'סיכום שבועי'

יול 08 2016

השבוע שהיה כך היה: הסתיים עידן

מאת: נושאים: סיכום שבועי

הסתיים עידן

תום עידן (רע) במשק הישראלי  |  מעגל השכול. אין סוף  אם מקימים תאגיד שידור, צריך לעשות את זה נכון  |  חובתנו להכיר ברצח העם הארמני  |  הגיע תורה של אפריקה  |  חברינו בגרמניה מאוכזבים  |  הונאה בחסות המדינה  |  מה עוד היה לנו השבוע?  |  על סדר היום לשבוע הבא

 

תום עידן (רע) במשק הישראלי. הרשעתו של נוחי דנקנר השבוע היא נקודת ציון. המחאה החברתית בקיץ 2011 עוררה את הציבור לשליטתם הבלעדית של כמה טייקונים שהצליחו למנף את כוחם באופן שסיכן את הדמוקרטיה הישראלית. את רצונו של הציבור ואת החלטותיו הפוליטיות החליפה קבוצה של אנשים שאיש לא בחר ולא מינה, אבל הצליחו באמצעות תרגילים עסקיים ובנקאיים (כמובן, בעזרת הבנקים) למשוך בחוטים הסמויים ואפילו הגלויים המניעים את המשק הישראלי וממילא את המדינה כולה. אנחנו התוודענו אליהם באמצעות דיווחים עיתונאיים מחמיאים ומוטים ואת החלק האפל של מעשיהם איש לא ידע. אין לי דבר וחצי דבר נגד נוחי דנקנר, פגשתי אותו אולי פעם בחיי, אולם עקבתי מרחוק אחרי המפלצת הכלכלית, הפירמידה שהקים, שנבנתה, כך התברר כמובן, על חשבון כספם של רבים מאיתנו. השבוע היו רבים שאמרו שהכללים השתנו במהלך התקופה, והחבורה הזאת, שחגגה כל העת, לא ידעה על כך. קשה לי להאמין. הם פשוט חשבו כי יצליחו לשנות מחדש את הכללים. השופט חאלד כבוב ובית המשפט המחוזי בתל אביב אמרו להם עד כאן. אני מקווה כי אכן הסתיים עידן במשק הישראלי. אני מקווה לראות תחרות עסקית ואני מקווה לראות אנשים חדשים שמפנימים את האחריות שיש להם לכסף הציבורי שברשותם.

דנקנר

צילום: עמי שומן

 

מעגל השכול. אין סוף. באמצע השבוע נסעתי לבתיהם של הלל יפה אריאל ומיכי מרק זכרונם לברכה. הראשון בהר ברכה והאחר בעתניאל. בדרך כלל אינני בא למקומות האלה אבל המוות הביא אותי לשם. יש לי מחלוקת עמוקה על התנחלויות בפרט ועל פעילותה של ישראל בשטחים בכלל. אחרי הרבה שנים השלמתי עם פתרון "שתי המדינות לשני עמים" שמושתת על גבולות 67 אבל לא חופף אותם ובעיקר אין בו שליטה בחייו של עם אחר. הביקור העצוב הזה בשני הבתים האבלים מול עיניהם הדומעות של בני המשפחות לימד אותי, שוב, עד כמה הפתרון בבוא הזמן יהיה כואב ואולי אפילו בלתי אפשרי. שמעתי את ראש הממשלה מסביר לעיתונאים כי "הכל בגלל ההסתה". נכון, ההסתה תורמת. אבל המצב הלא-נורמלי בן 50 שנה ששורר ביהודה ושומרון הוא הכוח המניע לטרור. אולי הוא לא היחיד. יש פה שנאה ארוכת ימים ויש גם שנאת יהודים, הכל מבולבל. ההסתה עוזרת. היא הזיק שמצית את האש. אבל צריך לטפל בבעיות היסוד ולא רק בהשלכות האיומות שלהן. ראשית לכל, צריך להגיע להפרדה בין מדינת ישראל לבין הרשות הפלסטינית, בין ישראל לבין פלסטין, תוך כדי קביעת גבולות בני הגנה לישראל. זה היה ויהיה תנאי דומיננטי.

דיברתי על הנושא באולפן Ynet במוצאי השבת. על כך דיברתי גם בהצעה דחופה לסדר שיזמתי במליאת הכנסת.

מליאה הלסי טרור

פוסט ניחום אבלים

 

הממשלה מיהרה להודיע על תוספות בנייה בשטחים ובירושלים. בכל מה שכרוך בירושלים אני דווקא בעד, בתנאי שאינו מגדיל את החיכוך בינינו לבין הפלסטינים ומרחיב את מעגלי האיבה. בנושא זה דנו גם במפגש של קבוצת הידידות הפרלמנטרית ישראל-צרפתית. תמיד נעים לפגוש חברים ותתפלאו, יש רבים כאלה בפרלמנטרים בעולם.

ידידות צרפת

 

אם מקימים תאגיד שידור, צריך לעשות את זה נכון. מתחת לרדאר הציבורי שלנו נבנה והולך תאגיד השידור הציבורי. אני מרבה לעסוק בעניין זה לא רק מפני שרשות השידור עבורי הייתה במשך שנים ארוכות בית עיתונאי ואישי, אלא מפני שהקמת תאגיד במדינת ישראל היא דבר נדיר והשפעתו ארוכת טווח. מתברר כי התאגיד החדש ירש מקודמו כבר תכונה אחת בולטת: חשאיות. מאות אנשים התקבלו וימשיכו להתקבל לעבודה מבלי שהציבור ידע על פי איזה כללים ועל פי איזה אמות מידה. ככה לא מקימים תאגיד ציבורי. מלכתחילה לא אהבתי את הרעיון הזה, ומפעם לפעם אני רק מתרשם עד כמה הוא היה רע למרות הכוונות הטובות של מנהליו. אני אשמח לתת אשראי למנהלי התאגיד, אבל לפעמים אפילו הכוונות הטובות ביותר מוליכות למקומות רעים. דנו על כך שוב השבוע בוועדת הכלכלה של הכנסת. לקראת סוף השבוע הייתה הפגנת עובדים ואחריה דיון בבג"צ בשאלת מקומו של התאגיד החדש. בניגוד לחוק, מבקשים מנהלי התאגיד להפעילו בעיר מודיעין. גם לפי ההגדרות המרחיבות ביותר של שטח השיפוט של העיר ירושלים, היא איננה מגיעה למודיעין. איש לא יטול כנראה מראש הממשלה את תיאבון היתר שלו בכל הקשור לתקשורת ולמרבה ההפתעה, למרות הלחצים הישירים והעקיפים, עדיין התקשורת בישראל מתפקדת ככלב שמירה יעיל ונשכני.

הנה הדברים שאמרתי בוועדה.

ו כלכלה תאגיד השידור 

תאגיד השידור וואלה!

ציוץ רשות השידור

פוסט תאגיד השידור

 

 

חובתנו להכיר ברצח העם הארמני. מעל במת הכנסת קראתי השבוע שוב להכיר ברצח העם הארמני. מדי שנה דנה הכנסת בנושא זה ומדי שנה היא מתחמקת מאמירה חדה ופסקנית. 30 מדינות בעולם, האחרונה שבהן גרמניה, הכירו ברצח העם הארמני. כך עשו גם באיחוד האירופי והאפיפיור פרנציסקוס. לישראל יש אינטרסים מגוונים. יחסיה המתחדשים עם טורקיה הם דקים ושבירים ובאופן טבעי הממשלה חוששת כי יקרסו אם אמנם הכנסת תנקוט עמדה נחרצת בנושא זה. לישראל גם קשרים הדוקים עם אזרבייג'ן, הגובלת בארמניה, ומנהלת עימה קרבות מדי פעם על שטחי אדמה שנויים במחלוקת באזור נגורנו-קרבאך. אולם אני מצפה מישראל, מהמדינה שלי, לכבד קודם כל את ערכיה ובוודאי ובבוודאי לגלות אהדה לעם שעבר טראומה לאומית ממדרגה ראשונה. לא רק העם היהודי, אלא גם העם הארמני. ציטטתי בנאומי את איש הרוח הדגול אלי ויזל, שבאופן מקרי לחלוטין, נפרד מאיתנו בסוף השבוע שעבר. הוא השאיר לנו צוואה גדולה ומחייבת, ואחד מסעיפיה הוא הכרה ברצח העם הארמני. כך אמר אלי ויזל: אלי ויזל, חתן פרס הנובל לשלום שהלך השבוע לעולמו, אמר: ״שנים על גבי שנים נלחמתי על זכותו של העם הארמני לזכור. איך אוכל אני, שנלחמתי כל חיי על הזיכרון היהודי, להגיד לארמנים שאין להם זכות לזכור… כאזרח פרטי, אני לא צריך לדאוג מתגובתה של טורקיה. אבל אני מרגיש שאם המונח ״רצח עם״ (ג׳נוסייד) היה  קיים בימים ההם, אז מה שקרה בארמניה היה נקרא רצח עם. כולם מסכימים שהיה שם רצח המוני, אבל המונח הגיע בשלב מאוחר יותר. אני מאמין שהארמנים הם קורבן, וכיהודי, עלי להיות בצד שלהם״.

אליויזל

פוסט אלי ויזל

 

הנה הדברים שאמרתי בנושא זה במליאת הכנסת. כרגיל הנושא עבר לוועדת החינוך ושם ישקל בהשקט ובבטחה בחודשים הקרובים. חבל.

וואלה ארמניה

דיברתי בנושא גם באולפן פתוח בהגשת אורית לביא-נשיאל בערוץ הכנסת יחד עם חברתי מירב בן ארי.

אולפן פתוח

 

הגיע תורה של אפריקה. ראש הממשלה חוזר בסוף השבוע מביקורו באפריקה. זה היה ביקור חשוב. הנה אני אומר זאת שוב, ביקור חשוב. צריך להתעלם מכל האבק התקשורתי והרכילותי שליווה את הביקור, כך זה תמיד. אבל במקרה זה פעילות מחודשת של ישראל באפריקה היא מהלך נבון ונכון. כמובן, אם ראש הממשלה מתכוון לו ברצינות. באפריקה 54 מדינות, רבע ממדינות העולם. היבשת משוועת לסיוע ועזרה. ישראל עשתה זאת בעבר ויכולה לחזור ולמלא תפקיד חשוב בפיתוחה של אפריקה. נראה לי כי הכעסים והאמוציות שהרחיקו את מדינות אפריקה מישראל דעכו וכי יכולותיה של ישראל, דווקא בתחום העוצמה הרכה, כמו חקלאות, טכנולוגיה, מדע, חינוך ורווחה מבוקשות מאוד באפריקה. לפעילות כזו יש גם עלויות אבל ישראל יכולה בקלות יחסית למצוא שותפים במדינות מערביות אחרות. אנחנו, למי ששכח, מדינה קטנה עם יכולות גדולות והחשוב מכל, אין לנו שום שאיפות טריטוריאליות, אימפריליסטיות וקולוניאליסטיות באפריקה. אני מקווה כאמור שהביקור באפריקה לא יהיה ראשון ולא יהיה יחיד וכי ראש הממשלה , אולי לראשונה בתפקידו כשר חוץ, יתמיד במאמציו.

afric

 

חברינו בגרמניה מאוכזבים. שרת המשפטים שקד מתעקשת להעביר את חוק העמותות. בינתיים ועדת חוק, חוקה ומשפט ניטרלה הרבה מהנזק שהיה בו ועכשיו נשארה השאלה למה בכלל צריך אותו. אם הכל כבר נתון וידוע, בשביל מה צריך חוק? אבל שקד כמו שקד, עקשנית, מסתכלת קדימה. יום יבוא והיא תגיד לבוחריה, "תראו מה עשיתי". הנזק ליחסי החוץ של ישראל, בעיקר למדינות אירופה, הוא גדול. ידידנו אינם מבינים למה אנחנו פוגעים בארגונים לא ממשלתיים שפועלים בשם החברה האזרחית וששומרים על ערכי יסוד כמו שוויון וצדק. חברי בבונדסטאג הגרמני פנו אלי השבוע פנייה של הרגע האחרון, אולי ניתן בכל זאת לעכב את העברת החוק. הם חרדים למשפחת העמים החדשה שישראל מתייחסת אליה, כמו רוסיה או סין. אבל כאמור זה מטריד מעט מאוד אנשים. באופן מקרי, התפרסמה באחד האתרים כתבה מפורטת על ספינות הטילים החדשות שישראל בונה. תנחשו איפה? בגרמניה. שליש מעלותן משלמים הגרמנים. ועדיין אין זה כנראה מספיק לשכנע את הממשלה להטות אוזן לפנייתם.

מכתב גרמנים JPOST

מכתב גרמנים ערוץ 7

פוסט מכתב בונדסטאג 

 

הונאה בחסות המדינה. בוועדת הכלכלה קידמתי השבוע עוד מהלך אחד, את חוק הדואר הרשום. המדינה הונתה אותנו במשך שנים בידיעה ברורה וגיבתה כל גורם שנמנע מלציין את שם השולח בדואר הרשום. מי לא נתקל בתופעה המעצבנת הזאת? גם אזרחים ישרים שבאים לאסוף את הדואר זכאים לדעת מניין הוא בא ובסוף זו גם החלטה שלהם אם הם רוצים את הדואר או לא. יש רגעים בודדים שבהם נחשפת מדיניותה הפטרונליסטית של המדינה כלפי אזרחיה. היא יודעת יותר טוב מהם מה הם צריכים.

הנושא הזה הגיע גם ל"ידיעות אחרונות" וכתבה בנושא הופיע במוסף "ממון".

ממון חוק דואר רשום

זהו חוק קטן אבל צעד גדול, אם יעבור את כל המכשולים שמחכים לו.

 

ועוד פרחים קטנים:

פגשתי את ליר לוי ועומר עדרי, תלמידי בתי הספר "עתיד" רמת גן, שהציעו הצעת חוק לגבי בריונות ברשת. מה שמתחולל בעולמם הוירטואלי של המבוגרים מתחיל אצל הצעירים, וליר ועומר מנסים לתקן. אולי יום אחד הם עוד ישבו פה בכנסת ויוכלו להשפיע יותר.

הצעת חוק בריונות ברשת

בוועדת הפנים נחשפו שוב המחדלים בטיפול באוכלוסיית האזרחים הוותיקים בישראל. הנה דברים שאמרתי שם.

 

עמותת נט"ל באה לכנסת. עמותה חשובה שעוסקת בטיפול בנפגעי טראומה. הקימה אותה יהודית רקנאטי ומובילה אותה היום אורלי גל, שתי נשים נמרצות ובעלות מודעות חברתית. במדינה כשלנו הנושא אינו יורד לרגע מעל סדר היום, ראו ראשית דבריי. הן באו לבקש עזרה גם מהמדינה ואני סבור כי המדינה חייבת לעזור להם.

 

ביום רביעי בלילה התפנה שר התחבורה סוף סוף להשיב על שתי שאילתות שלי. נחמד. ממש יפה. השאילתא הראשונה חגגה יום הולדת ראשון ועוד חודשיים, השניה רק בת שישה חודשים. שתיהן התיישנו כמו דג מעושן…

האחת עסקה בגשר מוצא שנפתח בינתיים והאחרת בתנועת הרכבות לירושלים שפסקה פעם…

כך נראית הממשלה וכך הכנסת.

 

שמחתי להיפגש עם חברים ממעגל האזרחים האזרחיות הוותיקים בקריית חיים, ואשמח להיפגש עם מעגלים נוספים בכל פינה שהיא בישראל. אם אתם מעוניינים להיפגש איתי, צרו קשר עם עוזרי, יותם, בטלפון 050-6211837.

קריית חיים

ביום רביעי השתתפתי בחוג בית במבשרת ציון ויחד עם חברי חברי הכנסת יוסי יונה ועמר בר-לב שוחחנו עם פעילי המפלגה על איך לפעול היום ולעתיד כדי להחזיר את העבודה להנהגה הלאומית. תודה רבה לשרה ג'נסטיל על האירוח האדיב.

שרה גנסטיל

 

ולבסוף, מפכ"ל המשטרה הגיע סוף סוף לוועדת הפנים כדי לדווח על הרשימה הסודית של חברי הכנסת והשרים שהוכנה באגף החקירות. ברשימה הזאת נקבצו, לדברי המשטרה, לצורך בקרה, כל קטעי המידע הנוגעים לקבוצה זאת. כבר אין טעם להאריך ולהסביר מה המשמעות הציבורית למשטרה שאוספת מידע ואפילו רק מרכזת אותו ביחס לקבוצה קטנה, שאמורה במסגרת תפקידה הציבורי לפקח עליה. כל ההכחשות לא יעזרו, זו הייתה טעות חמורה. לקראת סוף השבוע כבר נודע כי המפכ"ל רוצה לקצר את הקדנציה של ראש אגף החקירות, ניצב מני יצחקי. גם כאן הייתי בודק למה. יתכן שהוא מנצל את הפרשה הזאת כדי להיפטר מאיש החקירות המרכזי של המשטרה. ואם כך, הרי לנו פרשה חדשה.

ציוץ משטרה

 

 

אתם מוזמנים ביום חמישי הבא, 14 ביולי 2016, להרצאה שלי בפי חברי ארגון ארגמן, בנושא "המלחמה החדשה, המלחמה על התודעה, כיצד נערכת ישראל?". ההרצאה תתקיים בבית מפגש לאזרחים ותיקים, שדרות עמק בית שאן 7 (פינת רח' משה דיין) במודיעין. אשמח לראותכם.

 

ועוד הודעה אחת. ביום שלישי, 26 ביולי 2016, נקיים אני ויושבי הראש השותפים לשדולת הגמלאיות והגמלאים, ח"כ איציק שמולי וח"כ יואב קיש, בפעם הראשונה בכנסת את "יום האזרחיות והאזרחים הוותיקים". מליאת הכנסת וועדותיה השונות ידונו ב-900,000 האזרחים הותיקים של מדינת ישראל. המעוניינים להשתתף ביום, נא להירשם בקישור זה.

יום האזרחים הותיקים

ארץ שאין בה רגע אחד משעמם.

 

שבת שלום.

 

שלכם,

נחמן

 

עדיין אין תגובות

יול 01 2016

השבוע שהיה כך היה: דמוקרטיה במבחן

מאת: נושאים: סיכום שבועי

דמוקרטיה במבחן

גבולות הדמוקרטיה בישראל נמתחים  |  פיצוצי משנה עקב ההסכם עם טורקיה  |  אירופה מתפוררת  |  מולקולות במאבק ב-BDS  |  חייבים להגן על יחסינו עם העולם  |  מה עוד היה לנו השבוע?  |  על סדר היום לשבוע הבא

 

גבולות הדמוקרטיה בישראל נמתחים. חברת הכנסת חנין זועבי מותחת את גבולות הדמוקרטיה עד הקצה. לא מן הנמנע שאתמול היא חצתה אותם ונפלה. דיברתי לפניה בדיון על ההסכם עם טורקיה ואמרתי, בתמצית, כי הוא יקר מדי, מאוחר מדי ומועט מדי. אפשר היה להשיג הרבה יותר, בוודאי לחסוך כמה שנים של מתיחות ביחסים בין שתי המדינות. אבל ביבי כמו ביבי מחכה לאיזה הזדמנות תקשורתית ובסוף מודיע על ההסכם ברומא, לעיתונאים הנלווים אליו, מתעלם מן הציבור כולו וכמובן חותם על ההסכם לפני שהקבינט או הכנסת אישרו אותו. מדינת ליליפוט.

וואלה דיון בהסכם במליאה

פניתי ליו"ר ועדת חוץ וביטחון לקיים דיון דחוף על ההסכם. עוד לא היה. לא מפתיע. אם הכנסת לא מכבדת את עצמה, למה הממשלה צריכה לכבד אותה?

Document-page-001 (1)

אלה הדברים שאמרתי בתכנית "אולפן פתוח" בערוץ הכנסת, בהגשת אורית לביא-נשיאל, שם התעמתתי עם ח"כ מייקל אורן ועם חברתי לסיעה ח"כ קסניה סבטלובה.

 אולפן פתוח

ציוץ בנט קבינט

פיצוצי משנה עקב ההסכם עם טורקיה. כפי שאמרתי, אחרי עלתה זועבי, הנוסעת המפורסמת ממש המרמרה. לידה ישב באסל גטאס, שהם הוא השתתף באחד המשטים. שניהם עברו על החוק הישראלי, השתתפו במעשה לא חוקי וספגו על כך השעייה. זה לא הספיק לזועבי שהכריזה אתמול על חיילי צה"ל כרוצחים. אני מודה שלא הסתערתי על הדוכן כדי להוריד אותה. זה לא התפקיד של חברי כנסת. גם ברגעים כאלה חייבם לשמוע על קור רוח. יו"ר הישיבה כשל כשלא הרחיק אותה מיד ונתן אור ירוק להילולה שהתחוללה במליאה. זה היה מביש וקשה.

פניתי בדחיפות לוועדת האתיקה. אני מאמין שהיא תעניש אותה בהשעייה ארוכה. עכשיו אני מצפה מהיועץ המשפטי לבחון אם ניתן להעמידה לדין על הסתה. חופש ביטוי אינו חופש הסתה, זועבי שכחה את זה.

אלו הדברים שאמרתי במליאה

מליאה טורקיה

הנושא כמובן היה בכותרות בתקשורת בהרחבה. התראיינתי בנושא ההסכם עם טורקיה ופניה לוועדת האתיקה בתכנית "פתחי וזמרי בעם" של נועם פתחי ויותם זמרי ברדיו דרום, במהדורת הבוקר של מוטי לביא ברדיו קול חי ואצל רועי שרון ברדיו גלי ישראל.

זועבי אתיקה הארץ

זועבי אתיקה NRG

פוסט פייסבוק ועדת אתיקה

גם ביום כזה אני מסרב לתת גט של כריתות לאוכלוסיה הערבית כולה ואפילו לנציגיה בכנסת. עאידה תומא סלימאן היא יו"ר הוועדה למעמד האישה ושוויון מגדרי, שאני חבר בה ומשתתף ברבות מישיבותיה ונוצרה בינינו כימיה טובה. זה קורה כשעוסקים בעיקר ומתמקדים בחייהן של נשים יהודיות וערביות שזקוקות לעזרה ולסיוע מהכנסת ומקבלות אותן. היא דוגמא לחברת כנסת שבאה לעבוד ולא להסית, באה לקרב ולא להרחיק.

עאידה_תומא_סלימאן

אני מקווה שאני לא מזיק לה בדברים האלה. בישראל 2016 כבר אי אפשר לדעת. אגב, פניתי אליה גם כשתקיים את ישיבה בוועדה על חיילות צה"ל. אני מניחה שתהיה ישיבה. אם היא לא תשב בראשה, ישב מישהו אחר. זה סביר ומתקבל על הדעת.

שלושה שרים התנגדו בקבינט להסכם עם טורקיה. אחת מהם היא שרת המשפטים איילת שקד, אותה שאלתי בשעת השאלת החדשה בכנסת אם סביר בעיניה שראש הממשלה מקדים את החתימה על ההסכם להחלטת הקבינט. שקד התחמקה, כמובן, ממתן תשובה, אולם נאלצה להודות שהיתה שותפה לעיצוב ההסכם הזה ומעולם, כנראה, לא נאבקה בו.

 שעת שאלות

שעת שאלות NRG

 

אירופה מתפוררת. לפני שבוע בדיוק התחוללה רעידת אדמה פוליטית באירופה. החלטת בריטניה לעזוב את האיחוד האירופי הרעידה את האיחוד ומדינות רבות בו. היא נושאת מסר לא רק כלפי השותפות של בריטניה באיחוד, אלא גם למדינות אחרות שבהן מתנהל עימות בין נטיות לבדלות לבין רצון לשיתוף פעולה בין מדינות. רוחות רעות וקרות מנשבות במדינות אלה וממילא גם בזירה הבין-לאומית. רוח הלאומנות החדשה היא בשורה רעה שעלולה להכחיד את שיתוף הפעולה הבין-לאומי החיוני כל כך לרוב העולם שסובל ממצוקות גדולות. אנחנו צופםי במחזה הזה אבל גם משתתפים בו. להבנתי, אירופה חזקה טובה לנו. זהו שוק כלכלי גדול וזוהי גם קרבה תרבותית ואידיאולוגית. החלום של הימין הישראלי כי ארופה תניח לנו עתה ותתעסק בעצמה הוא כמובן קצר טווח. אי אפשר למחוק 500 שנות שליטה בעם אחר וגם אם לרגע נדמה שדעתו נשל העולם הוסחה מאיתנו, זה עוד יחזור.

אלה הדברים שאמרתי בנושא בפגוש את העיתונות בהגשת רינה מצליח במוצאי שבת (תחילת הקטע בדקה 26:00).

לכן היוזמה הצרפתית בדרך כזו או אחרת תמשיך ללוות אותנו ולכן גם אחרי הבחירות בארה"ב נשמע יותר מהנשיא או הנשיאה החדשים. ביום רביעי שוחחתי בטלפון עם כ-200 נקודות שידור של הארגון היהודי ג'יי סטריט, ביוזמתה של יעל פתיר, המנהלת הנמרצת של הארגון בישראל. ג'יי סטריט הוא ארגון שנוי במחלוקת בארץ ובארה"ב, אבל הזמן עושה את שלו. בשבוע שעבר הודיע השר גלעד ארדן הממונה על המאבק ב-BDS כי הוא מצפה לשיתוף פעולה בין הארגון לבין המדינה בפעילות בקמפוסים האמריקאים, שם לג'יי סטריט יש פעילים רבים. תהיה תוצאת הבחירות אשר תהיה, המשימה מספר 1 שלנו היא לטפח את הקשר עם הקהילה היהודית באמריקה, על מגוון ארגוניה ועל קשת דעותיה.

 

מולקולות במאבק ב-BDS. בתחילת השבוע הגעתי לאוניברסיטת בר אילן, אשר המרכז לתקשורת בין-לאומית שלה בראשותו של פרופ' איתן גלבוע, עושה עבודה מצויינת. זה היה תדריך למרצים שעומדים לצאת בשנה הקרובה לשנת שבתון בארה"ב. בספר החדש שלי, "חץ ברשת" בהוצאת מודן, שבתי ופרסתי את רשת הדיפלומטיה הציבורית של ישראל שהיא בעיני המערך הארגוני הנכון בקרב ב-BDS. האקדמאים הישראלים באוניברסיטאות, בבתי הילל ובמסגרות ארגוניות אחרות הם אותן מולקולות של דיפולמטיה ציבורית, שיכולות בכל מקום על פני כדור הארץ לרכז את הפעילות ההגנתית, המניעתית וההתקפית, כנגד תופעת הדה לגיטימציה של ישראל.

בר אילן

כך למשל, משלחת של תורמים ופעילים בארגון קרן היסוד מאוסטרליה עימם נפגשתי השבוע. הקהילה היהודית באוסטרליה מצטיינת ביחסה האוהד לישראל. שום דבר לא יכול כנראה לקלקל את האהדה הזאת.

אוסטרליה

חייבים להגן על יחסינו עם העולם. לכן אגב חשבתי שזו טיפשות מוחלטת שישראל סוגרת בימים אלה נציגויות דיפלומטיות, למשל השגרירות שלנו באל סלבדור. חברי חיים ילין קיים על כך כינוס מיוחד ואני כראש השדולה לחיזוק מערך החוץ קראתי לפתוח עוד נציגויות ולא לסגור נציגויות קיימות. אגב, באירוע סיפר שגריר אל סלבדור בישראל כיצד נציג דיפלומטי של אל סלבדור באירופה הציל עשרות אלפי יהודים בעת השואה. פרקים כאלה בהיסטוריה של שתי מדינות ראוי לשוב ולספר.

אל סלבדור

דוגמא למערכת יחסים שלמה ופוריה היא יחסינו עם גרמניה. השבוע שוב אירחנו בארץ ועדה של הבונדסטאג, הפעם ועדת הביטחון. גרמניה היא העוגן העיקרי שלנו באירופה ולאחרונה גם הודיעה על עסקה בשווי 600 מיליון יורו במסגרתה היא חוכרת מישראל 5 מל"טים ענקים מסוג "איתן". זאת אמירה משמעותית בהיבט הכלכלי ובהיבט המדיני כאחד, במיוחד בשוק הייצוא הביטחוני התחרותי. אנחנו נמשיך להדק את היחסים עם הבונדסטאג הגרמני. אני מקווה שנגיע להישגים דומים גם עם מדינות אחרות באירופה.

 

מה עוד היה לנו השבוע?

השתתפתי בדיון שולחן עגול השבוע, במסגרת אירוע האחדות בכנסת שיזם חברי יואב קיש, בנושא "תיק תקשורת: בין דיווח לדעה – או מי אחראי לשיח הציבורי". יחד איתי השתתפו גם חברי הכנסת רויטל סוויד ואמיר אוחנה ואנשי אקדמיה ותקשורת, ביניהם שמעון ריקלין ואראל סגל. במהלך הדיון הבעתי תקווה לתקשורת שמפרידה בין עמדה לדעה ונותנת לציבור את האפשרות להחליט במה לתמוך ולמה להתנגד.

אירוע האחדות

המאבק על ערוץ הכנסת מסתמן כהצלחה. חלק מהסעיפים הפרובלומטיים הוצאו מתוכו, וזה טוב, שהרי הערוץ, בניהולו של (בקרוב ד"ר) אורי פז, עושה עבודה טובה במגבלות האכסניה שלו.

 

 

באתי לוועדת העבודה והרווחה לדיון על עמותת שמע שעושה עבודה מצוינת בקרב ילדים ובני נוער לקויי שמיעה. שמענו סיפורי הצלחה מופלאות שהתאפשרו באמצעות העמותה, אולם הדבר לא מסייע לה לשרוד והיא בקשיים כלכליים גדולים. חרפה.

 

בוועדת הפנים ביקשנו לשמוע על מסמך חברי הכנסת של משטרת ישראל, "מסמך יצחקי". בדרכה השלומיאלית והכושל, לאחרונה, המשטרה שיגרה נציגים מדרג נמוך וגרמה לביטול הדיון. חבל, זו סוגיה שיש ללבן אותה בפומבי.

דוח יצחקי

ציוץ משטרה

פנייתי אל היועץ המשפטי לממשלה ליטול מראש הממשלה את סמכויתיו בכהונתו כשר התקשורת בנושא בזק בשל ניגוד עניינים, נענתה בחיוב. הנה מכתב מהיועץ המשפטי לממשלה שמודיע זאת. גם פניה אחרת לשר הפנים לבטל סוף סוף חקיקה מטרום המדינה של ממשלת הוד מלכותה בנושא עיתונות, אף היא נעתה לחיוב על ידי שר הפנים שהודיע כי התקנות בעניין זה יוחלפו בחדשות.

Document-page-001 (1)

על סדר היום לשבוע הבא, אם אתם רוצים לפגוש ולהיפגש עמי:

מחר, 2 ביולי, אשתתף באירוע שבת תרבות בתיאטרון רמת גן (חיבת ציון 16, רמת גן). האירוע יתקיים בהנחיית אבי בטלהיים בשעה 11:00 בבוקר.

 

ביום ראשון אתארח בקריית חיים ושם אקיים שיחה בנושא 25 שנה למלחמת המפרץ. האירוע יתקיים ביום ראשון, 3 ביולי בשעה 10:00 בבוקר במרכז הקהילתי בית נגלר (בן צבי 14, קריית חיים).

 

ברביעי, 6 ביולי, אשתתף יחד עם חברי עמר בר לב ויוסי יונה בחוג בית בביתה של שרה ג'נסטיל, ברחוב החרובית 12 במבשרת ציון. האירוע יתקיים בשעה 19:00.

 

ביום חמישי, תתכנס בירושלים הוועדה המדינית של מפלגת העבודה לדיון על עתידה של ירושלים והשכונות במזרח העיר. האירוע יתקים בשעה 18:30, רחוב אלחריזי 9, ירושלים.

 

בינתיים, שבת שלום ובשורות טובות

 

שלכם,

נחמן

 

עדיין אין תגובות

יונ 24 2016

השבוע שהיה כך היה: סוגרים (ברגל) פערים חברתיים

מאת: נושאים: סיכום שבועי

סוגרים (ברגל) פערים חברתיים

 

צעדת השוויון מגיעה לירושלים  |  מבוכה נוספת תוצרת משטרת ישראל  |  15 שנה לוועידת דרבן  |  הסיוע לא מסתייע  |  התקרית בכביש 443  |  הסכנה המרחפת מעל ערוץ הכנסת  |  המאבק על זכויות הגמלאים והגמלאיות  |  אירועים נוספים השבוע  |  אירועי השבוע הבא

 

צעדת השוויון מגיעה לירושלים. ביום רביעי בבוקר הצטרפתי לצעדת השוויון שיצאה מירוחם והגיעה לכנסת. צעדת השוויון הצליחה הצלחה חלקית. הצטרפו אליה, אך לא רבים מדי, וההדים שעוררה היו קלים. אבל לא הייתי מתייאש. כמו תמיד הדרך לשינוי מתחילה בצעד ראשון, הססני ולא בטוח, אבל אני משוכנע שבהדרגה יבינו התושבים במה שקרוי "הפריפריה", הן גיאוגרפית והן חברתית, שתחת הממשלה הזאת, ממשלת נתניהו, גדלו הפערים החברתיים כפי שלא היו מעולם.

אני מקווה שההתפכחות תגיע. היא חייבת. זה יקרה בהדרגה, אך בסופו של דבר משם גם יבוא השינוי והוא יכפה על הממשלה לשנות את מדיניותה הכלכלית והחברתית.

על פי בקשתי גם נקבע דיון מיוחד במליאת הכנסת בנושא זה, והצטרפו אליו נציגים מכל סיעות הבית. במקביל גם התכנסה השדולה לחיזוק הפריפריה באולם ירושלים בהובלת יושב ראשה, ח"כ חיליק בר. האירוע היה מכובד ביותר והשתתפו בו הצועדים, חברי כנסת רבים, ראש עיריית ירושלים ניר ברקת ושר הפנים ח"כ אריה דרעי.

אני רוצה לברך את ידידי מיכאל ביטון, חילי טרופר ועוד רבים מישובי הדרום שהצטרפו לצעדה הזאת.

פוסט מליאה צעדת השוויון

ציוץ צעדת השוויון

צעדת שיוויון ידיעות

מבוכה נוספת תוצרת משטרת ישראל. משטרת ישראל, כך התברר, אספה מידע על חברי כנסת ושרים ושמרה אותו. צריך לקרוא את המשפט הזה פעמיים בשביל להבין את המשמעות.

בתחילת השבוע מסר ערוץ 10 שבידי המשטרה חומרים מפלילים על עשרות חברי כנסת. ככה פשוט. למשטרת ישראל יש שם רע, לצערי הרב עקב סדרה בלתי נגמרת של אירועים מביכים במשטרה היחידה שיש לנו, ושלה אנו זקוקים יום ולילה. מובן שבכנסת נהגו בידיעה הזאת בכפפות של משי כדי שלא יתקבל חלילה הרושם שמישהו מנסה להשפיע על חקירות או להתערב בהן. אולם היה ברור לכל שמדובר במעשה מסוכן, בעיקר כשהמשטרה גם נמנעה מלהגיב, להודות או להכחיש. המפכ"ל הגיע בדחיפות גדולה ליו"ר הכנסת ומיד מצא לנכון לתקוף את "המדליפים". גם זו לא הבעיה. לא תמיד מחפשים את המטבע מתחת לפנס. העניין הוא לא ההדלפה, אלא האם אמנם נכון הדבר, שהרי חומרים מסוג זה נחשבים למעשה של סחיטה.

מכל ההתרחשויות עדיין לא ברור לי מי אסף ולמה מידע מהסוג הזה, האם יש בו משהו חדש או שמדובר בשיחזור של חומרים ישנים ובכל מקרה, עדיין, כתם גדול ומכוער דבק בחברי הכנסת כולם.

ציוץ משטרה

15 שנה לוועידת דרבן. באמצע השבוע קיימנו כינוס בו ציינו 15 שנה לועידת דרבן הראשונה אשר התקיימה ב-2001. הוועידה הזאת היוותה את נקודת הפתיחה למערכה המדינית נגד ישראל, שהייתה ועודנה משולבת בפעילות של טרור. יתרה מזאת, היא התרחבה לשדות אחרים, כלכליים, משפטיים, תרבותיים וכיוצא באלה. למרות שוועידות דרבן שלעצמן נכשלו, הן פרשו מניפה רחבה של פעילות אנטי –ישראלית ובראשה תנועת ה-BDS. משתתפי האירוע ובהם השר לביטחון פנים, לעניינים אסטרטגיים והסברה, ח"כ גלעד ארדן, יו"ר האופוזיציה, ח"כ יצחק הרצוג, שגריר האיחוד האירופי לישראל, מר לארס פאבורג-אנדרסן, שגרירת קנדה לישראל, הגב' ויויאן ברקוביצ'י, חברי הכנסת ציפי לבני, מייקל אורן וענת ברקו, העלו רעיונות שונים כיצד להתמודד עם האתגר של ה-BDS. הסכמתי עם רבים מהרעיונות אולם אי אפשר להתעלם מעובדה בסיסית אחת: ישראל שולטת כבר קרוב ל-50 שנה בחייו של עם אחר. הצלחנו להדוף ובעיקר למנוע פתרון כפוי אולם כפי שהדברים נראים השבוע, למשל ביוזמה הצרפתית, אנחנו חיים על זמן שאול. לא נוכל לאורך זמן להמשיך במצב הזה, ובסופו של דבר נצטרך להגיע לפתרון.

DSC_8862

כמובן שלא נשכח להזכיר אורחים נוספים שהשתתפו בכינוס וביניהם סגן יו"ר ועידת הנשיאים, מר מלקולם הונליין, סגן שר החוץ לשעבר, הרב מיכאל מלכיאור שגריר ישראל לאו"ם לשעבר, מר דני גילרמן; יו"ר ועידת הנשיאים, מר סטיבן גרינברג; שגריר נורבגיה לישראל, מר יון הנסן-באואר; שר המשפטים של קנדה לשעבר, מר אירווין קוטלר; עורך חדשות החוץ בחדשות 2, מר ערד ניר; ויו"ר התאחדות הסטודנטים היהודים העולמית WUJS)) בזמן הועידה, מר פלג רשף.

וכמובן תודה מיוחדת לשותפנו ארגון יום מיוחד זה, ארגון NGO Monitor ופרופ' ג'ראלד שטיינברג העומד בראשו.

ציוץ דרבן

הנה דברים שאמרתי בפתח הכינוס, ודברים נוספים שאמרתי בנושא בתקשורת במהלך השבוע:

ראיון דרבן ערוץ הכנסת

ראיון בנושא הכינוס באולפן הפתוח של ערוץ הכנסת

דרבן מעריב

ימים ספורים קודם לכן דיברתי בקונגרס היהודי-גרמני הרביעי שהתכנס בפרנקפורט והצעתי כינון אמנה חדשה בין ישראל לבין יהדות התפוצות, אמנה שמציעה לכל אחד משני הצדדים גם לתת וגם לקבל. על ישראל ליטול על עצמה את המשימה הכבדה של החינוך לזהות יהודית ויצירת זיקה והזדהות עם מדינת ישראל, ואילו יהודי התפוצות יכולים לסייע לישראל במערכה המדינית הנמשכת והולכת, שעליה כבר דיברתי.

פוסט קונגרס גרמני

בנוסף, הצטלמתי לסרט שמפיק יואב שמיר בנושא תנועת החרם בימים אלה.

סרט BDS

הסיוע לא מסתייע. בהקשר המדיני, נמשך השבוע הדיון הפומבי והעקר עד כה על הסיוע הצבאי האמריקאי לישראל. ביבי משחק באש. הוא מנסה למשוך את המשא ומתן בתקווה שיקבל יותר. אבל כמו שאנחנו יודעים וכל אחד מבין, לפעמים מקבלים פחות. הסיוע הזה הוא קריטי למדינה, במיוחד לצה"ל ולתעשיות הביטחוניות; עשרות אלפי משפחות תלויות בסיוע הזה. דיברתי בנושא ביומן הערב ברשת ב' בהגשת יוסי הדר, וכתבתי מאמר בדה מרקר המסכם את עמדתי.

מאמר דה מרקר

מה עוד היה השבוע?

התקרית בכביש 443. אירוע מצער התרחש בכביש 443 בעקבות זריקת בקבוקי תבערה ואבנים על נוסעים בכביש. בעקבותיו פעלו חיילי צה"ל וכתוצאה מירי שלהם נהרג נער ערבי, מוחמד בדראן שמו, בן 15. הוא נורה בטעות. דיון על כך פרץ במליאת הכנסת והדרדר כרגיל. אני בחרתי לגשת לנושא באופן שונה. הבעתי צער, כאב אפילו, על מותו של הנער אבל אמרתי כי כל עוד אנחנו חיים במדינה דו-לאומית, וזו המציאות, אירועים מסוג זה עלולים להתרחש. בעיקר פניתי לחברי הכנסת הערבים, שנקטו לשון חריפה מאוד ואמרתי להם כי צה"ל גם בנושא זה יפעל בהתאם לנורמות ולערכים שלו כפי שעשה רק לאחרונה במקרה של החייל אלאור אזריה. אני נותן אמון בצה"ל ומציע גם להם לעשות כן.

 443 מעריב

הסכנה המרחפת מעל ערוץ הכנסת. בוועדת הכנסת פתחנו השבוע בדיונים על חוק חדש-ישן שמסדיר את פעילות ערוץ הכנסת. אמנם הוא מתבסס על ועדה ציבורית בראשות השופטת בדימוס שרה פריש, אולם הוא מביא איתו בשורות רעות לכלי תקשורת קטן אבל חשוב. ערוץ הכנסת הוא מרכיב בדמוקרטיה הישראלית, הוא אמור להעביר לציבור את המתרחש בכנסת על כל היבטיה בשידורים ישירים ובתכניות מוקלטות. למיטב שיקולי המקצועיים, ונאמר שאני מבין טיפה בעניין הזה, הוא עושה עבודה מקצועית טובה, מאוזנת ונטולת הטיות. כרגע הוא בסכנה ובדיון בוועדת הכנסת יחד עם חברי שלי יחימוביץ', מיקי רוזנטל ואיילת נחמיאס-ורבין התייצבנו להגן עליו במה שנראה כמו סיבוב ראשון בלבד בקרב קשה שעוד מצפה לנו.

 

המאבק על זכויות הגמלאים והגמלאיות. אני ממשיך במאבק היום-יומי על זכויות הגמלאים והגמלאיות. מצורפת כתבתה של נורית וורגפט בעיתון הארץ, העיתונאית היחידה שמתמקדת בענייני הגיל השלישי.

 נורית וורגפט

אירועים נוספים השבוע. פגשתי את רבני צהר, ארגון חשוב שמקרב את הדת להמוני ישראל במקום להרחיק אותה, ובחנו אפשרויות לשיתוף פעולה.

 

הצטרפתי לווטרנים היהודים ממלחמת העולם השנייה שבאו לכנסת כדי לציין את יום הניצחון על גרמניה הנאצית, יום שיזמה חברתי ח"כ קסניה סבטלובה.

ציוץ וטרנים קסניה

יום אחר שהכנסת ציינה השבוע הוא יום העיוור. בוועדה לקידום מעמד האישה, שבה אני חבר, שמענו על מאבקן של נשים עיוורות לתפקד כאימהות ולהשתלב בחברה. נשים גיבורות, לא פחות ורק יותר. הנה הדברים שאמרתי במהלך הוועדה.

נח בראון

עם נח בראון וחבר נוסף מהמרכז לכלבי נחיה לעיוורים

 

דיברתי השבוע בגלי צה"ל גם על סגירתו של עיתון "במחנה" לאחר 82 שנות פעילות.

 

ועוד שתי פגישות כדרכי עם מבקרים מחו"ל: מורים מבית ספר בקליפורניה שבאו ללמוד מקרוב על ישראל וחברים במפלגה הסוציאליסטית (SPD) מבוואריה שבגרמניה, שאכן מתעניינים בישראל ודווקא בנושאים אזרחיים ולא בנושאים צבאיים.

קבוצה מייקל טוצין

עם קבוצת המורים מקליפורניה

SPD

עם קבוצת הפרלמנטרים מבוואריה

 

אירועי השבוע הבא. בשבוע הבא אני מזמין אתכם לשני אירועים בהם אשתתף:

האחד באוניברסיטת בר אילן, "החרם האקדמי: אתגרים ומענים" יום עיון בנושא ה-BDS (איך לא?). הדיון יתקיים ביום ראשון, 26 ביוני, בשעה 15:30 והוא פתוח לקהל הרחב. פרטים נוספים ניתן למצוא אצל עוזרי, יותם, טל': 050-6211837.

AcademicBoycott-page-001

אירוע נוסף הוא מפגש של חברים ממפלגת העבודה בסניף המתחדש שלנו בחדרה, תחת הנהגתו של אבי קוך. המפגש יתקיים ביום חמישי, 30 ביוני 2016, בשעה 19:00, ויהיה פתוח לציבור. לפרטים נוספים, צרו קשר עם עוזרי, יותם, טל': 050-6211837.

שבת שלום.

שלכם,

נחמן

 

 

עדיין אין תגובות

יונ 17 2016

השבוע שהיה כך היה: טרור, שבוע של

מאת: נושאים: סיכום שבועי

טרור, שבוע של

מתקפות הטרור אצלנו ובעולם  |  נאבקים בטרור, גם בחקיקה  |  ספרים רבותיי, ספרים  |  ידידות בסימן משבר  |  דואגים לאזרחים הותיקים  |  כסף קטן, דברים גדולים  |  אירועי השבוע החולף ואירועי השבוע הבא

חברות וחברים,

מתקפות הטרור אצלנו ובעולם. זה היה שבוע של טרור, תחילתו במתקפת הטרור בשרונה, אחר כך באורלנדו ולבסוף בפריז. שרשרת המעשים הללו קשורה קשר רופף האחתִ לאחרת, יש הקושרים ביניהם ויש המפרידים. אני מאלה הטוענים כי כל טרור בכל מקום דינו שווה ויש להלחם בו ולהכחידו, אך קיים הבדל בין הטרור של דאע"ש שנועד לערער את התרבות המערבית ולהביס את המערב, לבין הטרור הפלשתיני שפועל אמנם בדרך דומה, אבל מטרתו שונה, והוא מכוון להביא לכינון מדינה פלשתינית, ולהכרה ישראלית ובין-לאומית בה. המטרות שונות, האמצעים דומים ופסולים מכל וכל.

במקרה שלנו לא אוכל להשתחרר מהמחשבה כי המאבק בטרור הוא כפול; כל פעולה צבאית-מודיעינית המיועדת לשרשו, ומאמץ מדיני-אזרחי להביא להידברות. אלה שתי הידיים שחייבות לפעול במשותף.

על כך דיברתי כמה וכמה פעמים בימים טרופים אלה.

לצפייה בדברי בתכנית "ערב חדש", בהגשת שרה ב"ק, לחצו על התמונה מטה:

ערב חדש

לצפייה בדברי בתכנית "קריאה שלישית" בהגשת שלום קיטל, לחצו על התמונה מטה:

קריאה שלישית

בנוסף, דיברתי בנושא גם בתכניתו של גבי גזית ברדיו 103 FM. להאזנה לדברים, לחצו כאן.

 

נאבקים בטרור, גם בחקיקה. לקראת סוף השבוע העבירה הכנסת את "חוק המאבק בטרור" שירש את מקומן של תקנות ההגנה לשעת חירום משנת 1945. מדובר בצעד חשוב שמסדיר את המאבק המשפטי-מדינתי בטרור. שוב ישראל היא מדינה מובילה בעולם והפעם בחקיקה נגד טרור. כמה אני רוצה לראות אותנו לשם שינוי מובילים בתחומי חקיקה אזרחיים, חברתיים, סביבתיים, אבל כך יצא.

דברתי השבוע גם בהקשר לחוק אחר, למעשה הוראת שעה, "צו האזרחות והכניסה לישראל", הוראה המיועדת למנוע הענקת אזרחות ישראלית העם נישואין בין אזרח או אזרחית ישראליים לבין תושב שטחים. לצפייה בדברי לחצו על התמונה:

 

 

צו האזרחות

הארץ צו האזרחות

ספרים רבותיי, ספרים. וכדי להשלים באופן מוזר את הנושא הזה, ראה השבוע אור ספרי ״חץ ברשת״, שעוסק בדיפלומטיה ציבורית ובלחימה בעצימות נמוכה, סוג של עימות בין מדינות לבין ארגוני טרור וגרילה. זהו העימות הצבאי הנפוץ ביותר מאז תום מלחמת העולם השניה. הדיון בסוגיות אלה אינו אקדמי, כאמור, הוא אמיתי ומעשי. אני שמח שניתן לי לתרום אליו כמה תובנות המבוססות על נסיוני המעשי, על ראיונות רבים שעשיתי ועל התיאוריות הבולטות בתחום. תודה לידידי, פיני עידן שדחף אותי ופתח לפני את האוניברסיטה המשודרת של גל״צ ותודה לצוות הנפלא של מודן, שלא הניח לי, ובצדק…

חץ ברשת

אני מזמין אתכם לפגוש אותי ולשוחח בנושא במהלך שבוע הספר העברי המתקיים בימים אלו. השבוע כבר ביקרתי בשבוע הספר בירושלים. שבוע הבא אהיה בשבוע הספר בכיכר רבין בתל אביב:

ביום רביעי, 22 ביוני 2016, בשעה 19:00.

במוצאי שבת, 25 ביוני 2016, בשעה 20:00.

 שבוע הספר ירושלים

שבוע הספר 2

שבוע הספר 4

המלצה מטעם המפלגה חץ ברשת

ידידות בסימן משבר. בינינו לבין ארה״ב מתרבות והולכות המחלוקות. העימות על עסקת הגרעין עם איראן יצר קרע עמוק בין אובמה לנתניהו והשבוע התברר כי אובמה אינו שוכח. הקונגרס, בעידוד ישראל, כלומר איפא״ק, ביקש להגדיל הסיוע צבאי לישראל, אך הנשיא הודיע כי הוא מטיל וטו. לא יהיה. ישראל זקוקה מאד לסיוע הכספי, בלעדיו לא תעמוד במבחן היתרון האיכותי על אויבנו ובלעדיו גם יחסרו מאות מליוני דולר לתעשייה המקומית, שמשתמשת בכספי הסיוע האמריקאי. עכשיו עומדת על סדר היום השאלה מה יהיה היקף הסיוע בעשור הקרוב. פער גדול בין ישראל לבין ארה״ב. ביבי רוצה למשוך את המו״מ מעבר לכהונת הנשיא הנוכחי, בתקווה שהנשיא או הנשיאה הבאים יהיו נדיבים יותר, ומה אם לא? ומה אם יתעקשו לפתוח את הנושא לדיון ציבורי? ומה אם משלם המיסים האמריקאי יתעורר פתאום וישאל למה?

תקפתי בנושא את ראש הממשלה ומדיניותו בראיון לאריה גולן ברשת ב', הוצאתי הודעה לתקשורת.

פוסט הודעה לעיתונות יחסי ארהב

אגב, שר הבטחון,ְ ליברמן, כבר יוצא בשבוע הבא לארה״ב, בין היתר כדי לסכם נושא הסיוע. אולי הוא מבין משהו שראש הממשלה אינו?

ציוץ אובמה

דואגים לאזרחים הותיקים. ביום ראשון העלתי בוועדת השרים לענייני חקיקה את הצעתי לפטור ממבחני התלות (ADL) אזרחים ותיקים בגילאי 80 ומעלה ולהסתפק במכתב של רופא גיאטרי במקומם. המבחן הזה קובע זכאות לקיצבת סיעוד. ההצעה לא הגיעה להצבעה, אבל בין השורות הובהר לי כי אני בדרך הנכונה. המדינה עתידה בקרוב לשנות את מדיניותה בנושא ולהוריד את גיל הבדיקות. הצעת החוק שלי תעבור יחד עם הצעת החוק הממשלתי. לחברה שלנו, אשר גיל האוכלוסיה בה עולה ועולה, זוהי בשורה גדולה.

כתבה ממון תלות

דיברתי בנושא זה בתכנית "הכל כלול" בערוץ 10 בהגשת סיון כהן, וכן ניצלתי את ה"קריאה האישית" בתכנית "קריאה שלישית" עם שלום קיטל בערוץ הכנסת לדון בסוגיה זו. לצפייה בקטעים, לחצו על התמונות:

הכל כלול מבחני תלות

קריאה שלישית

כסף קטן, דברים גדולים. היתה גם שמחה קטנה השבוע. החצר הנשית בחיפה, אחת מ-4 חצרות המסייעות לנשים צעירות במצוקה, ואשר הגיעה להישגים גדולים, עמדה בפני סגירה. זאת היתה בשורה קשה ל-250 הנשים שנהנות שם עתה מבית חם ותומך ורמז לחצרות האחרות, אבל לשבחו של שרד הרווחה יאמר כי הוא קלט את הטעות והסכים להיכנס לעובי הקורה ולסייע במימון בית זה ובעתיד, אני מקווה גם האחרים.

לצפייה בדברי בדיון הוועדה בנושא, לחצו כאן.

פייסבוק החצר הנשית

לשאלתכם, כמו שאומר הפתגם, בכסף קטן עושיםִ פה דברים גדולים, אז למה לא.

 

ועוד בשבוע הסוער הזה, תקפתי את החלטת בג״צ לפסול את הכשרות המקבילה, שהחלה להכות שורשים. טעות של העליון. במיוחד נוכח תפקידו הלקוי של מערך הכשרות הרשמי.

כשרות אלטרנטיבית

הצלחתי עם חברים אחרים בכנסת ומחוצה לה לתקוע עוד אבנים בגלגלי המיטמנה המתוכננת בצפון ירושלים. יש סיכוי למנוע המיפגע הזה.

דיון מטמנה

מתחתי ביקורת על אגף הביטוח באוצר משום שהוא מניח לחברות הביטוח להתענות למבוטחים לסוגיהם, והפעם שוב, הביטוחים הסיעודיים.

 

נפגשתי עם שתי קבוצות של סטודנטים. אני מקפיד על כך, בכל שבוע. השבוע נפגשתי עם קבוצה מבית הספר הבין-לאומי מהמרכז הבינתחומי בהרצליה וקבוצה מהסדנה לדיפלומטיה ציבורית באוניברסיטת בר אילן.

המרכז הבינתחומי

עם סטודנטים מבית הספר הבינלאומי (RRIS) מהמרכז הבינתחומי בהרצליה

סטודנטים מבר אילן

עם סטודנטים מהסדנה לדיפלומטיה ציבורית באוניברסיטת בר אילן

 

פגשתי את נציגי ארגון CAMERA  שעושים כבר שנים עבודה נהדרת במעקב אחר התקשורת ובהקפדה על סטנדרטים עיתונאים ואתיקה. עתה, ברוח הימים האלה, הרחיבו פעילותם גם לקמפוסים בארה״ב, בריטניה ואירופה. הרבה הערכה.

שדולת הפלורליזם

וגם ברכתי את שדולת הפלורליזם שמובילה חברתי, ח״כ מיכל רוזין.

 

בשבוע הבא, נקיים את כינוס השדולה לחיזוק מערך החוץ של ישראל לציון 15 שנים מאז ועידת דרבן של האו"ם, ועידה אשר סללה את דרכה של תנועת החרם וקצפיין הדה-לגיטימציה של ישראל. אעדכן בשבוע הבא ברשמי מן המפגש זה.

הזמנה דרבן

אפשר שהיה עוד. איני זוכר, אבל זאת דרכה של פעילות ציבורית. היא ארוכה, מתמשכת, מגוונת ובעיקר מאתגרת. הרבה תכנון אך גם הרבה הפתעות.

 

סוף שבוע שקט, נאחל לעצמנו.

 

שלכם,

נחמן

 

עדיין אין תגובות

הבא »