'סיכום שבועי'

מרץ 14 2014

השבוע שהיה כך היה: ושוב בחזית…

מאת: נחמן שי נושאים: סיכום שבועי

חברות וחברים,

בסוף השבוע הזה ירדו לא רק גשמים, אלא מטחים של רקטות ופצצות מרגמה בהיקף שלא ידענו מאז מבצע עמוד ענן. תוך זמן קצר מאד נכנסו מאות אלפי תושבי הדרום (האם אשדוד נחשבת דרום?) לכוננות ספיגה ושוב חזרו התמונות הקשות של "צבע אדום", של פינוי ילדים מבתי ספר ושל שיבוש החיים באזורים נרחבים של הארץ.

מתברר כי המדיניות של תגובה על כל מכה גוררת אותנו לסבב בלתי פוסק ואשר את הקצב ואת ההיקף שלו מכתיב הג'יהאד האסלאמי. גדול ככל שיהיה, הוא רחוק מרחק רב מיכולותיו של צה״ל. הדבר הוא בלתי נסבל ולא מתקבל על הדעת. מדינה, שזה עתה ביצעה מבצע צבאי מרשים כמו לכידת ה- KLOS-C, מוצאת את עצמה חסרת תשובה  ומתוסכלת על הפגיעה הבלתי נסבלת בחיי אזרחיה. בין כיבוש מחודש של עזה, כפי שהציע שר החוץ, דווקא שר החוץ,  לבין מדיניות של תגובות על ירי בשטחנו, ישנו מרחב גדול של מבצעים ופעולות שנעשו בעבר, ושניתן לעשותם עתה.. בכל מקרה אסור שהיוזמה תישאר כולה,  בידי הג'יהאד האסלאמי או מחר בידי ארגון אחר. אני לא פוסל פעילות מדינית דיפלומטית מול החמאס, כולל הבנות יותר משמעותיות. החמאס הוא בעל הבית בעזה, ואם הוא מוכן, כמו שעושה אבו מאזן ברשות הפלשתינאית, לבלום את הטרור משטחו, בבקשה. אחרי הכל, כיום הג'יהאד האסלאמי מסכן את החמאס ואת משטרו.

במנופים שמפעילה ישראל, אנחנו חסרים בשבועות האלה את המערכת המדינית. עיצומי העובדים במשרד החוץ התחדשו, ובאופן מעשי הם אינם מטפלים בעניינים המדיניים וההסברתיים הדחופים אשר לפתחנו. כך בעניין ספינת הנשק וכך גם בהתחממות בדרום. ברור כי אין יכולת לבצע פעולה כלשהי מבלי לפרוש מעליה מטריה מדינית. על הממשלה ובעיקר משרד האוצר להגיע סוף, סוף להסדר עם עובדי המשרד, הנאבקים זה זמן רב על מעמדם ועל תנאי עבודתם. ההפגנות בפיתחה של השגרירות הישראלית בירדן והמצור שהטילו המפגינים עלייה רק ממחישים כי גם החזית המדינית היא חזית לכל דבר. זו הודעת התמיכה שהוצאתי.

לבסוף, בחזית הפרלמנטארית נפל השבוע דבר – הכנסת התפצלה לשניים, כפי שהראו גם מסכי הטלוויזיה. האופוזיציה בראשות מפלגת העבודה בחרה למחות באופן חריג וחסר תקדים על כך שהממשלה פועלת בדורסנות תוך ניצול הרוב המובטח לה. כל זאת כדי לצמצם את הדיון הציבורי והפרלמנטארי בשלושה חוקים משמעותיים. בדמוקרטיה, הרוב אמנם מוביל אבל עליו, כל העת לשקול את משקל המיעוט ולהבין שרוב בשום מיקרה אינו עריצות. אפשר היה בקלות להתגבר על המחלוקת ולפתוח את שלושת החוקים לדיון ארוך יותר ואולי לדחות אחד מהם לתחילת המושב הבא. העניין הוא שמרכיבי הקואליציה אינם בוטחים האחד באחר, ולכן היה צריך להבטיח שכל חוק דבק באחר באופן שאיש לא יוכל לערוק מההסכמה הקולקטיבית. דיברתי על כך השבוע בתכנית ערב חדש (דקה 1:17), בערוץ הכנסת, בטלוויזיה באנגלית ובקול ישראל.

"משולש הברמודה" הזה הותיר את האופוזיציה לבדה באחד מאולמות הבית מקיימת דיוני מליאה מקבילים. האירוע כולו לא הוסיף כבוד לדמוקרטיה הישראלית והשאיר טעם מר. שלושת החוקים כמובן אושרו פה אחד.

לסיום, אני מזמין אתכם לקרוא שני מאמרים שלי שהתפרסמו השבוע בגלובס וב-Jerusalem Post ואשר עוסקים במאבק הישראלי בחרם לנוכח השינויים בזירה הבינלאומית.

זהו להפעם.

שבת שלום,

נחמן

עדיין אין תגובות

מרץ 07 2014

השבוע שהיה כך היה: חוזרים הביתה בשלום 2-6.3.14

מאת: נחמן שי נושאים: סיכום שבועי

חברות וחברים,

ההשתלטות על הספינה KLOS-C היתה באמת הצלחה גדולה, מדובר במבצע צבאי מסובך ביותר עם סיכונים גדולים. הכבוד הגדול הוא של קהילת המודיעין שמצליחה לפשפש בקרביים של המודיעין האיראני ולשלוף משם מידע מבצעי. אחר כך בא המבצע הצבאי שגם הוא מורכב מפרטים רבים המתחברים בסוף לתמונה מלאה ולבסוף הפרק התקשורתי. בעניין הזה עסקתי בעבר ואני מקדיש לו גם היום מחשבה ועשייה מרובה.

בניגוד לכישלונות שליוו את "קרין איי" ואת "המרמרה", הפעם היה הפרק התקשורתי מקצועי, מעודכן וגזור על פי הצרכים המידיים של התקשורת. לא כל המרכיבים פעלו לצערי, במשרד החוץ התחדשו העיצומים והמערכת המדינית תפקדה רק באופן חלקי ובנוסף, עדיין חסר אותו מערך – על שאני מטיף לו. אבל בכל מה שנוגע לצה"ל, המידע זרם והגיע למקומות הנכונים. במלחמה על התודעה, בה אנו נתונים, נרשם פה הישג גדול. דיברתי על כך בתכנית של מוטי וקירשנבאום בערוץ 10.

ראש הממשלה תכנן, כנראה, להגיש את המבצע הצבאי ל-14,000 אוהדיו באיפא"ק, שדולת ישראל בקונגרס האמריקאי. זה לא עבד בדיוק ואני שמח על כך. קהל היעד של ראש ממשלת ישראל הוא קודם כל שמונה מיליון הישראלים שחיים פה. לנתניהו היתה הופעה טובה, כמו תמיד, אבל היא לא חידשה דבר. המאבק הבין – גושי החדש מחייב את ארצות הברית להתמקד בחצי האי קרים באוקרינה ומרחיק אותה מן המשא ומתן הישראלי – פלשתיני. חבל מאד. אנו זקוקים לה, והיא כנראה גם היחידה, שיכולה להביא, אם בכלל, להסדר. כרגע הדברים נראים רע מכל נקודת ראות שהיא. על כך דיברתי בתכנית הבוקר של אורלי וגיא ובקול ישראל(דקה 01:17:10)

תחילת השבוע בכנסת נדרשנו לתפקודו של ארגון גדול אחר, משטרת ישראל. המפכ"ל, שהופיע בוועדת הפנים, ניסה לשכנע אותנו ודרכנו את הציבור כי מצב ביטחון הפנים משתפר והולך. ייתכן שהוא צודק, אבל התחושה הציבורית היא הרי בדיוק הפוכה. אנחנו יודעים שיש לנו רק משטרה אחת ואי אפשר להחליף אותה, אבל נדרש מהפך במערכת היחסים בין הציבור לבין המשטרה. אני מתרשם שיש שם קצר גדול. המשטרה זקוקה לאמצעים טכנולוגיים חדשים, הפרקליטות חייבת לצייד אותה בכלים חדשים ורלוונטיים ובתי המשפט חייבים לפעול בנחישות. התוצאה תהיה אמון מחודש של הציבור בכחולי המדים. הארץכלכליסט.

הכנסת ציינה השבוע את יום העובדים הסוציאליים ומיד צריך להגיד- והעובדות הסוציאליות, 80% ממלאי התפקיד הנפלא וכפוי הטובה הזה הן נשים. זה הסתדר גם עם יום האישה הבינלאומי שנחגג אף הוא בימים אלה. בהובלתו של ח"כ והעובד הסוציאלי שמעון סולומון התקיימו שורה של פעילויות בוועדות הכנסת ובמליאתה ושיתוף פעולה עם שר הרווחה, שמבין בהדרגה כי צבא העובדים הסוציאליים הוא הנכס החשוב ביותר שברשותו. אלה הם האנשים שהחברה הישראלית מייעדת כדי לטפל במצוקותיה, אך היא שולחת אותם בידיים ריקות ובמפקירה אותם לעיתים תכופות להסתה איומה. אני ממליץ להציץ באתרי אינטרנט ולראות במה מדובר. לי עצמי זהו יום חג משום שרעייתי רבקה עסקה בעבודה סוציאלית ובעקבותיה הלכו בנותינו נועה ודנה. לצפייה בנאומי במליאה לחצי על התמונה.

השדולה לחיזוק העולם היהודי שאני עומד בראשה יחד עם חבר הכנסת צחי הנגבי, ביקרה בסוף השבוע בפרויקטים שונים של הסוכנות היהודית. בניגוד לדימוי היבש והאפרורי של הסוכנות, פגשנו עשרות צעירים וצעירות שבאו לישראל, חלקם בתכניות שונות וחלקם כעולים חדשים. זה היה מרענן ומשובב נפש. באותה הזדמנות אגב, שמתי לב שבכל אתר שבו ביקרנו ניתן היה לגלוש באינטרנט באופן חופשי, כפי שראוי ונכון.

הצעת חוק שלי לאפשר גלישה חופשית בכל מתקן ציבורי או כזה שנתמך ציבורית נפלה השבוע, כצפוי. לא בגלל חוסר תקציבים, כי הרי העלויות נמוכות, אלא בגלל רוע הלב וצרות העין של ועדת השרים לענייני חקיקה, שחבריה שוב שאלו את עצמם למה הרעיון היעיל והחיוני הזה לא עלה בדעתנו. ואני שואל – מתי תבין סוף סוף הממשלה שהיא משרתת את הציבור ולא ההפך??       אלה הדברים שאמרתי במליאת הכנסת

בכל זאת, חברים וחברות, לא נאבד תקווה ונמשיך הלאה.

שבת שלום מירושלים,

נחמן

עדיין אין תגובות

פבר' 21 2014

השבוע שהיה כך היה: לשבור את הכלים 16-21.2.14

מאת: נחמן שי נושאים: סיכום שבועי

חברות וחברים,

המשטרה הרגיזה אותי השבוע. אני מודה.

המלצתו של המפכ"ל לשוטרים ולקצינים להתעלם מדיווחי הרדיו או מתגובות ציבוריות אחרות היא טעות חמורה. המשטרה, קציניה ושוטריה חייבים להיות קשובים לתקשורת, היא כלי ללמוד על הלכי רוח ציבוריים. העובדה שהתקשורת מבקרת את המשטרה על 13, בין היתר, הפיגועים הפליליים שהתרחשו במחצית השנה האחרונה, היא סיבה טובה להאזין לציבור ולהבין מה מטריד אותו. לתושבים במרכז הארץ בהחלט מותר להיות מוטרדים מהעלייה בהיקף מעשי הירי, המסכנת בין היתר גם אותנו.

הבוקר, כתוספת, התפוצץ מטען ליד מכוניתו של סגן ראש עיריית פתח תקווה וכל מילה מיותרת. בנושא זה דיברתי בתכנית הבוקר של קשת ובתכנית הרדיו של בן כספית ואריה אלדד ב-103 FM.

באופן לא מנותק מעניין המשטרה, כינסנו השבוע את השדולה להגנת העורף שאני עומד בראשה. יחד עם "החזית להגנת הציבור" בניהולו הנמרץ של עו"ד דן אלון, החלטנו לפעול גם בדרך זו כדי לחזק את התמודדותה של ישראל עם האיומים על העורף. השר גלעד ארדן סקר בפנינו את מאבקו למיצוב המשרד ככתובת העיקרית לעורף.

הקרב על העורף כולל גם את משרד הביטחון והמשרד לביטחון פנים. ראש הממשלה שהקים את המשרד הזה לפני שלוש שנים, אמור לקבל החלטה על מי תוטל הגנת העורף. אני תמיד חושש שההחלטה תבוא יום אחרי שהתברר כי העורף אינו מוכן, כפי שראינו בסופת השלגים. למפגש הצטרפו חברי הכנסת רובי ריבלין, ניצן הורוביץ, דוד צור, מרב מיכאלי, שלי יחימוביץ, אבישי ברוורמן, איתן כבל ומשה מזרחי ועשרות נציגים של ארגונים העוסקים בעורף. אנחנו מתכוונים להשקיע רבות בסוגיית העורף, כפי שכבר עשינו בעניין הבג"צ על ערכות המגן שעדיין נמצא בהליכים משפטיים.

ביומן הבוקר של קול ישראל (דקה 01:22:22) נדרשתי שוב להגיב להתנהלות המוזרה של הקואליציה מול ראש הממשלה. יותר ויותר אני מוצא עצמי מגן על ראש הממשלה מפני חבריו השרים וחברי הכנסת מסיעתו שצולפים בו ללא הרף. אמש הם איימו עליו כי "ישברו את הכלים" אם יענה לדרישה להקפאת הבנייה. אני לא יודע אם יש דרישה כזו, אבל חבריו עושים את ראש הממשלה בינתיים לחוכא ואיטלולא.

אתמול ראינו את שר החוץ האמריקאי, ג'ון קרי, בטוח ושקול, פורש את משנתו לפני הציבור הישראלי. אין ספק שהאמריקאים מבינים שניים – שלושה דברים בדיפלומטיה ציבורית, ולכן לא הופתעתי לשמוע הבוקר את השגריר האמריקאי מדבר גם בקול ישראל וגם בגל"צ. מולם מתייצבת ממשלה שאינה יודעת לאן פניה ומה היא רוצה.

ביום ראשון תיפול הצעת חוק נוספת שלי בוועדת שרים לענייני חקיקה. היא נועדה להשיב על מצב משפטי ששורר כבר עשרות שנים, מאז השלטון הבריטי ואשר פוטר את הממשלה מלהכיל על עצמה את חוקיה שלה. מוזר? לא בדיוק… בדרך שבה מתנהלת וועדת השרים לחקיקה, ברור שלא יהיה שם דיון רציני לעניין כבד משקל כזה וקריאותיו של בית המשפט העליון ילכו לאיבוד. אני מצרף את הצעת החוק ואת ההסבר המפורט שלה. אמשיך לעדכן אתכם בהתפתחויות.

מילה אחרונה: לא שוויון בנטל לפנינו אלא אי שוויון בנטל. זה הסיכום של כל המאמץ הגדול בשנתיים האחרונות ועם זה נצטרך לחיות להבא.

שבת שלום,

נחמן

עדיין אין תגובות

פבר' 14 2014

השבוע שהיה כך היה: מחליפים צ'פחות כאילו לא קרה כלום

מאת: נחמן שי נושאים: סיכום שבועי

חברות וחברים,

יום שני השבוע הגשתי הצעת אי אמון בממשלה בשם מפלגת העבודה. במליאה לא נכח אף שר כך שיכולתי לדבר ככל שרציתי. ודיברתי. לקח לממשלה הרבה זמן למצוא שר תורן והצלחתי לעלות מספר טיעונים למה הממשלה צריכה ללכת. את הנאום תוכלו לקרוא בקישור זה.

אמש נערכה בשטח E1, שטח שבין ירושלים למעלה אדומים, הפגנה גדולה. זה בסדר. ה-"לא בסדר" הוא כי בהפגנה נכחו 3 שרים ו- 20 ח"כים. עכשיו, שאלתי את עצמי, נגד מי הם מפגינים? הלא הם מפגינים נגד עצמם? הם הממשלה, הם שריה, ואם כנראה משהו לא מצא חן בעיניהם, וכנראה שלא, שילכו הביתה. אף אחד לא מכריח אותם. אבל זו כנראה המדינה הראשונה בעולם שהשרים שלה מפגנים נגדה ונגד ראש הממשלה שלה ואז ביום ראשון באים לישיבת הממשלה ומחליפים צ'פחות כאילו לא קרה כלום. דיברתי על כך ביומן הבוקר של רשת ב' (דקה 1:14:31) ובערב חדש.

אז מה הפלא שביום רביעי השבוע, חברים אלו עשו גם סיכול ממוקד לנשיא הפרלמנט האירופי, מרטין שולץ. האיש, מידידיה הגדולים של ישראל באירופה, מחזיק היום בעמדת מפתח בפרלמנט והשנה, כנראה, ייבחר למעין ראש ממשלת אירופה, התפקיד האקזקוטיבי הבכיר ביותר באיחוד האירופי. אז מיותר לציין למה חשוב לקיים עמו יחסי ידידות ולנצל, למשל, את עמדתו המוצהרת, כפי שהובאה כמה פעמים בימים האחרונים, נגד כל חרם על ישראל.

שולץ טעה והשתמש בנתונים, אשר מראש הודיע, לא בדוקים. זה לא מכובד ולא יאה. אבל על זה לא תולים בכיכר העיר אלא מתקנים באופן אינטליגנטי ומידי כמקובל בין ידידים. כל מה שקרה אחר כך בכנסת היה מחזה עלוב ועצוב. ה"ג'ננה" יצאה לחברי הבית היהודי והם השתוללו. מפה לשם הוזכרה גם זהותו הלאומית של שולץ, הוא גרמני וזה כמובן הוסיף שמן למדורה. מיותר לומר שאלה היו רגעים מביכים והצטערתי בשביל כולנו, בשביל יו"ר הכנסת יולי אדלשטיין שמשקיע כ"כ הרבה מאמץ בחיזוק מעמדה הבינלאומי של הכנסת ועכשיו באו חבריו שלו ושפכו עליו מים קרים.

בכנסת קיימות שדולות רבות. שדולה היא קבוצה של חברי כנסת, בדרך כלל עם תמיכה ועידוד ציבורית, הפועלים במשותף כדי לטפח נושאים שונים. אין זה גוף פרלמנטארי במובנו הפורמאלי אבל בהחלט כלי עבודה חשוב. השבוע קיימתי מפגשים של שתי שדולות מרכזיות; שדולת הגמלאים ושדולת כחול לבן. מאות גמלאים הגיעו לכנסת, בשיתוף עם הסתדרות הגמלאים, כדי למחות על העוני ההולך ומתפשט בקרב אוכלוסיית הגמלאים. יש על כך נתונים מחקריים המאוששים את זה.  אוכלוסיית הגמלאים גדלה והולכת ככל שתוחלת החיים מתארכת והמדינה אינה ערוכה כלל לטפל בהם. אלה הם חדשות טובות ורעות בעת ובעונה אחת והגמלאים חשים כי צורכיהם גדלים מצד אחד ואין ביכולתם לעמוד בהם. המדינה אינה מסייעת במובן זה ואת התסכול הביאו הגמלאים בבניין הכנסת. ברור שנדרש מאמץ ממלכתי אדיר להתמודד עם האתגר העתידי, אבל אנחנו הרי לא רואים שום דבר שהוא מעבר לקצה האף שלנו. הכינוס סוקר בתקשורת: אתר NRG וביומן אזרחי של קול ישראל (דקה 00:10)

יחד עם הסתדרות התעשיינים ומשרד הכלכלה ציינו את יום כחול לבן בכנסת. זו הזדמנות נפלאה לחלוק את הצלחותיה של התעשייה הישראלית ולחפש דרכים כדי לסייע לה. 400 אלף איש מועסקים בה והיא עמוד התווך של מדינת ישראל. לא תופתעו לשמוע שהתעשיינים כועסים על המיסוי, על עלויות הייצור, על היעדר שימת לב ברמה הממשלתית ועוד טענות נוספות. השר בנט, לשבחו, הקשיב בקשב רב ואני מקווה שהשינוי הסמנטי בשם של משרדו, מ"תעשייה ומסחר" ל"כלכלה", אינו מסמל גם התרחקות מיעדי המשרד. בסך הכל היה נהדר לראות מאות תלמידים הפועלים כדי להעמיק את המודעות לתוצרת הארץ ולהבטיח כי ישראלים ירכשו את תוצרת ישראל גם כי היא טובה, גם כי המחירים נוחים וגם כי היא תומכת בחברים אחרים, כפי שראוי לסולידאריות חברתית אמתית. על חלק מאירועי היום תוכלו לקרוא בדה מרקר.

שבת שלום ואולי סוף סוף גשם,

נחמן

עדיין אין תגובות

הבא »