ארכיון לחודש יולי, 2009

יול 30 2009

הצעת חוק שיזם ח"כ נחמן שי: הגנה משפטית והשתתפות בהוצאות משפטיות לבעלי תפקידים בשירות המדינה בגין הליכים משפטיים במדינות זרות, התשס"ט–2009

מאת: נושאים: חוקים,חקיקה

הגדרות
1. בחוק זה –
"נושא משרה" – אדם הנושא תפקיד או משרה ברשות שלטונית, לרבות עובד מדינה או מי שמשרת בגוף ביטחוני, ולרבות מי שכבר פרש מכהונתו או משירותו, אשר נפתחו נגדו הליכים משפטיים במדינה זרה, בגין פעילותו במסגרת מילוי תפקידו כדין, כשלוח המדינה ומוסדותיה.

מימון הוצאות משפטיות על ידי הממשלה
2. הממשלה תישא בהוצאות משפטיות של נושא משרה הזכאי לכך לפי הוראות חוק זה; לעניין זה, "הוצאות משפטיות" – העמדת שירותיים משפטיים בחוץ לארץ שתשכור המדינה עבור נושא המשרה או החזר הוצאות משפטיות.

ועדה לעניין הגנה משפטית והשתתפות בהוצאות משפטיות
3. מוקמת בזה ועדה לעניין הגנה משפטית והוצאות משפטיות בגין הליכים משפטיים במדינות זרות (להלן הוועדה), ואלה חבריה:
(1) המנהל הכללי של משרד המשפטים, והוא יהיה היושב ראש;
(2) נציג משרד החוץ שימנה שר החוץ מקרב עובדי משרדו;
(3) מנהל המחלקה הבינלאומית בפרקליטות המדינה;
(4) החשב הכללי או נציגו;
(5) נציג משרד הביטחון שימנה שר הביטחון מקרב עובדי משרדו;
(6) נציג ציבור שימנה המנהל הכללי של משרד המשפטים לאחר התייעצות עם החשב הכללי.

סמכות הוועדה
4. (א) הוועדה רשאית להורות על מימון הוצאות משפטיות כאמור בסעיף 2, לרבות מימון הוצאות הנלוות להליכים המשפטיים.
(ב) הוועדה רשאית להורות על מימון הוצאות משפטיות כאמור בסעיף 2 של גוף או אדם המועסק על ידי המדינה ומוסדותיה על פי חוזה.

סייג לתחולה

5. הוראות חוק זה לא יחולו על עובדי המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים, ואולם ראש המוסד, בהסכמת פרקליט המדינה, רשאי לקבוע כי הן יחולו לגבי עניין מסוים או סוג מסוים של עניינים.

ביצוע ותקנות

6. שר המשפטים ממונה על ביצוע חוק זה, והוא רשאי, לאחר התייעצות עם שר החוץ, להתקין תקנות לביצועו.

דברי הסבר

המציאות הבינלאומית החדשה פותחת פתח להעמדה לדין של אזרחי מדינות במדינות אחרות, בשל עבירות שביצעו לכאורה למען מדינתם.
כתוצאה מכך הוגשו תביעות גם נגד אזרחים ישראלים שמילאו תפקידם במערכת הביטחון של ישראל בגין פעולותיהם בתקופות של אירועי גאות ושפל או אירועי ביטחון אחרים.
עד כה מדינת ישראל נחלה הצלחה בפעילותה המדינית להסיר תביעות אלו. אולם האיום עדיין קיים.
במקרה שאזרחים ישראלים יועמדו בסופו של דבר לדין במדינות אחרות בשל עבירות שביצעו לכאורה במהלך מילוי תפקידם במערכת הביטחון של ישראל, מתבקש לקבוע בחוק כי מדינת ישראל תגן עליהם באופן מוחלט ותישא בהוצאות המלאות הנדרשות לצורך כך.
הצעת חוק זו באה לעגן בחקיקה את המחויבות של ממשלת ישראל להגן על אנשים אשר נפתחו נגדם הליכים משפטיים במדינה זרה, בגין פעילותיהם במסגרת מילוי תפקידם כדין, כשלוחי המדינה ומוסדותיה. מחויבות זו באה לידי ביטוי בהחלטות ממשלה שונות.
סעיף 5 קובע כי הוראות החוק לא יחולו על עובדי המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים בשל אופי התפקיד והמשימות שאותם מבצעים עובדי המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים. עם זאת, ראש המוסד, בהסכמת פרקליט המדינה, רשאי לקבוע כי הוראות החוק יחולו לגבי עניין מסוים או סוג מסוים של עניינים על עובדי המוסד.
הצעת החוק מבוססת על החלטה חק/70 של ועדת שרים לענייני חקיקה ואכיפת החוק מיום 25.06.2006 אשר קיבלה תוקף של החלטת ממשלה ביום 13.07.2006.

עדיין אין תגובות

יול 29 2009

הצעת חוק ביטוח בריאות ממלכתי (תיקון – הכללת בריאות השן במסגרת סל הבריאות), התשס"ט–2009

מאת: נושאים: חוקים,חקיקה

תיקון סעיף 6 1. בחוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ"ד–1994 , בסעיף 6(א)(8) הסיפה החל במילים "מונעת לילדים" – תימחק.
תיקון התוספת השנייה 2. בתוספת השנייה –
(1) בפרט 1(ב)(31), במקום "(למעט רפואת שיניים)" יבוא "ורפואת שיניים";
(2) בפרט 13(א) –
(א) ברישה, במקום "למעט שיניים וחניכיים, אלא אם כן הם מהווים שלב הכרחי ומציל חיים על-פי קביעה רפואית" יבוא "לרבות שיניים וחניכיים";
(ב) בפסקה (15), הסיפה המתחילה במילים "במקרים מיוחדים" – תימחק;
(ג) בפסקה (16), הסיפה המתחילה במילים "למעט בעיות" – תימחק;
(3) ברשימת שירותים בהשתתפות כספית עצמית של המבוטח, בפרט 11(א), במקום "הקופה תשתתף ב-50% מעלות" יבוא "יינתן כיסוי מלא של".
דברי הסבר
בריאות השן נמצאת היום כולה בתחום הפרטי. כתוצאה מכך, העלויות הן גדולות בהשוואה למדינות שבהן שירותי בריאות השן ניתנים במסגרת המערכת הציבורית. ואי-השוויון משמעותי ברמת בריאות השן של האוכלוסייה ובנגישות לשירותי בריאות.
הצעת חוק זו באה לכלול את שירותי בריאות השן במסגרת הסל הציבורי ובכך להעמיק את השוויוניות בנגישות לשירותים.
בין שנת 1997-2007 ירד חלקה של המדינה במימון ההוצאה הלאומית לבריאות מ-74.5% ל-63%, וחלקו של המימון הפרטי עלה בהתאם. הגידול של המימון הפרטי משקף לא רק רכישת שירותים מחוץ למערכת הציבורית. העלייה במימון הפרטי מתייחסת גם לשירותים שניתנים במסגרת המערכת הציבורית. בשנת 1995 עם חקיקת חוק ביטוח בריאות ממלכתי, חלקה של ההשתתפות העצמית של המטופלים בהכנסות של קופות החולים היה כ-5%. בשנת 2008 היא עמדה על יותר מ-12%.
התוצאה של העברת חלק משמעותי של המימון מהכיס הציבורי לפרטי, היא העמקת האי שוויון בנגישות לשירותי בריאות. אחוזים ניכרים בקרב החמישון התחתון מדווחים על ויתור על רכישת תרופות ו\או ביקור אצל רופא, בשל חוסר היכולת לשאת את ההשתתפות העצמית.
הצעת חוק זו באה לחזק את מערכת הבריאות הציבורית ולהעמיק את השוויוניות בנגישות לשירותים. מדיניות שתעמיק את אחריות המדינה לבריאות התושבים ותצמצם את האי שוויון.
הצעת חוק זו מכלילה את בריאות השן במסגרת הסל הציבורי (למעט טיפולים קוסמטיים).
הצעת חוק זהה הונחה על שולחן הכנסת השמונה-עשרה על ידי חבר הכנסת אופיר פינס–פז (פ/264/18).

הצעת חוק של חברי הכנסת:
גדעון עזרא, דוד אזולאי, אורית זוארץ, נחמן שי, שאול מופז, יעקב אדרי, מגלי והבה, ישראל חסון
———————————
הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים
והונחה על שולחן הכנסת ביום
ח' באב התשס"ט – 29.7.09

תגובה אחת

יול 29 2009

הצעת חוק להגנת הספרות והסופרים בישראל, התשס"ט–2009

מאת: נושאים: חוקים,חקיקה

מטרות
1. מטרות חוק זה להבטיח שמירה על גיוון תרבותי בפרסום ובהפצה ברבים של ספרים בישראל ומתן הזדמנות לקוראים לבחור מבין מגוון רחב של ספרים לפי רצונותיהם וטעמיהם, להגן על הסופרים הישראליים ולהבטיח כי יקבלו תגמול הוגן תמורת יצירתם, לעודד חנויות ספרים המציגות מבחר רחב של סוגי ספרות שונים ולאפשר תחרות בין הוצאות הספרים בנוגע לאיכויות הכתיבה, העריכה והתרגום של הספרים ומחירם.
הגדרות
2. בחוק זה –
"בעלים", "בעלות" – לרבות שותפות בבעלות;
"מוציא לאור" – תאגיד שבמסגרת פעילותו מוסר להדפסה ספרים מאת סופרים שונים לצורך מכירתם באמצעות חנויות הספרים, לרבות תאגיד קשור הפועל כאמור;
"חנות ספרים" – חנות המוכרת ספרים לצרכן, תמורת עמלת תיווך, למעט מוציא לאור;
"סופר" – מי שחיבר ספר, או שהוא בעל זכויות היוצרים בו;
"ספר" – ספר שהודפס בישראל, או על ידי מוציא לאור ישראלי, לצורך מכירה לצרכנים בחנויות ספרים;
"צרכן" – למעט רשת חנויות ספרים הרוכשת ספרים ממוציא לאור לשם מכירתם בחנות ספרים;
"רשת חנויות ספרים" – יותר משלוש חנויות ספרים בבעלות אחת;
"תאגיד קשור", לתאגיד אחר – תאגיד שמתקיים בו אחר מאלה:
(1) הוא שולט בתאגיד האחר;
(2) הוא נשלט בידי התאגיד האחר;
(3) לאדם אחר יש שליטה בו ובתאגיד האחר.
קביעת מחיר מומלץ 3. מוציא לאור ייקבע לגבי כל ספר שהוא מוציא לאור בישראל, מחיר מומלץ למכירה לצרכן; המחיר המומלץ לא ישתנה במהלך השנתיים הראשונות שלאחר הוצאתו לאור של אותו ספר.
הבטחת תגמול לסופרים 4. (א) בשנתיים הראשונות לאחר הוצאתו לאור של ספר, יחושבו התמלוגים שישולמו לסופר עבור מכירת עותקים מאותו ספר כאחוז מסוים ממחירו המומלץ של הספר, ובלבד שתמלוגים כאמור על ספרי סיפורת מקורית לא יפחתו מ-8%, לכל עותק שנמכר, החל מהעותק הראשון.
(ב) מוציא לאור יעביר לסופר, מדי שישה חודשים, דיווח מפורט על מכירות ספריו.
הגבלת הנחות בחנויות ספרים
5. (א) בשנתיים הראשונות לאחר הוצאתו לאור של ספר יהא מחירו בחנויות הספרים שווה למחיר המומלץ לצרכן.
(ב) על אף האמור בסעיף קטן (א) רשאית חנות לתת הנחה לצרכן –
(1) בשיעור שלא יעלה על 15% ממחירו המומלץ של ספר, ובלבד שלא תינתן הטבה נוספת בקשר למחירו של אותו ספר;
(2) בשבוע הספר העברי ובמועדים נוספים, שייקבעו אחת לשנה על ידי התאחדות הוצאות הספרים בישראל, תהיה חנות ספרים רשאית לקבוע הנחה בשיעור שלא יעלה על 25% ממחירו המומלץ של ספר.
הבטחת זכויות המוציא לאור
6. בשנתיים הראשונות לאחר הוצאתו לאור של ספר, תעביר חנות ספרים למוציא לאור שבה יצא הספר לאור, סכום בשיעור שלא יעלה 60% ולא יפחת מ-50% ממחירו המומלץ לצרכן, תמורת מכירת כל עותק של אותו ספר.
איסור תגמול בעבור המלצה או עידוד מכירה
7. מוציא לאור לא ייתן הנחה או הטבה כלכלית אחרת לחנות או לרשת חנויות ספרים במטרה לעודד מכירתו של ספר; מוכר בחנות ספרים וברשת חנויות ספרים לא יתוגמל בשכר, בהטבות, או בכל דרך אחרת, בשל המלצה על ספר מסוים או על ספרים של מוציא לאור מסוים, או עבור מכירת ספר מסוים או ספריו של מוציא לאור מסוים.
בעלויות צולבות
8. הוצאת ספרים או מי מבעליה לא יהיו בעלים של רשת חנויות ספרים; רשת חנויות ספרים או מי מבעליה לא יהיו בעלים של הוצאת ספרים.
עונשין
8. העובר על הוראה מהוראות חוק זה דינו קנס בסכום של 300,000 שקלים חדשים.
פיצויים ללא הוכחת נזק
10. בהליך אזרחי בגין הפרת הוראות חוק זה, רשאי בית המשפט לפסוק פיצוי בשיעור שלא יעלה על 50,000 שקלים חדשים, בלא הוכחת נזק.

דברי הסבר
הצעת חוק זו מבוססת על העקרונות כי הספרות, המקורית והמתורגמת, החדשה ושנכתבה לאורך הדורות, היא מרכיב מרכזי בתרבות ובזהות הישראליות, וכי יש לטפחה, לעודד את התפתחותה, ולהבטיח את נגישותה לכל תושב, תוך שמירה על ערכים ספרותיים ותרבותיים פלורליסטיים.
למרבה הצער, זכויות סופרים, להבדיל מזכויותיהם של עובדים, אינן מוגנות, וכל שכרם הינו תוצאה של הסכמים חוזיים בינם לבין המוציאים לאור, אשר אמורים להגן על זכויותיהם. מובן כי כשם שאין להניח שמעסיקים מגנים על עובדיהם – שהרי על כן, חוקקו חוקי מגן המחייבים הבטחת זכויותיהם של עובדים – כן יש להבטיח זכויות מינימאליות לסופרים, אשר תלויים במוציאים לאור לשם פרסום יצירתם.
בנוסף, התעוררה בשנים האחרונות סוגיה המעלה קשיים באשר להתנהלות שוק חופשי של פרסום, שיווק ומכירת ספרים בישראל. זאת בשל יצירת דואופול למעשה של שתי רשתות ספרים, אשר קובעות את מחירי השוק, הן מול הציבור והן מול ההוצאות. רשתות ספרים אלה כופות על ההוצאות לאור לתת הנחות משמעותיות לרשת, באשר אם לא יעשו כן, יימנעו הרשתות מלהציג את ספריהן של אותן הוצאות לאור, על שולחנות התצוגה.
עובדה זו מביאה, מחד, לעלייה משמעותית במחירי הבסיס של הספרים, תוך הוזלת העלויות לצרכן, ומאידך, לצמצום של רווחי ההוצאות לאור, שכן כל ההנחות במחירי הספרים שניתנות לצרכן, ניתנות על חשבונן. כתוצאה מכך, בעשר השנים האחרונות, נסגרו 15 הוצאות לאור בישראל.
במקביל, חנויות הספרים, שאינן חלק מרשת ספרים, אינן יכולות לכפות על הוצאות הספרים הנחות כאמור, ועל כן נאלצות לשלם מחירים יקרים יותר עבור ספרים, ולמכור אותם ללא הנחות משמעותיות, דבר המונע מהן לעמוד בתנאי השוק שנוצר. כיום, קיימות בישראל עשרות בודדות של חנויות ספרים שאינן חלק מרשת. עובדה זו מביאה לכך שבפני צרכן הספרות הישראלי מובא היצע מוגבל של ספרים, הנקבע על פי תפישתם וטעמם של בעלי רשתות הספרים בלבד.
יש לציין, כי המכירה במחירים נמוכים פוגעת ישירות גם בסופרים, אשר מקבלים את שכרם כאחוז ממחיר המכירה לחנות הספרים בה נמכר הספר לצרכן, ולא מהמחיר המומלץ, תוך שנמנעת מהם האפשרות לערוך מעקב על הסכומים המגיעים להם, באשר אין כל יכולת לתת מענה חד משמעי לגבי המחיר בו נמכר ספרם.
המצב כיום יוצר איום ממשי על עתיד הספרות בישראל ובעיקר על המגוון הספרותי העומד בפני הציבור הישראלי. על כן, יש לעגן בחקיקה הן את זכויות הסופרים והן את זכויות ההוצאות לאור וחנויות הספרים הקטנות, באופן אשר יבטיח כי ההיצע הספרותי בשנים הקרובות לא יוגבל לרבי מכר ולתרגומים קלוקלים.
הצעת חוק זו לא נועדה לקבוע את המחיר לצרכן, כי אם להבטיח את זכויותיהם של הסופרים וההוצאות לאור, באופן בו חנויות ורשתות הספרים יוכלו לתת הנחות, אך זאת מבלי לפגוע בדרך בגורמים, אשר בלעדיהם לא היו מגיעים הספרים אל עיני הציבור.
———————————
הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים
והונחה על שולחן הכנסת ביום
ח' באב התשס"ט – 29.7.09

עדיין אין תגובות

יול 29 2009

הצעת חוק הספורט (תיקון – הגנה על סמלים ושמות של אגודות, התאחדויות, איגודים ואירגוני ספורט), התשס"ט-2009

מאת: נושאים: חוקים,חקיקה

החלפת סעיף 14
1. בחוק הספורט, התשמ"ח–1988 , במקום סעיף 14 יבוא:
הגנת סמלים
14. (א) שמות וסמלים של אגודות ספורט, ארגוני ספורט, התאחדויות ואיגודים יהיו מוגנים, ושימוש מסחרי בהם, שלא ברשות אגודת ספורט, ארגון ספורט, התאחדות או איגוד לפי העניין, יהיה אסור.
(ב) שימוש מסחרי בזכויות מוגנות, כאמור בסעיף קטן (א), הנעשה בקשר לתחרויות ולתוצאות משחקים המאורגנים על ידי ארגון ספורט, התאחדות או איגוד, ובכלל זה הימורים בהתאם לחוק להסדר הימורים בספורט התשכ"ז–1967 , ייעשה רק ברשות ארגון הספורט ההתאחדות או האיגוד."
דברי הסבר
סעיף 14 לחוק הספורט קובע כי סמלי אגודות יהיו מוגנים והשימוש המסחרי בהם ללא קבלת רשות מהבעלים של הזכות המוגנת, אסור.
התיקון המוצע מרחיב את הזכויות המוגנות, לא רק לסמלים, אלא גם לשמות של אגודות ספורט, התאחדויות, איגודים וארגונים וקובע כי שימוש מסחרי בסמל ובשם, הנעשה בקשר לקיום של תחרויות ומשחקים המאורגנים על ידי הגופים הנ"ל ולתוצאות המשחקים, שלא ברשות גופים אלה, הינו אסור.
שם וסמל הינם קניינם של אגודות הספורט ושל הארגונים במסגרתם הן פועלות. קניינו של אדם מוגן בחוק יסוד כבוד האדם וחירותו וראוי כי חוק הספורט, המסדיר את התנהלותו ודרכי פעילותו של הספורט בישראל ואת מעמד אגודות הספורט, ההתאחדויות, האיגודים וארגוני הספורט, יגן על קניינם וימנע מצב לפיו ניתן לעשות שימוש מסחרי בשם או בסמל לשם עשיית רווחים, מבלי שתינתן הרשאה של בעל הזכות.
על פי המצב הנהוג כיום, גופים מסחריים שונים, לרבות המועצה להסדר ההימורים בספורט, עושים שימוש בשמות הקבוצות לשם קיום הימורים וזאת מבלי לקבל את הסכמת ההתאחדויות והאיגודים המארגנים את התחרויות בהן משתתפות הקבוצות ובכך נגרמים לקבוצות ולארגונים הפסדים כספיים ניכרים, בנוסף לעצם הפגיעה בקניינם.
אגודות הספורט והארגונים השונים זכאים לקבוע למי ובאילו תנאים תינתן הרשות לעשות שימוש בשם או בסמל שלהם ולאיזו מטרה, ורשאים הם להתנות את השימוש המסחרי בהם בקבלת תמורה כספית הולמת. מטעם זה ולשם הגנה על קניינם של האגודות והארגונים נדרש התיקון לחוק.
———————————
הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים
והונחה על שולחן הכנסת ביום
ח' באב התשס"ט – 29.7.09

עדיין אין תגובות

הבא »