממשלה הכריזה על ערוץ-10 והטילה את שלטונה על רשות השידור, היא מערכה מסוכנת מאין כמוה, ואני אומר לך, אדוני היושב-ראש, יש סכנה לדמוקרטיה.

עדיין אין תגובות

הבא »