ארכיון לחודש ינואר, 2010

ינו 26 2010

ח"כ ד"ר נחמן שי: "אירופה יכולה לסייע ל'עוצמה החכמה' של ישראל"

"בעשרים השנים האחרונות עברה אירופה מעידן של עוצמה קשה של מלחמות ותחרות כלכלית לעידן של עצמה רכה, של השלמה, של שיתוף פעולה ושל אחדות, ובכך פיתחה מודל של 'עוצמה חכמה' ביחסי הפנים והחוץ שלה. המודל האירופי צריך לשמש דוגמא למזרח-התיכון וליחסים בין ישראל לבין שכנותיה." כך אמר ח"כ ד"ר נחמן שי בדיון שהתקיים אחה"צ בקרקוב, פולין בהשתתפות כ-200 חברי הפרלמנט האירופי והמשלחת של חברי הכנסת מישראל לקראת יום הזיכרון הבינלאומי לשואה שיחול מחר.

ח"כ שי הוסיף כי, "התהליכים שאירופה עברה מוכיחים כי אפשר להתגבר על מחלוקות וכי אירופה יכולה לשמש בתפקיד פעיל בהשכנת שלום במזה"ת." ח"כ שי הדגיש כי, "ישראל נתונה עתה במערכה בינלאומית המיועדת לקעקע את הלגיטימציה שלה ואת זכות קיומה. במאבק זה נשזרות נימות אנטישמיות ואנטי ישראליות."

רק בימים האחרונים נודע כי על אירופה עבר בשנה האחרונה גל של אנטישמיות שלא היה כדוגמתו בעשרות השנים האחרונות. ח"כ שי: "על אירופה להטיל את מלוא כובד משקלה כדי להרתיע כל איום על ישראל. מחויבותה לשלומה ולביטחונה של ישראל היא נצחית ואינה מותנית בנסיבות פוליטיות תהינה אשר תהינה."

עדיין אין תגובות

ינו 26 2010

שאילתא – עובדי מדינה בזמן חירום

מאת: נושאים: שאילתות

שאילתא לשר הביטחון: מדינת ישראל ניצבת בפני איומים כגון מלחמה כוללת ואסונות טבע. לנוכח איומים אלה

1. מהי ההגדרה לעובדי מדינה חיוניים בחירום?
2. אילו תפקידים נכללים בהגדרה?
3. מהן אמות המידה לפיהן מוגדר תפקיד עובד המדינה כחיוני?
4. מהן ההנחיות המגדירות את תפקידם בחירום?

עדיין אין תגובות

ינו 26 2010

שאילתא – חוסר התיאום בין המגזר השלישי לבין הממשלה בישראל בזמן משבר

מאת: נושאים: שאילתות

מלחמת לבנון השנייה הדגישה את חוסר התיאום בין המגזר השלישי לבין הממשלה בישראל, והעלתה מחדש את הצורך בגבולות גזרה ברורים ובהגברת התיאום בין המגזרים במשבר.

1. האם הופקו הלקחים ונקבעו תחומי האחריות לפעילות בין ממשלת ישראל והמגזר השלישי בזמן משבר? אם כן, מהם? אם לא, מדוע?

עדיין אין תגובות

ינו 26 2010

נאום ח"כ נחמן שי בקרקוב, פולין בסימפוזיון לקראת יום הזיכרון הבינלאומי לשואה

מאת: נושאים: נאומים

נולדתי בארץ ישראל בשנת 1946, שנה לאחר הניצחון על גרמניה הנאצית. ניצחון שאיחר לבוא, איחר מאד. הורי, כמו כל הורים, שמחו עם לידת הבן, אולם שמחתם לא הייתה שלמה. כשכבתה אש המלחמה ונסגרו מחנות המוות, התברר להם כי משפחתם הגדולה שנשארה מאחור, נרצחה. איבדנו את כל משפחתה של אימי; סבי, צבי, סבתי, רוזה, דודי, זיגמונט ודודתי, נחמה שאת שמה אני נושא. גם חלקים ממשפחתו של אבי, נספו. אבל הייתי בר מזל, נותרו לי בכל זאת סבא וסבתא מצד אבי. כאשר נולדו נכדותיי בשנים האחרונות, במדינת ישראל, היו להם 4 זוגות של סבים וסבתות. ואני רק יכול לקנא בהן ולהרהר בגאווה על הדרך הארוכה שהעם היהודי עשה בשישים וחמש השנים הללו.
אמי, היום בת 92, שחמקה מן השואה ובנתה משפחתה בישראל, מעולם לא חדלה לדבר על משפחתה ועל החיים היהודיים שאבדו. כך גדלנו, דורות של ישראליים, מנסים מצד אחד להתנתק מעברנו ולבנות חברה חדשה ומדינה חדשה בעולם חדש, ובאותה עת ממש קשורים קשר עמוק, בל ינתק, עם שורשינו שנטועים עדיין עמוק בארץ זו, פולין, ובארצות אחרות באירופה.
אני גא להשתתף בסימפוזיון הזה ולייצג כחבר כנסת את ישראל. הדמוקרטיה התוססת, היחידה, במזרח התיכון. אני שמח לצפות מפה, דווקא, בשינוים שהתחוללו מאז הללו ולבחון את המציאות החדשה בה אנו חיים. ראשית ומעל לכל קיומה של מדינת ישראל. זאת היא עדות לעוצמתו של העם היהודי וליכולתו להתאושש מן האסון שפקד אותו, כפי שעשה לכל אורך ההיסטוריה שלו. אזכיר כי ערב מלחמת העולם השנייה חיו בעולמנו 18 מליון איש, בסיומה רק 12 מהם 1.2 מליון ילדים, וכיום עלה מספרנו ל 14 מליון. לעולם לא נחזיר את הדור שאבד ואשר עימו אבדו גם תרבותם
מדינת ישראל הציעה אמנם מקלט ליהודים באשר הם, אך קיומה לא היה בטוח ולו לרגע. היא נדרשה להתמודד שוב שוב בשכנותיה שהכריזו עליה מלחמה. לאחר שהניסיונות להשמידה נכשלו נפלה ישראל קרבן לטרור מתמשך שאינו מפריד בין חזית לעורף, בין אזרח לאיש צבא ושכל כוונתו לזעזע את ביטחונם של הישראלים, במה שאמור להיות מקלטם הבטוח. ואז, גם לאחר שהטרור נבלם, נדרשת ישראל בעצם הימים האלה למערכה מדינית רבת גבולות שבמרכזה ניסיון להטיל דופי בלגיטימציה שלה ולהעלות ספיקות בעצם הצידוק של קיומה של ישות יהודית מדינית עצמאית. במאבק זה השתלבו גם נימות אנטישמיות. איננו יכולים לנתק את המאבק כנגד ישראל מן האנטישמיות החדשה, אשר ממשיכה להתקיים אך לבשה פנים חדשות של "אנטי ישראליזם" ושל ביקורת, לכאורה, על מדיניותה ועל דרכה של המדינה. ביקורת כזאת היא לגיטימית כל עוד איננה שוללת את זכותנו להתקיים והציעה מולדת בטוחה לאחינו היהודים. כך בנתה ישראל את "קיר הברזל" של עוצמתה הקשה, אשר עד לרגע זה הרתיעה כל אויב. אולם קיומנו הפיזי, אין בו די. צריכים היינו להבטיח את משמעותם של חיינו לנו ולעולם הסובב אותנו. אחד מערכי היסוד של היהדות הוא "תיקון עולם", מחויבותם של יהודים באשר הם לעשות למען אחרים, למען החברה הלא יהודית, למען חלשים ונזקקים. לדוגמא, לאחרונה, לאחר רעידת האדמה בהאיטי שיגרנו לשם, בין הראשונים, בית חולים שדה ומאות רופאים וצוותי הצלה. חשנו גאווה גדולה על יכולתו להגיש עזרה מהירה לאחרים, כפי שעשינו באסונות הומניטאריים אחרים שאירעו בעולם, ברוח הציווי היהודי "כל המציל נפש אחת, כאילו הציל עולם שלם".
ישראל, קטנה במידותיה ובאוכלוסייתה, עסוקה בקליטתם של 3 מליון יהודים מכל פינות העולם, מצאה דרכים לתרום לקהילה הבין לאומית, בטכנולוגיות חדשות, בפריצות דרך מדעיות, בתרבות, בספרות. 9 ישראליים נמנים על מקבלי פרס נובל. הישג שמדינות בודדות בעולם יכולות להתגאות בו. כך בנתה ישראל את ה"עוצמה הרכה" שלה, עוצמה המציעה ערכים, תרבות, שיתוף פעולה בין-לאומי.
גבירותיי ורבותי,
חלום האיחוד האירופי נולד על הריסותיה של אירופה, לקח מהמלחמות הרבות שהיו על אדמת אירופה. הרעיון שאם תפרוץ מלחמה כלל אירופית שלישית היא עתידה להמיט אסון נורא על היבשת הביא להינתקות מעידן השנאה והמלחמות . החזון הזה הביא את אירופה למקום שטוב לחיות בו. הכוח הכלכלי המאוחד של מדינות אירופה השתלב היטב בעידן הגלובלי וקידם את האיחוד האירופי למעמד של מעצמת על. בדרכה, גם התגברה אירופה על מחלוקות לאומיות ועל פערים כלכליים על מנת לחפש ולמצוא מכנה משותף בין כל המדינות, גדולות כקטנות. בכך הוכיחה כי ניתן להתגבר על שנאות ותחרות היסטורית למען עתיד משותף. אני רוצה להודות בהזדמנות זאת לאיחוד האירופי על כי קידם את יחסיו הכלכליים עם ישראל והעניק לה מעמד מיוחד, משמעותי, אשר אכן מסייע לה להתמודד עם האתגרים הכלכליים של היום.
אנחנו כישראליים יכולים רק להשקיף בקנאה ובהערצה על התהליכים שאירופה עברה ועדיין עוברת. לצערנו, באזורנו שלנו, איננו יכולים עדיין לנוע באופן חופשי, ללא ויזה מארץ לארץ. גם שני הסכמי שלום, טרם שכנעו את כלל מדינות האזור כי פניה של ישראל לשילוב במזרח התיכון, לדו קיום ולשלום. החלום הגדול עדיין לפנינו. אירופה מעורבת בניסיונות הנמשכים והולכים להשיג פתרון של בטחון ושלום. אנחנו מכבדים מעורבות זאת ומקבלים אותה בברכה. אם נדע להתגבר על ניסיונות העקובים מדם, כפי שעשתה אירופה, צפוי עתיד מזהיר לאזורנו. ישראל תוכל להביא לידי מיצוי את יתרונות העוצמה הרכה שלה ולשלבם בפוטנציאל הכלכלי העצום הגלום בחלק זה של העולם. יש לנו מה ללמוד מכם וחובה עלינו לאמץ המודל שפיתחתם ביחסיכם המדיניים והכלכליים.
אני מאמין כי בסופו של דבר הפלשתינאים וארצות ערב יאמצו את הניסיון המבורך של אירופה וימירו את השנאה בשיתוף פעולה עם ישראל, שיביא לפריחה למזרח התיכון. אם יש משהו שהיהדות מלמדת אותנו, דור לאחר דור, היא לא לאבד תקווה, להאמין כי יש מחר, יהיה מחר. עם התקווה הזאת היהודים הלכו פה, באירופה למחנות המוות ולמשרפות.
המפגש הזה שלנו על אדמת פולין ביום השנה ה 65 לשחרור אושוויץ הוא עוד חוליה בשרשרת ההינתקות מעבר של שנאה וממסורת של מלחמות, אל עתיד של אחווה, של שיתוף פעולה ושל אחריות הדדית בין אירופה לישראל. אני יודע שעל תהליך ההשלמה בין העם היהודי לעמי אירופה יעיב תמיד צל, צל הזיכרון של השואה שאין למחקו, צל שכולו כאב. הכאב לא ייעלם לעולם כי השואה איננה שייכת רק לדור שבו התרחשה. היא שייכת לכל הדורות.
מתוך משרפות אושוויץ יהיה על אירופה ללמוד את לקח השואה מחדש לדורות הבאים. אנחנו נהיה שותפים לתהליך הזה, המתחייב מעצם המורשת שנטלנו על עצמנו. דווקא על רקע זה אני רוצה להתריע כנגד הקולות הקוראים להשמדת ישראל, כאילו לא נפל דבר בעולמנו. על אירופה להטיל את מלוא כובד משקלה כדי להרתיע כל איום חדש על ישראל, מקרוב ומרחוק. מחויבותכם לשלומה ולביטחונה היא נצחית ובשום אופן אינה מותנית בנסיבות פוליטיות, תהיינה אשר תהיינה.
יצחק צוקרמן וצביה לובטקין היו ממפקדי גטו ורשה, המאבק ההרואי וחסר התקווה של יהודי הגטו להתנגד להשמדתם. הם היו בין הבודדים שניצלו, עלו לאחר המלחמה לישראל והקימו את קיבוץ לוחמי הגטאות ושם הקימו את משפחתם. לימים התגייסה נכדתם רוני לחיל האוויר. היא הייתה לאישה הראשונה אשר הוסמכה כטייסת קרב בחיל האוויר.
זוהי העוצמה החכמה המשלבת את העוצמה הקשה והרכה, את ההיסטוריה היהודית את ערכיה, את המלחמה לחופש. אז, כלוחמי מחתרת והיום כטייסת בחיל האוויר.
את העוצמה החכמה הזו אנו חייבים לטפח במשותף.

עדיין אין תגובות

הבא »