'חקיקה'

ספט 22 2014

סיכום מושב קיץ 2014 ח"כ ד"ר נחמן שי, סגן יו"ר הכנסת

מאת: נושאים: חקיקה

סיכום מושב קיץ 2014

ח"כ ד"ר נחמן שי, סגן יו"ר הכנסת

חברות בוועדות

  1. וועדת החוץ והביטחון

  1. וועדת הפנים והגנת הסביבה.

א.         חבר בוועדת המשנה בנושא עליית היהודים הר הבית.

  1. ממלא-מקום בוועדה המיוחדת לדיון בהצעת חוק השידור הציבורי.

  1. הוועדה המיוחדת למאבק בנגע הסמים.

  1. הוועדה המשותפת בנושא נפגעים באירועי ספורט המוניים וגל אירועי גזענות ואלימות בספורט.

קבוצות ידידות פרלמנטארית – סה"כ יו"ר של שלוש קבוצות ידידות פרלמנטריות

  1. יו"ר קבוצת הידידות הפרלמנטארית ישראל-גרמניה (בשיתוף ח"כ חיים כץ).

א.         כינוס ותערוכת ציורים של אגודת הידידות הפרלמנטארית ישראל-גרמניה.

  1. יו"ר קבוצת הידידות הפרלמנטארית ישראל-יפן.

  1. יו"ר קבוצת הידידות הפרלמנטארית ישראל-טאיוון.

שדולות וימי עיון – סה"כ יו"ר של שמונה שדולות בכנסת ה-19

  1. השדולה לחיזוק העולם היהודי

  1. שדולת הגמלאים (בשיתוף יו"ר האופוזיציה, ח"כ יצחק הרצוג)

  1. שדולת כחול-לבן

  1. השדולה לחיזוק יחסי ישראל-ארה"ב

  1. השדולה לביטחון העורף

  1. השדולה לדיפלומטיה ציבורית (בשיתוף ח"כ רונן הופמן)

  1. השדולה לשחרור יונתן פולארד

  1. שדולת ירושלים (בשיתוף ח"כ אראל מרגלית ואורי מקלב)

א.         כינוס של שדולת ירושלים בכנסת ה-19 לרגל יום ירושלים

הצעות לדיון מהיר בוועדות הכנסת– סה"כ 5 הצעות לדיון מהיר בוועדות הכנסת שהוגשו במושב הנוכחי

  1. הצעה לדיון מהיר בוועדת החוץ והביטחון בנושא תרגיל העורף הגדול.

  1. הצעה לדיון מהיר בוועדת החוץ והביטחון בנושא התקרית בצומת ביתונייה ותגובת צה"ל.

  1. הצעה לדיון מהיר בוועדת הפנים והגנת הסביבה בנושא שנה מאז הקמת ועדת הערער לבדיקת זכאות העלייה של בני הקהילות היהודיות באתיופיה להם בני משפחה בישראל.

  1. הצעה לדיון מהיר בוועדת החוץ והביטחון בנושא אזהרות מדינות אירופה בנוגע לקיום קשרים עסקיים עם ההתנחלויות והמשמעויות כלפי יחסי החוץ של ישראל

  1. הצעה לדיון מהיר בוועדת הכלכלה בנושא הפגיעה בתעופה באזרחית עקב סגירת שדות התעופה בהרצליה ושדה דב.

הצעות דחופות לסדר יום – סה"כ 8 הצעות לסדר היום שהוגשו במושב הנוכחי

  1. הצעה דחופה לסדר בנושא הכישלון במו״מ המדיני.

  1. הצעה דחופה לסדר בנושא הפגישה בין שרת המשפטים לבין נשיא הרשות הפלסטינית.

  1. הצעה דחופה לסדר בנושא הפיגוע בבריסל – הסלמה באנטישמיות באירופה.

  1. הצעה דחופה לסדר בנושא השבעת הממשלה הפלסטינית החדשה ותגובת ממשלת ישראל.

  1. הצעה דחופה לסדר בנושא השתלטות אל-קאעידה על עיראק והשפעתה על המזרח התיכון.

  1. הצעה דחופה לסדר בנושא רציחתו של הנער מוחמד אבו חדר ואווירת ההסתה בישראל.

  1. הצעה דחופה לסדר בנושא ציון 9 שנים לתכנית ההתנתקות.

  1. הצעה דחופה לסדר בנושא עשרות אלפי בדואים ובדואיות נמצאים ללא מיגון.

הצעות חוק שהוגשו – סה"כ 6 הצעות חוק שהוגשו במושב הנוכחי

  1. 1. הצעת חוק התקשורת (בזק ושידורים) (תיקון – צבירת יחידות של שירותי גלישה באינטרנט באמצעות רט"ן מחוץ לישראל), התשע"ד – 2014

  1. 2. הצעת חוק האזרחים הוותיקים (תיקון – פטור מתשלום ארנונה לאזרח ותיק מגיל 80), התשע"ד – 2014

  1. 3. הצעת חוק האזרחים הוותיקים (תיקון – הקצאת מקומות חניה נגישים במקום ציבורי לאזרח ותיק שמלאו לו 75 שנים), התשע"ד – 2014

  1. 4. הצעת חוק לתיקון פקודת העיריות (חובת תאגידים מקומיים להתקשר במכרז) התשע"ד–2014

  1. 5. הצעת חוק הכניסה לישראל (תיקון – הארכת רישיון ישיבה למשתתף בתכנית זהות), התשע"ד–2014

  1. 6. הצעת חוק הכניסה לישראל (תיקון – מתן אישור לישיבת קבע לחוקרים במוסדות להשכלה גבוהה ), התשע"ד-2014

הצעות חוק שהתקבלו בקריאה שלישית – סה"כ 7 הצעות חוק שהתקבלו בקריאה שלישית במושב הנוכחי

  1. הצעת חוק להחלפת המונח מעביד (תיקוני חקיקה), התשע"ד-2014

  1. הצעת חוק הדואר (תיקון – פרטי חובה בהודעה בדבר משלוח דואר רשום), התשע"ג-2013

  1. הצעת חוק למניעת אלימות במשפחה (תיקון מס" 15), התשע"ד-2014 – של ח"כ דוד צור וקבוצת חברי כנסת

  1. הצעת חוק הרשויות המקומיות (מימון בחירות) (תיקון – ייצוג לנשים ברשימות מועמדים),
    התשע"ג–2013 – של ח"כ יפעת קריב וקבוצת חברי כנסת

  1. הצעת חוק איסור הפליה מחמת גיל (תיקוני חקיקה), התשע"ד-2014 – של ח"כ אורית סטרוק וקבוצת חברי כנסת

  1. הצעת חוק שכר שווה לעובדת ולעובד (תיקון – פיצויים בשל נזק שאינו ממוני ונגישות למידע מהמעסיק),  התשע"ג-2013 – של ח"כ עליזה לביא וקבוצת חברי כנסת

  1. הצעת חוק ההוצאה לפועל (תיקון – ביטול מאסר חייבים), התשע"ד–2014 – של ח"כ מרב מיכאלי וקבוצת חברי כנסת

שאילתות – סה"כ 10 שאילתות ושאלות לשרים שהוגשו במושב הנוכחי

דחופות

  1. אירוע פרטי במחנה צבאי – שאילתה דחופה לשר הביטחון.

רגילות

  1. הפסקת חלוקת ערכות-מגן – שאילתה רגילה לשר הביטחון.

  1. הסדרת הרכיבה בקורקינטים ממונעים – שאילתה רגילה לשר התחבורה והבטיחות בדרכים.

  1. חקירות פתוחות במשטרה הצבאית החוקרת – שאילתה רגילה לשר הביטחון.

  1. בוגרי כפרי הנוער והפנימיות – שאילתה רגילה לשר החינוך.

  1. פעילות עתידית של לשכת המדען הראשי – שאילתה רגילה לשר הכלכלה.

שעת שאלות לשרים

  1. שאלה לשר להגנת הסביבה, ח"כ עמיר פרץ, בנושא ההשפעות הסביבתיות של תכנית מש/1 (עיר התעש) על אדמות באזור השרון.

  1. שאלה לשר לביטחון פנים, ח"כ יצחק אהרונוביץ', בנושא תופעת 'תג-מחיר'.

  1. שאלה לשרת המפשטים, ח"כ ציפי לבני, בנושא שקיפות בוועדת השרים לענייני חקיקה.

  1. שאלה לשר התקשורת, ח"כ גלעד ארדן, בנושא עתידו של ערוץ 10.

2 תגובות

מאי 22 2014

הצעת דחופה לסדר היום 22.5.14

מאת: נושאים: הצעות לסדר

נחמן שי (העבודה):

אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, עד מתי הממשלה הזאת תגמגם? עד מתי היא תשדר מסרים הפוכים ומבולבלים לכל עבר? עד מתי היא תשלח שר או שרים או שרה למשימה, וכשהיא תסתכל אחורה היא תהיה לבד? עד מתי אנחנו נצטרך לחקור ולמצוא תשובה על השאלה, מה המדיניות של ממשלת ישראל?

האם מותר סוף-סוף לאזרחי ישראל לדעת מה רוצה ממשלת ישראל? האם היא רוצה באמת ובתמים לקדם הסדר בינה לבין הפלסטינים, או שהיא רוצה למזמז את הזמן קצת, כדי להעביר אותו, בתקווה שמשהו יקרה: או שהפריץ ימות, או שהכלב ימות, או אולי שניהם ימותו, ויעבור עוד קצת זמן. הלוא לא יכול להיות ששרה שמונתה על-ידי ממשלת ישראל כדי לנהל את המשא-ומתן עם הפלסטינים תלך לפגישה עם ראש הרשות הפלסטינית, וראש הממשלה יודיע שהפגישה הזאת פרטית. מה זאת אומרת פרטית? מה, היא ייצגה שם את משפחתה? את בעלה נפתלי? את ילדיה? את השיכון שהיא גרה בו? את השכונה? את מי היא ייצגה? היא ייצגה את ממשלת ישראל.

אמר שר החוץ שהם יכולים לשחק דמקה. יכול להיות. אני הצעתי שישחקו דוק. למה דוק? בדוק לא מזיזים. כל הרעיון בדוקים, אתם עוד זוכרים, זה שמזיזים בזהירות כל פריט ופריט, כל – אני לא יודע איך קוראים לדבר הזה בכלל – ואסור לגעת בכל הדוקים האחרים. אז באמת, אם ישחקו דוק, לא יקרה שום דבר בסוף אותו יום.

העניין הוא שאנחנו לא משחקים לא בדמקה ולא בדוק, אנחנו משחקים פה בחיי אנשים, אנחנו משחקים פה בעתיד של הסכסוך המדמם, הבלתי-נפסק, בינינו לבין הפלסטינים. אנחנו משחקים פה בעתיד שלנו. אז אלה לא משחקים.

אז יכול להיות – יושב פה כבודו, השר נפתלי בנט; הוא חושב שלא נכון להיפגש עם הפלסטינים. אולי. אז שיתכבד ויציע מדיניות משלו. אבל כל עוד המדיניות של ממשלת ישראל היא לכאורה לנהל משא-ומתן עם הפלסטינים, ציפי לבני לא מייצגת את עצמה.

אני פונה, אני מבקש, אני צועק, אני אומר: תגידו לנו האם אתם מתכוונים – ו"לנו" זה לא רק לחברי הכנסת, זה לציבור הישראלי כולו – האם אתם מתכוונים לקדם הסדר או לא. אם לא, שנדע איפה אנחנו עומדים ומה העתיד. אם כן, זוזו קדימה. זוזו קדימה. תודה.

עדיין אין תגובות

מאי 22 2014

חוק מקרקעי ישראל (תיקון מס' 3), התשע"א-2011

מאת: נושאים: חקיקה

הכנסת השמונה-עשרה

הצעת חוק של חברי הכנסת                   נחמן שי

שלי יחימוביץ'

אורי אורבך

יריב לוין

רונית תירוש

פ/1978/18

חוק מקרקעי ישראל (תיקון מס' 3), התשע"א-2011

הוספת פרק ב1
בחוק המקרקעין, התשכ"ט–1969[1] (להלן – החוק העיקרי), אחרי סעיף 10 יבוא:
"פרק ב1: העברת זכויות במקרקעין פרטיים לזרים
הגדרות 10א. בפרק זה –
"זכויות במקרקעין" – בעלות או שכירות לתקופה העולה על חמש שנים או שיש עמה ברירה להאריך את תקופתה לתקופה כוללת העולה על חמש שנים; לרבות, זכות על פי התחייבות להקנות בעלות או שכירות לתקופה כאמור ברישה;
"זר" –
(1)       יחיד שאינו אחד מאלה:
(א)      אזרח ישראל או תושב ישראל;
(ב)       עולה כמשמעותו בחוק השבות התש"י–1950[2] (להלן – חוק השבות), העומד בדרישות סעיף 2 לחוק האזרחות, התשי"ב–1952[3];
(ג)       זכאי לאשרת עולה או לתעודת עולה לפי חוק השבות, שקיבל במקומה אשרה ורשיון לישיבת ארעי כעולה בכוח לפי חוק הכניסה לישראל, התשי"ב–1952[4];
(2)       תאגיד שהשליטה בו בידי יחיד שאינו אחד מאלה המנויים בפסקה (1) או בידי יותר מיחיד אחד כאמור;
(3)       מי שפועל בשביל יחיד או תאגיד כאמור בפסקות (1) ו-(2);
"מקרקעי ציבור" – כהגדרתם בסעיף 107;
"שליטה" – החזקה, במישרין או בעקיפין, על ידי אדם או תאגיד אחד או על ידי יותר מאדם או מתאגיד אחד – ב-50% או יותר מן הערך הנקוב של הון המניות המוצא של התאגיד או במחצית או יותר מכוח ההצבעה שבתאגיד או בזכות למנות, במישרין או בעקיפין, מחצית או יותר מהמנהלים של התאגיד.
הקניית זכויות במקרקעין לזרים 10ב. לא יעביר אדם לזר זכויות במקרקעין שאינם מקרקעי ציבור, לרבות בדרך של העברה בירושה או במתנה, אלא לאחר קבלת אישור בכתב משר הבינוי והשיכון; שר הבינוי והשיכון ייתן אישור בכתב כאמור לאחר התייעצות עם שר הביטחון ושר החוץ.".
תיקון סעיף 168 2. בסעיף 168 לחוק העיקרי, אחרי פסקה (7) יבוא:
"דרך הגשת בקשה לקבלת אישור להעברת זכויות במקרקעין לזרים והוראות לעניין המועדים למתן מענה לבקשה.".

דברי הסבר

רובן המכריע של הקרקעות במדינת ישראל נוהל על ידי מנהל מקרקעי ישראל ללא קבלת זכות בעלות אלא חכירה בלבד, ואילו הבעלות על הקרקע נשארה בידי מדינת ישראל, רשות הפיתוח והקרן הקיימת לישראל. על פי תיקון מס' 7 לחוק מינהל מקרקעי ישראל, המכונה "הרפורמה במינהל מקרקעי ישראל", שהתקבל בכנסת השמונה עשרה, יופרטו קרקעות רבות ויועברו לבעלות פרטית מלאה. קיים חשש כי קרקעות המדינה יועברו לגורמים זרים ובכללם לגורמים עוינים.

על פי החלטת מועצת מקרקעי ישראל לא יועברו זכויות במקרקעין ולא יסכים המינהל להעברת זכויות במקרקעין לזרים, אלא לאחר קבלת אישור יושב ראש המועצה שהוא שר הבינוי והשיכון, ולאחר קבלת חוות דעת של ועדת משנה.

הואיל ועל פי הרפורמה המינהל יוצא מהתמונה, ולמעשה בכל אותן קרקעות שיועברו לבעלות פרטית לא יהיה כל צורך באישור המינהל או הרשות החדשה שתקום בכדי להעביר זכויות, הרי שההחלטה מתרוקנת מתוכן ונוצרת פרצה אשר עלולה להיות מנוצלת על ידי גורמים זרים, ובכללם גורמים עוינים, להשתלטות על קרקעות המדינה, ללא כל יכולת של המדינה או של גוף מטעמה למנוע זאת.

אשר על כן מוצע לעגן את החלטת מועצת מקרקעי ישראל מס' 1148, בשינויים המחויבים, בחקיקה ראשית, ולקבוע כי לא יועברו זכויות במקרקעין לזרים, אלא לאחר קבלת אישור שר הבינוי והשיכון, לאחר התייעצות עם שר הביטחון ושר החוץ. דרישת ההתייעצות עם שר הביטחון נובעת מההשלכות הביטחוניות שעשויות להיות להשתלטות של גורמים זרים על קרקעות המדינה, וההתייעצות עם שר החוץ נועדה להבטיח את השמירה על האינטרסים של יחסי החוץ של מדינת ישראל בכל הקשור להעברת קרקעות המדינה לידי זרים.

עוד מוצע להסמיך את שר המשפטים להתקין תקנות לצורך ביצוע החוק, בהן יקבעו, בין היתר, דרך הגשת הבקשה לקבלת אישור למכירת מקרקעין לזרים, וכן המועד למתן מענה לבקשה.

———————————

הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים

והונחה על שולחן הכנסת ביום

כ"ה בטבת התש"ע – 11.1.10

עדיין אין תגובות

מאי 16 2014

הצעת חוק ניירות ערך (תיקון – דיווח תאגיד על יעד ומטרת תרומות), התשע"ד– 2014

מאת: נושאים: חקיקה

הכנסת התשע-עשרה

יוזמים:      חברי הכנסת נחמן שי

גילה גמליאל

הצעת חוק ניירות ערך (תיקון – דיווח תאגיד על יעד ומטרת תרומות), התשע"ד– 2014

תיקון סעיף 36 1. בחוק ניירות ערך, התשכ"ח–1968[1], בסעיף 36, אחרי סעיף קטן (ב) יבוא:
"(ב1)   תאגיד המנהל מדיניות תרומות, יציין במסגרת הדו"חות או ההודעות האמורות את פרטיו של מקבל התרומה והשימוש המיועד לתרומה המדוברת  כפי שייקבע על-ידי ועדת הכספים של הכנסת בהתייעצות עם הרשות לניירות ערך ובאישור שר האוצר. הדיווח יהווה תוספת לכל אשר נקבע בעניין זה בתקנות הרלוונטיות על-ידי שר האוצר."

דברי הסבר

חברות ותאגידים ציבוריים רבים בישראל נוהגים להפנות חלק מרווחיהם לתרומות עבור הקהילה. תרומות אלו מהוות במקרים רבים סיוע חיוני לעמותות ובאותה נשימה גם מעניקות לתאגידים ההזדמנות להיות שותפים בעשייה חברתית משמעותית. חשוב אם כך לוודא שהעברת כספי תרומות לעמותות אכן נעשית במטרה להגביר את המעורבות החברתית והקהילתית של הגופים העסקיים הנדונים ולא לצורך כל מטרה לא עניינית אחרת. יתרה מזאת, הכרחי לוודא שכספם של חברות ותאגידים ציבוריים, כולל כספי תרומות, ינוהל בצורה שקופה תוך כדי פיקוח ודיווח שוטף בערוצים המסודרים והקבועים בחוק.

כיום החובה לדווח על היקף התרומות לקהילה אכן מעוגנת בחקיקה, אך גוף עסקי אינו מחויב לדווח לרשות לניירות ערך אודות זהות הגורם אליו הועברו כספי התרומות. כמו כן, תאגיד פטור מלציין את המטרה העקרונית אליה מקבל התרומה מייעד את הכספים הנדונים. פער זה בחקיקה הוא אשר מאפשר לכאורה שימוש פסול בכספי התאגידים או החברות הציבורית, הרחק מהביקורת הציבורית והפיקוח הרגולטורי הנדרש.

הצעת החוק מבקשת אם כך לחייב חברות ותאגידים ציבוריים לציין במפורש במסגרת הדו"חות וההודעות המועברות לרשות לניירות ערך לא רק את הקפי התרומות או התחייבויות לתרומות עתידיות אלא גם את פרטי מקבלי התרומות בשנת הדיווח הרלוונטית ואת המטרה אליה הגורם המקבל מייעד את כספי התרומה. הצעת החוק קובעת כי האופן בו פרטי מקבל התרומה ותכליתה יופיעו בדו"חות הרלוונטיים ייקבע על-ידי ועדת הכספים, באישור שר האוצר ובהתייעצות עם הרשות לניירות ערך. ההצעה עוד קובעת כי הוראות אלו יהוו תוספת לחובות בנושא תרומות אשר כבר כיום מעוגנות בחקיקה.


[1] ס"ח התשכ"ח, עמ' 234.

עדיין אין תגובות

הבא »