'שאילתות'

ינו 24 2014

שאילתה לשר הביטחון בנושא עלות מסכות אב"כ 22.1.14

מאת: נושאים: שאילתות

נחמן שי (העבודה):

אדוני סגן השר וחברי יושב-ראש הכנסת, בריאיון לגלי צה"ל ציין סמנכ"ל חברת "שלאון" כי משרדך משלם כ-180 שקל על מסכת אב"כ. בתגובת המדינה על עתירה לבג"ץ בנושא הזה נטען כי הצטיידות 40% מהאוכלוסייה תעלה 1.4 מיליארד ש"ח, שהם כ-440 ש"ח למסכה. ברצוני לשאול:

1. כמה משלם משרדך עבור כל מסכה?

2. כמה מסכות הוזמנו עד כה מהמפעלים המייצרים וכמה מתוכנן עוד להזמין?

נחמן שי (העבודה):

א', זה עדיין לא מסדר לי את החשבון, אבל נצטרך לבדוק את זה היטב, כי גם אם ערכה עולה 220, זה כמעט 100% של הפצה, תוספות. אגב, לא נותנים מזרקים וכו'. כבר לא נותנים לערכות המגן. ערכות המגן הן רק מסכות. את כל היתר, זריקות האטרופין וכל היתר, לא מחלקים יותר לכלל האוכלוסייה, כך שזה לא קיים שם.

נחמן שי (העבודה):

זה קצת יותר.

נחמן שי (העבודה):

560, זה קצת יותר. אמרת לי שערכת מגן ממוצעת לבגיר היא 220. ננסה לבדוק את החשבון עם חברי, כי נראה לי שניפחו מאוד את המספר כדי להתחמק מהחלוקה לכלל האוכלוסייה.

קראתי על ההחלטה המעניינת הזאת שניתנה השבוע, שהיא החלטה מדהימה, כי היא אומרת שמדינת ישראל נותנת אמון בשלטונות סוריה שהם ישמידו את כל מאגרי הנשק הכימי שברשותם. לא שמעתי שמדינות אחרות במזרח התיכון, שבוודאות מחזיקות את זה, איראן למשל, אולי עוד, יכול להיות שה"חיזבאללה" הצליח לקבל משהו מהסורים בזמן הזה, שאולי איתרנו או לא איתרנו – אני חושב שזאת החלטה מרחיקת לכת, מוקדמת מאוד, והיא לא לוקחת בחשבון מיגון לכלל האוכלוסייה במדינת ישראל.

עדיין אין תגובות

דצמ 19 2013

שאלה לשר החינוך במליאת הכנסת 18.12.13

מאת: נושאים: שאילתות

במסגרת מסמך אשר גובש לאחרונה על-ידי מכון טאוב עולה כי קיים פער משמעותי בין אי־השוויון הנגזר מההכנסה של אזרחי המדינה בשוק לבין אי־השוויון בהכנסה הפנויה הנמדד לאחר התערבותה של המדינה (קצבאות, הטלת מיסים וכו'). לדוגמא, בעוד ששיעור הקשישים העניים בישראל הוא נמוך ביחס למדינות המפותחות בעולם, בפועל ולאחר התערבותה של מערכת הרווחה, קשישי ישראלים מובילים במדד העוני.

–       כיצד מסביר השר את הפער המתואר בין אי־השוויון הנגזר מההכנסה המשולמת בשוק לבין אי־השוויון בהכנסה הפנויה?

–       כיצד השר מתכוון לפעל בכדי לשקם את מערכת הרווחה במדינה ולוודא את האפקטיביות של מוסדותיה על הציבור בישראל בכלל ועל אוכלוסיית הקשישים בפרט?

עדיין אין תגובות

יול 11 2012

שעת שאלות לשר המשפטים – 10.07.12

מאת: נושאים: שאילתות

נחמן שי (קדימה)

תודה אדוני היושב ראש, אדוני השר. שאלתי עוסקת בהפגנות שהתרחשו לאחרונה בתל-אביב וגם בחלקי ארץ אחרים ואומרת כך:
1. מדוע השר אינו מורה ליועץ המשפטי לממשלה לקיים חקירה דחופה בהתנהגות המשטרה בהפגנות בתל-אביב? כוונתי בעיקר בסוף השבוע לפני שבועיים, או כבר שלושה.

2. האם אין מקום לחזק בישראל את החקיקה המשמרת את הזכות להפגין ולמחות, בעקבות אירועים אלה, ולוודא כי תישמר נוכח האירועים שהתרחשו? תודה.

היו"ר שלמה מולה

:

      תודה רבה אדוני. כבוד השר, בבקשה, תשובתך.
שר המשפטים יעקב נאמן

:

      אני מתכבד להשיב לשאלות של חבר הכנסת ד"ר נחמן שי. אדוני היושב ראש, כנסת נכבדה, אני רוצה להביא לידיעת חבר הכנסת השואל תגובת מחלקת ייעוץ וחקיקה במשרד המשפטים.
בנוגע לשאלה הראשונה, נושא זה נמצא בסמכות השר לביטחון פנים.

      בנוגע לשאלה השנייה, חופש ההפגנה הוא זכות יסוד שהוכרה בפסיקה כזכות חוקתית מן המעלה הראשונה, מתוך תפיסה שהיא אחד הביטויים הנעלים לרעיון של כבוד האדם וחירותו. כך קבע בית המשפט העליון בעניין דיין – ואני מצטט – החופש להתבטא במילים בלבד או במעשים, מבטאים ביטוי מובהק לכבוד האדם ולחירותו. חופש ההפגנה והאסיפה עומד על בסיס אידיאולוגי רחב אשר במרכזו ההכרה בערכו של האדם בכבודו, בחופש הניתן לו לפתח אישיותו וברצון לקיים צורת משטר דמוקרטי. עד כאן סוף ציטוט.

      כמו כל זכות חוקתית, גם הזכות להפגין איננה מוחלטת. פקודת המשטרה וחוק העונשין קובעים איזונים הנדרשים להגבלת זכות זו, בעיקר לאור הפגיעה האפשרית בסדר הציבורי ובביטחון הציבור, כך סימן ב' בפרק השישי בפקודת המשטרה, נוסח חדש, התל"א-1971, שכותרתו אספות ותהלוכות, מקנה למשטרה סמכות לקבוע, כאשר השמירה על הביטחון הציבורי או הסדר הציבורי מחייבים זאת, כי קיום אסיפה או תהלוכה מחייב רישיון.

מכוח סעיף זה הוציאו מפקדי המחוזות של משטרת ישראל הודעות כלליות לפיהן מי שמבקש לארגן תהלוכה או אסיפה מתחת לכיפת השמיים, חייב לקבל היתר. ההודעה פורסמה בילקוט הפרסומים 1645, התש"ל, עמוד 2548.

על כן, אסור לקיים אסיפה או תהלוכה אם לא ניתן רישיון מהמשטרה וקיומן ללא רישיון היא התקהלות בלתי חוקית, סעיף 89 לפקודת המשטרה. נדגיש עם זאת כי אסיפה ותהלוכה מוגדרת בפקודה והן אינן כוללות את כל סוגי ההפגנה. למשל, הפגנה שבה נוכחים פחות מ-50 אנשים כלל איננה טעונה רישיון. 
(אחרי כן אא)
עם זאת, הפגנה יכולה להפוך לאסורה מכוח חוק העונשין אם במהלכה מתקיימות הנסיבות של עבירת התקהלות בלתי חוקית, סעיף 151 לחוק העונשין. אני מצטט: "שלושה אנשים לפחות שהתקהלו לשם עבירה או שהתקהלו למטרה משותפת ואפילו כשרה ומתנהגים באופן הנותן לאנשים שבסביבה יסוד סביר לחשוש שהמתקהלים יעשו מעשה שיפר את השלום או שבעצם התקהלותם יעוררו אנשים אחרים ללא צורך וללא עילה מספקת להפר את השלום, הרי זאת התקהלות אסורה והמשתתף בהתקהלות אסורה זאת דינו מאסר שנה אחת".

      כמו כן, המשטרה מוסמכת להורות על פיזור של אנשים אשר מתפרעים ואם הם מוסיפים להתפרע יעשו את כל הדרוש לפזרם, סעיף 153 ו-154 לחוק.

      אכן, הוראות פקודת המשטרה וחוק העונשין בנוגע להפגנות הן הוראות ישנות, שברובן לא תוקנו מאז תקופת המנדט ולו מטעם זה הדעת נותנת כי יש מקום לשקול עדכונן ברוח המשטר החוקתי של מדינת ישראל דהיום ובהתייחס לסוגי המחאה הנהוגים כיום.

      בהקשר זה ברצוני לציין כי השר לביטחון פנים הוא השר האמון על תיקון פקודת המשטרה. יחד עם זאת, יש לשים לב לכך שהוראות החוק אינן עומדות לבדן. בהתייחסותן להפגנות, מונחות רשויות המדינה, גם על ידי הפסיקה הענפה בנושא של חירות ההפגנה. על כן הנחיית היועץ המשפטי לממשלה, ניתנה לעניין זה הנחייה מספר 3 לפקודה 1200, שכותרתה היא: חירות ההפגנה.

      הפסיקה דנה בעשרות פסקי דין בסוגיות השונות הקשורות להפגנות ובכולן מודגשת החשיבות של הזכות להפגין. כמו כן, הנחיית היועץ המשפטי לממשלה בעניין זה מתווה את אופן היישום של הסעיפים האמורים בפקודת המשטרה ובחוק העונשין תוך איזון בין חירות ההפגנה לבין זכויות ואינטרסים ציבוריים מתנגשים.

מודגש, בין היתר, כי כאשר דנים בשלילה או בצמצום כדין של זכות יסוד של האדם, על השלטון לבחור באותו אמצעי מגביל הפוגע במידה הפחותה בזכויות היסוד. כן כתוב שם: "האיסור על הפגנה או תהלוכה צריך שיהיה האמצעי האחרון שיש לנקוט". ההנחיה קובעת גם כי המשטרה חייבת להגן על הפגנה הנערכת כחוק ועל המשתתפים בה. מפורטים בה גם המבחנים שנקבעו בפסיקה לצמצום הסמכות להכריז על הפגנה כהתקהלות בלתי חוקית.

על-כן, אף אם נאמר כי עדכון ותיקון החקיקה המסדירה זכות להפגין רצויים כשלעצמם, אין בכך כדי לומר כי הדין הנוהג אינו מקנה הגנה מספקת לחירויות היסוד להפגין ולהתבטא.

      מכל מקום, יש להבחין בין תיקון החוק לבין יישומו באופן המבטיח הגנה נאותה לזכויות ולסטיות מהדין וקשיים באכיפת ההוראות, ככל שהן מתרחשות באירועים קונקרטיים המחייבים טיפול מתאים אך אינם מחייבים בהכרח שינוי של החקיקה עצמה.
      לבסוף אציין כי נמסר לי ממחלקת ייעוץ וחקיקה ממשרד המשפטים, שבימים הקרובים יתקיים דיון פנימי ראשוני בעניין זה עם המחלקה במשרד המשפטים המופקדת על ענייני המשרד לביטחון פנים, אשר הוא הינו הגורם הממשלתי המרכזי בהקשר דנן, וזאת בניסיון לקדם מהלך בחינה וליבוי של שאלות שונות שהתעוררו בכל הנוגע לממשק הממשלתי והעירוני עם הפגנות בהקשרים שונים. 

אני בכוונה הרחבתי בתשובה לשאלה של חבר הכנסת הנכבד משום שהנושא הזה זאת סוגיה לא פשוטה. אני אומר לחבר הכנסת, ד"ר נחמן שי, שאנחנו עומדים לבחון את הנושא הזה על-ידי המשרד המשפטים ביחד עם המשרד לביטחון פנים. לכן אני מודה על השאלה. כפי שאמרו חז"ל: "אין מזרזים אלא למזורזים".

היו"ר שלמה מולה

:
תודה רבה.
אדוני, אם אתה רוצה לשאול שאלה נוספת, חבר הכנסת נחמן שי.

נחמן שי (קדימה

):

קודם כל, תודה רבה לשר המשפטים פרופ' יעקב נאמן.
אני מבין שאתם שוקלים שינויי חקיקה. בפקודת המשטרה הכוונה? על זה דיברת?

שר המשפטים יעקב נאמן:

 

אני אמרתי שאנחנו צריכים לבחון את מה צריך לשנות – –
נחמן שי (קדימה

):
 ברור.
שר המשפטים יעקב נאמן:

 

ואיך צריך לשנות לאור הפסיקה והחקיקה בנושא הזה.

נחמן שי (קדימה

):

ברור.
יש איזה לוח זמנים משוער לכך? אמרת "אין מזרזים" שזה ברור לי אבל איך בכל-זאת?
שר המשפטים יעקב נאמן:

 

אני בהחלט מודה על העלאת הנושא. אני ביקשתי ממחלקת יעוץ וחקיקה במשרד המשפטים לטפל יחד עם המשרד לביטחון פנים בנושא.
נחמן שי (קדימה):

מאחר ואנחנו עומדים בתחילתו או בחלקו הראשון של קיץ עמוס כנראה בהפגנות ובאירועים פומביים, האם המשטרה קיבלה – אני יודע שאינך שר לביטחון פנים אבל בכל-זאת את המסגרת החוקית משפטית אתם יוצקים. האם המשטרה תתפקד אחרת או נהיה צפויים לאותם אירועים מהסוג שפקדו אותנו בתחילת – – –
שר המשפטים יעקב נאמן:

השאלה איך המשטרה מתפקדת היא שאלה שכדאי להפנות לשר לביטחון פנים. למרות שעיקר הנושא נוגע לשר לביטחון פנים, בגלל חשיבות הנושא לא התחמקתי מלתת את התיאור של הבעיה ומה הם לפי דעתי הדרכים שצריך לצעוד לקראת פתרונם.

נחמן שי (קדימה

):
תודה רבה.
 

 

עדיין אין תגובות

יול 07 2012

שאילתא- סבסוד יום לימודים ארוך בירושלים – 04.07.12

מאת: נושאים: שאילתות

נחמן שי (קדימה):

אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, השאילתא היא זו – סבסוד יום לימודים ארוך: החלטת ועדת השרים מ-2 באפריל 2012, המבטלת את מבחן התעסוקה, גרמה לכך שכל המשאבים מושקעים באשכולות 1–3. תושבי ירושלים כלל אינם זוכים לסבסוד יום לימודים ארוך כתוצאה מכך, ומאבדים הטבה המסייעת לצעירים ולמעמד הביניים, תוך פגיעה בעיר ובתושביה.

רצוני לשאול:

1. האם הובאה בחשבון הסוגיה הזאת של ירושלים?

2. אם כן – מה ייעשה למניעת קיפוחה של העיר? תודה.

נחמן שי (קדימה):

אדוני סגן השר, תודה רבה לך. א. אני מבין את עניין מבחן התעסוקה ואני לא נמצא פה לעשות "עליהום" על מי ששני בני-הזוג אינם עובדים, עם כל המשמעויות של זה. אני מבין את זה, אני מבין שזו תופעה שצריך לטפל בה במקומות אחרים ובזמנים אחרים – היום זה נשמע במיוחד אקטואלי. זה לא העניין.

אני גם מקבל את הנושא של תוכנית העשרה, אבל קודם כול, תוכניות ההעשרה האלה אינן תחליף לסבסוד יום לימודים ארוך; הן משהו דומה אבל הן לא אותו דבר.

ב. אני חוזר ושואל מדוע ירושלים, שהיא גם בירת ישראל, גם עיר מיוחדת בצרכיה, בהרכב החברתי שלה, בקשיים שחלק גדול מהאוכלוסייה נתון בהם – למה לא ניתן להחריג אותה מהנושא הזה ולתת לה אמצעים כדי לסבסד את יום הלימודים הארוך בירושלים, אף שלצורך העניין הזה היא לא נופלת באשכולות המתאימים? על זה אני מדבר. זאת אחרי הכול בירת ישראל, על כל המשמעויות שיש לכך.

עדיין אין תגובות

הבא »