'סיכום שבועי'

אוק' 03 2014

השבוע שהיה כך היה: ערב יום הכיפורים תשע"ה 28.9-3.10.2014

מאת: נחמן שי נושאים: סיכום שבועי

חברות וחברים,

בעוד שעות ספורות נתעטף כולנו באווירה של קדושה ושל התרגשות שמלווה את יום הכיפורים מידי שנה. כל יהודי באשר הוא, גם אם בימות השנה האחרים אינו מקדיש זמן ומחשבה לעניינים שבדת, מבין (ומבינה) שהיום הזה הוא אחר. לאורך ההיסטוריה היהודית פרצו לא אחת פרעות ונעשו מעשי טבח ביהודים, רובם ככולם היו מכונסים בבתי הכנסת, והמטרה היתה קלה ונגישה. גם היום, בכל אתר ואתר בעיקר מחוץ לגבולות הארץ יוצבו שוטרים ומאבטחים ליד בתי כנסת כדי לשמור על המתפללים.

בישראל, היום הזה נושא משמעות מיוחדת בגלל אותה מלחמה איומה שפרצה לפני 41 שנה ושחתכה כבאיבחת סכין לא רק את יום הכיפורים, אלא גם את ההיסטוריה של מדינת ישראל. אמרנו אז וכך אמנם קרה, כי מה שהיה הוא לא שיהיה. אכן מדינת ישראל בחרה מאז ללכת בדרך פוליטית שונה וענייניה הפנימיים והחיצונים, לטובה ולרעה נראים אחרת.

הבוקר חזר לארץ ראש הממשלה ממסעו לארצות הברית. הוא יכול לרשום לעצמו כי שיבש בצורה עמוקה את יחסינו עם ארצות הברית, כולל יחסיו עם הנשיא אובמה, בדרך גם התעמת עם מזכ"ל האו"ם וכשנחת וודאי שמע את הצהרתו הקשה של שר החוץ הצרפתי המאיים כי האיחוד האירופי ינקוט בסנקציות נגד ישראל. אחד הלקחים העיקריים של מלחמת יום הכיפורים היה, כי אל לה לישראל להיות בודדה ומבודדת ועלייה לשמר את מעמדה הבינלאומי ולקדם לגיטימציה בינלאומית לפעולותיה. כך למשל, מכת המנע ביום הכיפורים עצמו כנגד צבאות מצרים וסוריה נדחתה בשל הרצון לצבור תמיכה בינלאומית לימים שיבואו. אבל אמרתי שישראל היא אחרת, והנה דוגמא למנהיג שמצליח לקלוע את ישראל לפינה קיצונית ומבודדת בזירה הבינלאומית.

זאת בין השאר בשל ההחלטות החפוזות והמקוממות על הפקעת קרקעות ועל בנייה בשטחים. החכמה היהודית, החכמה של לדעת מה לעשות ומתי, בעיקר מתי, נעלמה היכן שהוא. הנה דברים שאמרתי בנושאים אלה במהלך השבוע: קול ישראל, מאקו, ראיון מדיני ב"הכל דיבורים" (דקה 01:00:10), תגובה על נאום ראה"מ באו"ם.

במהלך השבוע היוצא התפרסמה הצעת התקציב לשנת 2015. המסר שעולה ממנה הוא "במקום, דרוך". התקציב לקוי, חסר תנופה וללא מנועי צמיחה שיניעו את הכלכלה הישראלית קדימה. הכל יודעים כי עוצמתה של  מדינה נמדדת בכוחה הצבאית, אבל לא פחות ביכולותיה הכלכליות. ישראל, אשר סופגת עכשיו את עלויות המלחמה, חייבת לפרוץ קדימה. אולם קברניטיה המדיניים והכלכליים, ראש הממשלה ושר האוצר, מעדיפים ליטול התחייבויות וחובות ארוכי טווח על מנת להשיג שקט לעת עתה. אזרחי ישראל בדור הזה ובדורות הבאים ישלמו על העדר החזון בתחום הכלכלי, כמו בתחום המדיני. פשוט לא יכול להיות אחרת.

במוצאי יום הכיפורים, לאחר שנתקע יתד ראשונה בסוכה והשנה החדשה תצא לדרך, נתחייב לעצמנו כי נעשה הכל לשנות את דרכה של מדינת ישראל ולהחזיר אותה למסלול של מנהיגות ויצירה.

גמר חתימה טובה,

נחמן שי

עדיין אין תגובות

ספט' 22 2014

סיכום פעילות פרלמנטרית ושנה טובה מח"כ נחמן שי

מאת: נחמן שי נושאים: סיכום שבועי

חברות וחברים, שותפי לדרך,

הקיץ היה חם, כפי שאנחנו אוהבים לומר, אבל הקיץ הזה היה חם מדי ושוב חזרה מלחמה לעולמנו. ישראל מנסה עתה לשקם את עצמה במהירות ולחזור לשגרה. אין זה פשוט כלל ועיקר. אנו כואבים מאד את מותם של 72 אזרחים וחיילים בקרבות ובעורף וזוכרים אותם בכל רגע. הם ציוו לנו את החיים. כמו כל מלחמה היא הטביעה חותמה לטוב ולרע בשנים הבאות. אין זו גזרה שנגזרה משמיים, היא מעשה אדם ועלינו מוטל לעשות ככל שבידינו כדי למנוע עוד מלחמות וליצור מציאות חדשה בינינו לבין שכנינו.

במושב היוצא היתה פעילות פרלמנטרית ערה, אך הוא ייזכר בעיקר בזכות בחירתו של נשיא המדינה החדש, ראובן ריבלין. נאחל לו, שוב הצלחה.

והנה קציר הקיץ של פעילותי: 7 הצעות חוק – התקבלו, 6 הצעות חוק – הוגשו, 8 הצעות דחופות לסדר היום – אושרו והוגשו עוד 5 הצעות לדיון מהיר בוועדות הכנסת ו-10 שאילתות דחופות ורגילות. במושב זה התמניתי לסגן יו"ר הכנסת ושימשתי חבר בוועדת הפנים והגנת הסביבה ובוועדת החוץ והביטחון. השדולות שבראשותי ובהן השדולה לחיזוק העולם היהודי, הגימלאים, כחול – לבן, יחסי ישראל – ארה"ב, ביטחון העורף, שחרור יונתן פולארד וירושלים, התכנסו כולן במהלך חודשים אלה. בסיום המושב דורגתי במקום הרביעי בדרוג חברי הכנסת החברתיים על פי ה"משמר החברתי" ובמקום השלישי בפעילות הכללית של חברי הכנסת על פי ערוץ הכנסת.

פירוט מלא של פעילותי הפרלמנטרית בקישור זה.

שנת תשע"ה מתדפקת על הדלת ומתעקשת להיכנס. נקבל אותה בברכה ובתקווה גדולה. מי ייתן ותהיה זו שנה של חברה אזרחית שוויונית, פתוחה וסולידרית. נחתור בכוחות מחודשים  כדי לחזק את ביטחון ישראל ולהבטיח את עתידנו במדינה יהודית ודמוקרטית.

שנה טובה,

נחמן שי

עדיין אין תגובות

ספט' 19 2014

השבוע שהיה כך היה: סוגרים שנה, פותחים שנה 14-18.9.14

מאת: נחמן שי נושאים: סיכום שבועי

חברות וחברים,

המסע לקראת השנה החדשה הוא ארוך ומתיש אבל גם מפצה. בשבועיים האחרונים חבריי ואני בראשותו של יו"ר המפלגה, יצחק (בוז'י) הרצוג, עוברים בסניפי מפלגת העבודה בכל הארץ, מברכים ומתברכים, מתברכים בפעילי המפלגה, פעילי השטח של המפלגה, שמשדרים אלינו אמונה וציפייה; אמונה בכוחה של מפלגת העבודה וציפייה כי נדע לממש זאת במבחנים הצפויים לנו. זאת שליחות כבדה ואחראית.

שבוע זה לימד על כמה מהתכנים הללו, למשל, המאבק שניהלה סיעת העבודה נגד מע"מ 0 ושהסתיים לעת עתה בהקפאת החוק. זהו מאבק חברתי וכלכלי כאחד. אין ספק כי צריך לסייע לזוגות צעירים, חייבים לסייע להם. אבל הדרך הזאת היא בזבזנית מאין כמוה והסיוע לא יגיע לידיים הנכונות. או התביעה שאני מוביל יחד עם המפלגה, עיריית רחובות , החזית להגנת הציבור ואחרים, שתכליתה למחוק את קו ה-40 ק"מ המלאכותי ולפצות באופן יחסי וכמתבקש, גם מי שמתגורר מעבר לקו זה וניזק מהלחימה בעזה. הדגל החברתי היה ויהיה דגלה של מפלגת העבודה.

השבוע הקדישה סיעת העבודה יום לסיור מקיף בעיר באר שבע וסביבתה, על פי הזמנת  חברינו מהאזור. היה מעניין לגלות אתרים חדשים כמו  אזור התעשייה החדש "עידן הנגב" או הפארק הטכנולוגי בבאר שבע, שחברי, ח"כ אראל מרגלית, אימץ ומטפח. כך עשינו במהלך המלחמה וכך עלינו להמשיך לעשות עתה מתוך הכרת חשיבות הנגב והפוטנציאל הטמון בו.


בשיחה עם תושבת רהט, עובדת במפעל ״סודה סטרים״. למדתי ממנה גם על השמחה שמצאה תעסוקה קרוב למקום מגוריה וגם על הדאגה באשר לתנאי העבודה, המשמרות במפעל הן בנות 12 שעות. דרשנו והובטח לנו כי הדבר יתוקן ובהקדם.

זה מזכיר לי בג"צ אחר שהגשתי יחד עם החזית להגנת הציבור, ועניינו האפליה בחלוקת ערכות המגן. המדינה הצליחה לשכנע את בג"צ כי האיום הכימי, בעיקר מסוריה, הוסר. אבל אתמול, מה לעשות, הודיע קצין מודיעין בכיר בתדרוך לסוכנות רויטרס, כי אין לו ספק שסוריה שימרה יכולת שיפור נשק כימי ושימוש בו. אז מה עושים? בג"צ חדש?

השקט בדרום הופר השבוע פעם אחת בוודאות ואולי יותר. הממשלה לא הגיבה על ירי הרקטה לשטחנו. למחרת נודע כי החמאס עצר את משגריה. זה נחמד מאד, אבל ממתי החמאס עובד בשבילנו? ממתי הפקדנו בידיו את בטחון יישובי הדרום? צריך רק להיזכר כמה מלל שפכו ראש הממשלה ושר הביטחון על כך שיגיבו לירי ראשון מעזה לישראל. אז תרשמו לפניכם – השבוע היה הירי הזה, ותגובה לא היתה.

אולי בגלל שהשר בנט לא ירד לדרום כדי לדבר עם החיילים והקצינים, כפי שעשה בעת המלחמה.  עכשיו התברר כי בזכותו הקבינט ידע מה קורה בדרום והוא גם דחף למהלך הצבאי של פיצוץ המנהרות. אם זה נכון, זה רע. אם זה לא נכון, אז מי צודק? שר הביטחון או השר בנט?

האירוע המביך הזה חשף את חולשתה של הממשלה הן בעת המלחמה וגם עכשיו. לא עולה על הדעת כי שרים ידליפו מעל כל גבעה רמה דברים שנאמרו בישיבות הקבינט, או עמדות שנקטו בהן. אין דין ואין דיין. הדברים הללו חייבים להיחקר ועכשיו. ברוח זו דיברתי כמה וכמה פעמים בתחנות הרדיו והטלוויזיה השונות: יומן הבוקר של קול ישראל (דקה 01:23:40), מה בוער? בגל"צ (דקה 40:40), ערב חדשעושים סדר בערוץ 2 וקריאה שלישית בערוץ הכנסת.

היה עצוב לקרוא את דברי ראש השב"כ לשעבר, יובל דיסקין, שהצדיק את ביקורי השר בנט בחזית וטען כי בקבינט "לא יודעים דבר״. מעניין כיצד היה מגיב ראש השב"כ אילו השר בנט היה מגיע למטה השב"כ, אי שם בארץ ומתחקר את עובדיו הבכירים והזוטרים על עבודתם השוטפת. אני לא מציע לנסות  זאת.

בשבוע הבא, ביום רביעי לפנות ערב נקבל את שנת תשע"ה. משפחות – משפחות נתכנס, נודה על השנה שהיתה על אף קללותיה ונתפלל לשנה חדשה ולברכותיה.  לא נשכח את 72 המשפחות שזה עתה חרב עליהן עולמן ואת החלל שנפער בחייהן לא ניתן למלא,  נזכור את יישובי הדרום שאוזניהם כרויות כל העת ל"צבע אדום", שלא יגיע,  ומעל לכל נתחייב שוב לתמוך בחלשים ובמוחלשים בחברה הישראלית. נעשה ביחד שהשנה הבאה תהיה טיפה צודקת יותר ושוויונית יותר.

שבת שלום ושנה טובה,

נחמן שי

עדיין אין תגובות

ספט' 12 2014

השבוע שהיה כך היה: לקחנו את מנהטן ועכשיו את ברלין

מאת: נחמן שי נושאים: סיכום שבועי

חברות וחברים,

בברלין, השבוע, למרות שלא שמעתי את המוזיקה ואת המילים, הדהד כל הזמן באוזני שירו של לאונרד כהן: "קודם ניקח את מנהטן, אחר-כך את ברלין".

משלחת של ארבעה חברי כנסת (חיים כץ, מיקי רוזנטל, יעקב מרגי ואני) באה לברלין מטעם קבוצת הידידות הפרלמנטרית ישראל – גרמניה אשר חיים כץ ואני עומדים בראשה, ובסיוע קרן האנס זיידל. ראינו הרבה ישראלים בברלין אך לפני כן כמה מילים על הביקור:

הדיפלומטיה הפרלמנטרית היא אחד הערוצים החשובים ביחסים בינלאומיים. כרגיל אנחנו משקיעים בכך מעט מדי ואיננו מעריכים נכונה את משקלם של פרלמנטים בעיצוב מדיניות החוץ של ארצותיהם. למיטב ידיעתי מאז פרצה מלחמת עזה ועד הרגע הזה לא היו בגרמניה שרים, כמובן שר החוץ, וגם לא חברי כנסת. הייתה אם כן משמעות מיוחדת למפגשים כאלה בשולי המלחמה ונוכח הביקורת החריפה שנמתחה בדעת הקהל הגרמנית על המלחמה ותוצאותיה. אגב, היה פער ניכר בין עמדותיה הרשמיות של ממשלת גרמניה שגיבתה בדרך כלל את ישראל ובין הציבור הרחב, כולל התקשורת שביקרו אותה. בין לבין נרשמה גם עליה ברמת האנטישמיות כמו במקומות אחרים באירופה. הנה כתבה שפורסמה ב-YNET העוסקת בעליית האנטישמיות באירופה.

נפגשנו עם יושב ראש הבונדסטג, ראשי ועדות החוץ והביטחון, ראשי סיעות וכמובן עם עמיתינו, חברי קבוצת הידידות המקבילה לנו.

פגישה עם יו׳״ר הבונדסטאג. השמיע דברים קשים בגנות האנטישמיות, ישתתף בהפגנה ביום ראשון נגד אנטישמיות עם הקנצלרית מרקל ועם נשיא גרמניה.

הופענו לפני המועצה ליחסי חוץ, פגשנו קבוצות של צעירים והתוודענו לפרויקטים אזרחיים שונים שעוסקים בישראל ובמאבק באנטישמיות וכמובן, ביקורים באתרים בעלי ערך היסטורי, שברלין מתאפיינת בהם.

אבני מרצפת בברלין, על כל לוח נחושת שמו של יהודי, תושב העיר שנספה בשואה. אלפים רבים כאלה.

כצפוי, לישראל אתגר גדול בגרמניה. העבר מתרחק והולך, הדורות שזוכרים היטב או באופן קלוש נעלמים והדור הצעיר, כולל בפוליטיקה, חושב ומתנהג אחרת. מובן שמגרמניה יש לנו, בצדק, ציפיות אחרות אבל מי שמסתכל קדימה חייב לראות את השינוי במגוון האנושי (יותר זרים, יותר מוסלמים) על אדמת גרמניה וגם להבין כי למדינה החזקה והמובילה במערב אירופה יש עניינים אחרים דוחקים,  שמשפיעים על מעמדה של ישראל.

בישראל סבורים שגרמניה נתונה מראש ושעמדותיה יציבות, ואני אומר כי אין גבול להשקעה שצריך להשקיע ולרגישות שצריך לגלות. מה שנראה מפה ברור ומובן מאליו ,הרי ישראל מגינה על עצמה ופועלת באופן מידתי וזהיר, נראה משם שונה לחלוטין – פעולה בכוח רב מדי שגרמה למספר נפגעים חסר פרופורציה.

זהו האתגר שעומד היום בגרמניה, ולא רק שם בפני מדיניות החוץ של ישראל ואני לא רואה מי ירים את הכפפה, מי ישנס מותניים ומי יתגייס לבנות מחדש את מעמדה הבינלאומי של ישראל שניזק כה קשה במבצע "צוק איתן" ואחריו. על הפקעת 4000 דונם בגוש עציון כבר דיברנו?

ובאשר לישראלים, אלה נראים ונשמעים בכל מקום, למעלה מעשרים אלף איש צעירים וצעירים פחות, בחרו לגור שם ואליהם מצטרפים תיירים רבים  מישראל. ברלין היא אכן עיר יפיפייה, מתחדשת ומלאת תנופה, אבל עדיין כל רגע על אדמת גרמניה ובמיוחד בברלין, עמוס באותן רגשות ובסימני שאלה על המשיכה המיוחדת הזאת של ישראלים לגרמניה.

אז זהו: לקחנו את מנהטן ועכשיו את ברלין…

שבת שלום,

נחמן שי

עדיין אין תגובות

הבא »