ארכיון לחודש אפריל, 2011

אפר 30 2011

סיכום שבועי 24-29.4.2011

מאת: נושאים: סיכום שבועי

חברות וחברים,

"אחרי החגים" היא תקופה ידועה בלוח השנה הישראלי. היא מתרחשת אחרי חגי תשרי ואחרי חגי ניסן. עכשיו יצאנו לא רק ממצרים אלא גם מהחג, והחדשות והאירועים תוכפים. לתוך ה"יורה הרותחת" של הזעזועים החברתיים והפוליטיים בעולם הערבי, נכנס גם הפיוס בין ה"חמאס" ל"פתח". גם אם נתייחס אליו בזלזול האופייני לנו, ש"בסוף לא ייצא כלום", הרי בבת אחת נסגר בפנינו חלון ההזדמנויות של הסדר ישראלי פלשתיני. נתניהו גרר רגליים במשך שנתיים, גמגם ומלמל, ועכשיו נוצרה מציאות חדשה; שתי הישויות הפלשתיניות מתקרבות עד כדי איחוד, אירופה מצטרפת ליוזמה הפלשתינית, ארה"ב נאלצת להגיש תכנית משלה להסדר וישראל צופה באירועים בלי להשפיע. ייתכן שאנחנו רושמים פה את אחד המחדלים המדיניים הגדולים של ישראל, המשתווה לשנות האשליה שבין 1967 ל – 1973. התייחסתי השבוע לנושא זה כמה וכמה פעמים וכן אני מתכנן בתחילת מושב הקיץ לקיים דיון פתוח בכנסת על ספטמבר השחור 2011.

ביום רביעי התכנסה מליאת הכנסת על פי דרישת "קדימה". בין הנושאים נידון גם רציחתו של בן יוסף לבנת ז"ל בקבר יוסף. יחד עם הכאב על מותו, אין להתעלם מן העובדה שבן יוסף ז"ל וחבריו הגיעו לקבר ללא תיאום וללא ידיעת צה"ל. התוצאה היא טרגית. דודו של בן יוסף היה בן עולי הגרדום שבטרם קום המדינה. יש הבדל גדול בין הנסיבות של אז והיום. דברים ברוח זו אמרתי בדיון.

יחד עם חברי כנסת אחרים, שוטטתי ברחבי הארץ במוצאי חג הפסח ופקדתי חוגגי מימונה בצפון ובדרום. החג הזה התביית בחברה הישראלית והיה לאירוע משמח, צבעוני ועשיר. בשבילי היתה זו הזדמנות לפגוש רבים ששבעו מן הממשלה הנוכחית והביעו תקווה להצלחתה של קדימה. אני מאמין בכך. נוכל לעשות זאת רק אם אתם, את ואתה, תצטרפו לקדימה, אם טרם עשיתם כן. כך, תוכלו להשפיע על הבחירות המקדימות ועל מיקום המועמדים לכשיערכו הבחירות. אני זקוק לכם.

ב- 11 במאי אקיים מפגש עם חברי קדימה בבית קדימה בתל אביב, דרך השלום 7, בשעה 19:00. זו הזדמנות לשמוע אתכם ולהשמיע. אשמח מאוד על השתתפותכם. לבירור פרטים, אנא צרו קשר עם עוזרי, רונן, בטלפון 050-6233623.

שבת שלום,
נחמן

עדיין אין תגובות

אפר 29 2011

דיון במליאת הכנסת על מותו של בן יוסף לבנת

אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, אני רוצה קודם כול להביע צער על מותו של בן-יוסף לבנת. הוא איננו יותר. הוא איננו אתנו יותר. הוא השאיר אחריו אלמנה וארבעה יתומים, והכאב גדול. אני מסכים שהכאב הוא גדול, ואני מצטער צער רב, מפני שאני מאמין שאפשר היה שהוא היה היום אתנו. אפשר היה שהוא ימשיך ללכת לקבר יוסף, שם הוא רוצה להתפלל. אני, עבדכם הנאמן, מתפלל במקומות אחרים, באותה אמונה אולי. מתפלל בדרכי. הוא רצה ללכת לקבר יוסף. אפשר להגיע לקבר יוסף, מותר להגיע לקבר יוסף, זה בסדר גמור. יש נהלים מסודרים בין ישראל לבין הרשות הפלסטינית שמתירים לבוא ולהתפלל בקבר יוסף. תודה לאל, זה בסדר. אולי בעתיד יהיו דברים אחרים. אני מקווה שבכל מקרה המקומות הקדושים תמיד יהיו פתוחים למתפללים לבוא ולשטוח את רצונם בפני הקדוש-ברוך-הוא, אבל אני לא מבין. אני לא מבין למה צריך לאתגר ולהתגרות במזל הרע ובגורל ולבוא לשם בלי אישור ובלי היתר, בשעת לילה מאוחרת, או בשעת בוקר מוקדמת, ואז להתייצב מול הרוצח הזה. למה? הלוא אם הדברים היו הולכים בדרכם, זה לא היה קורה.

ואני שומע אתמול מאחד מחברי הכנסת שאלפים מגיעים לקבר יוסף בלי אישור. מגיעים, נכנסים, אין מחסומים – צה"ל הוריד את המחסומים, או צה"ל השאיר את המחסומים. אני לא יודע איך עוברים – הפלסטינים לא מסתובבים שם – נכנסים ומתפללים. אז אני לא מבין למה אנשים רוצים לסכן את חייהם, למה? אני אומר לכם, ההיסטוריה היהודית רצופה בקידוש השם. גם האיש שעל שמו קרוי בן יוסף עלה לגרדום מתוך קידוש השם ואנחנו זוכרים אותו והוא מגיבורי ישראל. הוא מגיבורי ישראל. הוא נלחם בבריטים, היתה אז מטרה, רצו להדיח, בצדק, את המנדט הבריטי ולהקים פה בית יהודי לעם היהודי, אז הוא הקריב את חייו ואנחנו זוכרים אותו ומודים לו על כך, אבל על קבר יוסף לא נלחמים עכשיו, זה לא בקרב שלנו, זה לא בקו האש שלנו. למה אנחנו צריכים לאבד שם יהודים? מה גם שאפשר להגיע. את זה, אני אומר, על זה אין סליחה, עם כל הלב הכואב שיש לכולנו.

ואני רוצה להגיד לכם עוד משהו, וידידי מהשומרון ודאי יודעים את זה. האדמה רועדת פה באזור שלנו. האדמה רועדת. יש תסיסה בסוריה ויש תסיסה במצרים ויש תסיסה בעוד מקומות ואני משוכנע שיש מי שמנסה לשכנע גם את הפלסטינים לפתוח בקרב שלהם, באינתיפאדה שלהם, או איך שזה ייקרא, כי אינתיפאדה זו מלה שלהם. אני משוכנע בזה, אבל אני אומר לעצמי: למה אנחנו צריכים לתת להם את הגפרור? בואו נחשוב על זה. הלוא זה בהחלט יכול להיות איזה גפרור שידליק פה את התבערה הגדולה הזאת. בשביל מה?

אנחנו לא צריכים להיות הגפרור. אני רוצה להגיע להסדר עם הפלסטינים ואתה לא רוצה. זה ההבדל בינינו. אני רוצה להגיע להסדר ואתה לא, ואני אומר: אנחנו לא זקוקים. האירועים האלה והתגובות שיבואו אחריהם. הלוא זה לא נשאר ככה, הלוא יש מי שיוצא אחר כך לעשות תג מחיר ואחר כך זה מסתבך ואנחנו לא צריכים את זה. אנחנו לא צריכים את זה משום בחינה שהיא, כולל תושבי יהודה ושומרון, כולל התושבים.
הם באו לחיות שם ואני מאמין שהם רוצים, רובם הגדול והמכריע, לחיות בשלום ואנחנו לא צריכים מפני שכל מעשה כזה – אחרי הרצח הזה באה תגובה ואחרי התגובה באה תגובה אחרת. אז יכול להיות שאת אדוני זה משרת ואת המטרות שלו, אבל אני אומר לך שלרובם המכריע, ל-99.9% של המתנחלים והמתיישבים שם זה לא עוזר. הם לא צריכים את זה, הם לא רוצים את זה, הם רוצים לחיות שם. אני מבקש שהממשלה תורה לצה"ל לסיים את החקירה שלו בהקדם, שנדע בדיוק מה שקרה שם ונוכל להבין ולמנוע אירועים כאלה בעתיד.

עדיין אין תגובות

אפר 01 2011

סיכום שבועי 27.3-2.4

חברות וחברים,

האביב בפתח, הוא מביא עימו תקוות חדשות וציפיות לימים טובים. גם סיפור ההגדה שבקרוב נספר, הוא הרי סיפור של תחייה, של התחדשות ושל חירות, ערכים חשובים אשר עומדים גם בשורש חיינו פה.

אבקש לסכם בקצרה את מושב החורף של הכנסת שהסתיים השבוע, אחרי כמעט חצי שנה של פעילות פרלמנטארית ענפה. בשבוע האחרון של המושב, אישרה הכנסת בקריאה שנייה ושלישית הצעת חוק שיזמתי שמטרתה להגביל הקניה או העברה לזר זכויות במקרקעין שהם מקרקעי ישראל או במקרקעין שהבעלות עליהם הועברה לו מכוח הרפורמה. ארבע הצעות חוק נוספות הובלתי במושב זה, ביניהן הצעת החוק שתקבע את דרך בחירתם של ראשי שירותי הביטחון והצעת חוק שתקבע כללים לנסיעת שרים לחו"ל. הצעת חוק נוספת שקידמתי בשבועות האחרונים היא הגבלת תוקפם של צווי איסור פרסום שעברה במליאת הכנסת בקריאה טרומית.

29 הצעות לסדר הגשתי במושב זה שהתייחסו לאירועים החשובים שאירעו באזורנו; הפיגוע הנוראי שארע באיתמר, ההסלמה בדרום, הבידוד המדיני של ישראל בעולם וגם מסקנות דו"ח ועדת האו"ם לביעור האפליה נגד נשים. כמו כן, הגשתי 20 שאילתות לשרי הממשלה. למשל, ביקשתי את תגובתו של שר הביטחון לידיעות אודות מחסור בערכות מגן לאוכלוסיה בישראל. כמובן הנחתי על שולחן הכנסת גם הצעת חוק בנושא שמטרתה להבטיח לכל אזרחי המדינה מסיכות מגן.

במהלך המושב, מוניתי על ידי יו"ר ועדת חוץ וביטחון לעמוד בראש צוות של שישה חברי כנסת שילמד את סוגית הדה לגיטימציה, את תפקוד הממשלה ואת הדרכים לשפר את מאבקינו בנושא. המשכתי לקדם את השדולה למען הזקן בכנסת הפועלת בנושאי שדרוג ושיפור מעמדו, כבודו ודימויו של הזקן. הקמתי גם את השדולה למען הגיור במטרה להגיע למצב בו כל החפץ להתגייר יוכל לפנות בצורה נוחה, ללא חששות ולעבור את תהליך הגיור על הוראות ההלכה ולפי פסיקת בתי הדין.

לפני כחודשיים, הוזמנתי לביקור ברשות הפלשתינית על ידי יו"ר הרשות. קבוצה של חברי כנסת ופעילים בקדימה היו אמורים להצטרף אך ברגע האחרון ביטלתי את הביקור כיוון שהתברר לי שהרשות הפלשתינית לא היתה מוכנה לארח את חסדאי אליעזר, ראש מועצת אלפי מנשה.

מובן שהיו עוד פעילויות בהיבט הפוליטי, הציבורי ובהיבט האישי שהתרחשו בתקופה זו ושעשו את מחצית השנה הזו מרתקת ומעניינת מעין כמוה. אולם אני רוצה לסיים באמירה כללית יותר; הקיפאון המדיני הוא הרה אסון. הממשלה הנוכחית מהססת לקדם את המשא ומתן ואנחנו עומדים בפני ימים קשים. חשוב שבנסיבות אלה נאמין בכוחנו לעשות, לשנות ולפרוץ קדימה.

אני מאחל לכם ולבני משפחותיכם חג שמח. נחזור כולנו לאחר החג בכוחות מחודשים כדי לעשות את הארץ הזו, היחידה שלנו, ארץ יפה, ארץ של שלום וביטחון.

בברכה,

נחמן.

2 תגובות