'סיכום שבועי'

אפר' 15 2016

השבוע שהיה כך היה: משוט בארץ

מאת: נחמן שי נושאים: סיכום שבועי

לקראת חג הפסח  | מאבקם הצודק של יצרני הביצים והחקלאים | סיור במועצה אזורית מטה אשר |  העליהום על שר הביטחון | גזענות במעטה של הפרדה | מחבל הוא מחבל, חד וחלק  | המאבק למען ניצולי השואה
חברות וחברים,

בעוד שבוע נסב כולנו לסדר פסח. זהו אחד החגים היפים והמשמעותיים במסורת שלנו. מדי ערב אנחנו נודדים ממקום למקום על פני המפה הקטנה של מדינת ישראל, נפגשים עם חברי וחברות המפלגה ומציינים ביחד את חג הפסח הקרב ובא. המפגשים האלה הם ההזדמנות שלי ושל חבריי לדווח לבוחרים שלנו על הפעילות הפרלמנטרית שלנו בכנס הכנסת היוצא ובתכניות לעתיד. שניים מן המפגשים הגדולים הללו היו בשבוע היוצא: שלי יחימוביץ' ציינה 10 שנים בפוליטיקה ועמיר פרץ חגג, בעצם, את שובו למפלגת העבודה. יש משהו מעודד בהתנהלות הפוליטית הזאת, היא מחדשת את האמון במבנה הפוליטי-מפלגתי שהשתנה מאוד מאז הופיעו מפלגות היחיד בזירה (יש עתיד, כולנו, ולפני כן ישראל ביתנו וכמובן עוד דוגמאות היסטוריות).
/Pulseem/ClientImages/3320///%D7%94%D7%A8%D7%9E%D7%AA%20%D7%9B%D7%95%D7%A1%D7%99%D7%AA%20%D7%A2%D7%9E%D7%99%D7%A8.jpg
/Pulseem/ClientImages/3320///%D7%94%D7%A8%D7%9E%D7%94%20%D7%A2%D7%9E%D7%99.jpg
למרות שיו"ר המפלגה יצחק הרצוג עוד ממתין להחלטת היועץ המשפטי לממשלה באשר למעבר מבדיקה של ענייניו לחקירה, אני מגלה שחברי המפלגה אינם נתפסים ליאוש. הם ממתינים בסבלנות לתוצאות התהליך הזה ומאמינים כי בסופו של דבר נצא ממנו כולנו מחוזקים.

נושא זה היה מרכזי מאוד בחדשות השבוע. דיברתי עליו כמה וכמה פעמים. אני חסיד גדול של תקשורת פתוחה, חושפנית ולפעמים גם אני נבהל מהעוצמות שהיא מסוגלת להפעיל ושואל את עצמי איפה עובר הקו בין עמדה לדעה. כשאני למדתי תקשורת, ועסקתי בכך במשך שנים ארוכות, אני חושב שהקווים היו ברורים יותר. כל מה שאני ביקשתי, ואני חוזר ומבקש, מכולנו במפלגת העבודה ומחוצה לה, זאת סבלנות. יש לי אמון מלא ברשויות החוק והאכיפה. אני משוכנע שתעשה עבודה רצינית ושכל העובדות יובאו בסופו של דבר לידיעת הציבור ולשיפוטו.
/Pulseem/ClientImages/3320///%D7%A8%D7%9F%20%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%A0%D7%99.jpg
ראיון לתכנית סדר יום ברשת ב' בהגשת רן בנימיני
/Pulseem/ClientImages/3320///%D7%A2%D7%A8%D7%9F%20%D7%93%D7%99%D7%99%D7%95.jpg
ראיון לתכנית משעל על הבוקר ברדיו ללא הפסקה (103FM) בהגשת ענת דבידוב וחגי גולן
במהלך השבוע הצפנתי למושב אביבים כדי להשתתף בהפגנת מגדלי העופות כנגד יבוא ביצים לישראל. הסוגיה אינה פשוטה. הייצור המקומי יקר לפרקים יותר מאשר יבוא. אולם לפני ששוברים את מטה לחמם של 3,000 משפחות, צריך לבחון כיצד מעמיסה שרשרת התיווך עלויות גבוהות על מחיר היצור ובכך מייקרת את הביצים הללו. כפי שלימדה אותנו המחאה החברתית, עלינו לבדוק כל חוליה וחוליה כדי לדעת מי "תופס טרמפ" על הגב של החקלאים. הויכוח על הביצים הוא רק סימפטום לשאלות עקרוניות על עתיד החקלאות בישראל. החקלאות לא יכולה להיבחן רק על פי עלות המוצר. יש להעריך גם את המשמעות הלאומית שלה. היא מייצגת ערכים של קשר לאדמה, של ביטחון, של חיים קשים באזורים מרוחקים. החקלאים בצפון, כמו באזורי הארץ האחרים, הם חגורת הביטחון של מדינת ישראל, אך לצערי, הם לא נהנים מן המעמד הנדרש והמתחייב מכך.
אלה הדברים שאמרתי בהפגנה שלהם:
/Pulseem/ClientImages/3320///%D7%91%D7%99%D7%AA%20%D7%97%D7%A0%D7%9F.jpg

אני חבר בשדולת החקלאים בכנסת וגם שם אנו דנים שוב ושוב איך לסייע לחקלאי ישראל, שמספרם קטן והכנסותיהם מצטמצמות.
/Pulseem/ClientImages/3320///%D7%A0%D7%97%D7%9E%D7%9F%20%D7%90%D7%9E%D7%A8.jpg
בהמשך היום כפי שאני עושה בתקופה זאת, סיירתי גם עם יורם ישראלי, ראש המועצה האזורית  מטה אשר, ועם רן שוסטרמן בחניתה ובראש הנקרה, ונפגשתי עם אזרחים המוטרדים ממתקן התפלה שעומד להיבנות באזורם. לבסוף, ישבתי לשיחה ארוכה עם פעילים שלנו ממושבי האזור. הצפון נראה נהדר, ירוק ופורח, והוא ראוי ללא ספק ליחס שונה ולמשאבים שהממשלה מבטיחה ואינה מעבירה.
/Pulseem/ClientImages/3320///%D7%A2%D7%9D%20%D7%99%D7%95%D7%A8%D7%9D.jpg
סיור עם יורם ישראלי, ראש המועצה האזורית מטה אשר
/Pulseem/ClientImages/3320///%D7%91%D7%99%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%AA.jpg
בכמה הזדמנויות השבוע, כולל באירוע שבת תרבות בגבעתיים, דיברתי על הויכוח הציבורי שהתחולל בעקבות תקרית החייל בחברון, ההתקפות הארסיות נגד שר הביטחון ומה כל זה אומר על החברה בישראל. איש לא צריך להיות מופתע שהלכי הרוח הציבוריים הם כל כך קיצוניים ובלתי סבלניים. ישראל השתנתה בחמישים השנים האחרונות ואגב כך היא שוחקת את ערכי היסוד של צה"ל. בוגי יעלון יצא להגן על הרמטכ"ל, אבל יותר מכך על צה"ל כפי שהוא מכיר ובו שירת עשרות שנים מחייו. הוא הפך מיד להיות נשוא לרחשי שנאה וקריקטורות מגעילות ומסוכנות.
/Pulseem/ClientImages/3320///%D7%9E%D7%97%D7%95%D7%A1%D7%9C%20%D7%A4%D7%95%D7%9C%D7%99%D7%98%D7%99%D7%AA.jpg
/Pulseem/ClientImages/3320///%D7%92%D7%91%D7%A2%D7%AA%D7%99%D7%99%D7%9D%20%D7%AA%D7%A8%D7%91.jpg
אירוע שבת תרבות בגבעתיים, בהנחיית סא"ל (מיל') גדעון מיטשניק, תא"ל (מיל') עמוס גלבוע ואל"מ בדימוס דני הדני. (התמונה באדיבות דובי פיינר)
/Pulseem/ClientImages/3320///%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C%20%D7%94%D7%99%D7%95%D7%9D.jpg
/Pulseem/ClientImages/3320///%D7%99%D7%A2%D7%9C%D7%95%D7%9F%20%D7%96%D7%9B%D7%94%20%D7%9C%D7%AA.jpg
אני אינני חבר במפגלתו של בוגי כידוע, ואני חולק עליו עמוקות, אבל בעניין זה עמידתו מעוררת כבוד והשראה. צריך לבלום את הקיצוניות בחברה הישראלית,אשר פעם אחת באה לידי ביטוי באירוע החייל, פעם אחרת בהפרדת היולדות ופעם שלישית בסוגיות כמו דיור ותעסוקה. אנחנו חייבים להבין שלמיעוט החי בתוכנו יש זכויות ועליהן עלינו לשמור.

הנה דברים שאמרתי בנושא הפרדת היולדות בוועדה לקידום מעמד האישה:
/Pulseem/ClientImages/3320///%D7%94%D7%A4%D7%A8%D7%93%D7%AA%20%D7%94%D7%99%D7%95%D7%9C%D7%93%D7%95%D7%AA.jpg
/Pulseem/ClientImages/3320///%D7%A0%D7%A8%D7%92.jpg
/Pulseem/ClientImages/3320///%D7%A0%D7%A8%D7%92%20%D7%9B%D7%AA%D7%91%D7%94.jpg
זוהיר בהלול הוא חבר שלי כבר הרבה שנים, איש יצירתי ומקורי, שפתו עשירה, והוא מלהטט בה. אבל דבריו על טרור ועל ההבדל בין מחבל לרוצח אינם עניין סמנטי כלל וכלל. זוהיר ניסה ונכשל להבדיל בין פגיעה באוכלוסיה לבין פגיעה בצבא. זוהי השוואה אנכרוניסטית שאינה מקובלת עלי. כל מי שמרים סכין ומנסה לדקור הוא מחבל ואין הבדל בעיני אם הוא פוגע באזרח או בחייל, מצד זה של הקו הירוק או מצידו האחר, יהודי או ערבי. כל נושא האלימות הוא מגונה ויש להתנגד לו. הצטערתי שזוהיר לא חזר בו. הוא שייך בסופו של דבר למפלגה בשם המחנה הציוני שהשוואות כאלה אינן מקובלות עליה. הוא עוד יכול לחזור בו.
התראיינתי ברדיו הים האדום השבוע בנושא זה.
/Pulseem/ClientImages/3320///%D7%91%D7%94%D7%9C%D7%95%D7%9C%20%D7%A2%D7%9B%D7%95.jpg
במאמר שכתבתי לג'רוזלם פוסט, התייחסתי לאוזלת היד של הממשלה בטיפולה בנושא הסדר הכותל הידוע גם כ"תכנית ההפרדה", וצביעותה ביחסה לזרמים הרפורמים והקונסרבטיבים ביהדות, זרמים המהווים רוב בקרב יהדות ארצות הברית. אנו צועדים בדרך מסוכנת. העולם היהודי משתנה, ועלינו כנבחרי הציבור ועל החברה הישראלית בכללותה לחבק אלינו את יהדות העולם על זרמיה השונים, לבל נאבדם. אל לנו לקחת את תמיכתה של יהדות התפוצות, ובמיוחד תמיכתה של יהדות ארצות הברית, כמובנת מאליה.

מה עוד היה לנו השבוע? יצאתי להגן על הקליניקה לסיוע לניצולי שואה במרכז הבינתחומי הרצליה, העומדת בפני סגירה עקב חוסר משאבים. כמה טיפוסי לנו. הנה המכתב ששלחתי לשרה לשיוויון חברתי, השרה גילה גמליאל ולשר הרווחה והשירותיים החברתיים, השר חיים כץ.
/Pulseem/ClientImages/3320///%D7%93%D7%A8%20%D7%A0%D7%99%D7%9E%D7%97%D7%9F1.jpg
/Pulseem/ClientImages/3320///%D7%93%D7%A8%20%D7%94%D7%99%D7%9E%D7%97%D7%95%202.jpg
דיברתי בפורום מאג'די, קבוצה גדולה של אזרחים סקרנים ותאבי דעת המתכנסים מדי שבוע במרכז כפר סבא. על הנחיית המפגש היה אמון נוה גור, חבר מועצת העיר הוד השרון. תודה למארגנים על ההזמנה, ולנוה על ההנחיה.
/Pulseem/ClientImages/3320///%D7%A4%D7%95%D7%A8%D7%95%D7%9D%20%D7%9E%D7%90%D7%92%D7%93%D7%99.jpg
נפגשתי עם סטודנטים מילואימניקים מאוניברסיטת בר אילן בפאנל "סטודנטים על מדים"  מטעם ארגון צו 8 – פורום המילואים בישראל, אגודת הסטודנטים בר אילן ותא אופק בר אילן, יחד עם פרופ' אשר כהן. דנו בתנאי השירות של המילואימניקים וכיצד ניתן לסייע לקבוצה קטנה והולכת זו.
/Pulseem/ClientImages/3320///%D7%9E%D7%A8%D7%97%D7%91%20%D7%9E%D7%95%D7%92%D7%9F.jpg
דיברתי בתכנית שוברים כלים בהנחיית רוני מילוא ומורתי לשעבר פרופ' מינה צמח, עם העיתונאי משה ליכטמן על פרשת ענבל אור. עוד דוגמא לטירוף המערכות של  נושא הדיור ישראל.
/Pulseem/ClientImages/3320///%D7%9C%D7%99%D7%9B%D7%98%D7%9E%D7%9F.jpg
בשבוע הבא, ביום רביעי, 20 באפריל, בשעה 10:00 אשתתף בועידת המוסיקה הבינלאומית OMC, ואדבר על תנועת החרמות, מניעת השקעות וסנקציות (BDS). מוזמנים להגיע ולשמוע את דברי.
/Pulseem/ClientImages/3320///%D7%9C%D7%9E%D7%93%D7%A2%20%D7%95%D7%94%D7%A8.jpg

זה אמנם שבוע של פגרה אבל עם מעט מאוד זמן פנוי.

אין דבר, אני אוהב את זה.

שבת שלום, ותנקו מהר את הבית מכל החמץ שהתאסף שם מאז הפסח שעבר.
נחמן

עדיין אין תגובות

אפר' 08 2016

השבוע שהיה כך היה: הופרדו בלידתם

מאת: נחמן שי נושאים: סיכום שבועי

חברות וחברים,
המשמר החברתי הוא ארגון ששם לו למטרה לעקוב אחר הפעילויות של חברי הכנסת בתחום החברתי. את תוצאות המעקב הזה הוא מפרסם מידי מושב כנסת. שמחתי למצוא את עצמי השבוע  בחמישיה הפותחת של חברי הכנסת החברתיים, בפעם השניה ברציפות. הדירוג הזה משקף לא רק את העשייה הפרלמנטרית שלי אלא גם את האמונה שעלינו להיאבק מאבק גדול במצוקות החברתיות ובפערים החברתיים של מדינת ישראל. הם רבים. אני מכיר מקרוב את סוגיית הגמלאים והגמלאיות, אני עומד בראש השדולה שלהם בכנסת, אחד מתוך חמישה נמצא מתחת לקו העוני! אבל גם את הצעירים מדאיגות סוגיות כגון מצוקת הדיורגובה שכר הלימוד, והקושי במציאת תעסוקה. אלו משימות לאומיות שהממשלה מזניחה ואשר ממתינות עדיין לפתרון יסודי ועקבי.
על כך שוחחתי באולפן  וואלה! עם דב גילהר, לצידם של ח"כ דב חנין וחובב ינאי המשמר החברתי, בנושא המדד החברתי והדירוג שלי. לחצו על התמונה לשמיעת הדברים המלאים:
/Pulseem/ClientImages/3320///%D7%9E%D7%93%D7%93.jpg
למידע נוסף אודות המדד החברתי, לחצו על התמונה מטה:
/Pulseem/ClientImages/3320///%D7%9E%D7%95%D7%91%D7%99%D7%9C%D7%99%D7%9D.png
/Pulseem/ClientImages/3320///%D7%9E%D7%93%D7%93%D7%9322.jpg
גם יו"ר המחנה הציוני התייחס לדירוג המשמר החברתי.
/Pulseem/ClientImages/3320///%D7%94%D7%9B%D7%99%20%D7%97%D7%A2.jpg
שערוריית השבוע היתה הפרדת יולדות, ערביות וישראליות בבתי החולים. האשראי התקשורתי הולך לדקלה אהרן שפרן, שבמספר שיחות טלפון לבתי החולים חשפה את הצביעות השוררת שם בסוגיה זו. אחר כך הגיעו ח"כ סמוטריץ' וחבריו והוכיחו כי הגזענות פשטה בגופה של החברה הישראלית. חלקים ניכרים מאיתנו מסרבים להכיר בקיומו של מיעוט ערבי, בעל זכויות, אשר ראוי כי ישתלב ויתערה בחיי הציבור והמדינה. לא הכל הוא פוליטיקה, ולא הכל הוא לאומי-לאומני. יש חיים בחברה הישראלית ובחברה הערבית, חיים נורמלים שמחברים מליוני אנשים זה בזה, מתוך רצון משותף לקיים פה חברה אחת, שיוויונית. אני מאמין שאם נשקיע בטיפוח החברה הערבית, נצליח לעקר את מגמות ההיפרדות וההתרחקות שלהם, ולחברם אלינו. פניתי אל מבקר המדינה בתביעה כי יחקור את פרשת ההפרדה בבתי החולים. הן משרד הבריאות והן בתי החולים חייבים להבהיר מי עצם עין, מי התעלם ולמה. בהמשך, יהיה המשרד חייב למנוע מדיניות פסולה זו.
/Pulseem/ClientImages/3320///%D7%9E%D7%9B%D7%AA%D7%91%20%D7%93%D7%95.jpg
פנייתי למבקר דווחה ביומן הצהריים ברשת ב' ובישראל היום:
/Pulseem/ClientImages/3320///%D7%A4%D7%A0%D7%99%D7%95%D7%AA.jpg
/Pulseem/ClientImages/3320///%D7%A6%D7%99%D7%98%D7%95%D7%95%D7%95.jpg
שרת המשפטים, ח"כ איילת שקד, היא אישה נמרצת, בעלת אידיאולוגיה ימנית עקבית וברורה. היא קיבלה את משרד המשפטים מידי ראש הממשלה ברגע האחרון של המשא ומתן, ספק אם ציפתה לכך. אבל מרגע שניתן בידיה האוצר הזה, לא חדלה מהנסיונות ליישם במשרד את ה"אני מאמין" שלה. העניין הוא שמשרד המשפטים שונה ממשרדים אחרים. שרת המשפטים אמורה להעניק למערכת המשפטית הגנה ציבורית. כאשר היא משתתפת במקהלת הפוליטיקאים, רובם ככולם מהימין, שמשתלחים בבית המשפט העליון, היא מועלת בתפקידה. אני מציעה לה לקחת כדוגמא את שר הביטחון, משה (בוגי) יעלון. בפרשת החייל השנויה במחלוקת הוא התייצב לצידו של הרמטכ"ל, גיבה אותו, וחזר ושינן לציבור הישראלי את מוסר הלחימה של צה"ל, שעליו נבנה ואליו הוא מחויב. שקד אינה מרוצה מהחלטות בג"צ. במקום לשמור זאת לפגישות בארבע עיניים שהיא מקיימת עם נשיאת בית המשפט העליון, היא מעדיפה לתקוף את בג"צ בהחלטותיו בכנס המשפטנים באילת. לא קביל ולא מקובל.
בתכנית קריאה שלישית עם שלום קיטל, עסקנו בהתבטאויותיה של השרה שקד. לחצו על התמונה כדי לשמוע את דברי בנושא:
/Pulseem/ClientImages/3320///%D7%91%D7%A0%D7%95%D7%98%D7%90.jpg
/Pulseem/ClientImages/3320///%D7%90%D7%99%D7%99%D7%9C%D7%AA.jpg
השבוע פורסמו שמותיהם של מקבלי פרס ישראל על מפעל חיים, ביניהם גם אלוף (מיל') דורון אלמוג. הטקס הזה מרגש אותי כל שנה מחדש. בכל שנה מופיעים אזרחים ישראלים בולטים בעשייתם האקדמית, ולידם גם אישים שתרמו לחברה הישראלית על מפעל חיים. דורון הוא אחד מהם. בן למשפחה שורשית שדורות אחרי דורות שירתו את המדינה ואת צה"ל. הוא שכל את אחיו הצעיר ערן במלחמת יום הכיפורים. לאחר שלדורון ולאישתו דידי נולד בן, ערן, עם צרכים מיוחדים, הוא יזם הקמת כפר שיקומי. זה היה מבצע בינלאומי, שדורון הקדיש לו שנים רבות, ובסופו של דבר, אכן הכפר קם, והוא קרוי על שמו של ערן, שנפטר בינתיים בגיל 23. החברה הישראלית כולה נפתחת עתה לאנשים המיוחדים החיים בה, אלה שפעם קראו להם בעלי צרכים מיוחדים. המטרה היא לשלבם בחיי החברה כולה, על פי יכולתם ועל פי רצונותיהם. דורון עשה עבודה נפלאה בהקמת הכפר ופרץ דרך המוכיחה כי אפילו השמים אינם הגבול. הכפר מהווה מקור עידוד והשראה לרבים. אני שמח על ההחלטה להעניק לו את פרס ישראל.
דיברתי על כך גם בתכנית קריאה שלישית. כדי לשמוע את דברי, לחצו על התמונה:
/Pulseem/ClientImages/3320///%D7%90%D7%97.jpg
עוד השבוע, יצאתי נגד החלטתה החפוזה של שרת התרבות לבחון את מעמדו הלאומי של תיאטרון הבימה, פגשתי את נציגי האיחוד האירופי שבאו לישראל ללמוד אם יש מוצא מן המשבר העמוק של יחסי ישראל והרשות הפלסטינית, וערכתי סדרת ביקורים בדרום הארץ, אצל  סיגל מורן, ראשת העירייה מהנמרצת והיצירתית של מועצה אזורית בני שמעון ואצל יוסף שריקי, מזכיר המפלגה בנתיבות. בהמשך היום נפגשתי עם תלמידי בית הספר למשפטים במכללת ספיר בראשות הרקטור פרופ' ניר קידר, ואחר כך עם תא אופק החדש שמתחיל להכות שורשים במכללה, ובראשו עומדת לירון אורטס-שפיגל, וכן עם יהודית אוליאל, מזכירת הסניף בשדרות, ולבסוף עם חבריי הטובים בקיבוץ בארי, בראשות אברהם מנטשר, מירב ברקאי וצבי אלון. תודותיי לכולכם.
/Pulseem/ClientImages/3320///%D7%A8%D7%99%D7%A5%20%D7%A8%D7%99.jpg
/Pulseem/ClientImages/3320///%D7%A9%D7%92%D7%99%D7%A8%D7%99%D7%A8%D7%99%D7%99.jpg
עם שגריר האיחוד האירופי לישראל ונציגים מארגון ה-EEAS
/Pulseem/ClientImages/3320///%D7%A0%D7%97%D7%9E%D7%95%D7%97%D7%9C%D7%9A%D7%92%D7%9B%D7%99.jpg
עם ראשת מועצה אזורית בני שמעון, סיגל מורן
/Pulseem/ClientImages/3320///%D7%A0%D7%99%D7%A8%20%D7%A7%D7%99%D7%93.jpg
עם פרופ' ניר קידר, בהרצאה לתלמידי משפטים במכללת ספיר
/Pulseem/ClientImages/3320///%D7%A4%D7%A2%D7%99%D7%9C%D7%99%20%D7%AA%D7%90%20%D7%98%D7%95%D7%97%D7%97.jpg
מפגש עם פעילי תא אופק מכללת ספיר
/Pulseem/ClientImages/3320///%D7%91%D7%A8%D7%90%D7%99%D7%A8%D7%9A.jpg
הרצאה לחברי קיבוץ בארי
אני מזמין אתכם להצטרף אלי למפגשים ברחבי הארץ בימים הקרובים. לפרטים נוספים לחצו על התמונות:
היום, יום שישי, 8 באפריל, בשעה 14:00, אשתתף בפורום מאג'די בכפר סבא, ואשוחח על אפשרויות ההנהגה העומדות בפני ישראל בעת הנוכחית.
/Pulseem/ClientImages/3320///%D7%9E%D7%90%D7%92%D7%99%D7%93.jpg
ביום שבת, 9 באפריל, אשתתף באירוע שבת תרבות בגבעתיים, ואדבר על האתגרים הניצבים בפני ישראל בזירה הבינלאומית, והמבחן המוסרי הניצב בפני צה"ל הימים האלה.
/Pulseem/ClientImages/3320///%D7%A9%D7%91%D7%AA%20%D7%AA%D7%A8%D7%91%D7%95.jpg
ביום ראשון הקרוב, 10 באפריל, בשעה 16:30, אשתתף בפאנל "סטודנטים על מדים" באוניברסיטת בר אילן, בשיתוף עם אגודת הסטודנטים, תא אופק באוניברסיטה, ו"צו 8" – פורום המילואים בישראל.
/Pulseem/ClientImages/3320///%D7%A4%D7%90%D7%A0%D7%9C%20%D7%99%D7%91%D7%96%D7%A1.jpg
ביום שני אגיע לסיור נוסף, הפעם במועצה אזורית מטה אשר. תושבים המעוניינים להיפגש איתי במהלך היום מוזמנים לפנות אלי או אל עוזרי, יותם – 050-6211837.
זה הזמן להתהלך בארץ היקרה והטובה שלנו, לשמוע ולהשמיע. אשמח להענות להזמנותיכם.
שבת שלום
נחמן

עדיין אין תגובות

אפר' 01 2016

השבוע שהיה כך היה: המבחן המוסרי, המשך

מאת: נחמן שי נושאים: סיכום שבועי

חברות וחברים,

החיים הפוליטיים מספקים לנו שפע של הפתעות והאחרונה שבהם נראתה בסוף השבוע: הודעת היועץ המשפטי לממשלה על בדיקה משפטית של שני פוליטיקאים בכירים, אחד מהם הוא יושב ראש מפלגת העבודה יצחק הרצוג. זו כמובן הפתעה מוחלטת, שלא היו לה סימנים מוקדמים, אבל צריך להתרגל גם לכך ב"מטבח החם" הזה הקרוי פוליטיקה. בכל מקרה אני רוצה להביע אמון בראש המפלגה. כמובן צריך לבדוק כל מידע שהגיע ואשר יגיע. כך ראוי. אולם התרשמותי היא שראש המפלגה נהג ונוהג כהלכה ועל פי חוק בענייניו הפוליטיים, ואני סמוך ובטוח כי הבדיקה הזאת, החיונית כאמור, תסתיים בלא כלום.
/Pulseem/ClientImages/3320///%D7%A6%D7%A8%D7%99%D7%9A%D7%9D%20%D7%95%D7%A8%D7%90%D7%95%D7%99.jpg

הגדרתי בתחילת השבוע את פרשת החייל בחברון כמבחן מוסרי לחברה הישראלית
. בדיעבד, ימים אחדים אחר כך נראה לי שהמבחן הזה רק מתעצם והולך. בחברה הישראלית מתרוצצים כוחות מנוגדים וחששותיי גדלים בהתאם. אני מתייצב באופן ברור מאחורי שר הביטחון והרמטכ"ל. בעניין זה הם מובילים בביטחון את צה"ל להתנהגות אתית התואמת את אמות המוסר שלנו. על כך דיברתי בכנסת וברדיו. לצפיה בנאום לחצו על התמונה:
/Pulseem/ClientImages/3320///%D7%91%D7%9B%D7%A0%D7%A1%D7%AA%20%D7%95%D7%91%D7%A8%D7%93%D7%99.jpg

להאזנה לראיון, לחצו על התמונה מטה:
/Pulseem/ClientImages/3320///%D7%AA%D7%A7%D7%A8%D7%99%D7%AA%20%D7%94%D7%91%D7%99.jpg

אנחנו נמצאים תחת מתקפת טרור, ובאופן טבעי הרגשות מתלהטים והרצון לנקמה הוא עז. אבל אנחנו ידענו תמיד להתאפק ולפעול באופן לגיטימי וצודק. צה"ל ישלים את החקירה ויקבע האם יעמוד החייל למשפט ובאיזו אשמה. אבל מעבר לכך, אני חש שיש לבחון בחינה עמוקה וגלויה מה קרה לנו ולמה השתננו.
/Pulseem/ClientImages/3320///%D7%9C%D7%AA%D7%97%D7%A2%D7%A2%D7%9B%D7%90%D7%A8%D7%A5.png
/Pulseem/ClientImages/3320///%D7%9E%D7%9B%D7%91%D7%93%D7%99%D7%9D%20%D7%90%D7%AA%20%D7%99%D7%93.jpg

והנה כיוון אחד שהלכנו בו, כיוון של יוהרה, של ביטחון, של עודף ביטחון עצמי.במאמר שכתבתי לגלובס חיברתי שני אירועים: את פרשת החייל מחברון עם פרשת ריגול סייבר כנגד ישראל. השוותי את המצב בו אנו שרויים לסיפור המקראי של גולית ודוד, והצבעתי על כך שישראל הפכה מדוד קטן וחכם לגולית כבד ואדיש. המחשבה שהכוח יכול לפתור הכל היא מוטעית. עובדה היא שאויבינו, כמו אותו מהנדס מחשבים מעזה, לומדים לאזן את חולשתם הכמותית בהישגים איכותיים. גם פה נדרש מהפך תודעתי אמיתי והוא קשור קשר הדוק לדברים הראשונים שכתבתי. לקריאת המאמר, לחצו על התמונה מטה:
/Pulseem/ClientImages/3320///%D7%9B%D7%91%D7%A8%20%D7%9C%D7%98%20%D7%93%D7%95%D7%93.jpg

בשבוע האחרון אספה הכנסת את כל החוקים שנותרו לה, וכך לפני שיצאנו לפגרת הפסח וימי הזכרון, סיימנו את חקיקתם. רובם לא עוררו עניין רב והם עברו בהסכמה רחבה. חוקים אחדים נדחו בשל קשיי הקואליציה. חוק אחד שעבר בכל זאת הוא חוק ההשעייה של חברי כנסת. החוק מאפשר ל-90 חברי כנסת להדיח מתפקידו חבר כנסת בשל תמיכה בשלילת קיומה של מדינת ישראל כיהודית ודמוקרטית, הסתה לגזענות או תמיכה במאבק מזוין נגד ישראל. זהו חוק קיצוני הנובע אף הוא מ"המצב". חוק מסוכן שמרעיד את אמות הסיפים של הדמוקרטיה הישראלית. הוא מאתגר את הכלל הדמוקרטי הבסיסי של הזכות לבחור ולהיבחר ושולל אותה מאנשים מסוימים. אני מניח שגם הוא, כמו חוקים בעייתיים בעבר, ימצא את דרכו לבג"צ, ואני מודה שדעתי אינה נוחה מכך. השימוש הגובר בבג"צ כדי לחסום חקיקה אף הוא מסוכן באיזשהו מקום, שכן הוא מטשטש את קוי המיתאר בין שלש הרשויות, המחוקקת, המבצעת והשופטת. כך קרה גם במקרה של מתווה הגז, שנחסם השבוע בידי בג"צ. בעניין זה אני רוצה לברך את חברינו ובראשם שלי יחימוביץ' ואיתן כבל, אשר ביחד עם אחרים ועם הסיעה כולה מנעו את קבלת המתווה כמות שהוא, וכפו על הממשלה לשנותו.


לפני שבועיים בכנס IPU עמדתי במתקפה של חברי פרלמנטים שביקשו לדעת מדוע הושעו חברי כנסת באופן זמני, ספק אם היתה לי תשובה טובה לומר להם מדוע הורחקו חברים מן הכנסת בכלל, כפי שעלול לקרות בחוק החדש.
/Pulseem/ClientImages/3320///%D7%91%D7%97%D7%95%D7%A7%20%D7%91%D7%99.jpg

ועוד בענייני השעה, היתה לנו מחלוקת בסיעה האם לתמוך בחוק המאפשר למאבטחים לשאת את נשקם גם לאחר יום העבודה, או להפקידו היכן שהוא. אני סברתי, ולכן גם תמכתי בחוק, כי אחת הדרכים לבלום את גל הטרור היא בהגברת ההרתעה. יותר נושאי נשק מורשים ומיומנים פירושם הרתעה גדולה יותר. חברים אחרים שלנו חששו מריבוי כלי הנשק בזירה הציבורית ומן האפשרות שיעשה בהם שימוש לרעה. אבל זה עשוי לקרות בכל מקרה. בעיני השיקול הראשון מכריע. לצפייה בדברים שאמרתי במליאת הכנסת, לחצו על התמונה.
/Pulseem/ClientImages/3320///%D7%9E%D7%9C%D7%99%D7%9B%D7%A2%D7%9C%D7%92.jpg

בין החוקים שהתקבלו ב"מכירת סוף המושב" היו גם שניים שלי; האחד, מאריך את תקופת ההקמה של תאגיד השידור הציבורי, ומעניק עוד שישה חודשים לרשות השידור הקיימת. למרות שהשר ארדן חלק עלי, אני עדיין סבור שהמדינה מתעללת בעובדים, מציבה לוח זמנים בלתי ריאלי וגוזרת חודשים ארוכים של אי ודאות על מאות רבות של עובדים ובני משפחותיהם. אני בטוח שגם בעוד חצי שנה נזדקק לאורכה וכך הסאגה הזאת תימשך ותימשך. מה יצא בסוף? אני חושש מלהגיד לכם, אבל בוודאי לא משהו טוב.
לצפיה בדברי לפני ההצבעה, לחץ על התמונה מטה:
/Pulseem/ClientImages/3320///%D7%AA%D7%99%D7%A7%D7%95%D7%9F%20%D7%A7%D7%A8%D7%99%D7%90%D7%95.jpg

לצפיה בדברי לאחר ההצבעה, לחץ על התמונה מטה:
/Pulseem/ClientImages/3320///%D7%94%D7%A7%D7%93%D7%9E%D7%AA%20%D7%94%D7%99%D7%A1%D7%91.jpg

כמה סמלי שהשבוע הרדיו הישראלי ציין 80 שנה בתערוכה צנועה ומוקפדת בשרונה, שם נמצאים משרדי קול ישראל והטלויזיה בתל אביב. השבוע השטח הזה נמכר במלמעלה ממיליארד שקל. בסכום הזה אפשר להקים כבר תאגיד שידור חדש…
/Pulseem/ClientImages/3320///%D7%A1%D7%95%D7%9A%20%D7%94%D7%99%D7%93%D7%9D.jpg

החוק האחר מקטין את ההוצאות המשפטיות של ניצולי שואה שמקבלים פיצוי על פי חוק נכי רדיפת הנאצים. שנים רבות חיכו אנשים אלה לפיצוי, ועכשיו כשהגיע מסתבר שהם משלמים סכומים גבוהים וחסרי היגיון לעורכי הדין שלהם. יחד עם חברי הכנסת מיכאל אורן, איילת נחמיאס-ורבין ויוסי יונה, ובעזרתו של יו"ר הוועדה ח"כ אלי אלאלוף הצלחנו להקטין את הסכומים הללו. המשמעות היא שהזכאים לפיצוי יקבלו סכומים גדולים יותר. מיליונרים הם לא יהיו בכל מקרה. לצפיה בדבריי במליאת הכנס בנושא, לחצו על התמונה:
/Pulseem/ClientImages/3320///%D7%93%D7%95%D7%91%D7%90%20%D7%9C%D7%9A%D7%91%D7%93%D7%9E.jpg

עוד השבוע, החקלאים התכנסו לעוד כינוס של מחאה. מצבם גרוע ופערי התיווך העצומים משרתים את כל החוליות שבדרך חוץ מאשר את היצרנים עצמם. מתסכל. זה מה שאמרתי להם:
/Pulseem/ClientImages/3320///%D7%A7%D7%A8%D7%95%D7%98.png

העובדים הסוציאלים באו שוב לוועדה לקידום מעמד האישה
כדי לשטוח בפניה את מצוקתם על הפגיעות הפיזיות והמילוליות שהם נפגעים בתוקף תפקידם. העובדים הסוציאלים הם החוליה המקשרת בחברה הישראלית בין אלה שיש להם ואלה שאין להם, משכורותיהם נמוכות מאוד ולעומת זאת הדרישות המקצועיות מהם גבוהות ביותר. על כל אלה, מצטרפים אותם איומים. הוועדה תדרוש להציב מאבטחים בלשכות הרווחה ובמקומות אחרים כדי להגן על העובדים והעובדות הסוציאלים. לצפייה בסרטון לחצו על התמונה:
/Pulseem/ClientImages/3320///%D7%A1%D7%95%D7%A6%D7%99%D7%90%D7%9C%D7%99.jpg

השבוע ציינה הכנסת את יום האוטיזם הבינלאומי
. ההכרה בלקות זו מתפתחת והולכת וכך גם הצורך לסייע לאוטיסטים ולבני משפחותיהם ולפעול לשילובם המלא בחברה הישראלית. זה אתגר גדול. אני שמח שהכנסת העלתה אותו על סדר היום הציבורי. הנה הדברים שאמרתי:
/Pulseem/ClientImages/3320///%D7%A1%D7%93%D7%90%20%D7%98%D7%97.jpg

נסיים בעדכון מהחזית הפוליטית בעיר באר שבע
, אותה מוביל בהצלחה בלתי רגילה ראש העירייה רוביק דנילוביץ, חבר מפלגת העבודה. ביליתי שם יום ארוך בו נפגשתי עם פעילי המפלגה החרוצים, עם תא אופק, עם חברי סניף העבודה. בכנות, אני ממש תמה אם יש עוד מפלגה בישראל שבתקופות בין בחירות מקיימת פעילות כל כך אינטנסיבית. ועל זה אני מאוד גא. תודה לסם עובדיה ורינה רמות על ארגון סדר יום נגב. תודה לזיגי זילברמן והחבורה הרומנית, לחיים אדירי והחברים הקרובים בסניף, ותודה לאלון ויסר מתא אופק בן גוריון.
/Pulseem/ClientImages/3320///%D7%A1%D7%9E%D7%99%D7%9A%D7%A3%D7%93%D7%92.jpg
סדר יום נגב
/Pulseem/ClientImages/3320///%D7%90%D7%95%D7%A4%D7%97.jpg
מפגש תא אופק
/Pulseem/ClientImages/3320///%D7%9E%D7%97%D7%95%D7%99%D7%97%D7%9B%D7%92.jpg
מפגש מחוז נגב

עד כאן השבוע שהיה. לא משעמם.


שבת שלום לכם.


נחמן

עדיין אין תגובות

מרץ 27 2016

השבוע שהיה כך היה: המבחן המוסרי

מאת: נחמן שי נושאים: סיכום שבועי

חברות וחברים,

אירוע חברון, נקרא לו כך, לא היה אירוע מקומי. עוד ניסיון דקירה בחיילים שהסתיים במותם של שני המחבלים. הוא הפך, בן יום,  למבחן מוסרי, מבחנה המוסרי של החברה הישראלית. שלא יהיו לכם שום ספיקות, הוא יכה גלים בזירה הבינלאומית, יתגלגל מעל במת האו״ם, יעסיק את הדיפלומטים שלנו. אפשר לחיות עם זה.

הוא יוקרן אין סוף פעמים בערוצי טלוויזיה ערביים, אל ג׳זירה בראשם, יופץ וישוכפל ברשתות החברתיות ועלול לסחוף צעירות וצעירות ערביות למעשי תגובה ונקם. גם עם זה נסתדר, כפי שעשינו בעבר.
העניין העיקרי מבחינתי הוא ההשלכות מבית, הפיצול המיידי והכואב של החברה הישראלית, המחלוקת הפוליטית ומעל לכל, האם ישראל עתידה לעשות פה חשבון נפש אמיתי?

רבותיי, ישראל זכתה למעמדה הבינלאומי בזכות ערכיה, בזכות ההיסטוריה שלה, בזכות העובדה שניהלה מלחמות צודקות שקיבלו גיבוי ולגיטימציה. העולם ראה בנו תמיד מדינה שפועלת מתוך ערכי מוסר עמוקים ויסודיים, ערכים שעמדו בכל מבחן ביטחוני, בכל משבר שפקד אותה ויכולנו להם. זה עורר הערצה והערכה כלפינו, זה עזר לנו  לדחות ביקורת ולהתמודד איתה.

השחיקה במעמדנו הבינלאומי נובעת מכך שיותר ויותר אנשים ומדינות שואלים את עצמם אם זו אותה ישראל? מה קרה לכם? האם הקרבתם את ערכי היסוד שלכם, את טוהר הנושק, את מוסר הלחימה, תמורה השליטה בשטחים. האם השתניתם?

זהו המבחן האמיתי שלנו, רגע האמת. לכן הרמטכ״ל הדגיש באוזנינו רק לפני 10 ימים את פקודות הפתיחה באש ואמר בלשון שאינה משתמעת לשתי פנים כי ״הקם להורגך, השכם להורגו״, אינה פקודה, אלא רעיון חשוב, מכונן, אבל הוא ורק הוא נותן לחיילי צה״ל פקודות. דבריו עומדים עתה למבחן מכריע. טוב עשה שר הביטחון שהדהד דברים אלה, וחשוב שראש הממשלה, אם כי באיחור, הצטרף.
ברוח זו יש  להעמיד עתה חומת אש בפני הביקורת מבית ומחוץ, לדחות את המחלוקת הפוליטית ולהניח לצה״ל למצות את הדין, בצורה פתוחה וגלויה  עם החייל. איש אינו מפקיר אותו ואת חבריו, אך דורות של מפקדים וחיילים סימנו את הדרך ללכת בה, והוא וחבריו חייבים להמשיך בה ורק בה. ישראל עומדת בפני מבחן גדול.

/Pulseem/ClientImages/3320///%D7%99%D7%A8%D7%94%20%D7%91%D7%9E%D7%A6%D7%93.jpg

הטרור הפך להיות חלק לא רק משגרת חיינו, כפי שכתבתי לפני שבועות אחדים, אלא גם מסדר היום העולמי. בשבוע היוצא הוא היכה בשני מקומות; באיסטנבול ובבריסל. רבים השוו ובצדק את הזעזוע שפוקד עכשיו את אירופה לאירועי ה-11 בספטמבר בארצות הברית. ההיקף היה שונה אמנם כפי שכבר ידוע, תודות לתקשורת ולרשתות החברתיות פיגועים בעלי עוצמה נמוכה מצליחים לקבל חשיפה גבוהה. הטרור שהיה באחרונה בטורקיה, כולל הפגיעה בקבוצת המטיילים מישראל ושלושת המחבלים המתאבדים בבריסל יצרו תהודה גבוהה. המלחמה בין ה"עולם" לבין הטרור היא גם על התודעה. כיצד להרתיע את הצד האחר ולהפחיד אותו. זאת מטרת הטרוריסטים וכך בין היתר גם העולם מתמודד בהם.

על ההקשר הישראלי, כתבתי לאחרונה בגלובס וב-Jerusalem Post. אני מצרף כאן שוב את מאמרי בנושא. למאמר בגלובס וכאן לג'רוזלם פוסט.

בשבוע שעבר דיברתי בנושא זה בוועידה של האיגוד הבין-פרלמנטרי (IPU) שהתכנסה בלוסקה, זמביה. הקדשתי את חלקו הראשון של הנאום לאירועי איסטנבול, קראתי בשמות ההרוגים, ותיארתי כיצד הפכו בין רגע מתיירים מאושרים ושמחים לקורבנות של טרור חסר גבולות. הכינוס עסק בדמוקרטיה ובצעירים, אני ניסיתי להראות את הקשר בין האיום על הדמוקרטיה שמציג הטרור וגם על הבחירה שבוחרים צעירים בטרור, לאחר שהם מנסים לעשות שינוי בדרכים דמוקרטיות ונכשלים.
להודעתי בנושא לחצו על התמונה:
/Pulseem/ClientImages/3320///%D7%A0%D7%90%D7%95%D7%9D%20%D7%9C%D7%9A%D7%99%D7%9B%D7%92%D7%93.jpg
לסיקור בג'רוזלם פוסט לחצו כאן.

לנאום המלא לחצו על התמונה:
/Pulseem/ClientImages/3320///%D7%9C%D7%97%D7%92%D7%A2%2065.jpg
ישראל היא אחת מ-170 המדינות החברות באיגוד זה. חברות בארגונים בינלאומיים היא חשובה מאין כמוה, היא מעניקה לישראל לגיטימיות ומחזקת אותה. כצפוי הנושא המזרח תיכוני זוכה להתייחסות גבוהה, חסרת פרופורציה. מרוקו נכשלה בניסיונה להעלות את סוגיית המזרח התיכון בישיבת המליאה, הדיון בוועדת לענייני המזרח התיכון היה מלווה בחילופי דברים קשים ביני לבין הנציג הפלסטיני, אך הסתיים ללא החלטות. בוועדת משנה אחרת עלה עניינה של חברת הכנסת חנין זועבי, שביקשה את עזרת האיגוד בנושא השעייתה. הסברתי לחברים המכובדים את נסיבות העונש שהוטל עליה ועל חבריה, והדגשתי כי ישראל נאבקת בטרור, תוך הקפדה על שמירת העקרונות הדמוקרטים, שיקרים לנו מאוד. חברי הכנסת הערבים נענשו על פי החלטת ועדת האתיקה של הכנסת משום שבמעשיהם הביעו הזדהות עם הטרור הפלסטיני. אינני יכול לומר ששכנעתי, משום שהאיגוד מגן על חבריו תמיד, אולם אני מצדד בשיח ובתקשורת ולא בהחרמה ובהתעלמות, ולכן חשבתי כי נכון גם להיפגש עם תת-ועדה זו. היו לי ולחברתי, ח"כ שרן השכל מהליכוד, פגישות רבות עם משלחות ממדינות שונות, למשל טורקיה. דיאלוגים כאלה וקשרים אישיים מקדמים את עניינה של ישראל בזירה הבינלאומית, מעבר לכל מחלוקת פוליטית פנימית כזו או אחרת.
/Pulseem/ClientImages/3320///%D7%92%D7%A7%D7%98%20%D7%95%D7%A8%D7%95%D7%93.jpg
הפגישה עם חברי המשלחת טורקית.

וגם דיברתי עם יובל גנור בתכנית "השעה הבינלאומית" ברשת ב' בעניין זה. להאזנה לחצו על הקישור:
/Pulseem/ClientImages/3320///%D7%94%D7%A9%D7%A2%D7%94%20%D7%94%D7%91%D7%A2%D7%99.png

לפני שבועות אחדים השקתי ועדת משנה בוועדת החוץ והביטחון לענייני תכנון לאומי. זוהי ועדה חדשה, שלא התקיימה בעבר ואשר יחד עם יו"ר הועדה, ח"כ צחי הנגבי, הגענו למסקנה כי היא יכולה לתרום לפיקוח הפרלמנטרי על ענייני החוץ והביטחון של ישראל. דיוני הועדה סגורים, כמובן, אולם אפשר לומר כי תפקידה של הועדה היא לבחון כיצד נערכת ישראל לתכנון לטווח ארוך, תכנון אסטרטגי בסוגיות מרכזיות בתחומים אלה. כבר גילינו שהעולם משתנה במהירות, וקשה כמובן לצפות כיצד יראה בעוד 10 או 20 שנה. אולם מי שחושב רחוק, חושב נכון. עלינו לעודד חשיבה קדימה. אגב, זוהי חולשה לאומית שלנו, ה"דחוף" וה"לוחץ" תמיד כופים עלינו עיסוק בעניינים שאינם בהכרח החשובים ביותר. כך גם הטווח הקצר נוטל את עיקר שימת הלב והתכנון לטווח רחוק משלם מחיר. אני מקווה כי הוועדה תוכל לעודד את התכנון הלאומי לטווח ארוך ותחפש דרכים כיצד לצאת מן המלכוד הזה.
ועידת איפא"ק בוושינגטון אירחה את המועמדים לנשיאות. ראש הממשלה בתבונה נעדר מן הכינוס. כל הופעה בוושינגטון בימים אלה וכל אמירה שלו עלולה לקלוע את ישראל לתוך מסע הבחירות האמריקאי המתעצם והולך. כולנו עוקבים בסקרנות אחרי הקרב המסתמן בין הילארי קלינטון לדונלד טראמפ. טראמפ, אמרנו הוא קוסם פוליטי שמצליח לכשף אמריקאים רבים. השבוע הקסם שלו הגיע לוועידה ובתוך זמן קצר סחט ממנה את מחיאות הכפיים הנמרצות והקולניות ביותר. אני מציע לשכוח כל מה שחשבנו על שמרנות אמריקאית ולהתרגל לרעיון שארצות הברית עשויה שוב להפתיע עם נשיא חדש, אחר, שונה מקודמיו, לראשונה אולי אישה בבית הלבן או מועמד צבעוני, בוטה וחסר כל ניסיון פוליטי. ארץ האפשרויות הבלתי מוגבלות.
/Pulseem/ClientImages/3320///%D7%94%D7%99%D7%9C%D7%9C%D7%9C.png

אני ממשיך לטפל בעניינם של 50,000 תושבי מבשרת ציון ויישובי האזור שחייהם עתידים להשתבש כתוצאה מהפעלת הקטע החדש בכביש 1. יזמתי פגישה בין פעילים ביישוב לבין חבר הכנסת איתן כבל, יו"ר ועדת הכלכלה, ומנכ"ל משרד התחבורה, עוזי יצחקי. העניין נוגע הן למשתמשים בתחבורה ציבורית והן לנהגים פרטיים. אינני בטוח שיש פתרון מידי, או כמו תמיד (ראה דלעיל תכנון לאומי) ממתינים לרגע האחרון כדי לחפש פתרונות. המשך יבוא…
/Pulseem/ClientImages/3320///%D7%9E%D7%99%D7%99%D7%9B.jpg

הערב, יום ראשון, אהיה בבאר שבע ואקיים כמה מפגשים. אתם מוזמנים בשעה 18:00 למפגש סטודנטים באוניברסיטה (בניין 28, כיתה 104. לפרטים לחצו) ובשעה 19:00 בסניף המפלגה, רחוב האבות 44, מפגש של "סדר יום נגב" עם חברי הסניף. אשמח מאוד להשתתפותכם. ואשמח כמובן גם לבוא ולהתארח בסניפים אחרים של המפלגה.
/Pulseem/ClientImages/3320///%D7%A1%D7%93%D7%A8%20%D7%94%D7%A0%D7%99.jpg

ביום שלישי, 29 במרץ אשתתף ב"כנס בית שמש לחברה הישראלית בסימן קליטת יהודי אתיופיה". בכנס נציין 35 שנה ל"מבצע משה" ונדון בנושאים הבוערים. אני מזמין אתכם להגיע.
/Pulseem/ClientImages/3320///%D7%91%D7%99%D7%AA%D7%90%20%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90.jpg

בשבוע שעבר חגגנו את חג הפורים. בחיינו הציבוריים השמחה והעצב מהולים זה בזה. אולם אין מראה משובב לב יותר מאשר רחובות ערינו מוצפים בילדים שמחים, מחופשים בכל מני תחפושות, מגשימים לרגע את מאווייהם הסמויים והגלויים. הוריהם מתנהלים לידם במצלמות פתוחות, מצלמים סרטונים ותמונות, מעבירים באינסטגרם ובוואטסאפ ומנציחים את שמחתם הגדולה.
שבוע טוב לכולנו, בעיקר שקט, ואם אפשר אפילו שמח.

שלכם,

נחמן

עדיין אין תגובות

הבא »