'סיכום שבועי'

יונ 03 2016

השבוע שהיה כך היה: האבנים המתגלגלות

מאת: נושאים: סיכום שבועי

האבנים המתגלגלות

אבנים נופלות מחומת הקואליציה  |  מלחמות ועדת החוץ והביטחון  |  משטרת ישראל מאבדת מאמינותה |  יוזמת השלום הצרפתית  |  יחסים בין-פרלמנטרים בין ישראל וגרמניה  |  בחירות המשמרת הצעירה  |  חודש הגאווה  |  ניצחון מצפה נפתוח  |  אירועי השבוע הבא

לפני שבועות אחדים, כאשר שר הביטחון התפטר (בוגי יעלון, זוכרים?) אמרתי כי האבנים מתחילות ליפול מהחומה. ואמנם, אחר כך נפלו עוד שתי אבנים, אורלי לוי אבקסיס ואבי גבאי. התהליך הוא ממושך ולפעמים איננו נראה במלואו, אבל לפעמים יש נקודות תפנית שמהן מתחיל להימשך קו ארוך ועקבי. ההתפטרות של יעלון יוצרת את הזעזועים שיביאו בהדרגה גם לנפילת הממשלה.

ציוץ אבנים

כתבה מעריב אבי גבאי

אבי גבאי מאקו

אבי גבאי דה מרקר

שמחתי לקרוא אתמול ב"הארץ" מאמר של ידידי ארי שביט שאימץ את התיאוריה הזאת. גם הוא מרגיש שהדברים מגיעים לידי נקודת שבר. בהקשר הזה אני רוצה להביא לדוגמא את פרשת האונס שהיה או לא היה. ראש הממשלה התנפל ביום שישי האחרון על מחנה השמאל וטען כי הוא גילה אדישות למעשה האונס של אישה בעלת צרכים מיוחדים על רקע לאומני בידי ערבים. בין השיטין התחבאה כמובן ההאשמה שכשמדובר בערבים ו\או בפשע לאומי, אז השמאל נאלם דום. אני לא מגן על השמאל לא לפה ולא לשם, אבל בדיעבד התבררו הפרטים הבאים: לא היה אונס, וממילא האירוע לא היה על רקע לאומני.

דרשתי שלשום מראש הממשלה לחזור בו. יש דברים שאסור להשאירם תלויים ועומדים במרחב הציבורי ללא תגובה, והרי הכלל העתיק אומר: "מודה ועוזב ירוחם". מצדו של ראש הממשלה לא נאמר דבר. לא מודה, לא עוזב.

הסתה רהמ nrg

האם האבנים הבאות שיפלו מהחומה יהיו בנט ושקד? בנט ניהל השבוע קרב מחושב נגד ראש הממשלה בניסיון לשפר את מעמדו האישי ובהזדמנות זאת גם את תפקוד הקבינט. זה הסדר הנכון של הדברים. אני מתחבר דווקא לעיסוק בתפקוד הקבינט, וממנו לוועדת החוץ והביטחון שאני חבר בה.

קבינט ynet

מכתב הפרידה שכתב ח"כ, ועכשיו שר, צחי הנגבי לראש הממשלה בעניין המנהרות בוועדת החוץ והביטחון אינו מוכר לי ולא ראיתי אותו. אולם אני כן יכול להעיד מכלי ראשון כי תפקודה של הועדה בעת מלחמת צוק איתן היה רופף, לקוי ואפילו שטחי. באופן לא דמוקרטי לחלוטין דילג אז זאב אלקין, שהיה יו"ר הוועדה, על מרבית חבריה והעדיף איזשהו פורום מצומצם אותו בנה ושהתאים כנראה לצרכיו של ראש הממשלה. זאת הייתה פגיעה חמורה בדמוקרטיה הישראלית. כשם שהכנסת חייבת לפקח על הרשות המבצעת, ועדת חוץ ובטחון מפקחת  על פעילות החוץ והביטחון של הממשלה. היא לא עשתה כן במלחמת "צוק איתן". מבקר המדינה אינו מבקר את הכנסת בגלל הפרדת הרשויות אבל, במקרה הזה, הכנסת צריכה לבדוק את עצמה. אי אפשר לחכות למלחמה הבאה.

ציוץ גלצ ועחוב

לתוך המכלול הזה אני מכניס גם את הקמפיין שיזמה לשכת ראש הממשלה נגד החלטות בית המשפט בעניין שרה נתניהו. אני רוצה לומר בצורה שאינה משתמעת לשתי פנים: אין לי עניין בשרה נתניהו ואני מצר מאוד על העיסוק האובססיבי בה. אנחנו צריכים להתמקד בממשלה ובראש הממשלה. זאת דרך המלך ללכת בה. כך נכון וכל ראוי. אבל בכל מקרה להתקפות האינטנסיביות והחריפות של דוברי ראש הממשלה על בית המשפט אין ולא היה מקום. זוהי עוד תופעה חמורה שמכרסמת בדמוקרטיה ובמעמדה הבלתי תלוי של המערכת המשפטית.

 

והנה עוד מוסד חיוני שמתרסק לנגד עינינו; משטרת ישראל. הייתה ציפייה, ציפייה גדולה, כי חילופי המפכ"ל ופרישתם והפרשתם של חלק מניצבי המשטרה תחולל שינוי גדול בארגון החיוני כל כך שאנו תלויים בו בחיי היום-יום שלנו. אולם חצי שנה אחרי כניסת המפכ"ל החדש הציפיות מתחילות להתאדות. סדרת תקלות מביכות, החל בפיגוע שביצע נשאת מלחם והכשלים עד לכידתו, דרך פרשת רוצח הזוג אנסטסיה רוסנוב ואליעזר קנדינוב בראשון לציון, ומעשה האונס שהוזכר לעיל, ועד המידע החלקי שפורסם בהודעה לעיתונות בנושא ההמלצות להעמיד את שרה נתניהו לדין. כל אלה מעידים כי משהו רקוב בממלכה הזאת, משהו בסיסי. המסורת היא להעניק לכל ממלא תפקיד לפחות 100 ימי חסד מרגע כניסתו לתפקיד. אלשיך כבר עבר 200. הוא חייב להפנים שהזמן חולף והציבור אינו רואה שינוי לטובה, אולי ההפך.

פייסבוק משטרה ועדת פנים

ציוצי משטרה

 

פורסם בסוף השבוע שהמשטרה מגדילה את מערך הדוברות שלה ב-70 תקנים נוספים. אני מצדד בדוברות חזקה, פעילה וריכוזית אפילו. אבל אני מציע למפכ"ל להוסיף עוד 70 שוטרי סיור או חוקרים. הנה הסוד: הדוברות תשתפר בהדרגה כשההישגים בשטח יצדיקו זאת.

ציוץ תקנים

בסוף השבוע מתכנסת בפריז ועידת שלום ביוזמה צרפתית ובהשתתפות מספר רב של מדינות, כולל ארצות הברית וכמובן הפלסטינים. ומי לא בא? ישראל. נכון להתעקש על שיח ישיר בינינו ובין הפלסטינים ולדחות מעורבות בינלאומית. אבל זה בשמים. בהיעדר משא ומתן ישיר, חייבת ישראל לחפש כל ערוץ אחר להידברות שתוביל לפתרון הסכסוך. תמיד יש דרכי ביניים. לשם כך המציאו את הדיפלומטיה. הדיבורים על קבלת היוזמה הערבית, שכרוכה במעורבות של מדינות ערביות נוספות, היא בדיוק סוג של ועידת פריז. אי אפשר לתמוך ביוזמה הערבית ולעודד אותה ובאותה לשון לדחות לחלוטין את היוזמה הצרפתית. זה קצת מזכיר לי את הדילמה של ראש הממשלה, אם בכלל הייתה, את מי להכניס לממשלה, הרצוג או ליברמן.

בכל מקרה, ישראל לא תהיה בפריז וקולנו לא ישמע שם. אינני יודע לאן היא תוביל, אבל בכל מקרה במערכה הבינלאומית אנחנו כרגיל מפסידים.

להאזנה לדברי בנושא ב"בוקר טוב ישראל" בגלי צה"ל, וכן דברים שאמרתי בנושא יחסינו עם טורקיה ותפקודה של ועדת החוץ והביטחון בצוק איתן, לחצו על התמונה:

122 Ruderman Foundation by Herschel Gutman Photography May 25, 2016

ציוץ פריז

בכניסה לבונדסטאג אני עוצר תמיד. מסתכל סביבי ומנסה לאצור את הרגע הזה. עם היסטוריה משפחתית (לא יוצאת דופן) של משפחה גדולה שנספתה בשואה, שלי, של רעייתי, של חברינו הקרובים, כל מפגש בינינו לבין גרמנים ובמיוחד נציגים רשמיים של גרמניה הוא מרגש.

שבעה חברי כנסת, רויטל סויד, מיכל בירן, אלי אלאלוף, ד"ר אברהם נגוסה, אמיר אוחנה ומיכל רוזין וכמובן אני, באו לשיח בין-פרלמנטרי בין הכנסת לבין הבונדסטאג. נשיא הבונדסטאג, פרופ' נורברט לאמרט, הוביל את הקבוצה הגרמנית ואני ייצגתי את הכנסת במקומו של יו"ר הכנסת, יולי אדלשטיין, שנבצר ממנו להגיע. אנחנו מהדקים והולכים את היחסים עם הבונדסטאג, עם חבריו וועדותיו השונות, הרבה בהשראתו של הנשיא פרופ׳ נורברט לאמרט, ידיד גדול של ישראל. זוהי השקעה ביחסי ישראל-גרמניה, מהיחסים החשובים ביותר שניתן להעלות על הדעת, שכן מדינה זו היא מן החזקות והמשפיעות בעולם. את משקלה המדיני ואפילו הכלכלי היא מעמידה לעזרתנו. כמו תמיד, הדברים אינם מובטחים מראש והם טעונים השקעה ופיתוח. זה מה שעשינו גם בביקור הקצרצר הזה, שעסק בהגירה וקליטה. לקבוצה הישראלית היה כמובן הרבה מה להציע, החל מהסיפורים המשפחתיים של כל אחד ואחד מאיתנו, כיצד הגיע לארץ ומהיכן ועד לתובנות שפיתחנו כיצד לקלוט מיליוני אנשים במדינה קטנה ולהקנות להם שפה משותפת, תרבות, חינוך, תעסוקה, דיור ולשלב אותם לעם אחד.

הרושם שלי הוא שהגרמנים, שקלטו בשנה האחרונה מיליון פליטים נמצאים עדיין בשלבי היערכות ראשוניים ולכן הצימאון שלהם לדעת ולשמוע על ניסיונם של אחרים הוא רב. השיח בין הפרלמנטים ימשך מדי שנה  פעם בירושלים, פעם בברלין, ואני רואה בו עוד נדבך חשוב ביחסים בין שתי המדינות.

פוסט פייסבוק רמניה

גרמניה 1

IMG_5711

ועוד דברים שקרו השבוע:

אני רוצה לברך את המשמרת הצעירה שערכה השבוע בחירות למופת, והזניקה לשורה הראשונה עוד ועוד פעילים, כתמיד. המשמרת הצעירה היא דינמו שמטעין ודוחף את המפלגה ואני מקווה שהנבחרת החדשה של המשמרת הצעירה תמשיך במסורת הזאת.

משמרת צעירה

את חודש הגאווה התחלתי כבר לפני שבוע, במפגש עם למעלה ממאה להט"בים שבאו במשלחת מארצות הברית. עכשיו מתחילים האירועים שלנו פה בישראל. כל מי שמאמין בשוויון ובזכויות אדם, כל מי שרוצה שישראל תהיה בית של כולם, חייב להשתלב באירועים האלה בדרך זו או אחרת ולתרום את תרומתו. גם אני אהיה שם, כמו בכל שנה, במצעד הגאווה בירושלים, עם הזיכרונות הקשים של השנה שעברה.

להטב

והנה לכם בכל זאת, סוכריה לסיום השבוע מלא התהפוכות הזה. הממשלה דוחפת בכל הכוח לבנייה חדשה ומקריבה לשם כך גם את הטבע. ממש בזירה שלנו, באזור ירושלים, מדובר במצפה נפתוח ובהר חרת. אלפי התנגדויות שהוגשו לחוקר המיוחד החזירו את הסוגיה לשולחנה של הוועדה המחוזית, מתוך תקווה שאפשר יהיה לבלום את התכנית הזו. כבר היו בעבר פרויקטים שאפתניים בתחום הבנייה שהשחיתו את הארץ לבלי שוב, ולכן כל בניה במדינה קטנה כשלנו מחייבת התחשבות מלאה לא רק בלחצי ההווה אלא גם בצרכי העתיד. אני שמח שתרמתי את קולי למתנגדים.

מצפה נפתוח

ועוד שני דברים לסיום:

ביום ראשון הקרוב, נקיים מפגש של החוג הרעיוני בזרם המרכזי של המפלגה, בשעה 18:00 בבית המפלגה ברחוב יגאל אלון בתל אביב. במסגרתו נקיים דיון פתוח על המצב הפוליטי ונושאים נוספים הנמצאים על סדר היום המפלגתי והציבורי. על דעת מיכל בר זוהר, יו"ר הזרם המרכזי נשמח מאוד להשתתפותכן והשתתפותכם.

בשבוע הבא יתקיים כינוס חגיגי של שדולת ירושלים, שאני מבין יושבי הראש שלה, לרגל יום ירושלים. המפגש יתקיים ביום שני, 6 יוני, בשעה 12:30 במעמדו של יו"ר הכנסת, ח"כ יולי (יואל) אדלשטיין, ראש עיריית ירושלים, ניר ברקת, ובהשתתפותם של שרים, חברי כנסת, נציגי ארגונים עירוניים ותושבי העיר.

אשמח לראותכם באירוע. הכניסה מותנה בהרשמה מראש. להרשמה לאירוע, לחצו כאן.

שבת שלום,

שלכם,

נחמן

עדיין אין תגובות

מאי 28 2016

השבוע שהיה כך היה: פסים, כוכבים ומגן דוד

מאת: נושאים: סיכום שבועי

פסים, כוכבים ומגן דוד
אומרים תודה ליהדות ארה"ב בכנסת | תהפוכות פוליטיות  | הצעת חוק שלי עברה בקריאה טרומית | חוק הספרות והסופרים  | דין אחד לכל העולים | מפגשים נוספים השבוע
 
זה היה יום מיוחד בכנסת. אין ימים רבים כאלה. הכנסת התאחדה מקצה לקצה בהבעת תודה והערכה ליהדות ארצות הברית. לפני שבועות אחדים למדנו באמצעות קרן משפחת רודרמן על כך שבארצות הברית מציינים אחת לשנה, בחודש מאי, את תרומתה של הקהילה היהודית שם למורשת האמריקאית. לרגל האירוע הזה הכינה תכנית רודרמן למצטיינים ביהדות ארצות הברית ומדינת ישראל באוניברסיטת חיפה, בראשותו של פרופ' גור אלרואי, תערוכה ששיקפה מאה שנות תמיכה וסיוע של יהדות ארה"ב ליישוב בארץ ישראל ואחר כך למדינת ישראל. זה היה מספיק על מנת שאזמן אלי את שותפינו בנושא הישראלי-אמריקאי ובהם הסוכנות היהודית, הפדרציות היהודיות של צפון אמריקה, המכון למדיניות העם היהודי וכמובן קרן משפחת רודרמן, כדי לגבש הצעה לייחד יום בכנסת לנושא זה. יו"ר הכנסת, ח"כ יולי אדלשטיין, נטל חסות והתגייס במלא התנופה וכך בנינו את מתכונת היום כפי שהתנהל ביום רביעי מהבוקר עד הערב; ארבעה דיונים בועדות הכנסת, התערוכה "פסים, כוכבים ומגן דוד", טקס פתיחה לתערוכה בהשתתפות ראש הממשלה ושגריר ארצות הברית ודיון במליאת הכנסת. 
 
הסיוע של הקהילה היהודית בארצות הברית איננו רק כספי, כפי שאנחנו נוטים לפעמים לחשוב. החלק החשוב הוא דווקא מעורבתם בחיים האמריקאים, השפעתם הגדולה על אופייה של ארצות הברית ועל החיים בה ויכולתם לגייס את מולדתם לעזרת ישראל ברגעי מצוקה ומבחן. קשה לראות את מדינת ישראל שורדת בעולמנו האכזרי והציני ללא ארצות הברית, וממילא ללא יהדות ארצות הברית. 
 
זה היה יום מרגש וחשוב. אנחנו לא תמיד זוכרים להגיד תודה לאלה שעומדים לצידנו, אלא בעיקר זוכרים את אלה שנגדנו. זה קצת אנושי וקצת יהודי. אבל הפעם, חשבתי לעצמי, שברנו את השגרה הזאת. ריצ׳ארד סנדלר, יו"ר חבר הנאמנים של הפדרציות היהודיות בצפון אמריקה, הארגון הגדול והחשוב ביותר של הקהילות לו הקדשתי שבע שנים מחיי המקצועיים, שבא במיוחד לאירוע, יכול היה לקחת הביתה מסר: הנה, גם בישראל לשם שינוי למדו לומר תודה. 
 
נחמד היה לשם שינוי גם לשמוע את ראש הממשלה וראש האופוזיציה, אשר חובטים אחד בשני בכל הזדמנות פומבית, דווקא מתאחדים סביב הקהילה היהודית בארצות הברית, נזכרים בערגה בלימודיהם באמריקה וחוברים יחד בהערכה רבה לקהילה גדולה ומשגשגת זו.
 
הנה מקצת התמונות מהדיונים, התערוכה, הטקס לפתיחתה ושאר אירועי היום.
/Pulseem/ClientImages/3320///%D7%A0%D7%97%D7%9E%D7%9F%20%D7%A6%D7%97%D7%99.jpg
צילום: הרשל גוטמן
/Pulseem/ClientImages/3320///%D7%A2%D7%95%D7%93%20%D7%A0%D7%97%D7%9E%D7%9F%20%D7%A6%D7%97%D7%99.jpg
צילום: הרשל גוטמן
/Pulseem/ClientImages/3320///%D7%A0%D7%97%D7%9E%D7%9F%20%D7%A6%D7%97%D7%992.jpg
            צילום: הרשל גוטמן
/Pulseem/ClientImages/3320///%D7%91%D7%99%D7%91%D7%99%20%D7%A0%D7%97%D7%9E%D7%9F.jpg
צילום: דוברות הכנסת – יצחק הררי
/Pulseem/ClientImages/3320///%D7%A0%D7%97%D7%9E%D7%9F%20%D7%91%D7%99%D7%91%D7%99%20%D7%94%D7%A8%D7%A6%D7%95%D7%92.jpg
צילום: דוברות הכנסת – יצחק הררי
אני מצרף מקצת מהדברים שאמרתי במליאת הכנסת ביום זה. לצפייה לחצו על התמונה:
/Pulseem/ClientImages/3320///%D7%9E%D7%9C%D7%90%D7%99%D7%94%20%D7%9E%D7%A6%D7%A8%D7%A3.jpg
לרגל האירוע גם פרסמתי מאמר בג'רוזלם פוסט על הקהילה היהודית בארה"ב ויחסיה עימנו.
דיברתי גם בנושא זה פעמים רבות בתקשורת, למשל לתכנית הכל דיבורים ברשת ב'. דיווח נוסף אודות היום שודר בתכנית "היום הזה" ברשת ב'. לקריאה וצפייה בכתבות נוספות לחצו מטה:
/Pulseem/ClientImages/3320///%D7%9E%D7%A4%D7%A5%20%D7%A4%D7%95%D7%9C%D7%99%D7%A0%D7%98%D7%99.png
/Pulseem/ClientImages/3320///%D7%90%D7%AA%D7%A8%20%D7%95%D7%9C.png
/Pulseem/ClientImages/3320///%D7%90%D7%AA%D7%9D%20%D7%A6%D7%A8%D7%99%D7%9B%D7%99%D7%9F.jpg
/Pulseem/ClientImages/3320///%D7%A0%D7%A8.gif
/Pulseem/ClientImages/3320///%D7%9E%D7%95%D7%A7%D7%99%D7%A8%D7%99%D7%A8%D7%99.jpg
/Pulseem/ClientImages/3320///%D7%90%D7%AA%D7%A8%20%D7%95%D7%9C.png
/Pulseem/ClientImages/3320///%D7%91%D7%9E%D7%94%D7%9C%D7%9A%20%D7%94%D7%99%D7%95%D7%9D%D7%9D.jpg
/Pulseem/ClientImages/3320///%D7%A7%D7%9E%D7%A8%D7%A8%D7%99.png
/Pulseem/ClientImages/3320///%D7%93%D7%99%D7%99%D7%9C%D7%99%20%D7%91%D7%90%D7%99.jpg
/Pulseem/ClientImages/3320///%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C%20%D7%99%D7%98%D7%93.jpg
/Pulseem/ClientImages/3320///%D7%90%D7%99%D7%A9%20%D7%9E%D7%A7.jpg
/Pulseem/ClientImages/3320///%D7%A4%D7%95%D7%A1%D7%98%D7%98%D7%98.jpg
/Pulseem/ClientImages/3320///%D7%9E%D7%91%D7%95%D7%92%D7%A8.jpg
 
 
הרחבת הקואליציה יצאה לפועל אבל בהפוך על הפוך. במקום המחנה הציוני צירף ראש הממשלה את אביגדור ליברמן וחבורתו ובכך סימן סופית ובאופן מוחלט את הכיוון שבו תלך הממשלה הזאת בשנים הקרובות. היא תהיה יציבה, למי שדואג, שכן אביגדור ליברמן לא ימהר לנטוש את משרד הביטחון, והיא תהיה ברורה ובהירה – זה הימין הישראלי שסוף סוף קיבל את ההגה, את כל ההגה, ולא מחלק אותו עם איש. עכשיו נראה אם אפשר יהיה להאשים את השמאל והמרכז, את ההיסטוריה ואת העלייה בשנות ה-50, את ילדי תימן ושאר רוחות רפאים. אם אי אפשר להאשים כבר, אז המבחן יהיה כאן ועכשיו, ואנחנו נראה מה הם יודעים לעשות.
 
המפלגה שלנו צריכה לאסוף את השברים, המחלוקת הפנימית הייתה קשה וחריפה, וגרמה לנו נזקים, אבל דברים חולפים עם הזמן והזמן מרפא. לכן, במבחנים הצפויים, הם קרובים וחלקם אף החלו עם פתיחת מושב הכנסת השבוע, נצטרך לעבוד ביחד, גם בתוך המפלגה, גם במחנה הציוני וכמובן עם שותפינו באופוזיציה. דמוקרטיה זקוקה לאופוזיציה חזקה ועקשנית, ואנחנו נעמוד שם בשער. 
כתבתי מאמר דעה בנושא חופש הביטוי בצבא וחילופי התפקידים עבור גלובס, והתראיינתי בתכנית "כל היום ומוסיקה" ברשת ב' ובערוץ 1:
/Pulseem/ClientImages/3320///%D7%9E%D7%91%D7%98%20%D7%9C%D7%97%D7%93.jpg
 
בשבוע הראשון של כנס הקיץ זכיתי בזכות נדירה. הצעת חוק שלי העוסקת בשידורים בשפות זרות עברה בוועדת השרים לענייני חקיקה ובמליאת הכנסת. נדיר. 
 
מי שקורא את הדיווחים השבועיים שלי, את המאמרים שלי או שומע אותי בהזדמנויות אחרות, יודע שאני מאוד עקבי בדרישה לקיים שידורים בערבית, אנגלית ובשפות זרות נוספות מישראל. מדינה כמו ישראל, שנמצאת במרכז תשומת הלב העולמית, חייבת לעשות שימוש ברשתות חברתיות ואלקטרוניות על מנת להפיץ את עמדותיה ולהתמודד בדרך זו עם ביקורת. אגב, דו"ח מבקר המדינה שהתפרסם השבוע ועסק בהיערכות הישראלית למתקפת ה-BDS, הצדיק את כל הדברים שכתבתי ואמרתי על כך; ישראל כשלה כישלון חרוץ בהתמודדות הזו
 
בכל מקרה, נחזור לחוק, שיאפשר בעתיד לערוץ i24, המופק בישראל להיות משודר גם ברשתות הכבלים והלווין לתוך הארץ, וכמובן באמצעות לוויינים גם לאזורנו. אין לנו שידורים רצופים באנגלית, צרפתית וערבית, ואנחנו חייבים בכך. זהו ערוץ פרטי, איש לא יוכל להאשים אותו בהטייה כזו או אחרת לטובת הממשלה. זה לא ערוץ של הסברה ולא ערוץ של תעמולה, פשוט חדשות וענייני היום מישראל, שיעברו לאזרחי ישראל הדוברים שפות אלה וגם לסביבה הקרובה והרחוקה שלנו. אני שמח שיותר מעשרים מחברי הכנסת היו שותפים להצעת החוק, וכ-40 הצביעו בעדה במליאה. 
/Pulseem/ClientImages/3320///%D7%90%D7%AA%D7%A8%20%D7%95%D7%9C.png
/Pulseem/ClientImages/3320///%D7%90%D7%95%D7%A9%D7%A8%D7%A8%D7%A8%D7%A8%D7%94%20%D7%94%D7%A6%D7%A2.jpg
/Pulseem/ClientImages/3320///%D7%9E%D7%90%D7%A8%D7%A7%D7%A7.png
/Pulseem/ClientImages/3320///%D7%91%D7%9E%D7%90%D7%A8%D7%A1%20%D7%94%D7%A0%D7%99%D7%97%D7%95.jpg
 
ומה עוד היה לנו השבוע?
 
פגשתי את נציגי מפלגת השמאל מגרמניה, גם הם כמונו באופוזיציה וגם הם לא רואים סיכוי בקרוב לשינוי של ממש.
/Pulseem/ClientImages/3320///%D7%A0%D7%9E%D7%99%D7%92%D7%A6%D7%99%20%D7%92%D7%A8%D7%A0%D7%94.jpg
 
התנגדתי בחריפות לביטול החוק להגנת הספרות והסופרים בישראל. ברור שאני בעד מחירים נמוכים לספרים, ומקווה שיהיו באמת מוצר עממי, אבל באותה נשימה מצפה כי סופרים בישראל יקבלו שכר הוגן על יצירותיהם. יש לי סוד קטן: אין ספרות בלי סופרים. זו היתה תכלית החוק, שהייתי בין יוזמיו לפני חמש שנים. מירי רגב, קצרת רוח כדרכה, ביטלה את החוק. ועכשיו נראה מה תהיה התוצאה. אגב, מכירות הספרים לא ירדו מאז שהחוק נכנס לתוקף. 
/Pulseem/ClientImages/3320///%D7%9E%D7%A2%D7%9C%20%D7%94%D7%A4%D7%95.jpg
/Pulseem/ClientImages/3320///%D7%A0%D7%A8.gif
/Pulseem/ClientImages/3320///%D7%9C%D7%90%D7%97%D7%A8%20%D7%A9%D7%9B%D7%91%D7%A2.jpg
מחיתי על הכוונה לשפר את תנאי הפנסיה רק למגזר אחד, ודרשתי מהיועץ המשפטי לממשלה, ד"ר אביחי מנדלבליט, למנוע אפליה כלפי עולים ותיקים ממדינות אחרות ובכלל כלפי ציבור הגמלאיות והגמלאים, בין היתר מתוקף תפקידי כיו"ר השדולה שלהם בכנסת. אני מתרשם שהמחאה עזרה.
/Pulseem/ClientImages/3320///%D7%9E%D7%9B%D7%AA%D7%91%20%D7%A0%D7%97%D7%9E%D7%9F.jpg
/Pulseem/ClientImages/3320///%D7%90%D7%AA%D7%A8%20%D7%95%D7%9C.png
/Pulseem/ClientImages/3320///%D7%93%D7%95%D7%A8%D7%A9.jpg
 
בטקס בתל אביב  בירכתי  צ'אי אינג-וון, שנכנסה זה עתה לתפקידה כנשיאה החדשה של טאיוואן. טאיוואן היא ידידה שקטה של ישראל. יחסינו טובים, ואנחנו מקפידים באותה עת גם שלא להרגיז ולקומם את סין האחות הגדולה שלה.
/Pulseem/ClientImages/3320///%D7%A1%D7%99%D7%9F%D7%9F%D7%9F%D7%9F.jpg
 
ולבסוף, דרישת שלום לילדי גן ציפורים, אשר התארחו בכנסת לפני ימים אחדים. השיח עם ילדי הגן בני השש היה מרענן, הם אומרים מה שהם חושבים וחושבים מה שהם אומרים. יש להם תמיד גם רעיונות מקוריים. אני מקווה שמישהו מילדי גן ציפורים יגיע ביום מן הימים לכנסת כחבר ולא רק כמבקר. שווה לחכות. 
/Pulseem/ClientImages/3320///%D7%A6%D7%99%D7%A4%D7%90%D7%A8%D7%99%D7%A2%D7%9D.jpg
שבת שלום.
 
שלכם,
נחמן.

עדיין אין תגובות

מאי 20 2016

השבוע שהיה כך היה: חם

מאת: נושאים: סיכום שבועי

חם
התהפוכות הפוליטיות של השבוע החולף  |  גסיסתן של יוזמות השלום  |  המאבק על רשות השידור |  הגנה על הדמוקרטיה הישראלית  |  אירועי השבוע החולף והשבוע הבא
חם בחוץ (מאוד) וחם בבית. הבית הפוליטי שלי, מפלגת העבודה, ובגרסא המעודכנת, המחנה הציוני, התלהט בימים האחרונים. המשא ומתן שניהל יושב ראש המפלגה עם ראש הממשלה עורר מחלוקת וגרר תגובות גם בתוך המפלגה וגם מתומכיה הרבים. ההתנגדות למהלך הזה הייתה ונשארה גבוהה, אבל היו לו גם תומכים. לכל הפניות הרבות שהיו אלי השבתי באותו אופן: חובתו של יו"ר המפלגה בתפקידו לחפש כל מקום שבו ניתן לנו להביא לידי ביטוי את האידיאולוגיה והרעיונות שלנו וליישם אותם. זאת האחריות. לכן, לעצם קיום המשא ומתן לא התנגדתי. אמרתי כי נשפוט אותו על פי התוצאה. אם היא תציג יוזמה והתקדמות במשא ומתן עם הפלסטינים ונכונות לפתרון, אם היא תתמודד עם הפערים החברתיים והמצוקות של הפריפריה, אם היא תביא לכלכלה צודקת והוגנת, המצמצמת פערים חברתיים, נוכל להשתתף בממשלה כזאת. אם לאו, עדיף שראש הממשלה ישאר עם 61 המוהיקנים שלו, ולכל היותר יקבל את ליברמן.
אמרתי ולא ידעתי. בשלישי בבוקר צייצתי את הציוץ הבא. והנה התחזית התממשה.
/Pulseem/ClientImages/3320///%D7%90%D7%9D%20%D7%A0%D7%AA%D7%A6%D7%A0%D7%99%D7%94%D7%95.jpg
כאשר ליברמן הרגיש שהמגעים בין נתניהו והרצוג מבשילים, הוא פרץ מיד לזירה, ריכך את דרישותיו המקוריות וכאשר דברים אלה נכתבים כבר מתנהל משא ומתן בין ליברמן לבין נתניהו. קצב המו"מ הוא מהיר ונראה כי יסתיים באופן חיובי. יהיה אשר יהיה אני מציע לכולנו לקחת נשימה ארוכה, לתת לדברים להתפתח ולחכות לתוצאה. כל אמירה אחרת היא חסרת אחריות.
דברתי על המגעים להרחבת הקואליציה רבות במהלך השבוע. לשמיעת דברי בנושא, לחצו על התמונות:
/Pulseem/ClientImages/3320///%D7%94%D7%A8%D7%97%D7%91%D7%AA%20%D7%94%D7%A7.jpg
/Pulseem/ClientImages/3320///%D7%9C%D7%9C%D7%90%20%D7%94%D7%A4%D7%A1%D7%A7%D7%94.jpg
/Pulseem/ClientImages/3320///%D7%A0%D7%97%D7%9E%D7%9F%20%D7%93%D7%91%20%D7%92%D7%99%D7%9C%20%D7%94%D7%A8.jpg
/Pulseem/ClientImages/3320///%D7%A2%D7%9C%20%D7%A9%D7%A8%20%D7%94%D7%91%D7%99%D7%98%D7%97%D7%95%D7%9F.jpg
/Pulseem/ClientImages/3320///%D7%94%D7%91%D7%95%D7%A7%D7%A8%20%D7%A9%D7%9C%20%D7%A8%D7%A9%D7%AA.jpg
מעניין מה יקרה עכשיו לאחר הצהרתו (המוזמנת?) של נשיא מצרים על קידום השלום הישראלי-פלסטיני. הלוא ברור לכל כי אם יש מדינאי ישראלי שאינו מקובל במצרים, בעולם הערבי וגם במקומות אחרים בעולם (ארה"ב?), הוא אביגדור ליברמן. האם אפשר יהיה לקדם יוזמה כזאת יחד עמו? אני מסופק. כך גם עם יוזמת השלום הצרפתית שתגווע עכשיו לאיטה בהיעדר כל קרן אור מאתנו. העידן החדש בנושאי ביטחון וחוץ מביא עימו בשורות רעות. ישראל  תידחק יותר ויותר לפינה מבודדת בזירה הבינלאומית. ומי יגן עלינו מפני ה-BDS? ישראל נכנסת במהירות לעידן חדש. אולי אלה תוצאות הבחירות האמיתיות, תוצאות שמפקידות את גורלה של המדינה הזו בידי מחנה הימין.
/Pulseem/ClientImages/3320///%D7%9E%D7%A4%D7%A7%D7%93%20%D7%9E%D7%A6%D7%A8%D7%99%D7%9D.jpg
באופן טבעי, נושאים אחרים ממילא נראים כרגע שוליים. אבל עסקתי ואעסוק בהם במושב הכנסת שמתכנס ביום שני הקרוב.
הגשתי בג"צ יחד עם ראש עיריית ירושלים וראשי שדולת ירושלים אחרים, נגד הוצאת תאגיד השידור החדש מירושלים. את ירושלים הממשלה אוהבת לכבד במילים ולהפציץ בפרחים, אבל היא מזניחה אותה בכל הפרמטרים של חינוך והשכלה, דיור ואיכות חיים. ירושלים משתרכת לאחר כל ערי ישראל.
בקרוב יהיה יום ירושלים ושוב נחזה בדיכוטומיה הזאת ושוב נביע צער על הדרדרותה של העיר. למה להתפלא שראש העיר ניר ברקת מעדיף לעבור כבר לפוליטיקה הארצית ולוותר על ראשות העיר היקרה והייחודית הזאת?
/Pulseem/ClientImages/3320///%D7%A9%D7%A4%D7%99%D7%A8%D7%90.jpg
/Pulseem/ClientImages/3320///%D7%91%D7%94%D7%97%D7%9C%D7%98%D7%94%20%D7%9C%D7%94%D7%95%D7%A6%D7%99%D7%90.jpg
/Pulseem/ClientImages/3320///%D7%94%D7%99%D7%95%D7%9D%20%D7%94%D7%92%D7%A9%D7%AA%D7%99.jpg
/Pulseem/ClientImages/3320///%D7%92%D7%9C%D7%95%D7%91%D7%A1%D7%A1%D7%A1%D7%A1.png
/Pulseem/ClientImages/3320///%D7%91%D7%A2%D7%AA%D7%99%D7%A8%D7%94%20%D7%A0%D7%98%D7%A2%D7%9F.jpg
מה עוד היה השבוע? פגשתי את חברי הגמלאיים ברמת גן ובני ברק ושוחחנו על זכויותיהם ומעמדם.
/Pulseem/ClientImages/3320///%D7%94%D7%9E%D7%A8%D7%97%D7%91%20%D7%A8%D7%92.jpg
אירחתי בכנסת משלחת של שליחים ועוזרים פלרמנטרים העובדים באיחוד האירופי ביוזמת ארגון AJC.
/Pulseem/ClientImages/3320///%D7%94%D7%90%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%A4%D7%99%D7%90%D7%99%20%D7%91%D7%99%D7%95.jpg
בשבוע הבא כאמור, חוזרת הכנסת לשגרתה. אפשר שכבר תהיה שם קואליציה חדשה וממשלה מורחבת. מבחינתנו, האופוזיציה, הקרב יהיה קשה יותר ומחייב יותר. ככל שהמדינה תסחף יותר ימינה, כך נידרש לעמוד על משמר הדמוקרטיה וערכי היסוד של מדינת ישראל היהודית-דמוקרטית. אנחנו צפויים לחקיקה דורסנית עוד יותר. עד עכשיו היו כמה מעצורים כמו כחלון ואפילו ראש הממשלה. אבל הציר הדומיננטי בנט-ליברמן וחבריהם בליכוד יכתיבו מעתה ואילך את דרכה של הממשלה. לא יהיו עוד מעצורים מתוך הממשלה, והעול בהכרח יפול, למרות הנחיתות המספרית, על האופוזיציה. נצטרך להגביר את המערכה החוץ-פרלמנטרית, נצטרך לפעול עם התקשורת ועם עמותות החברה האזרחית. אני מניח שגם נפנה יותר לבג"צ בשל חוקים והחלטות לא חוקתיות. בקיצור, הולך להיות פה שמח, ואולי בעצם עצוב.
ועוד מילה אחת, ביום רביעי הקרוב נערוך בכנסת יום יוצא דופן ומיוחד,  הצדעה  והוקרה ליהדות ארצות הברית. זוהי הקהילה  אשר תמיד מלווה אותנו, בטוב וברע. בחג ובחגא. בכנסת תהיה סדרה מרשימה של אירועים. אעדכן על כך בהרחבה בהמשך הימים.
/Pulseem/ClientImages/3320///%D7%A4%D7%A1%D7%99%D7%9D%20%D7%9B%D7%95%D7%9B%D7%91%D7%99%D7%9D.jpg
ואני רוצה בכל זאת לסיים בקורטוב של תקוה. בכל דבר רע יש גם סיכוי, בכל סיום, התחלה. אנחנו יכולים לנצל השבוע הזה לנקודת זינוק. צריך רק לרצות. 
שבת שלום.
שלכם,
נחמן.

עדיין אין תגובות

מאי 10 2016

השבוע שהיה כך היה: אנחנו עוד נראה את הימים האחרים

מאת: נושאים: סיכום שבועי

אנחנו עוד נראה את הימים האחרים

ימי הזיכרון ויום העצמאות  |  מאבקי באנטישמיות בלייבור הבריטית  |  חשוב להגן על סגן הרמטכ"ל  |  המתיחות בדרום  |  התקווה לימים טובים יותר

חברות וחברים,
אנחנו באמצעיתו של השבוע החשוב והמשמעותי ביותר בלוח השנה. תחילתו ביום הזכרון לשואה ולגבורה וסיומו ביום העצמאות. אינני יודע מתי האבות המייסדים קבעו מועדים צמודים אלה, מן הסתם בימים הראשונים ואכן יש בהם החזון של התחלה גדולה ושל קביעת דפוסים שילוו את האומה שלנו לתמיד, כמו הרבה החלטות שנפלו באותה עת.
/Pulseem/ClientImages/3320///%D7%A2%D7%AA1.jpg
/Pulseem/ClientImages/3320///%D7%A2%D7%AA2.jpg
טקס זיכרון לשואה ולגבוה באנדרטת השואה המאיימת במיאמי

השבוע הזה הוא המעבר מהסיפור היהודי ומתחתית השאול אל הסיפור הישראלי ואל הפסגות, הקמת המדינה. שני הנרטיבים הללו שלובים וארוגים זה בזה והם מייצגים הן את האסון האיום והן את הנס הגדול שארעו לעם היהודי במאה ה 20.
/Pulseem/ClientImages/3320///%D7%A0%D7%97%D7%9E1.png

את הימים האחרונים עשיתי עם קבוצת חברי כנסת (צחי הנגבי, מיכל רוזין, רויטל סוויד ומאיר כהן) בסיור בפדרציות יהודיות בארה״ב. את הסיור יזמו הסוכנות היהודית והפדרציות היהודיות בצפון אמריקה, ארגון הגג של 159 הפדרציות היהודיות בכל ארה״ב והוא נועד לחברי השדולה לחיזוק העם היהודי אשר צחי ואני עומדים בראשה. זה היה מסע מרתק לשלש פדרציות מרכזיות, קליבלנד, דאלאס ומיאמי, ולעומקן של כמה  סוגיות שאנחנו כיהודים וכישראלים מתחבטים בהם. כך שני הסיפורים האלה, היהודי הישראלי, התחברו האחד לאחר.
העולם היהודי בארה״ב הוא הנכס האסטרטגי החשוב ביותר של מדינת ישראל, משום שהוא הגשר שמחבר בין ישראל לבין ארה״ב. עוד לפני הקמת המדינה ואחר כך, בעליות ובירידות, נרקמו יחסים הדוקים ביותר בין שתי המדינות, הצעירה והוותיקה, הקטנה והגדולה, אך שתיהן דמוקרטיות  ושתיהן מאמינות באותם ערכי יסוד. היהודים היו שם תמיד, טורחים, מהדקים, שומרים, חרדים.
/Pulseem/ClientImages/3320///%D7%A7%D7%A8%D7%97%D7%AA%20%D7%A2%D7%99.jpg

המיפגשים והביקורים  לימדו עד כמה הקהילות הללו דינמיות, הן מאתרות אתגרים, כך נקראות בעיות באמריקה, מגיבות ויוזמות. כך בעניין העלייה, בנישואי התערובת בין יהודים ונוצרים, כך באנטישמיות, כך ב-BDS, הקרב על הלגיטימציה של ישראל. העם היהודי לעולם יהיה חסר שקט, תמיד ערני, תמיד חשדן ותמיד ערוך, אפילו מלכודת הדבש האמריקאית.
/Pulseem/ClientImages/3320///%D7%A8%D7%95%D7%96%D7%99%D7%9F.jpg
עם ח"כ מיכל רוזין, בשיחה עם ראש עיריית ביצ'ווד, בנושא בעיות הביטחון של הקהילה היהודית

אמצא עוד הזדמנות לתאר, לספר ולדון בלקחים מן הסיור המהיר הזה, אומר רק: ישראל חייבת להשקיע מחשבה ומשאבים בקהילה הזו, ובעיקר, בעיקר, בצעירים. צומח כאן דור חדש, ההתנסות שלו עם ישראל היא דרך הסוגיא הפלשתינית ודרך אלימות ומלחמות שישראל מעורבת בהן, ותמיכתם בישראל אינה נתונה מראש ואינה ברורה. סביבם קם גם דור של צעירים אמריקאים המתחנכים בקמפוסים שנושבת בהם רוח אנטי ישראלית ולפרקים אנטישמית. אלה מנהיגי העתיד של ארה״ב. אם לא נגיע אליהם עתה, מתי נגיע אליהם ואיך?
/Pulseem/ClientImages/3320///%D7%93%D7%95%D7%A8%20%D7%9E%D7%90%D7%95%D7%93.jpg
עם הדור המאוד צעיר. מערכת החינוך היא המפתח לעתיד הקהילה

בתוך הימים האלה אירעו אירועים שרק חיזקו את תחושת הכאן ועכשיו: ההתקפות החצופות של חברי הלייבור כנגד העם היהודי וישראל, שעליהן דרשתי מיו״ר המחנה הציוני להשעות יחסינו ארוכי הימים עם המפלגה הזאת, עד אשר תעבור שידוד מערכות.
/Pulseem/ClientImages/3320///%D7%A4%D7%99%D7%99%D7%A1%D7%9132.png
דיברתי על כך עם יובל גנור בשעה הבינלאומית ברשת ב':
/Pulseem/ClientImages/3320///%D7%91%D7%99%D7%A0%D7%9C%D7%90%D7%95%D7%9E%D7%99%D7%AA.png
דיברתי בנושא גם במהדורת מבט:
/Pulseem/ClientImages/3320///%D7%9E%D7%91%D7%98%D7%98%D7%98%D7%98.png
לצפייה בפרסומים נוספים בנושא, לחצו על התמונות מטה:
/Pulseem/ClientImages/3320///%D7%9E%D7%A2%D7%A8%D7%99.png
/Pulseem/ClientImages/3320///%D7%9E%D7%A2%D7%A8%D7%991.png
/Pulseem/ClientImages/3320///%D7%9C%D7%99%D7%99%D7%91%D7%95%D7%A8.png

דבריו הקשים של האלוף יאיר גולן, סגן הרמטכ״ל, על התהליכים שעוברת החברה הישראלית ושמזכירים את אירופה של שנות ה 30 . יצאתי להגנתו של גולן. לא שאני מזמין אמירות כאלה במיוחד מאנשי צבא, אבל כנראה הגיעו מים עד נפש ומי כמו מפקדי צה״ל שמכירים מקרוב את הנוער הישראלי להביע דיעה על כך. זאת חובתם.
הוצאתי על כך הודעות אחדות. לקריאה, לחצו על התמונות:
/Pulseem/ClientImages/3320///%D7%90%D7%A8%D7%A8%D7%A8%D7%A8.jpg
/Pulseem/ClientImages/3320///%D7%90%D7%A8%D7%A5%20%D7%A0%D7%97%D7%9E%D7%9F.png
/Pulseem/ClientImages/3320///%D7%A2%D7%A8%D7%95%D7%A5%20%D7%A6.jpg
/Pulseem/ClientImages/3320///%D7%97%D7%91%D7%A8%D7%99%20%D7%90%D7%95.png
/Pulseem/ClientImages/3320///%D7%A0%D7%A8%D7%92.gif
/Pulseem/ClientImages/3320///%D7%9E%D7%97%D7%A0%D7%94%20%D7%A6%D7%99%D7%A0%D7%95%D7%99%20%D7%9E%D7%A0.png
/Pulseem/ClientImages/3320///%D7%91%D7%A9%D7%95%D7%A8%D7%94.png
/Pulseem/ClientImages/3320///%D7%99%D7%A8.png
/Pulseem/ClientImages/3320///%D7%95%D7%90%D7%99%D7%9C%D7%95%20%D7%A0%D7%97%D7%9E%D7%9F.jpg
/Pulseem/ClientImages/3320///%D7%99%D7%90%D7%99%D7%A8%20%D7%92%D7%95%D7%9C%D7%9F%20%D7%97%D7%90.png
/Pulseem/ClientImages/3320///%D7%A6%D7%A4%D7%95%D7%99%20%D7%9E.png
בדרום מתפתחת שוב מתיחות. הסיפור שאינו נגמר. האמת היא שההדלפות על צוק איתן מחזקות את שידענו, המבצע ההוא לא התנהל כהלכה, היו טעויות גדולות שמבקר המדינה מצא ואשר יפורסמו בקרוב. אנחנו גיבינו אז את הממשלה. האם עשינו נכון?, כמדומני שכן, אבל אין זה משחרר אותנו בעת הזאת מלדרוש מיצוי מלא של הדו"ח והסקת מסקנות, אם תידרשנה.
/Pulseem/ClientImages/3320///%D7%98%D7%A2%D7%95%D7%99%D7%95%D7%AA%20%D7%9B.jpg

ליום העצמאות ה 68 אני מבקש שניכנס ברוח של אופטימיות, של תקווה. דווקא על רקע ימים קשים, מתיחות, פערים חברתיים, תסיסה, ביקורת מבית ומחוץ, אנחנו  מוכרחים בפתיחתה של שנת עצמאות חדשה לראות את היש, את העשייה, ההישגים. היינו אז, כשנולדתי, רק 600,000 יהודים בארץ הזאת וגדלנו פי עשר. סך הכל, עם אזרחי מדינת ישראל הערבים, אנחנו 8.5 איש ואישה. חתיכת מדינה.

ישנו שיר נפלא, אנחנו עוד נראה את הימים האחרים, שמתנגן לי עכשיו. כן. אני מאמין. אנחנו עוד נראה את הימים האחרים.
שלכם,
נחמן.

עדיין אין תגובות

הבא »