'תקשורת'

אוג' 15 2014

השבוע שהיה כך היה: מחפשים את התקווה 10-14/8/14

חברות וחברים,

לקראת סוף השבוע מתפוררים במהירות אותם יסודות שעליהם נבנתה הסולידאריות החברתית וההסכמה הבינלאומית, על כל ההבדלים ביניהם, שסייעו לנו במלחמה. המשא ומתן המדיני בינינו לבין החמאס, בתיווך מצרי מוליך להסדר שבו קודם כל ישראל נותנת ורק אחר כך, אם בכלל, מקבלת. בדיוק כמו שראש הממשלה אהב לומר: "יתנו – יקבלו". מובן שבמציאות ברגע המכריע ולא במפתיע הוא נהג אחרת. לכך מצטרפות גם הפסקות האש והירי שביניהן, אשר ערערו את התחושה שהחמאס אכן הוכה ולבסוף, הפגנת הדרום בתל אביב שהמחישה כי עוטף עזה אכן הפך לחוטף עזה.

ביקרתי גם השבוע בדרום בברור חיל, נחל עוז ונפגשתי עם ראש המועצה האזורית אלון שוסטר. למדתי שוב על הקשיים הרבים שהם חווים ועל הצורך הדחוף והמידי לחזק אותם. דרוש מאמץ לאומי גדול, מה עם ״תשובה ציונית הולמת״? נשמע מתאים או שהציונות עקרה מכבר לקו הירוק?

לראש הממשלה היו נתונים טובים לצאת מן המלחמה לתנופה מדינית חדשה. הוא החמיץ אותה. הביקורת עליו הולכת וגוברת הן מחבריו בממשלה ובליכוד וגם כמובן מאיתנו, העבודה. אנחנו סיימנו את פרק ההסכמה הלאומית ודורשים עתה כי יפתח ביוזמה מדינית הממוקדת בראשות הפלשתינית ובהסדר עימה.

בזירה הבינלאומית, לאחר שבועות של תמיכה שנחלשה והלכה, הגענו השבוע למשבר ביחסינו עם ארה"ב ולוועדת חקירה מטעם מועצת זכויות האדם של האו"ם. בבת אחת איבדנו את התמיכה הבינלאומית ויכולנו סוף סוף לומר, כפי שאנחנו אוהבים: "העולם כולו נגדנו". הימים האלה הם המעבר לפרק הבא שבו יהיה עלינו לחפש פתרון מדיני בינינו לבין הפלשתינים ולהשקיע כל מאמץ בבנייה מחדש של מעמדנו הבינלאומי. זה הולך להיות קשה מאד. אני מאמין כי למפלגת העבודה יש תפקיד חשוב בפרק החדש הזה והוא יחייב את כולנו להתגייס.

הממשלה השיבה בתחילת השבוע על עתירתי לבג"צ להכריז על מבצע "צוק איתן" כמלחמה. זו היתה תשובה צינית ושטחית. היא התעלמה מן העובדות הפשוטות שהחודש הזה היה מלחמה לכל דבר. לדוגמא, רק כמויות האש שנורו עלו על מלחמת לבנון השנייה, עמוד ענן ועופרת יצוקה ביחד. שלא נדבר על היקף הכוחות שגויס , או על הנזק הכבד, הישיר והעקיף על העורף שלנו. הממשלה דבקה ב"מבצע" כי הדבר נוח לה. במיוחד ראש הממשלה שהצהיר כי אצלו לא היתה מלחמה, ובכן היתה, גם אם בכנות הוא לא רצה בה. אני צופה כי גם אם העתירה תידחה, הממשלה תודה בסוף כי היתה זו מלחמה, כפי שהיה ב-2006 במלחמת לבנון השנייה. פשוט עניין של זמן. הגדרת המלחמה תסייע לפרוש את הפיצוי על נזקי המלחמה מעבר לקו המלאכותי של 40 ק"מ מרצועת עזה. קו כזה לא היה. רבים מאד, בעיקר בעלי עסקים קטנים, עתידים להתמוטט אם לא יקבלו פיצוי ואו עזרה מן המדינה, הגיעו אליי פניות רבות בנושא. עמדת בג"צ טרם ניתנה ואני ממתין לה בסבלנות.

אלה חלק מהדברים שהופיעו בתקשורת והראיונות שנתתי: כלכליסט,גל"צהארץynetגלי צה"ל- מה בוער? (דקה 19:32) , גלי צה"ל – עושים צהריים (דקה 14:44) ערוץ 2 – מהדורה ראשונה (דקה 16:35).

בדירוג של המשמר החברתי שסיכם את כנס הקיץ של הכנסת, דורגתי במקום הרביעי ברשימת חברי הכנסת החברתיים. הדירוג מבוסס על סיכום של הצבעות ופעילות במשכן. אני מאד שמח על כך מאד וגם על העובדה כי בעשירייה הראשונה היו תשעה חברים מסיעת העבודה בכנסת. הפעילות החברתית – כלכלית היא גורם שמבדל אותנו באופן הברור מהממשלה ומהקואליציה. צריך לצפות שהציבור יכיר בכך בבוא הזמן וייתכן שהזמן לא רחוק, כי ה״באז״ של בחירות ב-2015 מתחזק והולך. הפעם לא נטעה ונשלב את הדגל החברתי עם הדגל המדיני, מן הרגע הראשון.  צירוף השניים אמור להיות נוסחת ההצלחה שלנו. לדרוג המלא לחצו כאן.

http://hamishmar.org.il/madad-summer-2014-haavoda-mishtaletet/

ולבסוף, צוותי ואני נערכים בימים אלה לכנס החורף של הכנסתשיחל באוקטובר 2014. הקשר עמכם, חברי ותומכי מפלגת העבודה ושותפים לדרך הוא המפתח לפעילותי הציבורית והפרלמנטרית. במהלך השנה אני ניפגש עם חברים וחברות רבים, מישובים מגוונים ועם קבוצות שונות באוכלוסייה (סטודנטים, גימלאים, שכירים, עצמאיים ועוד) ולומד על נושאים המעסיקים אותם ואשר ראוי להביאם לבית המחוקקים. עתה, לקראת כנס החורף, אשמח לקבל רעיונות והצעות לשאילתות, לדיון בוועדות הכנסת השונות ומעל לכל- הצעות חוק שיטיבו עם חיי כולנו בארץ היפה והקשה הזאת.

אנא העבירו אליי נושאים שתרצו לקדם ואני מבטיח כי נבחן כל רעיון לגופו ונקדמו.

שבת שלום,

נחמן שי


עדיין אין תגובות

אוג' 08 2014

השבוע שהיה כך היה: ממבצע למלחמה 3-8.8.14

חברות וחברים,

זה לא ניגמר. היתה שוב אשליה שהמלחמה הזאת באה אל סיומה ועברה מפסים צבאיים לפסים מדיניים. אז לא. כדאי שנתרגל למציאות חדשה שבה האש נמשכת ותוך כדי כך נעשים ניסיונות להשיג רגיעה והפסקות אש. בתחילת השבוע הגשתי, יחד עם החזית להגנת הציבור עתירה לבג"צ כנגד ראש הממשלה והממשלה אשר דורשת לקבוע כי צוק איתן היא מלחמה. קביעה כזאת היא צבאית ומדינית אבל גם כלכלית וחברתית. אנחנו התמקדנו בהיבטים האחרונים, אם כי אינני שולל את הראשונים. ההגדרה הרשמית של קו 40 הק"מ לצורך פיצויי מלחמה היא משוללת יסוד. נכון שעיקר הרקטות נחתו שם, אבל במלחמה הזאת, כן מלחמה, נחתו רקטות גם בגוש דן כולו ואף מצפון לתל אביב.

מן ההגדרה מלחמה, אליה אנו חותרים,  נובע כי אפשר יהיה להכליל את הפיצויים על אזורים אחרים גם כן. המדינה מתכוונת להקצות לפיצויים 800 מיליון שקל, במלחמת לבנון השנייה הפיצוי היה 3.5 מיליארד שקל, ואיך שכחתי, באותה מלחמה, ב 2006,  היתה עתירה דומה לבג"צ, הממשלה התנגדה, בג"צ קיבל עמדתה ואז הממשלה הכריזה בעצמה כי היתה זו מלחמה… אני מניח כי נעבור שוב אותו מסלול בין מבצע לבין מלחמה גם הפעם.

הנה מקצת קטעי העיתונות והרדיו שעסקו בעניין זה בנוסף להופעות בערוצי הטלוויזיה השונים. YNET,מעריבגל"צדה מרקריומן הצהריים רשת ב' (דקה 01:13:57). בעניין דומה גם פרסמתי מאמר בגלובס.

אנחנו לומדים יותר ויותר על האויב הזה ששמו חמאס. מסתבר שלא ידענו. כפי שאומרים אצלנו, נרדמנו בשמירה. לא בהכרח צה"ל או מערכת הביטחון, אלא אנחנו כציבור שמעדיף כמובן חיים שקטים ורגועים בזמן שאויבינו, שמצבם רע משלנו, משקיעים את הזמן בהכנות ובפעילות לקראת עימות נוסף.

חלום השלום מתרחק והולך, עצוב אבל יש להכיר בכך. עוד נדבר על איך יראו חיינו לאחר שהמלחמה תסתיים, אבל קודם כל, צריך לסיים אותה. המערכה הצבאית לא מיצתה את עצמה, זה כבר ברור. עובדה שלחמאס נותרה יכולת לשגר רקטות ואולי גם ליזום מהלכים אחרים. אני לא שקט. לסיבוב נוסף יהיה מחיר משני הצדדים, אך ברור שבלעדיו אי אפשר. ישראל נמנעת מלחדור כרגע ולהיכנס לרצועה בגלל מעמדה הבינלאומי שהתערער קשות. זוהי חזית שבתחילה נראתה "מונחת בכיסנו" אבל עכשיו ברור שהיא קוממה מדינות מובילות, את האו"ם ואת ארגוני זכויות אדם. אתגר  גדול מחכה לנו גם בחזית המשפטית כדי להתמודד באשמות על מספרי ההרוגים הגבוהים בעזה.

אנחנו בימים קשים שמחייבים, כפי שאמרנו כבר, סבלנות ואורך רוח וגם אלה מתכלים והולכים. את המחאה החדשה והלוחשת, בינתיים, מובילים תושבי עוטף עזה שמתקשים ומסרבים אפילו לחזור לישובים שלהם. זה מזכיר קולות מוכרים מן הצפון, במשך השנים הארוכות של ההתשה שעברנו שם. אני מצטער על הנימה המעט פסימית, אבל עדיף לראות את המציאות בעיניים נכוחות ולעשות כל מאמץ כדי לשנותה. לא הכל בידינו, אבל את מה שאנחנו חייבים לעשות הן בצד הצבאי והמדיני והן בצד האנושי הומניטרי (עזרה לעזה) צריך לעשות.

שבת שלום,

נחמן שי

עדיין אין תגובות

אוג' 01 2014

השבוע שהיה כך היה: השבוע הרביעי – מלחמה 27.7-1.8.2014

חברות וחברים,

היום הוא היום ה-25 למלחמה, מלחמה שהחלה כמבצע צבאי והפכה למלחמה לכל דבר. השקט בעורף הנוהג, לכאורה, כרגיל, אינו יכול להטעות. בתוך רצועת עזה מתנהלים קרבות קשים וערמומיים, במרחבים הסמוכים לרצועה, בערים ובקיבוצים, השפעת המלחמה בולטת יותר, אך גם במרכז הארץ שוררת אווירה קשה.

אתמול קראתי לראש הממשלה במכתב (מצ"ב) להכריז על המצב הנוכחי כמלחמה. מבחינה פורמאלית הדבר יאפשר, ביום שאחרי, לפצות על נזקים עקיפים גם מעגלי אוכלוסייה רחבים מעבר לקו 40 הק"מ. אולם יש בכך גם משום הכרה עובדתית לנסיבות שבהן מתנהלת היום ישראל. ברורים לי הנימוקים מדוע לא, גם להודעה כזו יכולות להיות השלכות שליליות. אבל אני סבור שבשלב זה, שבו ישראל כבר הורידה את הכפפות והיא מכה בחמאס, כפי שגם מסכי הטלוויזיה מראים, מוטב להודות במצב החדש שנוצר לפני 25 יום. הנושא התפרסם באתרים השונים: ynetדה מרקר.

ואם היה צורך בהוכחה נוספת, היא באה הבוקר. התעוררנו להפסקת אש בת 72 שעות מהולה בהרבה כאב על מותם של חמישה חיילים, אפשר היה אפילו להניח כי היא תוביל להסדר לטווח ארוך יותר. אבל אז באה מיתקפת החמאס וחטיפת הקצין, סג"מ הדר גולדין והמציאות השתנתה באחת. בערוץ 1, שם הופעתי זמן קצר אחר כך אמרתי את הדברים הבאים: המשחק הזה נגמר. החמאס אינו פרטנר להסדר, לא לטווח קצר ואני חושש גם לא לטווח ארוך. שוב נענינו להפסקת אש, בפעם השישית, כולן הופרו על ידי החמאס. אי אפשר לעצור את צה"ל כל כמה שעות, אי אפשר לשגע את העורף בין רגיעה מזויפת למטחי טילים. חמאס אינו רוצה בהפסקת אש, הוא רוצה להמשיך. ואם כך, גם צה"ל צריך, חייב, להכות בו.

הבה נזכור את מה שאולי היטשטש בשבועות האלה. ישראל לא בחרה במלחמה הזאת, ממש לא. אבל כמדינה ריבונית ועצמאית היא איננה יכולה להרשות לעצמה שארגון טרור מדינתי יתעתע בה ובשמונת מיליון אזרחיה.

על המלחמה הזאת עוד יהיה הרבה זמן לדבר. היו שגיאות ומחדלים בדרך, וגם עכשיו לא הכל מתנהל כפי שהיינו רוצים. אבל במלחמה אין מנהלים ויכוחים ציבוריים ופומביים מן הסוג הזה עד לסיומה. לאחר מכן, נדון בכל עניין ועניין בהרחבה ובשקיפות. אני מבטיח לכם.

אתמול ירדתי לדרום, לנתיב העשרה, לאופקים ולנתיבות. פגשתי שוב אנשים, ראשי ערים, מתנדבים, שעובדים קשה ומוכנים להמשיך כך ובלבד שהאיום הגדול, המרחף מעל ראשם, יוסר. הדרום  מלא אנשים יפים. הנה למשל יעל רכוב מירושלים, שבאה לאופקים לפני כ-4 שנים והקימה אגודה בשם "אלפא" יחד עם הסוכנות היהודית ועם פדרציית מטרו-ווסט ועוסקת מאז בפיתוח של 30 פרויקטים בעיר הדרומית הזאת. יש באופקים כבר חברה אזרחית תוססת ופעילה ואזרחים שאכפת להם  מהעיר שלהם ועכשיו, בחירום, הוכיחו נחישות ומסירות לעירם. הנה תמונה שלהם במרכז חוסן שמסייע לעיר ואפילו ליישוב הבדואי הסמוך, רהט, בתקופה קשה זו. כאן, ושם ועכשיו ישראל מגלה פנים יפות והתקווה היא שלכשיסתיים הכל, והוא יסתיים, הם יישארו עמנו. מוכנים?

ושוב יום שישי, ושוב אנו מקבלים את השבת. נתפלל לשלומם של החיילים, כל אחד ואחת בתפילתו האישית ונחכה לשובם.

שבת שלום,

נחמן

עדיין אין תגובות

אוג' 01 2014

פנייה לראש הממשלה: צוק איתן – מלחמה 30.7.14

מאת: נחמן שי נושאים: תקשורת

30 ביולי 2014

אל: ח"כ בנימין נתניהו, ראש הממשלה

"צוק איתן" – מלחמה

שלום רב,

מדינת ישראל נמצאת זה שלושה שבועות במצב של לחימה קשה, לחימה שבמהלכה נורים מטחים כבדים של טילים אל עבר יישובי הדרום וערי השפלה והמרכז של ישראל. במהלך המערכה, עסקים רבים באזורים אלו מושבתים לחלוטין או פועלים במתכונת חלקית, דבר הגורם להם ולבעליהם הפסדים כספיים רבים.

המנהיגות ושיקול הדעת אותם הפגנת בשבועות האחרונים ראויים להערכה. אני נכון להמשיך ולסייע לך ככל האפשר כדי להשיג את יעדי המבצע. עם זאת, נראה כי הלחימה המתארכת והמצב הקשה בעורף אינם מותירים ברירה אלא להכריז על מבצע "צוק איתן" בעזה כמצב מלחמה.

הכרזה שכזו תעשה צדק הן עם תושבי הדרום והן עם תושבי יתר האזורים המאוימים על-ידי מטחי הטילים ותחייב את מנגנוני המדינה לפצות את הנפגעים בהתאם.

אודה להתייחסותך בהקדם.

ב ב ר כ ה

ח"כ ד"ר נחמן שי

העתק:

ח"כ משה (בוגי) יעלון, שר הביטחון

ח"כ יאיר לפיד, שר האוצר

עדיין אין תגובות

הבא »