'הצעות לסדר'

מאי 22 2014

הצעת דחופה לסדר היום 22.5.14

מאת: נושאים: הצעות לסדר

נחמן שי (העבודה):

אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, עד מתי הממשלה הזאת תגמגם? עד מתי היא תשדר מסרים הפוכים ומבולבלים לכל עבר? עד מתי היא תשלח שר או שרים או שרה למשימה, וכשהיא תסתכל אחורה היא תהיה לבד? עד מתי אנחנו נצטרך לחקור ולמצוא תשובה על השאלה, מה המדיניות של ממשלת ישראל?

האם מותר סוף-סוף לאזרחי ישראל לדעת מה רוצה ממשלת ישראל? האם היא רוצה באמת ובתמים לקדם הסדר בינה לבין הפלסטינים, או שהיא רוצה למזמז את הזמן קצת, כדי להעביר אותו, בתקווה שמשהו יקרה: או שהפריץ ימות, או שהכלב ימות, או אולי שניהם ימותו, ויעבור עוד קצת זמן. הלוא לא יכול להיות ששרה שמונתה על-ידי ממשלת ישראל כדי לנהל את המשא-ומתן עם הפלסטינים תלך לפגישה עם ראש הרשות הפלסטינית, וראש הממשלה יודיע שהפגישה הזאת פרטית. מה זאת אומרת פרטית? מה, היא ייצגה שם את משפחתה? את בעלה נפתלי? את ילדיה? את השיכון שהיא גרה בו? את השכונה? את מי היא ייצגה? היא ייצגה את ממשלת ישראל.

אמר שר החוץ שהם יכולים לשחק דמקה. יכול להיות. אני הצעתי שישחקו דוק. למה דוק? בדוק לא מזיזים. כל הרעיון בדוקים, אתם עוד זוכרים, זה שמזיזים בזהירות כל פריט ופריט, כל – אני לא יודע איך קוראים לדבר הזה בכלל – ואסור לגעת בכל הדוקים האחרים. אז באמת, אם ישחקו דוק, לא יקרה שום דבר בסוף אותו יום.

העניין הוא שאנחנו לא משחקים לא בדמקה ולא בדוק, אנחנו משחקים פה בחיי אנשים, אנחנו משחקים פה בעתיד של הסכסוך המדמם, הבלתי-נפסק, בינינו לבין הפלסטינים. אנחנו משחקים פה בעתיד שלנו. אז אלה לא משחקים.

אז יכול להיות – יושב פה כבודו, השר נפתלי בנט; הוא חושב שלא נכון להיפגש עם הפלסטינים. אולי. אז שיתכבד ויציע מדיניות משלו. אבל כל עוד המדיניות של ממשלת ישראל היא לכאורה לנהל משא-ומתן עם הפלסטינים, ציפי לבני לא מייצגת את עצמה.

אני פונה, אני מבקש, אני צועק, אני אומר: תגידו לנו האם אתם מתכוונים – ו"לנו" זה לא רק לחברי הכנסת, זה לציבור הישראלי כולו – האם אתם מתכוונים לקדם הסדר או לא. אם לא, שנדע איפה אנחנו עומדים ומה העתיד. אם כן, זוזו קדימה. זוזו קדימה. תודה.

עדיין אין תגובות

ינו 24 2014

הצעה דחופה לסדר היום 22.1.14

נחמן שי (העבודה):

אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, השבוע שעבר היה שבוע רע ליחסי החוץ של מדינת ישראל, שבוע אומלל, שבוע שבו ישראל חיבלה במו ידיה בצירי הידידות ובקשרים החשובים מאוד בינה לבין ארצות-הברית ובינה לבין אירופה. הייתי רוצה לחשוב שזה נעשה במתכוון, כדי לדעת שיש איזו חוכמה מאחורי זה – אולי לא חוכמה, אבל משהו, איזשהו רעיון מכונן. זה לא היה שם.

ההתבטאות של שר הביטחון היא במקרה הטוב אומללה, במקרה הרע היא פשוט חסרת אחריות. לא יכול להיות ששר הביטחון של מדינת ישראל, אדם שאני מאוד מעריך ומכבד, אינו יודע מי עומד מאחורי "כיפת ברזל", או ה"חץ", או "שרביט קסמים" – אלה רק הפרויקטים של השנים האחרונות – או ה-F-35, שישראל הולכת לקבל ראשונה בעולם, וכן הלאה וכן הלאה.

לא יכול להיות ששר הביטחון לא ידע את הדברים האלה ויבין שגם כאשר יש מחלוקת, והיא לגיטימית, המחלוקת בינינו לבין האמריקנים היא לגיטימית, ואפשר לקרוא להם ולשבת אתם בחדר סגור ולהגיד לגנרל אלן, שהוא גנרל ארבעה כוכבים – ארבעה, זו הדרגה הכי גבוהה בצבא האמריקני – ידידי ­– והם ידידים – אתה טועה, ולהסביר למה. אולי תא השטח הזה לא מתאים, אולי –. יש אלף ואחת סיבות, אבל דו-שיח כזה מנהלים בחדרים סגורים, ולא מחבלים בציר החיים שמוביל בין ישראל לבין ארצות-הברית.

ושר הביטחון היה צריך להיות הראשון שיגיב על כך כמו שצריך, והוא חיכה, וחיכה, וככל שהזמן עבר הנזק התגבר, ובסוף, בקצה הלילה, אחרי שיחה עם ראש הממשלה, הוא הוציא איזו הודעה, היא לא סייעה בכלום, ואז בא ראש הממשלה בסוף השבוע, ובמקום להגיד בצורה ברורה: אנחנו מצטערים, ונמשיך לעבוד עם האמריקנים, כי צריך לעבוד עם האמריקנים, הוא החליט לתקוף את אירופה, והוא הכריז על אירופה כיבשת של צביעות.

אז יכול להיות שיש כפל לשון, והעולם שלנו הוא לא עולם מושלם, אבל בואו ניזהר, חברים, בואו לא נשבור את הכלים, כי בסופו של דבר אלה הידידות שלנו, גם באירופה. אלה הידידות שעמדו לצדנו ולידנו במאבק מול איראן, ואלה מדינות הייצוא העיקריות שלנו, ואלה המדינות שחברות יחד אתנו באותו מועדון מוגבל וקטן של מדינות דמוקרטיות. אז הוזמנו שגרירים, בסדר, אוקיי, ספגנו את המהלומה, לא קרה כלום, אבל ברגע שאתה מכריז על המדינות האלה ועל המנהיגים שלהן כצבועים, אתה מחריף ומגביר את הכעס ואת הטינה כלפינו.

שבוע אומלל למדיניות החוץ. אדוני סגן שר החוץ, תסביר לי איך אתה, בשבוע שלאחר מכן, מתקן את הנזק שנגרם בשבוע שלפני. תודה.

עדיין אין תגובות

ינו 17 2014

הצעה דחופה לסדר על מצב העוני בקרב הקשישים 15.1.14

נחמן שי (העבודה):

אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, כשהממשלה מקצצת בהוצאות שלה, או משדרת לכאורה משהו יפה – היא אומרת: אני אקח פחות מכם, אבל אני גם אתן לכם פחות. נעשה עסקה – אז מה שהיא לא לוקחת ברגע הזה כולם רואים, ומה שהיא לא נותנת זה לאט-לאט. הדוח הזה זה תהליך, וגם תהליכים מתפתחים, יש להם דרך משלהם. הדוח הזה, שראינו, של קרן הידידות, הוא דוח קודם כול דוח מדעי, הוא נעשה על-ידי מכון מחקר רציני – כי תמיד יש נטייה לזלזל בדוחות האלה. גם אמרו: קרן הידידות, היא בלאו הכי תורמת לקשישים, אז בכלל נבדוק אותה בתשע, 900 או 9,000 עיניים. אבל הדברים שהדוח הזה מציג הם דברים שמדינת ישראל, כנסת ישראל וכל אחד מאתנו לא יכולים לשאת ולא צריכים לשאת. אם אחד מכל שישה קשישים בישראל מדווח על מחסור או מצוקה בסופה שהייתה לאחרונה, ובמיוחד מהיעדר חשמל ומקור; אם רבע מן הקשישים – וזה היה הנתון המוביל, אבל יש רבים אחרים – נאלצים לוותר על חימום הבית בימי החורף, כשהסיבה הבולטת היא מחסור בכסף עבור תשלום על החימום – רבע מהקשישים.

עכשיו, אני רוצה להגיד לכם משהו על המילה "קשישים", כי לפעמים אנחנו חושבים שקשיש זה אחד שהולך על שלושה מקלות וגוררים אותו, או להפך. אלה גברים ונשים גילאי 65 ומעלה. לגבי גברים זה עדיין לא אזרח ותיק אפילו, נכון? אני יודע את זה. לגבי נשים זה בנות 62 ומעלה. זה מדגם מייצג של אוכלוסיית ישראל, יהודים וערבים. אני חושב שבני 65 ומעלה הם עוד לא קשישים. לא הייתי מתבטא בכלל בביטוי הזה. אצל ידידי השר אורבך הם אזרחים ותיקים. אחד מכל עשרה באוכלוסייה הזאת, 9%, נאלץ לוותר על תרופות בשל אילוצים כלכליים, ושני-שלישים מהם תופסים את ממשלת ישראל כמי שלא עושה מספיק למען הקשישים בישראל. וזה מצטרף לדוח העוני האחרון, שבו דווח על עלייה של 3% בשיעור העניים בקרב הקשישים, או המבוגרים, או האזרחים הוותיקים במדינת ישראל.

זה בלתי נסבל. זה בלתי נסבל, ואי-אפשר להסתתר מאחורי שום טענה, שום הסבר, אלא לחפש דרכים דחופות ומהירות כדי לסייע לאוכלוסייה הזאת. זאת חרפה שאנחנו לא יכולים לשאת בה. כשאנחנו מצטטים תמיד את: אל תשליכנו לעת זיקנה, לא תמיד מתכוונים אפילו, כי זה נראה לנו – זה בעיני להשליך אותנו לעת זיקנה. מה אני אגיד לכם, חברים? זה מגיע. הגילים האלה, ואלה שבאים אחריהם, מגיעים, וכל אחד יהיה שם. אם היום משליכים את הזקנים, ישליכו בבוא הזמן גם אותנו. תודה.

עדיין אין תגובות

יול 05 2012

הצעה לסדר: קיפאון במשא ומתן עם הפלשתינאים – 05.07.12

מאת: נושאים: הצעות לסדר

נחמן שי (קדימה):

אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, אני יודע, נכון לרגע זה, שהיו אלה הפלסטינים שביטלו את הפגישה.

נחמן שי (קדימה):

לא לא, נכון לרגע זה שאני מדבר, אני יודע שהם ביטלו את הפגישה ולא גורם אחר. זה לא עברית נכונה?

נחמן שי (קדימה):

לא לא, היא לא תשתנה, היא לא תשתנה. השר, אני יודע שלא גורם בלשכת ראש הממשלה ביקש לבטל את הפגישה. אני יודע את זה.

נחמן שי (קדימה):

אמרת.

נחמן שי (קדימה):

אני הלכתי לבדוק את זה.

נחמן שי (קדימה):

אני לא יודע אם אני מקורב למי, אני יודע שזו היתה החלטה פלסטינית, לבטל ברגע האחרון את הפגישה. ואני מצר על כך, ועל זה רציתי לדבר. גם בניסוח ההצעה שלי לסדר-היום לא תקפתי בהכרח את לשכת ראש הממשלה או איזשהו גורם ישראלי. ואני יודע יותר מזה, אני יודע שגורמים ישראלים היו מעורבים – כמובן, אבל גורמים מסוימים – בקביעת הפגישה הזאת ובניסיון להוציא אותה לפועל.

ואני רוצה מפה לומר לפלסטינים ולראש הממשלה שלי כמה דברים. לפלסטינים, שהם חוזרים ועושים את הטעות ההיסטורית הקלאסית בכך שהם דוחים בכל דרך שהיא הצעות שבאות אליהם, אם זה לפגישה ואם ליותר מזה. הם עושים טעות חמורה בגלל שבסופו של דבר הם ישלמו על כך מחיר. הם ישלמו מחיר בגלל שהמצב לא יישאר כמו שהוא ונקבעות עובדות. נקבעות עובדות, לאו דווקא כאלה שמקדמות את ההסדר, דווקא ההיפך.

יודע את זה טוב מאוד חברי, חבר הכנסת כץ. הוא סופר לנו כל שבוע וכל חודש כמה חיים בשטחים אלה ובשטחים אחרים, והוא אומר: אלה ידברו והשיירה תלך.

אבל אני גם רוצה לומר בהקשר הזה, אדוני היושב-ראש – – –

נחמן שי (קדימה):

אני יודע. זה לא משמח אותי.

נחמן שי (קדימה):

אבל אתה כולל את חלקה המזרחי של ירושלים.

נחמן שי (קדימה):

מה?

נחמן שי (קדימה):

את מזרחה של ירושלים, אני יודע. אני במקרה עוקב אחרי זה.

נחמן שי (קדימה):

אבל יחד עם כל מה שאמרתי על הפלסטינים, וסליחה שאני גוזר פה איזושהי גזירה שווה, דווקא מראש ממשלת ישראל, כשהוא עומד בראש הקואליציה אולי הכי גדולה או מהגדולות בהיסטוריה, של 94 חברי כנסת, אני מצפה שיום ולילה יחפש נתיבים להסדר בינינו לבין הפלסטינים.

למה? בגלל שללא הסדר ניצור פה מדינה דו-לאומית, ואני יודע שהוא לא רוצה אותה. אני יודע שהוא לא רוצה מדינה דו-לאומית, ואז אני שואל את עצמי: איזו מדינה תהיה פה אם היא לא תהיה דו-לאומית? היא לא תהיה דמוקרטית והיא לא תהיה יהודית. היא לא יכולה להיות, הדמוגרפיה לא תיתן לנו. וגם לא נוכל להחזיק מיליוני ערבים פלסטינים תחת שלטוננו מבלי להעניק להם זכויות. ואז לא נהיה דמוקרטיה ולא נהיה מדינה יהודית.

ואם לראש ממשלת ישראל אכפת, ואני מאמין שאכפת לו עתידה של מדינת ישראל, אני מאמין שאכפת לו מאוד – גם הוא מגדל פה ילדים וגם הוא יגדל פה נכדים ביום מן הימים – הוא צריך להגיע להסדר – –

נחמן שי (קדימה):

סליחה, נכון. נכון, סליחה, הוא כבר מגדל נכדים.

נחמן שי (קדימה):

אני מכיר – נכון, יש – – –

נחמן שי (קדימה):

נכון, יש גם נכדים. אבל אוקיי, למען נכדיו וילדיו – – –

נחמן שי (קדימה):

תן לי לסיים. אני יודע שהדמוגרפיה הזאת עובדת קצת לטובתכם, היא לא תשנה את נתוני הבסיס

ולכן אחריותו של ראש הממשלה היא לחפש הסדר. ואם זה לא יהיה הסדר מושלם זה יהיה הסדר חלקי, ואם זה לא יהיה הסדר קבע זה יהיה הסדר זמני.

נחמן שי (קדימה):

אנחנו חייבים להגיע להסדר. ולכן היתה פגישה או לא היתה פגישה, זה לא קובע גורלות. מה שקובע זה המחויבות של ראש ממשלת ישראל להבטיח כי מדינת ישראל תמשיך להתקיים לעתיד לבוא דורות קדימה כמדינה יהודית ודמוקרטית.

נחמן שי (קדימה):

אז נגיע לפתרונות רעים בעיני, שבהם ישראל תצטרך ליטול בעצמה יוזמה. ואני לא יודע אם אנחנו יכולים לעשות את זה, ואני חושש שאם נעשה את זה – מפני שאנחנו יודעים שרעיון ההתנתקות – –

נחמן שי (קדימה):

החד-צדדית גרם – אומנם מצד אחד הוא שחרר אותנו מאחריות למיליון וחצי ערבים, אבל הוא יצר מדיניות ביטחונית חדשה בגבולנו הדרומי. לא יכולים להרשות לעצמנו שהמציאות הזאת גם תהיה במרחק של עשר דקות מירושלים.

נחמן שי (קדימה):

בהחלט לא.

נחמן שי (קדימה):

– – –

עדיין אין תגובות

הבא »