"ראוי כי התקשורת בישראל תכבד את הפניות המגיעות ממצרים ותניח לנושא בריאותו של נשיא מצרים חוסני מובארק." כך אומר ח"כ ד"ר נחמן שי. בפניה לנשיאת מועצת העיתונות השופטת בדימוס דליה דורנר אומר ח"כ שי: "לענין זה נודעת רגישות מדינית רבה ויש לו השפעה על יחסי ישראל-מצרים, העיסוק הרחב בתקשורת הישראלית מכביד על הממשל במצרים ובחדשים האחרונים היו פניות רבות לישראל שלא לעסוק בפומבי בסוגיה זו. לא זניח כמובן הטיעון כי כל אדם באשר הוא רשאי לפרטיות כאשר מדובר במצב בריאותו. אני מציע כי תפני לראשי מערכות העיתונים והתקשורת האלקטרונית ותבקשי כי הטיפול בנושא יעשה בצורה עדינה ומתחשבת."

תגיות: דיפלומטיה, מדיה ותקשורת

"כוחה של הממשלה בדיבורים ובהצהרות. דחיית החוק להקמת הגדר בגבול הדרום מעידה כי זוהי ממשלה של מילים, מילים, מילים." כך אומר ח"כ ד"ר נחמן שי, מראשי השדולה למניעת הגירה בלתי חוקית לישראל והסדרתה. "למרות שהכל מכירים את הסכנה הנשקפת מן הגידול העצום של מספר המסתננים מאפריקה דרך מצרים, הממשלה טומנת את ראשה בחול ואינה מוכנה לבצע את הפעולה הנדרשת והיא הקמת גדר ביטחון בגבול ישראל מצרים."

תגיות: ביטחון פנים, עובדים זרים

בדיון במליאת הכנסת בהצבעת האי-אמון אמר ח"כ ד"ר נחמן שי: " חוק הגיור פוגע אנושות ברקמה החברתית יהודית, זוהי פגיעה בייעודו של העם היהודי ובתפקיד מדינת ישראל. אנו צריכים להיות חרדים לגורלו של העם הן מההביט החברתי-יהודי והקשר עם יהדות התפוצות והן בשל כניסת העובדים הזרים המאיימת על אופייה היהודי והדמוקרטי של ישראל . המשימה של העם היהודי היא לשרוד, להתקיים ולנסות לקרב גם שאינם יהודים ולעודד גיור.

תגיות: אי אמון, דת ומדינה

תודה, גברתי היושב-ראש, חברי חברי הכנסת. יש קשר הדוק בין הנושאים שעולים פה היום במליאה והם לכאורה מפוזרים, אבל בסוף הם קשורים אחד לשני. כשאנחנו הצענו להציע אי-אמון בראש הממשלה על כך שהוא מפלג את העם התכוונו בהיבט החברתי, אבל גם, לא פחות מזה, בהיבט של היחסים בינינו לבין יהדות התפוצות.

יש 13 מיליון יהודים בעולם. אנחנו מאבדים כל יום עשרות מהם בגלל התבוללות. זה תהליך שהוא בלתי ניתן לעצירה. קהילות קטנות נעלמות. קהילות של אלפי אנשים. אתן לכם דוגמה: יוון. פשוט, הקהילה נעלמת. הם לא יכולים להינשא אחד לשני, הם מנסים להתחבר לקהילות אחרות. הסיכויים הם קטנים. מקומות פשוט ננטשים. קחו את סלוניקי, למשל. עיר מפוארת. 160,000 איש לפני מלחמת העולם השנייה – נשארו 800 היום. זה נעלם. וכן הלאה.

המשימה של העם היהודי היא לשרוד, היא להתקיים. היא להתחבר איכשהו, בתוך עצמו לפחות, או לנסות לקרב אליו גם מי שאינם יהודים, וגם לעודד באיזשהו אופן ותנאים לגיור. לעודד גיור, כי אחרת אני לא יודע מה יהיה עתידו של העם היהודי.

מותר לנו להיות מודאגים. אנחנו צריכים להיות מודאגים. אנחנו צריכים להיות מודאגים מגורלו של העם היהודי בכלל, ואנחנו צריכים להיות מודאגים מגורלה של המדינה הזאת, שאנחנו רוצים לשמור על האופי היהודי והדמוקרטי שלה. לכן הדברים שהעלה ידידי חבר הכנסת כץ, לגבי כניסתם של עשרות אלפים זרים דרך מצרים לישראל, שרק מיעוטם הם פליטים – הדבר הזה צריך להתברר – ורובם מהגרי עבודה, גם היא מאיימת על האופי היהודי דמוקרטי של מדינת ישראל. המדינה הזאת צריכה להגן על עצמה, לכן הדברים האלה מתקשרים אחד לשני.

אני רציתי לדבר על הסוגיה השנייה, אבל אני אעזוב את זה עכשיו, אני רוצה לדבר על הסוגיה הראשונה. יש פה מחדל חמור של ראש הממשלה, שלא נתן את דעתו, בראשית הדרך, שהחוק שדוד רותם מוביל אותו – חוק הגיור – פוגע אנושות ברקמה של יחסי ישראל והתפוצות. פוגע אנושות. התגובה הנזעמת והנסערת שקיבלנו בימים האחרונים רק מוכיחה את זה.

הדרך לגיהינום סלולה בכוונות טובות. לכן אני אומר לך שמה שנעשה פה בימים האחרונים הוא מחדל חמור, שעליו מדינת ישראל תשלם מחיר, ואני מצטער על כך, ואני חושב שבנושאים כאלה אנחנו פשוט פוגעים בייעוד שלנו ובאופי שלנו ובתפקיד של מדינת ישראל. תודה.

תגיות: אי אמון, דת ומדינה